Nazir
Daf 25a
וַהֲלֹא דְּמֵי חַטָּאת מְעוֹרָבִין בָּהֶן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ''לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם'', הַתּוֹרָה אָמְרָה: מוֹתַר נֶדֶר יְהֵא לִנְדָבָה.
Traduction
The Gemara asks: But the money for the sin-offering is mingled with these unallocated funds. How can it all be used for gift burnt-offerings? Rabbi Yoḥanan said: It is an accepted halakha with regard to a nazirite that his unallocated funds are used for gift offerings, despite the fact that they include the value of a sin-offering. Reish Lakish said: The verse states: ''Whether for any of their vows or for any of their gift offerings, which are brought to the Lord as a burnt-offering'' (Leviticus 22:18). In this verse, the Torah states that the surplus of a vow shall be for a gift offering. Here too, if the vow of naziriteship cannot be fulfilled, due to the death of the one who took the vow, the money is for a gift offering.
Rachi non traduit
א''ר יוחנן הלכה היא בנזיר. כך דהואיל וסתומין הן אע''פ שמעורבין הן יפלו לנדבה:
מותר נדר יהא לנדבה. והכא נמי כיון דהני מעות לא צריכי שכבר מת הוו להו מותר ויפלו לנדבה ואין חוששין לדמי חטאת שבהן:
Tossefoth non traduit
הלכה היא בנזיר. הלכה למשה מסיני הוא [דסתומין] יפלו לנדבה אע''פ שדמי חטאת מעורבין בהן ואדרבה לקמן מוכחא כשדמי חטאת דוקא מעורב בהן [אז] (נדר) נתקבלה הלכה שיפלו לנדבה אבל אם דמי עולה ושלמים לבד מעורבין יחד לא נאמר בהן שיפלו לנדבה אלא יביא חציין עולה וחציין שלמים:
רבי שמעון בן לקיש אומר לכל נדריהם ולכל נדבותם התורה אמרה מותר נדר יהיה לנדבה. וכל קרבנות נזיר בנדר הם באין ע''י שנדר בנדור ואפילו החטאת וסברא הוא לאוקומי במותר כי האי דבשאר מותר לא משכחת לה דאם הפריש [מעות] לעולה ונתותרו שהוזלו הבהמות יכול להקריב מהם עולה וכן שלמים כמו שהפריש מתחילה וסברא להעמידם במותר סתום כי האי חטאת עולה ושלמים מעורבין יחד:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַמְּטוּ לְהָכִי סְתוּמִין — אִין, מְפוֹרָשִׁין — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ ''לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם'', מַאי אִירְיָא סְתוּמִין? אֲפִילּוּ מְפוֹרָשִׁין!
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that it is a halakha with regard to a nazirite, it is for this reason that if the funds were unallocated, yes, the money is used for gift offerings, but if they were allocated, no, they may not be used for this purpose, as this is the halakha passed down by tradition. However, according to the opinion of Reish Lakish, who derives the halakha from the verse: ''For any of their vows or for any of their gift offerings,'' why state specifically unallocated funds; even allocated money should be used for gift offerings after the death of their owner.
Rachi non traduit
אמטו להכי סתומין. תנן דיפלו לנדבה דאין הלכה בידינו אלא מסתומין:
אלא לר''ל. דמפיק ליה מן קרא מאי איריא סתומין אפילו מפורשין כיון דמת הוה ליה מותר ואמאי תני דמי חטאת ילכו לים המלח:
Tossefoth non traduit
בשלמא לר' יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר אמטו להכי סתומין אין מפורשין לא. שכן נשנית הלכה למשה מסיני אלא לרבי שמעון בן לקיש אפילו מפורשין דנימא מקרא מלא דבר הכתוב ואמאי תני במתניתין מפורשין לא:
אָמַר רָבָא: מְפוֹרָשִׁין לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, כְּבָר פַּסְקַהּ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ'' — בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים וּבִתְמוּרָתָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
Rava said: You cannot say that this halakha should apply to allocated funds, as the tanna of the school of Rabbi Yishmael has already ruled in this regard. The tanna explained the following verse that deals with the obligation to bring consecrated animals to the Temple: ''Only your sacred things that you have, and your vows'' (Deuteronomy 12:26). The verse is speaking of the offspring of consecrated female peace-offerings and their substitutes, i.e., when one says a non-sacred animal should substitute for a sacred animal.
