Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 38a

דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ''מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה'', מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן.

Traduction

who is not of the opinion that the principle of combination is operative, as he renders one liable for consumption of forbidden substances of any amount (see Makkot 13a), what does he derive from the verse ''anything that is made of the grapevine'' (Numbers 6:4)? The Gemara answers: Rabbi Shimon could have said to you: That verse is necessary to teach that one is never considered a nazirite until he vows naziriteship from all of them. Rabbi Shimon maintains that if one vows to be a nazirite only with regard to one or two of the prohibitions of naziriteship, the vow does not take effect at all.

Rachi non traduit

ורבי שמעון דלית ליה צירוף. אפי' בכל שהוא מיחייב כדאמרי' בפירקין דלעיל (נזיר דף ד.) דקסבר ר''ש כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן:

עד שיזיר מכולן. כגון דאמר הריני נזיר סתם ופרשינן לעיל (נזיר דף ג:) דמשמע מן הטומאה ומן התגלחת ומן היין ואילו לרבנן אפי' לא נזר אלא מאחת חייב בכולן:

Tossefoth non traduit

דלית ליה צירוף. כלומר לא בעי צירוף דאית ליה כל שהוא [למכות] וא''ת לר''ש משרת למה לי לצירוף לא איצטריך וכ''ת לטעם כעיקר תיפוק ליה מגיעולי עובדי כוכבים לר''ש דלאו חידוש דאיהו אמר במס' ע''ז (דף סז:) לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא וי''ל דיכול להיות דלדידיה נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא ואפ''ה אסרה הכתוב ושפיר מקרי חידוש שחלק הכתוב בין פגם מרובה לפגם מועט ועוד תירץ נ''ע דשפיר איצטריך לצירוף דהא דקאמר כל שהוא היינו כשהוא בעיניה אבל כשהוא מעורב לא ס''ד למיסר וכי האי גוונא אמר אביי במנחות (דף נח.) ברייתא אין לי אלא כו' דבתר דמרבינן מקרא מקצתו דהיינו חצי זית מצריך קרא לעירובו:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ''מִשְׁרַת''. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר?

Traduction

Rabbi Abbahu said that Rabbi Elazar said: With regard to every halakha that is in the Torah that involves a quarter-log, a permitted substance does not combine with a forbidden substance to complete this measure, apart from the quarter-log of a nazirite. In the case of a nazirite, permitted liquid combines with wine to render him liable, as the Torah stated: ''Soaked'' (Numbers 6:3). The Gemara asks: What difference is there between the opinion of Rabbi Yoḥanan, who stated (35b) that a permitted substance does not combine with a forbidden one with regard to any prohibition of the Torah apart from that of a nazirite, and that of Rabbi Elazar, who apparently says the same thing in different terms?

Rachi non traduit

כל רביעיות שבתורה. כגון רביעית דם שמטמא באהל אין היתר מצטרף לאיסור שאין אחד מכל המשקין מצטרף עמה לרביעית חוץ מרביעית של נזיר כו':

Tossefoth non traduit

אמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר כל איסורין שבתורה כו'. [ואית דגרסי] כל רביעיות כו' ואיכא לפרש כגון רביעית יין של ערלה או של כלאי הכרם:

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.

Traduction

The Gemara answers: There is a difference between them, as Rabbi Yoḥanan amplifies the halakha to include even foods, i.e., he renders a nazirite liable for eating an olive-bulk of bread and grapes combined, and Rabbi Elazar maintains that with regard to liquids, yes, the permitted combines with the forbidden, but for other matters, i.e., solids, no, the different foods do not combine.

Rachi non traduit

לרבי יוחנן נמי מרבי ליה לאוכלים שבנזיר כגון חרצן וזג וענב שמצטרף דבר אחר עמהן בכזית:

ור' אלעזר משקין אין. מצטרפין משום דבדידיה מפרש קרא אבל במידי אחרינא כגון באוכלין אין היתר מצטרף עמהן:

Tossefoth non traduit

אפילו אוכלין מרבי. משום דמשרת משמע מפת ומיין וסבירא ליה לר' יוחנן דה''ה כל איסורי נזיר כגון חרצן וזג ור''א ס''ל דמשרת משמע דוקא יין והיכא דגלי גלי:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ''נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ''.

