Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 34b

מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג.

Traduction

An initial version of the mishna says that a nazirite is liable to receive lashes only if he drinks a quarter-log of wine. Rabbi Akiva says: Even if he soaked his bread in wine and the two together contain enough to combine to the amount of an olive-bulk, he is liable. And furthermore, a nazirite is liable to receive lashes for consuming wine by itself, and for grapes by themselves, and for ḥartzannim by themselves, and for zaggim by themselves, as each of these is forbidden separately by the Torah. Rabbi Elazar ben Azarya says: He is liable only if he eats an olive-bulk that includes at least two ḥartzannim and one zag, in accordance with the verse ''From ḥartzannim to zag'' (Numbers 6:4), where the first term is in the plural and the second in the singular.

Rachi non traduit

במשנה ראשונה. היו שונין שאינו חייב עד שישתה רביעית יין בא ר''ע ואמר אפי' שרה פיתו ביין ויש יין מובלע בתוך הפת כדי זית חייב:

Tossefoth non traduit

וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן. ונראה דעיקר חידוש לת''ק בא לומר חייב על הזגין בפני עצמן אם אכל לבד מן הזגין ואההיא אתא לאפלוגי ר''א בן עזריה ואומר דאינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג [דחרצנים הם] הגרעינין בענבין וזגין הם הקליפה שלהן ומרבה חרצנים בלשון רבים וזג בלשון יחיד כדמפרש הש''ס ור''א סבר כר' יוסי דאמר חרצנים אלו הגרעינים:

אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים? הַחַרְצַנִּים — אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים — אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה: כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה; הַחִיצוֹן זוֹג, וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל.

Traduction

The mishna discusses the meaning of these terms: Which parts are ḥartzannim and which are zaggim? The ḥartzannim are the outside parts, the skin of the grape, while the zaggim are the inner parts, the seeds. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The opposite is the case and this is the mnemonic so that you should not err: It is like a bell [zog] worn by an animal, in which the outer part, which corresponds to the skin of a grape, is called zog, and the inner portion of the bell, the clapper, which corresponds to the seeds in a grape, is called inbal.

Tossefoth non traduit

[החרצנים אלו החיצונים]. קליפה שבחוץ [והזגין אלו הם] מבפנים ר' יוסי אומר. ולאפלוגי הוא דאתא ופירש המקרא להיפך אלו הקליפה החיצונה וסימן שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון נקרא זוג כן בענבים החיצון נקרא זוג:

גְּמָ' שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה כּוּ'. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אִין. גֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע.

Traduction

GEMARA: The mishna taught that three types of actions are prohibited for a nazirite: Contracting ritual impurity, shaving, and consuming products of the vine. The Gemara infers: That which emerges from the vine, yes, it is included in the prohibition; however, any part of the vine itself, other than its fruit, no, this is not forbidden. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils of the vine are included in the prohibitions of naziriteship.

Rachi non traduit

גמ' עלין ולולבין. של גפן במשמע הכתוב שאמר מכל אשר יעשה מגפן היין לולבין אלו חוטין רכין שבגפן:

Tossefoth non traduit

גפן עצמו לא. כגון עלין ולולבין מדלא תנא [רבותא] גפן עצמו:

אפי' עלין ולולבין במשמע. כדדרשינן בסמוך:

אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת. מִן הָעֲנָבִים — אִין, מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע.

Traduction

Some say this statement with regard to the latter clause of the mishna: He is liable to receive lashes only if he eats an olive-bulk of the grapes. The Gemara infers: If he eats from the grapes, yes, he is liable, but if he eats from the vine itself, no, he is not liable. If so, the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. This is as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Even the leaves and tendrils are included in the prohibition.

Tossefoth non traduit

איכא דאמרי אסיפא. אבל אדיוקא דרישא לא דמשמע שפיר בלישנא דהיוצא מן הגפן אפי' עלין ולולבין:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ''מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר'' — מִיעֵט, ''מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן'' — רִיבָּה.