Rachi non traduit
כבר פסקה תנא דבי ר''י. דלמיתה אזלא:
רק קדשיך אשר יהיו לך וגו'. מי הן אותן קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד אחרים תחתיהם שריבה הכתוב אשר יהיו לך הוי אומר ולדי קדשים ותמורתן ומה הן תקנתן כמו שנאמר לאחריו:
Tossefoth non traduit
מפורשין לא מצית אמרת. דיפלו לנדבה דכבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דולד חטאת מתה ולא לנדבה וה''נ נימא במותר שלה דלאיבוד אזיל ולא לנדבה דהכל נקרא מותר חטאת בין ולד חטאת בין תמורת חטאת כי הכא דמפריש מפורשין והיפר לה בעלה או ההיא דתנן במסכת מעילה (דף יא.) היכא דהפריש מעות לנזירותו ומת והיו לו מעות מפורשין כל אלה שאינן חטאת עצמן שם מותרות עליהם וה''ה דמצי למימר דהלכה גמירי לה חטאת מתה אלא ניחא ליה לאתויי תנא דבי רבי ישמעאל [דתנא] חטאת מתה עולה ושלמים יקריבו שלמים כל אחד כדיניה כמו במשנתינו דקאמר עולה תיקרב עולה:
רק קדשיך אשר יהיו לך. בתמורה בריש פ' אלו קדשים דריש רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הוולדות דלעולה ושלמים גופייהו לא איצטריך שהרי כבר מפורש בויקרא זאת תורת עולה ותורת שלמים:
מָה תַּקָּנָתָן — ''תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'''. יָכוֹל יַעֲלֵם לְבֵית הַבְּחִירָה, וְיִמְנַע מֵהֶם מַיִם וּמָזוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם''.
Traduction
With regard to these animals, what is their means of remedy? ''You shall take and go to the place that the Lord shall choose'' (Deuteronomy 12:26). One might have thought that this means that he must bring them up to the Temple, and yet he does not sacrifice them but withholds water and food from them so that they should die. Therefore, the verse states: ''And you shall sacrifice your burnt-offerings, the flesh and the blood, upon the altar of the Lord your God; and the blood of your offerings shall be poured out against the altar of the Lord your God, and you shall eat the flesh'' (Deuteronomy 12:27).
Rachi non traduit
תשא ובאת אל המקום. שלא שינה בהן הכתוב משאר קדשים שעולים אל המקום כדכתיב בפרשת ויקרא אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד וכך כתוב בזבחי שלמים:
יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון. שיכניסם לכיפה בשביל שימותו ת''ל לאחריו ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח וגו' ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל לומר לך כשם שאתה נוהג בעולה נהוג בתמורתה כדרך שנוהג בשלמים נהוג בולדותיהם ולדותיהן לגבי עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא זכר אבל שלמים אם זכר אם נקבה כתיב וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר:
Tossefoth non traduit
ומאי תקנתן תשא ובאת בירושלים יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון כדי שימותו. כלומר יכניסם כדרך שעושין בולד חטאת ובתמורת חטאת דאזלו למיתה:
ת''ל ועשית עולותיך הבשר והדם. סיפא דהאי קרא ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל והיינו שלמים וסמיך ליה האי קרא רק קדשיך לומר לך כדרך שאתה נוהג בעולה כלומר שקריבין למזבח נהוג בתמורתן וכדרך שאתה נוהג בשלמים דסיפיה דקרא איירי בשלמים דכתיב והבשר תאכל נהוג בולדה ונקט תמורה לגבי עולה דזכר לא שייך ביה ולד וגבי שלמים דנקבה נקט ולד:
לוֹמַר לָךְ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בָּעוֹלָה — נְהוֹג בִּתְמוּרָתָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בַּשְּׁלָמִים — נְהוֹג בְּוַלְדֵיהֶם. יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן, — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''רַק'', דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
The tanna explains that this verse comes to say to you: In the manner that you treat a burnt-offering you must treat its substitute, i.e., it should be sacrificed in its entirety; in the manner that you treat a peace-offering you must treat their offspring, as its inner parts must be sacrificed on the altar, with the rest eaten by the owners. One might have thought that the offspring of a sin-offering and the substitute of a guilt-offering should also be treated so, i.e., they too should be sacrificed on the altar like sin-offerings and guilt-offerings. Therefore the verse states: ''Only'' (Deuteronomy 12:26), which excludes these cases. This is the statement of Rabbi Yishmael.