Traduction

§ Apropos a quarter-log, the Gemara cites a statement that Rabbi Elazar says: There are ten applications of the quarter-log measurement in various areas of halakha, and Rav Kahana held in his hand the following mnemonic for them: Five are red and five are white. The Gemara elaborates: The five red ones of wine and blood are listed in the following mnemonic: A nazirite; and one who performs the ritual of the Paschal offering; who instructed; in the Temple; and they died.

Rachi non traduit

א''ר אלעזר עשר רביעיות הן. בעשרה מקומות נתנה בהן תורה שיעור רביעית:

חמש סומקתא. יין ודם:

וחמש חיוורתא. מים ושמן:

סימנא לגירסא נזיר ועושה פסח כו':

''נָזִיר'' — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ''עוֹשֵׂה פֶסַח'' — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ''שֶׁהוֹרוּ'' — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ''בַּמִּקְדָּשׁ'' — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה.

Traduction

The Gemara explains this mnemonic: A nazirite, this is referring to the quarter-log of wine for which a nazirite is liable for drinking. Who performs the ritual of the Paschal offering, this is as Rav Yehuda says that Shmuel says: It is a mitzva to drink these four cups at the Passover seder and they must each contain the amount of a quarter-log. Who instructed, this is referring to the following halakha: One who drank a quarter-log of wine may not issue rulings to others in matters of halakha, lest he err. In the Temple, this is referring to the halakha that one who drank a quarter-log of wine and entered the Temple is liable to receive the death penalty (see Leviticus 10:9).

Rachi non traduit

ד' כוסות הללו. שתיקנו חכמים צריך שיהא בין כולן רביעית לוג יין חי דהיינו ביצה ומחצה כדי שימזגנו ויעמוד כל רובע רביעית שבו כדי רביעית וכגון דדרי על חד תלתא מיא כדמפרש התם:

שהורו שתה רביעית יין אל יורה. כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהבדיל ולהורות (ויקרא י':ט') דמשמע דלענין הוראה נמי לא ישתה:

ונכנס למקדש חייב. משום שנאמר יין ושכר אל תשת וגו':

Tossefoth non traduit

נזיר רביעית יין לנזיר. והיינו למשנה ראשונה (לעיל נזיר דף לד:) אע''ג דקאמר לקמן בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חיוורתא:

''וּמֵתוּ'' — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא''.

Traduction

And they died, this is as it is taught in a mishna (Oholot 2:10): From where is it derived with regard to a quarter-log of blood that emerges from two corpses, that it renders people and objects ritually impure in a tent, i.e., a house, meaning that one who enters that house contracts ritual impurity imparted by a corpse? As it is stated, with regard to the prohibition against ritual impurity for priests: ''Neither shall he go in to any dead bodies'' (Leviticus 21:11). The plural form indicates that the blood of two people joins together to form the minimum amount of a quarter-log for ritual impurity in a tent.

Rachi non traduit

ועל כל נפשות מת לא יבא. דמשמע משני מתים רביעית קרי ליה נפש כדאמרי' התם (שבת דף לא:) רביעית דם נתתי בכם והא דמשמע ליה הכא רביעית דם היוצאה משני מתים לאו דוקא ליה דהכי הוא משום דבפלוגתא לא קמיירי וכן אמרי' בסמוך והא הכא ר''ע היא ולא רבנן כדאמרי' בפ''ק דסנהדרין (דף ד.) דאילו לרבנן אינה מטמאה רביעית דם שיוצאה מן המת אלא כשיוצאה ממת אחד בלבד והאי דקא נסיב לה הש''ס אליבא דר''ע לאו דוקא אלא איידי דאית ביה רביעית וקא דריש ביה קרא נסיב ליה הש''ס ולדברי הכל ברביעית הוי [שיעורא]:

Tossefoth non traduit

על כל נפשות מת לא יבא. נפשות משמע תרי ומת משמע שיעור אחד והוא רביעית דם לנפש שהנפש תלוי בו כדאמר (שבת דף לא:) רביעית דם נתתי בכם כו':

וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ''חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת''. ''חַלַּת'' — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ''נָזִיר'' — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ''שֶׁנִּפְסְלוּ'' — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית.

Traduction

And the five white cases of oil and water are listed in this mnemonic: The loaf of, a nazirite, and a leper, which were disqualified, on Shabbat. The Gemara elaborates: The loaf of, this is referring to the quarter-log of oil added to the loaves of a thanks-offering. A nazirite, this is referring to the quarter-log of oil for the wafers of a nazirite, which were brought with his offering. A leper, this is referring to the quarter-log of spring water into which a bird is slaughtered for the ritual purification of a leper (see Leviticus 14:5).Which were disqualified, this is as we learned in a mishna (Me’ila 17b): And all other ritually impure liquids disqualify the body to the extent that one who drinks them may not eat teruma, if one drank the amount of one quarter-log.

