Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 23a
וּמַתְנִיתִין כְּגוֹן דַּאֲמַר לַהּ ''הֲרֵינִי נָזִיר, וְאַתְּ מַאי?'' מִשּׁוּם הָכִי, מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּים.
Traduction
And the mishna is referring to a case where he said to her in the form of a question: I am hereby a nazirite, and what about you? This indicates that he himself has completely accepted his naziriteship, and he is simply asking his wife if she would like to join him. Due to that reason, as he did not link his vow to hers, he may nullify hers and his is intact.
Rachi non traduit
ומתניתין דאמר הריני נזיר לגמרי ואת מאי. כלומר ואת מי הוית נזירה והלכך אי אמרה אמן דניחא לה בנזירות הרי בעל יכול להפר לפי שלא תלה נדרו בנדרה (ומתני' דקתני דיכול להפר את שלה וברייתא קתני דשניהן יכול להפר):
מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתֶה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — הֲרֵי זֶה סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים — תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת.
Traduction
MISHNA: With regard to a woman who vowed to be a nazirite, and she transgressed her vow since she was drinking wine and rendering herself ritually impure by contact with the dead, she incurs the forty lashes for each of the Torah prohibitions she transgressed. If her husband nullified her vow, and she did not know that her husband had nullified her vow, and she was drinking wine and rendering herself impure by contact with the dead, she does not incur the forty lashes, as she is no longer a nazirite. Rabbi Yehuda says: Even if she does not incur the forty lashes by Torah law, she should incur lashes for rebelliousness [makat mardut], an extrajudicial punishment imposed by the Sages, for her intention to commit a transgression, since she believed that it was prohibited to her.
Rachi non traduit
מתני' הרי זו סופגת את הארבעים. מפרש לה לעיל (נזיר כא:):
רבי יהודה אומר תספוג מכת מרדות. אם לא נתחייבה במלקות מן התורה תהא לוקה מכות מדרבנן כדי להוכיחה שלא תהא מזידה:
Tossefoth non traduit
הרי זו סופגת את הארבעים. בגמ' (דף כא:) מסיק שלא היפר לה בעלה ופשיטא הוא ומשום דקא בעי למיתני סיפא ואינה סופגת וכו' דהוי חידושא אע''ג דנתכוונה לאיסורא כיון דעלה בידה היתר אינה סופגת תנא נמי רישא וסופגת:
רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות. מדרבנן שנתכוונה לאיסורא במזיד ובפ' בתרא דמכות (דף כב.) מכות ארבעים מן התורה אבל מכת מרדות בלי מנין אלא מכין עד שתצא נפשו או עד שמקבל עליו ומספקא לרבי דהכא דלוקה על שעברה דשמא דוקא מ' ותו לא דדוקא כשאין רוצה לקיים אותה המצוה מכין אותו בלי מספר אבל הכא שכבר עברה למה תלקה יותר מדאורייתא אם לא הפר:
הג''ה גמ' יתיב ר''ש בן לקיש קמיה דר' יהודה נשיאה ויתיב וקאמר והוא שהתפיסו כולם בתוך כדי דיבור כדמפרש והולך כדי שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ג' תיבות ה''נ יכולין שלשה אנשים להתפיס עצמן בראשון שנדר בנזיר שכל אחד אמר ואני הם שלש תיבות דאפילו האחרון תוך כדי דיבור מן הראשון אבל הרביעי אינו יכול להתפיס עצמו בראשון אפילו אמר ואני שכבר שהו כדי דיבור מן הראשון ולכך לא חייל נזירות ארביעי:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ'' — בְּאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה.
Traduction
GEMARA: The Sages taught with regard to a verse in the section discussing vows: ''Her husband has nullified them, and the Lord will forgive her'' (Numbers 30:13), that the verse is speaking of a woman whose husband nullified her vow and she did not know that he had done so. It teaches that if she performs the actions prohibited by the vow she requires atonement and forgiveness.
Rachi non traduit
גמ' ת''ר אישה הפרם וה' יסלח לה. במה הכתוב מדבר אם באשה שנדרה והפר לה בעלה סליחה זו למה אלא כו' ע''כ באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר דהא כבר כתיב ואם ביום שמוע אישה יניא אותה דהיינו שהפר לה בידיעתה:
Tossefoth non traduit
באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר. דאי ידעה אמאי צריכה סליחה וכפרה לכפר:
וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל פָּסוּק זֶה, הָיָה בּוֹכֶה: וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה — טָעוּן כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
And when Rabbi Akiva would reach this verse he would cry, saying: And if one who intended to pick up pork in his hand and eat it, and in fact he picked up the meat of a lamb in his hand and ate it, so that he did not in fact commit a transgression, like this woman who tried to sin and was unaware that her husband had nullified her vow, nevertheless requires atonement and forgiveness, then with regard to one who intends to pick up pork in his hand and in fact picked up pork in his hand, all the more so does he require atonement.