Traduction

The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Elazar and the Rabbis disagree; what is the basis of their dispute? The Gemara explains: Rabbi Elazar interprets the verses employing the hermeneutical principle of amplifications and restrictions, while the Rabbis interpret them employing the hermeneutical principle of generalizations and details. The Gemara clarifies: Rabbi Elazar interprets the verses employing the principle of amplifications and restrictions, as the phrase: ''He shall abstain from wine and strong drink'' (Numbers 6:3), restricts the prohibition to wine and strong drink, and the subsequent phrase: ''Anything that is made of the grapevine'' (Numbers 6:4), amplifies the prohibition.

Rachi non traduit

מיין ושכר יזיר מיעט. יין הראוי להשתכר בו אסור לו אבל מידי אחרינא לא:

Tossefoth non traduit

מיין ושכר יזיר מיעט. אע''ג דדרשי' לי' בפ''ק (לעיל נזיר ד.) לאסור יין [של מצוה כיין של רשות] ושכר לילפי למקדש מ''מ איכא מיעוטין טובא דכתיב מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל מכל אשר יעשה מגפן היין ריבה אבל מחרצנים ועד זג לא דריש ליה למעוטי כרבנן דאיצטריך ליה לכדר' אלעזר בן עזריה דבסמוך דאינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג:

מִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה כֹּל מִילֵּי. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא.

Traduction

The Gemara elaborates: In this manner, the Torah restricts and amplifies, which, according to the principles of exegesis, amplifies and includes virtually all substances. What does it amplify and include? It amplifies and includes all matters and substances that come from the vine. What does it restrict? After all, the phrase ''He shall abstain from wine and strong drink'' must be excluding something. According to this interpretation, the verse restricts only one part of a vine, the branches. A nazirite who eats the branches of the vine has not committed a transgression.

Rachi non traduit

כל מילי. ואפילו עלין ולולבין:

שבישתא. זמורות כדמתרגמינן שריגים שיבשין (בראשית מ):

Tossefoth non traduit

מאי ריבה ריבה כל מילי ואפי' עלין ולולבין ומאי מיעט שבישתא. זמורה כדמתרגמינן שלשה שריגים תלתא שיבשין:

וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ''מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר'' — פָּרַט, ''מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן'' — כָּלַל, ''מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג'' — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי.

Traduction

And conversely, the Rabbis interpret the verses employing the principle of generalizations and details, as the phrase ''He shall abstain from wine and strong drink'' (Numbers 6:3) is an example of a detail, the phrase ''anything that is made of the grapevine'' (Numbers 6:4) is a generalization, and when the verse continues: ''From pits to grape skin,'' it has given an example of a detail again. This is a detail, and a generalization, and a detail. According to this exegetical method, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, i.e., grape seeds or skins, so too, everything forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, but not leaves or tendrils, as maintained by Rabbi Elazar.

Rachi non traduit

מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי. כגון ענבים ויין וחומץ:

אף כל פרי ופסולת. להביא גוהרקי ועינבין דיכרין כדלקמן בסמוך:

Tossefoth non traduit

מיין ושכר יזיר פרט. מדה זו ניתנה לידרש כעין כלל ופרט וכלל ויש חילוק קצת בין המדות כדכתב בסוף הסוגיא:

מה פרט מפורש בנזיר ענבים פרי אף (על) כל פרי. מפרש בסמוך לאיתויי בוסר ופסולת פרי ענבים שהתליעו ולמעט עלין ולולבין שאינו כעין הפרט אי מה פרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור יש מפרשין דהכי פירושו ונמעט גם בוסר גם ענבים שהתליעו ולא נראה חדא דחומץ כתיב דהוי פסולת פרי ומאי שנא ענבים שהתליעו מחומץ וע''ק דאם נמעט תרווייהו מה אנו מרויחין בכלל ופרט מה שלא נכתב בפירוש וגם לשון פרי גמור משמע דאתי למעוטי פרי שאינו גמור כמו בוסר לכן נראה למורי דה''פ אף כל פרי גמור ולאפוקי בוסר אבל ענבים שהתליעו נרבה כעין הפרט ומשני א''כ מה הניח לך שלא אמרו ענבים לחים ויבשים הא כתיבי יין וחומץ [הא כתיבי] הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון פי' אם כן דנמעט בוסר נמצא השאר מפורש ומה נרויח שאנו דורשין פרט וכלל ופרט ואם תאמר והא איכא ענבים שהתליעו שלא נכתבו ויש לומר דתרי פרטי כתיבי פרי דהיינו ענבים ופסולת פרי דהיינו חומץ ואין לך לרבויי מכל פרט כעין הפרט ולכך יש עליך לדון ולרבות גם בוסר מפרט ענבים גם ענבים שהתליעו מפרט דחומץ ולמעוטי עלין ולולבין שאינו כעין הפרט:

אִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי? יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן.

Traduction

The Gemara asks: If so, one can suggest an alternative derivation: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete, i.e., ripe, fruit, so too, everything forbidden must be a complete fruit, excluding unripe fruit. Why, according to the Rabbis, are unripe grapes included in the prohibition? You will say the following counterargument: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? If you say grapes and raisins, these are explicitly written; if you say wine and vinegar, these are also written. What, then, does the generalization come to add? Evidently, you cannot learn in accordance with the last version, which excludes unripe fruit; rather, you must learn in accordance with the first version, which includes this fruit and excludes only leaves and tendrils.

Rachi non traduit

אף כל פרי גמור. ולא דבר אחר ולא גוהרקי ולא עינבין דיכרין:

אם כן. שלא להביא בו אלא פרי גמור:

מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמר. שתהא למד מן הפרט אם ענבים לחים ויבשים הא כתיב כו':

אלא כלשון הראשון. אף כל פרי ופסולת פרי שאם אתה אומר אף כל פרי גמור נמצא דאינו מרבה שום דבר בעולם:

וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג''? לוֹמַר לָךְ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמָשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט.

Traduction

The Gemara asks: And as we eventually include everything that is similar to the detail of fruit and the waste of fruit, what is the meaning when the verse states: ''From pits to grape skin''? This serves to tell you a general principle of exegesis that applies throughout the Torah: Wherever you find only a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail, by saying that the generalization merely clarifies the previous detail.

Rachi non traduit

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר. יין וחומץ (ענבים לחים ויבשים) ומרבה יין גוהרקי ועינבין דיכרין מאף כל והיינו דהניח הכתוב במשמעו שלא אמר (וענבים לחים ויבשים):

מה ת''ל. פרט האחרון דכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל אי משום דרבי אלעזר בן עזריה ליכתביה לגבי פרטי בתר כללא למה לי:

אלא לומר לך כל מקום שאתה מוצא. בכל התורה שיהא שם פרט וכלל בלבד אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט אלא שהכלל נעשה מוסף על הפרט ואיתרבו להו כל מילי:

Tossefoth non traduit

ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג. ואם תאמר והא איצטריך לפרט אחרון י''ל דהכי פירושו לכתוב ליה קודם הכלל ומשני לומר לך כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל פירוש בעלמא וכן הכא גבי נזיר לולא לא נכתב חרצן וזג שהוא פרט אחרון אי אתה רשאי לדונו ולישבו כעין הפרט אלא נעשה כלל מוסף על הפרט והיינו מרבינן עלין ולולבין נמי עד שיפרוט לך הכתוב פרט אחר הכלל כדרך שפרט לך בנזיר:

אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר.

Traduction

Rather, the generalization becomes added to the detail so that it includes all matters, even those dissimilar to the detail, until the verse specifies and adds another detail after the generalization, in the manner that it specified with regard to a nazirite, by inserting the phrase ''from pits to grape skin'' after ''anything that is made of the grapevine.'' The exegetical method of: A detail, a generalization, and a detail, means that the generalization includes only something that is similar to the detail. In this particular example, leaves and tendrils are excluded.

Rachi non traduit

עד שיפרוט לך הכתוב. שלא תהא מרבה אלא כעין הפרט כדרך שפרט לך בנזיר שלאחר שכתב את הכלל בא וכתב לך פרט מחרצנים ועד זג ור''א סבר כר''א בן עזריה דמוקים ליה להאי מחרצנים ועד זג עד שיאכל שני חרצנים וזג:

אָמַר מָר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. ''פְּרִי'' — עִינְבֵי, ''פְּסוֹלֶת פְּרִי'' מַאי הִיא — חוֹמֶץ.

