Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 27a
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. אַמַּאי? הָא אָמְרַתְּ: בְּהֵמָה לָאו כִּמְפוֹרֶשֶׁת דָּמְיָא!
Traduction
Rav Pappa said to him: And according to your reasoning, which leads to the conclusion that all items can have the status of unallocated funds, consider that which we learned in a mishna (45a): Rabban Shimon ben Gamliel says: If one brought three different animals for his naziriteship and did not specify which was for which offering, that which is fit for a sin-offering, a ewe, is sacrificed as a sin-offering; the animal suitable for a burnt-offering, a male sheep or bull, is sacrificed as a burnt-offering; and the animal fit for a peace-offering, any other male or female, is sacrificed as a peace-offering. But according to your opinion, why is this so? Didn’t you say that an animal is not considered as allocated, but is instead like unallocated funds; how can one decide which animal to use for each offering?
Rachi non traduit
א''ל וליטעמיך הא דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר כו'. לימא נמי התם דכסתומין דמו דהא אמרת בהמה נסכא וסואר של קורות לאו כמפורשין דמו:
Tossefoth non traduit
וליטעמיך הא דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראוי לחטאת. כגון כבשה תקריב חטאת הראויה לעולה כגון כבש תקרב עולה הראוי לשלמים כגון איל הראוי לשלמים:
ואמאי האמרת [בהמה] לאו כמפורשת דמיא. כלומר לפי מאי דבעי לאוכוחי מרב חסדא דעופות כסתומין הם וה''נ בהמה [נימא] כסתומין דמיא ולא כמפורשין וא''כ יקשה לך אמאי חשיב להו רשב''ג כמפורשין וא''ת ומי דמי והא בהמה דלעיל דחשיב כסתומים מיירי כגון דהוו ג' פרים והנהו ודאי הוו כסתומים אבל אלו בהמות דמיירי כאן רשב''ג מיירי בבהמה דחזו לנזיר ולכך חשבינן להו כמפורשין וי''ל דהכי פירושו אי אמרת בשלמא כדקאמר רב הונא בבהמות דהיינו ג' פרים חשיבי קצת כמפורשין ולכל הפחות כמפורשין בתערובת הכא דרשב''ג ניחא דחושב ג' בהמות הראויים לנזיר כמפורשין לגמרי כאילו פירש בפיו זו לחטאת וזו לעולה וזו לשלמים אלא אי אמרת הג' פרים כסתומין דמיין לגמרי ה''נ מחמת שהן ראוין לנזיר לא הוה לן למיחשב (בינייהו) לגמרי כמפורשין וא''ת ואכתי מאי [פריך דילמא] רשב''ג איירי כשחזר ופירש הנזיר בפירוש בשעת הקרבה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים וי''ל דחדא לישנא לא משמע הכי דקתני הביא ג' בהמות ולא פירש וכו' ומשמע ליה הראוי לעולה תקרב לעולה ומעכשיו אף קודם הקרבה יש עליה שם עולה אף למעול בה אף אם מתו הבעלים דלמיתה אזלא ועוד אי במפורשין בפירוש בשעת הקרבה צריך למימר ומאי קמ''ל רשב''ג וא''ת ומאי קס''ד דרב פפא והא מוכחא מדרב חסדא דבעופות כסתומין דמיין וה''ה בבהמה ויש דוחק לומר דרב פפא ס''ל דרב חסדא [בדותא] וליתא דבכמה דוכתי [מייתי] לדרב חסדא וצ''ל דרב פפא ודאי ס''ל דאפילו את''ל דעופות כסתומים דמיין ולא ממעטינן להו ממעות היינו משום שאין לנו למעט אלא דבר הדומה למעות דלא חזו להקרבה כגון צפרים דלא חזו לנזיר להקרבה אבל עופות דחזו גופייהו להקרבה אין למעטן מהלכה שנתפרש במעות סתומין יפלו לנדבה והוא הדין דודאי סתומין הוו מעלו לנדבה ומשני ליה רב שימי וא''ל ולקח ועשה אמר רחמנא בלקיחת בעלים אומר כן כלומר ואם לא פירשו הבעלים בשעת הלקיחה הוו כסתומין והוא הדין דרב הונא דאמר בבהמות דהוו כסתומין לפי שאינו מוכיח מגוף התורים הי חטאת והי עולה וכן כשהפריש שלשה פרים אין מוכיח מגוף הבהמות כלום הי חטאת והי עולה הילכך נוכל לומר דהוו כסתומין לגמרי אבל הכא במתני' דרשב''ג דקתני הביא שלש בהמות הראויות דמוכיח מגוף הבהמה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים דכבשה לחטאת שחטאת באה נקבה וליכא למימר דתקרב עולה שהעולה בא זכר דהיינו כבש וכן איל מפורש בפסחים להדיא דקרב שלמים וכן כבשה לחטאת וכן כבש לעולה הילכך כמפורשין דמו דאין מפורש גדול מזה אבל ג' פרים כסתומין דמיין ולא נאמר אי ג' פרים הוו כסתומים ה''נ הוו כסתומין [כך] סבר המקשה:
אֲמַר לֵיהּ, הָתָם: ''וְלָקַח... וְעָשָׂה''.
Traduction
Rav Shimi bar Ashi said to him: As for the case of birds, this is an exception, as there is an explicit verse to this effect there: It states with regard to the owner of a bird offering: ''And he shall take one he-lamb for a guilt-offering to be waved, to make atonement for him, and one tenth part of an ephah of fine flour mingled with oil for a meal-offering, and a log of oil; and two turtledoves or two young pigeons, such as his means suffice for, and the one shall be a sin-offering and the other a burnt-offering'' (Leviticus 14:21–22), and it later states with regard to the priest: ''And he shall sacrifice one of the turtledoves, or of the young pigeons, such as his means suffice for; even such as his means suffice for, the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering'' (Leviticus 14:30–31).
Rachi non traduit
אמר ליה. לעולם אימא לך דמעות ולא נסכא מעות ולא סואר והא דאמרת מעות ולא עופות התם לא אפשר דליהוו כמפורשין דהא כתיב בהו ולקח ועשה דגלי לך רחמנא דלא ליהוו מפורשין אלא אי בעשיית כהן אי בלקיחת בעלים והא נמי דמותבינן לך מבהמה התם נמי לא אפשר דכסתומין דמו דמינכרא מילתא דכמפורשין דמו:
אָמַר רַחֲמָנָא: אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. הָכָא נָמֵי,
Traduction
The Merciful One thereby states that the birds are allocated and designated for their offering either by the acquisition of the owner, by designating each bird for a particular offering upon their purchase, or by the action of the priest. With regard to the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel, it presents no difficulty either, as it is a special case as well. Here too, when one separates these particular animals for his naziriteship offerings,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source