Rachi non traduit

וחמש חיורתא. סימנא לגירסא חלת נזיר מצורע שנפסלו בשבת וה''ג חלת רביעית שמן לחלה וכדאמרי' התם במס' מנחות (דף פח.) יתיב רבי וקא קשיא ליה רביעית במקדש למה נמשחה אי משום מצורע חוץ הוא ואי משום נזיר בשחיטת איל הוא דקדשי א''ל ר' חייא לחביתי כ''ג דמביא בכל יום ועושה בו י''ב חלות מחציתה בבקר ומחציתה בערב והיה מביא רביעית שמן קרי עליה איש ממרחק עצתי ואית דגרסי רביעית שמן של חלת תודה כדאמרינן בפ' שתי מדות (מנחות דף פט.) מביא חצי לוג וחוצהו מחצה לחלות ורקיקין ומחצה לרבוכה והאיך מחצה דרבוכה אית בה כדי רביעית וטעות הוא ואינו כן דבהדיא אמרי' התם א''ל ר''א בן עזריה אפי' אתה דורש כל היום בשמן לא הייתי שומע לך אלא רביעית שמן לג' מינין שבתודה חלת מצה ורקיק ורבוכה ואחד עשר יום שבין דם נדה לדם נדה כו':

נזיר רביעית שמן לנזיר. לרקיקי נזיר:

מצורע רביעית מים למצורע. כדאמר במס' סוטה (דף טז:) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס על מים חיים ואמרי' כמה מים יהא נותן בו כדי שיהא דם צפור ניכר בהן וכמה רביעית:

כל משקין טמאין. מצטרפין לטמא משקין אחרים כשיהא בהן רביעית ולפסול את הגוייה ברביעית כששותה אותן בכדי אכילת פרס:

Tossefoth non traduit

חלת רביעית שמן. בחלות תודה מיירי שהיו בו שלשה מינין ממצה עשרה חלות ועשרה רבוכין ועשרה רקיקין וטעונין חצי לוג ואמר וחוציהו חציו לרקיקין ולחלות וחציו לרבוכה כדאמרי' בפרק התודה (מנחות דף עז. ושם):

מצורע רביעית מים למצורע. דכתיב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים ואמר בסוטה בפ' היה מביא (סוטה דף טז:) בדם שדם הצפור ניכר בהן וכמה הן רביעית:

''בְּשַׁבָּת'' — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כָּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית.

Traduction

On Shabbat, this is as we learned in a mishna which lists the minimum amounts of various liquids for which one is liable for violating the halakhot of Shabbat for carrying them from one domain to another. At the conclusion of this list, the mishna states (Shabbat 76b): And the measure that creates liability for carrying all other liquids, those not specified in the list, is a quarter-log, and the measure for carrying all waste water is likewise a quarter-log. This completes the list of ten halakhot that feature the quarter-log.

Rachi non traduit

כל השופכין. ששופכין אותן לרה''ר:

וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

Traduction

The Gemara asks: And are there no more than ten? But there is also the following mishna (Yadayim 1:1): With a quarter-log of water one can wash the hands of one person before eating bread, and this amount can be used even for two people, if they do so in the correct manner. The Gemara answers: Rabbi Elazar, who listed ten cases, does not deal with halakhot that are subject to a dispute, and some Sages disagree with the ruling that two people can wash their hands with a single quarter-log.

Rachi non traduit

ותו ליכא והא איכא. הא דתנן במס' ידים נוטלין לידים מרביעית לאחד ואפי' לשנים ואע''ג דלית בהו כדי רביעית לשני הואיל ולראשון הוה ביה כדי שיעור נטילה:

בפלוגתא לא קמיירי. דהא קמיפלגי עליה דרבי יוסי ואמרי לאחד ולא לשנים:

וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

Traduction

The Gemara further asks: But there is this halakha concerning a sota (Sota 15b): The priest who dealt with a sota would bring an earthenware vessel [pailei] and place in it a half-log of water from the basin in the Temple, and Rabbi Yehuda says it was a quarter-log. This is another case involving a quarter-log. The Gemara answers as before, that Rabbi Elazar does not deal with halakhot that are subject to a dispute, and this quarter-log applies only according to the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

