Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 3a

אִין, דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר: נָזִיר חוֹטֵא, הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי נָזִיר טָמֵא, דְּאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיסְתַּר, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ''וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ'', הָתָם הוּא, דִּלְמָא אָתֵי לְמִיעְבַּר עַל נְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל נָזִיר טָהוֹר — לָאו חוֹטֵא קָרֵי בֵּיהּ.

Traduction

The Gemara answers: Yes, as even according to Rabbi Elazar HaKappar, who said that a nazirite is a sinner, that applies only with regard to a ritually impure nazirite. This is because it is necessary for him to void the days of his vow that have been observed and to begin his term anew, as the Merciful One states in the Torah: ''But the first days will be void, because his consecration was defiled'' (Numbers 6:12). It is there that Rabbi Elazar HaKappar called the nazirite a sinner, because perhaps he will come to transgress his naziriteship now that he is a nazirite for a longer period than he originally intended. However, with regard to a ritually pure nazirite, Rabbi Elazar HaKappar does not call him a sinner.

Rachi non traduit

אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא. ולא מיקרי נאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו):

הני מילי גבי נזיר טמא. שנטמא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר ומימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא:

דילמא אתי למיעבר על נזירותיה. כדאמר בפרק קמא דנדרים (דף ט:) כשהן מטמאין ורבין עליהם ימי טומאה מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה:

אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינא ביה. ואמרי' זיל ותיהוי נזיר והנאה:

''הֲרֵינִי כָּזֶה'' — נְהִי נָמֵי דְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ, ''הֲרֵינִי כָּזֶה'' — לָא אָמַר! אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו.

Traduction

§ The mishna taught that one who says: I am hereby like this, is a nazirite. The Gemara asks: Though this is indeed a case where he is holding his hair at the time, since he did not say: I am hereby like this, how can this statement constitute an acceptance of naziriteship? Shmuel said: It is a case where a nazirite was passing before him when he made his statement. His intention was to declare himself a nazirite like the individual passing before him, and his statement therefore constitutes a nazirite vow.

Rachi non traduit

נהי נמי. דמוקמת ליה כגון שתפוס בשערו אמאי הוי נזיר והא לא אמר הריני כזה דאי כזה אמר הכי משמע להו הריני כזה שיער לגדלו:

אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו. דמשמע הריני בנזירות כזה:

Tossefoth non traduit

הריני כזה נהי נמי דתפיס בשערו הרי נזיר. יש ספרים דכתיב בהן הריני כזה לא אמר אכן טעות הוא שהרי במתני' תני בהדיא אמר הריני כזה ושמא הסופר טעה במאי דכתב בתר הכי אמר שמואל בשנזיר כו' פי' דס''ד דאין נזיר עובר לפניו אלא דתפיס בשעריה דומיא דמתני' דלעיל אהא נאה דאוקמינן בתפיס בשעריה לחוד ולכך פריך הריני כזה לא משמע מידי דנזירות אף על גב דתפיס בשעריה ומשני שמואל הכא נמי כשנזיר עובר לפניו והשתא אין צריך לומר דתפיס בשעריה:

''הֲרֵינִי מְסַלְסֵל'' — מִמַּאי דְּהָדֵין סִלְסוּל שַׂעְרָא? כְּדַאֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא אַמְּתָא דְבֵי רַבִּי לְהָהוּא גַּבְרָא: עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ?

Traduction

The mishna rules that one who says: I am hereby a hair curler is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is referring to the curling [silsul] of hair by allowing it to grow? The Gemara answers: As that maidservant of the house of Rabbi Yehuda HaNasi said to a certain man who grew his hair long: Until when will you curl [mesalsel] your hair? This shows that mesalsel means to grow hair.

Rachi non traduit

הריני מסלסל הריני מכלכל או שאמר הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר. הריני מסלסל משמע דליעביד מידי דליהוי מהפך בשערו בגידול דהיינו בנזירות:

Tossefoth non traduit

ממאי דהדין סילסול שערא הוא. דלשון זה נופל אהפוך שיער דנימא נזירות קביל עליה ואימא תורה להפך בתורה:

אֵימָא תּוֹרָה, דִּכְתִיב ''סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ''? אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.