Rachi non traduit
מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ואכל בשר טלה גרסי':
המתכוון לאכול בשר חזיר גרסי':
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ''וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ'',
Traduction
On a similar note, you can say and quote the following verse with regard to one who is liable to bring an uncertain guilt-offering, which is brought for a possible transgression: ''Though he does not know it yet he is guilty, and shall bear his iniquity'' (Leviticus 5:17).
Tossefoth non traduit
והוא לא ידע ואשם ונשא עונו. בקרא דאשם תלוי כתיב ועלה בידו בשר חזיר כגון חתיכה אחת ספק היא של חלב וספק היא של שומן דס''ל לת''ק דאשם תלוי אפילו אחתיכה אחת מיחייב:
וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, כְּגוֹן חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן סָפֵק שֶׁל חֵלֶב — אָמַר קְרָא ''וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ''. מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
This verse teaches: And if in a case similar to one who intended to pick up the meat of a lamb in his hand and eat it, which is permitted, and he picked up pork in his hand and ate it, thereby sinning unintentionally, for example, where one took a piece of meat with regard to which it is uncertain whether it is permitted fat and uncertain whether it is forbidden fat, and he ate it, rendering him liable to bring a provisional guilt-offering, the verse states: ''And shall bear his iniquity,'' indicating that he requires atonement via an offering; then with regard to one who intends to pick up pork in his hand and in fact picked up pork in his hand, all the more so he requires atonement.
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ''וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ'', וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, כְּגוֹן שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן — ''וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ''. הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Traduction
Isi ben Yehuda says that this verse: ''Though he does not know it yet he is guilty, and shall bear his iniquity'' (Leviticus 5:17), should be explained in a slightly different manner: And if in a case similar to one who intended to pick up the meat of a lamb in his hand and he picked up pork in his hand, e.g., where there were two pieces before him, one of forbidden fat and one of permitted fat, and he picked up one and ate it without knowing which of them was forbidden, it states with regard to him: ''And shall bear his iniquity,'' i.e., he is obligated to bring an offering; then with regard to one who intends to pick up pork in his hand and picked up pork in his hand, all the more so is he in need of atonement.
Tossefoth non traduit
איסי בן יהודה אומר [ולא ידע ואשם ונשא עונו]. ולא פי' קרא כדלעיל אלא כגון ב' חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן דס''ל לאיסי בן יהודה דלא מיחייב אשם תלוי אלא אחתיכה אחת משתי חתיכות:
עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ הַדּוֹוִים.
Traduction
The Gemara adds: And with regard to this matter, those who suffer should suffer, i.e., one can see from here the extent to which one requires atonement and forgiveness.
Tossefoth non traduit
על דבר זה יד''וו. ראשי התיבות ידע ואשם ונשא הכתוב מדבר באשם תלוי:
וְכָל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכִין, דְּאִי תְּנָא גַּבֵּי אִשָּׁה, הָתָם הוּא דְּבָעֲיָא כַּפָּרָה וּסְלִיחָה — מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא לְאִיסּוּרָא אִיכַּוֵון. אֲבָל חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן, דִּלְהֶיתֵּרָא אִיכַּוֵּין — לָא בָּעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה.
Traduction
The Gemara asks: And why do I need all these examples for the same idea? The Gemara answers: All of them are necessary, as had we taught this idea only with regard to the case of a woman, one might have said that it is there that she requires atonement and forgiveness because at the outset her intention was to sin. However, in the case of one who took a piece with regard to which it was uncertain whether it was permitted fat and uncertain whether it was forbidden fat, who intended to eat permitted food, one might have said that he does not require atonement and forgiveness.
Rachi non traduit
דמעיקרא לאיסורא איכוון. דהא לא ידעה דהפר לה בעלה ומשום הכי צריכה כפרה וסליחה:
דלא איקבע איסורא. דהוא סבור דשומן הוא:
וְאִי אִיתְּמַר הָדָא — דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא. אֲבָל אִשָּׁה דְּהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, דְּהֶתֵּירָא — לָא תִּיבְעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה.
Traduction
And had this case concerning one who eats a piece that might be forbidden been stated alone, one could say that atonement is required in this situation, as there is possibly a prohibition present before him. However, with regard to a woman whose husband nullified her vow, where she was in fact permitted to perform the actions she performed, perhaps she does not require atonement and forgiveness.