והאיכא פיילי של חרס. כלי גרוע של חרס שבו היה נותן עפר מקרקעית המשכן כדכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן להשקות את הסוטה ובמסכת סוטה (דף טו:) קאי:

Tossefoth non traduit

היה מביא פיילי. פירוש כלי ונותן בו חצי לוג מן הכיור להשקות את הסוטה:

וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara continues to ask. But there is the following halakha: How much water must one place in a vessel that contains urine, before he can pray nearby? Any quantity is sufficient. Rabbi Zakkai said: A quarter-log. The Gemara again answers that Rabbi Elazar does not deal with halakhot that are subject to a dispute. The Gemara suggests another example: But there is the case of a ritual bath, as it is taught that one may immerse extremely small vessels in a quarter-log of rainwater in the ground. The Gemara answers: His list excludes that case, as the Sages annulled that halakha by ruling that one must use a standard ritual bath of forty se’a even for extremely small vessels.

Rachi non traduit

והאיכא הא דתנן. בברכות (דף. כה:) כמה מים נותן לתוך עביט של מימי רגלים כל שהוא:

ר' זכאי אומר רביעית. והתם מפרש טעמא דמילתא:

והאיכא מקוה. דתנן ר' אליעזר אומר רביעית מים שאובין פוסלין את המקוה:

דבטלוה רבנן - ואמרו דפחות מג' לוגין לא פסלי.

לישנא אחרינא והאיכא מקוה דאמר מקוה המחזיק רביעית ראוי להטביל בו מחטין וצנוריות כדאמרינן במסכת פסחים בפרק קמא (דף יז:) אמר רב פפא הא דאמרת בקרקע טהורין כו' בר מינה דההיא דבטלוה רבנן ואמרי דבעינן ארבעים סאה אפילו למחטין וצנוריות כדאמרי' בחגיגה (דף כא:) גזירה שמא יטביל מחטין וצנוריות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד אלמא לכל מילי בעינן מקוה של מ' סאה. לישנא אחרינא והאיכא מקוה דתנן במסכת מקואות (פ''ו מ''י) וחכמים אומרים אם מקבלת גובה האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק כשר אם לאו פסול ובטלוה רבנן מפי המורה וקשיא לי היכא בטלוה רבנן וי''ל הא דקאמר בטלוה רבנן אהא סמיך דהא קתני עליה ר' אלעזר בר צדוק בפרקין כל המעורב למקוה אם מקבל האביק כל שהוא כשר. לישנא אחרינא והא איכא מקוה כדתנן שהשאיבה מטהרת ברביעית ברבייה והמשכה שאם יש כאן כ' סאה ורביעית ממי גשמים הולך וממלא מן המעיין כ' סאין חסר רביעית וזורקן לפני אותו מקום כדי שימשכו המים לתוך המקוה דהא יש בהן ארבעים סאה בר מההיא דבטלוה רבנן דהא קתני רישא שיש בה כ''א סאה ממי גשמים:

Tossefoth non traduit

כמה מים נותן לתוכה. בעביט של מי רגלים שיוכל להתפלל שם:

והא רביעית דמקוה. דחזי בו להטביל מחטין וצנוריות כדאמרינן בפסחים (דף יז:):

בר מההוא דבטליה בטולי. פירוש הצריכו ארבעים סאה אפי' למחטין וצנוריות ובאדם לעולם בעיא מ' סאה למקוה ואמר רבי דמ''מ רביעית דמעיין לא בטלוה ויכול להטביל מחטין במעיין אפי' כל שהוא דתנן (ת''כ פ' שמיני) מקוה במ' סאה ומעיין בכל שהוא ומדקתני מקוה במ' סאה על כרחך בתר דבטלוה דאי קודם לכן גם המקוה טהור ברביעית אלא בתר ביטול קאמר וקאמר במעיין כל שהוא וליכא למימר דקודם ביטול איירי ובאדם דהא מקוה בעינן מ' סאה [א''כ] גם המעיין לא מטהר אדם בכל שהוא דבעינן מים שכל גופו יתכסה בהן וה''נ אמר בפרק בתרא דחגיגה (דף כב.) דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה אלמא דמעיין בעינן מ' סאה ולכל הפחות באדם איירי ואין לתמוה [אי לא] בטלו רביעית דמעיין לתנייה דאיכא דה''ה בפחות מרביעית סגי במעיין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source