Traduction

The Gemara suggests: Say that the word mesalsel is referring to the study of Torah, as it is written with regard to Torah: ''Extol her [salseleha] and she will exalt you'' (Proverbs 4:8). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, the case is where he was holding his hair at the time of his pronouncement.

Rachi non traduit

ואימא תורה. דכי אמר הריני מסלסל שמקבל עליו ללמוד תורה וקאמר שיהא מהפך בה כדכתיב סלסלה ותרוממך:

Tossefoth non traduit

הכא נמי תפוס בשעריה. דמשמע שפיר הריני מהפך במצוה התלויה בשיער:

''הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל'' — מִמַּאי דְּהָדֵין כִּילְכּוּל שְׂעָרוֹ הוּא? כְּדִתְנַן: סִיד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּדֵי לָסוּד כִּילְכּוּל. וְאָמַר רַב: בַּת צִידְעָא.

Traduction

The mishna rules that one who says: I am hereby growing my hair is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term is a reference to growing [kilkul] his hair? The Gemara answers: As we learned in a mishna (Shabbat 78b): With regard to the measure that determines liability for carrying out lime on Shabbat from a private to a public domain, Rabbi Yehuda says: The measure is equivalent to that which is used to spread on one’s kilkul. And Rav said: This is referring to the hair that grows on the areas beneath the temple.

Rachi non traduit

כדתנן. המוציא סיד בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים שחייב משום לא תוציאו:

כדי לסוד כילכול ואמר רב בת צידעא. טינפל''א (צדע, רקה) בלע''ז שמקפל השער שברקתה כמין מגרר כדי להעמיד על גבן כיפה שבראשה שלא יפול השער שבאוזן למטה:

אֵימָא מֵיזַן עַנְיֵי, כְּדִכְתִיב: ''וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו''. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא נָמֵי שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ.

Traduction

The Gemara suggests: Say that he vowed to sustain the poor, as it is written: ''And Joseph sustained [vaykhalkel] his father and his brethren'' (Genesis 47:12). The Gemara responds that Shmuel said: Here too, in the mishna, the case is one where the individual was holding his hair when he made his pronouncement, so that it was clear that he was referring to growing his hair.

Rachi non traduit

ואימא למיזן עניי. קביל עילויה:

''הֲרֵי עָלַי לְשַׁלֵּחַ פֶּרַע'' — הֲרֵי זֶה נָזִיר. מִמַּאי דְּהָדֵין שִׁלּוּחַ רִיבּוּיָא הוּא, דִּכְתִיב: ''שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים''.

Traduction

The mishna rules that with regard to one who says: It is incumbent upon me to grow [leshale’aḥ] long hair, he is a nazirite. The Gemara asks: From where is it known that this term shilu’aḥ, which is a different form of the word leshale’aḥ, is an expression of increase and growth? The Gemara answers: As it is written: ''Your tresses [shelaḥayikh] are a park of pomegranates'' (Song of Songs 4:13).

Rachi non traduit

הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר. דמשמע הרי עלי לגדל פרע:

ממאי דהדין שילוח רבויא הוא. כדקאמרת דלגדל פרע משמע:

דכתיב שלחיך פרדס רמונים. גידוליך שגדילין יהיו כפרדס רמונים שצומח ומתגדל:

Tossefoth non traduit

שילוח רבוי הוא. לשון גידול כמו שלחיך פרדס רמונים ואימא מידי דעבורי הוא שקיבל עליו לגלח ולהעביר השיער לכשיגדל:

אֵימָא מִידֵּי דְעַבּוֹרֵי, כְּדִכְתִיב: ''וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת''!

Traduction

The Gemara suggests: Say that it is referring to a matter involving transfer, as it is written: ''And sends [shole’aḥ] water upon the earth'' (Job 5:10), where the word shole’aḥ is referring to the transport of water from one place to another. Here too, the individual taking the vow might mean that he intends to transfer, i.e., to remove, his hair.