Traduction

The Gemara analyzes the details of this baraita. The Master said above: Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a fruit or fruit waste, so too everything forbidden to the nazirite by the Torah is a fruit or fruit waste. The Gemara clarifies: The fruit mentioned by the Torah is grapes. What is fruit waste? Vinegar, as in the verse: ''He shall drink no vinegar of wine or vinegar of strong drink'' (Numbers 6:3).

''אַף כֹּל פְּרִי'' מַאי הִיא — גּוּהַרְקֵי. ''אַף כֹּל'' דִּפְסוֹלֶת פְּרִי, מַאי הִיא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין. ''וְעַד זָג'', אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם.

Traduction

What is the statement: So too everything forbidden by the generalization is a fruit, serving to include? It serves to include unripe grapes. And what is the statement: So too everything forbidden by the generalization is a fruit or fruit waste, stated with regard to fruit waste, serving to include? Which fruit waste unspecified by the verse is added by means of this derivation? Rav Kahana said: This serves to include grapes that have become wormy. With regard to the phrase ''from pits to grape skin,'' Ravina said: This serves to include the part of the fruit that is in between the seeds and the skin.

Rachi non traduit

גוהרקי. ענבים דקין שגדלין בין שאר גרעינין גדולים:

ענבי דכרין. ענבים שהתליעו:

בין הבינים. אותו דבר הקרוש שבין הזג והחרצן שממנו נעשין שמרים:

Tossefoth non traduit

גוהרקי. פי' בוסר וחבירו בפ' כל שעה (פסחים ד' כה:) הוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה:

עינבין דכרין. ענבים שהתליעו:

[דבין הבינים]. דהיינו גוף הענב והכי משמע לישנא דקרא מחרצנים ועד זג פירוש מה שבין חרצן לזג וקשה דההיא גוף הענב וכבר כתב ענבים לכן פר''ת דהיינו ענבים קטנים שבין הגדולים שאינם רואין פני החמה ואינם מתבשלין כל כך ולא יהיו גדולים לעולם וא''ת אמאי איצטריך ועד לבין הביניים והלא כבר מרבינן אפי' בוסר מכעין הפרט ושמא י''ל דה''נ גריעי מבוסר לפי שבוסר יבא לכלל ענבים גדולים ועוד י''ל דאי לאו ועד מרבין בין הביניים הוו מרבים מכעין הפרט בין הביניים ולא בוסר ועוד יש לקיים פירוש ראשון והכי פירושו אם ליקט האוכל שבין החרצן כדי כזית ואכלו לוקה ולא אמרי' דבטלה דעתו אצל כל אדם והא לא שמעינן ליה מענבים דקרא:

אָמַר מָר: [אִי] מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי, יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ''מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג''? לוֹמַר לָךְ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט, אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב

Traduction

The Gemara continues to analyze the baraita, which it cites at length. The Master said above: If so, just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a complete fruit, so too everything is a complete fruit. You say: If so, what has the verse left you to derive from its meaning that it has not stated? Grapes and raisins, these are written; wine and vinegar, these are written. You cannot learn in accordance with the last version; rather, you must learn in accordance with the first version. And as we eventually include everything, what is the meaning when the verse states: ''From pit to grape skin''? This serves to tell you that wherever you find a detail and a generalization, you cannot broaden it and learn that the generalization is limited to be like the detail; rather, the generalization becomes added to the detail, until the verse specifies for you

Tossefoth non traduit

מחרצנים ועד זג ל''ל. וא''ת והא שפיר איצטריך דאפי' חרצנים וזג אסר רחמנא דאע''פ שאינן ראויין לאכילה וגם איצטריכו למלקות כדאמר לקמן (נזיר ד' לח:) אכל חרצן לוקה שתים זג לוקה שתים (ויש לומר) דהכי קאמר ל''ל לכתביה מקמיה וקשה דהיאך סבור דלא יאמר נעשה כלל מוסיף על הפרט לכך נראה דה''ק לכתוב חרצן וזג:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source