Rachi non traduit
ת''ל רק. שאין הכתוב מדבר אלא בתמורת עולה ולדות שלמים ולא בולד חטאת ותמורת אשם ודם זבחיך ישפך דכתיב בקרא היינו שלמים:
Tossefoth non traduit
יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם וכו'. גבי חטאת נקט ולד שהיא באה נקבה וגבי אשם תמורה שהוא בא זכר והכי קאמר יכול אף בולד חטאת תנהוג בו דין חטאת ובתמורת אשם דין אשם כלומר שיקרב לשם חטאת ולשם אשם תלמוד לומר רק למעוטי ולד חטאת ותמורת אשם דאכין ורקין מיעוטין:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ''אָשָׁם הוּא'' — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא.
Traduction
Rabbi Akiva says: In the case of a guilt-offering this exposition is not necessary, as it says: ''It is a guilt-offering'' (Leviticus 5:19), from which it may be inferred: It alone shall be sacrificed in its current state, but not its substitute. This baraita explicitly teaches that the surplus money of a sin-offering cannot be used for another offering. Consequently, the money set aside for a nazirite’s sin-offering must be cast into the Dead Sea upon the death of its owner rather than used for a gift offering, even according to the opinion of Reish Lakish.
Rachi non traduit
ר''ע אומר אינו צריך. למעט אשם שהרי הוא אומר אשם הוא בהוייתו ולקמן מפרש מאי קאמר:
Tossefoth non traduit
ר''ע אומר [אינו צריך]. דאינו מביא לאשם אלא אשם עצמו:
קָתָנֵי: יָכוֹל יַעֲלֵם לְבֵית הַבְּחִירָה וְיִמְנַע מֵהֶם מַיִם וּמָזוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ''. אַמַּאי? הָא וְלַד חַטָּאת הוּא דִּגְמִירִין בָּהּ מִיתָה? אִי לָאו קְרָא, הֲוָה אָמֵינָא וְלַד חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם,
Traduction
§ Since the Gemara has cited the above baraita, it analyzes it in detail. The baraita teaches: One might have thought that one must bring them up to the Temple and withhold water and food from them so that they should die. The verse states: ''And you shall sacrifice your burnt-offerings.'' The Gemara asks: Why would one think he should act in this manner? After all, it is only with regard to the offspring of a sin-offering that we learned that it must be left to die, but not other offerings. Why, then, is it necessary to derive the exclusion of the offspring of other offerings and the substitution of other offerings from a verse? The Gemara answers: If it were not for the verse, I would say that the offspring of a sin-offering may be killed anywhere, i.e., it need not be brought to the Temple and left to die there,
Rachi non traduit
קתני יכול יעלם. כמו אמר מר יכול יעלם ת''ל ועשית עולותיך הבשר והדם טעמא דכתב רחמנא ועשית עולותיך משום הכי לא יומתו ולדי שלמים ותמורת עולה הא אי לא כתב קרא אזלי למיתה:
אמאי הא גבי ולדות חטאת הוא דגמרי מיתה. בלבד במס' תמורה (דף כא:) ולא גבי שאר ולדות קדשים ותמורותיהם:
אי לאו קרא. ועשית עולותיך הוה אמינא ולדי חטאת מתים בכל מקום שהן:
Tossefoth non traduit
קתני יכול יעלם. כמו אמר מר:
ואמאי הא גבי ולד חטאת הוא דגמירי מיתה. דהילכתא גמירי לה דחמש חטאות מתות ואלו הן [ולד] חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושנתכפרו בעליה באחר ושעברה שנתה והואיל ולא איירי בשלמים ועולה מהיכא תיתי שימותו:
אי לאו קרא הוה אמינא ולד חטאת בכ''מ. שירצה בגבולין שימותו אבל מעולה ומשלמים יביאם לבית הבחירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source