Rachi non traduit

ואימא דשילוח מידי דעבורי. הוא דמשמע שיגוז שערו כמפנה מים ומעבירן ממקום למקום כדכתיב ושולח מים וגו' והאי נמי דאמר הרי עלי לשלח פרע משמע דאמר הרי עלי להעביר פרע:

תַּנָּא ''פֶּרַע'' ''פֶּרַע'' יָלֵיף. כְּתִיב הָכָא ''קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע'', וּכְתִיב הָתָם גַּבֵּי כֹּהֵן הֶדְיוֹט ''וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ''.

Traduction

The Gemara answers: The tanna derives the meaning of this term based upon a verbal analogy of the term long locks [pera] written with regard to a nazirite and the term long locks [pera] written with regard to a priest. It is written here, with regard to a nazirite: ''He shall be holy, he shall let the hair of his head grow [gadel] long locks [pera]'' (Numbers 6:5). And it is written there, with regard to a common priest serving in the Temple: ''And they will not let their locks grow long [pera lo yeshaleḥu]'' (Ezekiel 44:20). Just as the word pera with regard to a nazirite indicates growing long hair, so too, in the case of a priest it is referring to growing long hair. This proves that the term shilu’aḥ means letting one’s hair grow.

Rachi non traduit

תנא פרע פרע יליף כתיב הכא. בנזיר גדל פרע וכתיב גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו מה פרע דכתיב גבי כהן הדיוט לישנא דריבוי הוא כדאמרינן בפרק כ''ג (סנהדרין כב:) פרע ליהוי עד שלשים ומירבא לא לירבי טפי משלשים דגמרינן ליה מנזיר דכתיב ביה (במדבר ו) יהיה ויהיה בגימטריא הכי הוי אף פרע האמור גבי נזיר גידול שיער הוי והכי משמע שיניחנו לגדל עד שיבא לכלל פרע שהן שלשים ואפילו בעי למימר דלעולם שילוח מידי דעבר הוא אכתי לא קשיא ולא מידי דהכי משמע הרי עלי לשלח שיער (ולהביאו שיגיע) לכלל ל' שיהא פרע דבין פרע דנזיר ובין פרע דכהן הדיוט אינה פחותה משלשים:

Tossefoth non traduit

תנא פרע פרע יליף. לאו אתנא דמתני' קאי אלא אתנא דסנהדרין (דף כב:) דקאמר כהן הדיוט צריך לגלח אחת לשלשים יום ויליף פרע לא ישלחו מנזיר דכתיב גדל פרע מה להלן שלשים יום כמנין יהיה אף בכהן הדיוט שלשים יום וקאמר לא ישלחו והכא הכי פירושא תנא פרע פרע יליף בעלמא אלמא דשילוח הוי לשון גידול ואם תאמר ולייתי מקרא דכתיב בכהן הדיוט ופרע לא ישלחו ואכתי ג''ש למה לי ונראה לי דמקרא דכהן הדיוט לא משמע דלא ישלחו הוי גידול אפילו דתרי יומי וכיון דלא אמר בפירוש הריני נזיר תרי יומי אלא שילוח פרע אין כאן קבלת נזירות אבל כי גמרינן כהן הדיוט מנזיר דשילוח הוי מלשון שלשים בג''ש וקאמר הרי [עלי] לשלח כאילו אמר הרי עלי לשלח פרע שלשים יום ומשתמע שפיר דנזירות קביל עליה להכי מייתי ג''ש ודווקא כי אמר הרי עלי לשלח פרע אבל אמר הרי עלי פרע בלא שילוח לא משמע מידי דפרע הויא לשון גילוי כמו ופרע ראש האשה (במדבר ה':
י''ח):

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הַאי ''שׁוֹלֵחַ מַיִם'' נָמֵי רִיבּוּי הוּא, (כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף:) דְּכַד מַשְׁקִין לֵיהּ מַיָּא לְפֵירָא וְרָבֵי.

Traduction

The Gemara offers an alternate answer: And if you wish, say that the meaning of the word shole’aḥ in that phrase: Sends [shole’aḥ] water, is also increase and growth, as Rav Yosef translated this verse into Aramaic in the following manner: When one waters produce, it grows. Consequently, the verse is referring to growth by means of water.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא האי ושולח מים ריבוי הוא. דכי משקין ליה מיא לארעא קא מרבי להו לפרי:

Tossefoth non traduit

משקין ליה מיא לפרי ורבי. פירוש גדל הפרי וקשה דאשכחן הרבה שילוח שאינו לשון גידול אלא לשון העברה כמו שלח תשלח (דברים כ''ב:
ז') וישלח יעקב מלאכים (בראשית ל''ב:ד') ויש לומר דאי תותבי' מהנך קראי הוה משני ליה כדלעיל תנא פרע פרע יליף ולא בא לפרש אלא למקרא דאותבינן מיניה ושולח מים ודוחק דמשמע דהניח הג''ש מכל וכל ועתה אינו צריך לה כלל לכן נ''ל דמתחילה לא היה חושש רק שימצא לו פסוק אחד דמשמע לשון רביה וקמייתי ליה מקרא דשלחיך ודחי ליה הש''ס דלמא ההוא גופיה לשון העברה כמו ושולח מים וליכא אפילו חד קרא דלשתמע לשון רבויא ואהא משני איבעית אימא האי שולח מים לשון רבוי הוא ואיכא למילף מיניה או מקרא דשלחיך פרדס ואע''ג דקראי טובא לשון העברה שפיר ילפינן מחד קרא דהוי לשון רבויא דמסתברא דעתו אנזירות הוא:

''הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין'' — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נָזִיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: צִיפֳּרִין סְמוּכִין לְשֵׂיעָר קִיבֵּל עָלָיו, דִּכְתִיב ''עַד דִּי שַׂעְרֵיהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין''.

Traduction

§ The mishna taught that if one says: An obligation is hereby incumbent upon me with regard to birds, Rabbi Meir says: He is a nazirite, and the Sages say: He is not a nazirite. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Meir? Reish Lakish said: He accepted upon himself an obligation with regard to the birds that are juxtaposed in a verse to hair, as it is written: ''Until his hair was grown like eagles’ feathers, and his nails like birds’ claws'' (Daniel 4:30). Since the verse juxtaposes birds with growing hair, it is understood that when this individual accepted an obligation with regard to birds, he was referring to growing his hair as a nazirite.

Rachi non traduit

ציפרין הסמוכין לשיער. והיכן הן ציפרין הסמוכין לשיער כדכתיב בדניאל עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין דצפרין ושיער בחד קרא כתיבי:

Tossefoth non traduit

צפורים הסמוכין לשיער קיבל עליה. האמורין בפסוק אצל שער כלומר אע''פ דאמר צפורים סתמא דהא מתני' סתמא קאמר אפילו הכי סבירא ליה לריש לקיש דדעתיה דאיניש אצפורים הסמוכים לשיער והכי משתמע ליה האומר הרי עלי צפורים הרי זה נזיר דכיון דצפורים סמוכין לשיער קאמר מסתמא ה''ק הרי עלי מצוה דשייכא ביה צפורין התלויה במצות שיער דהיינו נזיר שאם נטמא צריך צפורין וה''פ מצוה התלויה בצפורין אכן אין לפרש משום סמיכות גרידא כדמפרש הש''ס דאם כן הרי עלי נשרין הל''ל דהוי נזיר דטפי סמיכי לשער:

עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין. פסוק הוא בדניאל גבי נבוכדנצר:

רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַתְפֵּיס אִינִישׁ בְּמִידֵּי דִּסְמִיךְ לֵיהּ.

Traduction

The Gemara explains the basis of the dispute: Rabbi Meir holds that a person associates the object of his vow with something that is juxtaposed to it in a verse, so that when he says that it is incumbent upon him to bring birds, he means that it is incumbent upon him to grow his hair.

Rachi non traduit

דר''מ סבר מיתפיס איניש במידי דסמיך ליה. ולהכי אמר צפרין דבעי לקבולי עליה גידול שיער דסמיך ליה לצפורים וכגון שהיה נזיר עובר לפניו או תפוס בשערו כדאמרינן לעיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source