Rachi non traduit
אבל אשה דהפר לה בעלה. דקאי גבה בהתירא אימא לא תיבעי סליחה:
וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי תַּרְתֵּי הוּא דְּסַגִּי לְהוֹן בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה — דְּלָא אִיקְּבַע אִיסּוּרָא. אֲבָל שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, דְּאִיקְּבַע אִיסּוּרָא — לָא סַגִּי לֵיהּ בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שְׁנָא.
Traduction
And had only these two cases been stated, I would say: It is in these two cases in which atonement and forgiveness are enough for them, as the prohibition is not established; even one who ate the piece that was possibly forbidden fat has not necessarily committed a sin. However, if there were two pieces, one of forbidden fat and one of permitted fat, where the prohibition is established, as there was definitely a forbidden piece before him and nevertheless he proceeded to eat one of them, one might have said that atonement and forgiveness should not suffice for him. Isi ben Yehuda therefore teaches us that there, it is no different, as even this individual is included in the verse: ''And he shall be forgiven'' (Leviticus 5:18).
Rachi non traduit
אבל בשתי חתיכות. אחת של חלב ואחת של שומן כההיא דאיסי בן יהודה:
דאיקבע איסורא. דהא מיהא הוה ידע דחדא מינייהו של חלב:
אימא לא תסגי ליה בכפרה וסליחה. דכמזיד דמי:
קמ''ל דלא שנא. ידע כולו ולא שנא ידע מקצתו מביא אשם תלוי ומתכפר לו:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ''כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'' — מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה. זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה — ''וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם''. וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה — ''וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם''.
Traduction
§ Rabba bar bar Ḥanna said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: ''For the paths of the Lord are right, and the just walk in them, but transgressors stumble over them'' (Hosea 14:10)? How can the same path lead to such different outcomes? This is comparable to two people who roasted their Paschal offerings on Passover eve, in the proper manner. One ate it for the sake of the mitzva, and one ate it for the sake of excessive eating. This one, who ate it for the sake of the mitzva, has fulfilled: ''And the just walk in them,'' while that one, who ate it for the sake of excessive eating, is described by the end of the verse: ''But transgressors stumble over them.''
Rachi non traduit
ואחד אכלו לשם אכילה גסה. או מחמת תאוה שאכלו ברעבון:
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: הַאי ''רָשָׁע'' קָרֵית לֵיהּ?! נְהִי דְּלָא קָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר, פֶּסַח מִיהָא קָא עָבֵיד! אֶלָּא: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ, וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ. לְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, וּלְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ. זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ — ''צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם'', וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ — ''וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם''.
Traduction
Reish Lakish said to Rabba bar bar Ḥanna: You call this individual wicked? Even though he had not performed the mitzva in the optimal manner when he eats this Paschal offering, he has at least performed the mitzva of the Paschal offering. Rather, this is comparable to two people; this one has his wife and sister in the same house with him, and that one has his wife and sister with him. Each husband arrives home and engages in sexual intercourse with one of the women. This one happened upon his wife, and that one happened upon his sister. This one, who happened upon his wife, is described by the phrase ''And the just walk in them,'' and that one, who happened upon his sister, is described by the phrase ''But transgressors stumble over them.''
Tossefoth non traduit
פסח מיהא קעביד. משמע דאכילה גסה שמה אכילה וקשה דבפרק בתרא דיומא (דף פ:) קאמרי' האוכל אכילה גסה ביה''כ פטור דלא שמה אכילה ואומר ר''ת דתרי ענייני אכילות גסות יש וההוא [דיומא] כגון שנפשו קצה באכילה מרוב שובעו והכא שאין נפשו קצה אלא שאינו רעב לאכול לתיאבון:
מִי דָּמֵי? אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ. הָכָא — שְׁנֵי דְרָכִים. אֶלָּא, מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו עִמּוֹ. הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה — ''וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם'', הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְשֵׁם עֲבֵירָה — ''וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם''.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: Is it comparable? We said one path; i.e., two people follow the same path by performing the very same action with two different outcomes; whereas here there are two paths. Each person engaged in sexual intercourse with a different relative and therefore they cannot be said to have followed the same path. Rather, it is comparable to Lot and his two daughters, who were with him. They, who intended to engage in sexual intercourse with him for the sake of a mitzva, as they thought that the entire world was destroyed and wished to preserve the human race, are described in the first part of the verse: ''And the just walk in them.'' He who intended to act for the sake of a transgression is described by the last part: ''But transgressors stumble over them.''
Rachi non traduit
מי דמי אנן אמרינן דבחד דרך. הולך אחד ונכשל אחד:
והכא שני דרכים. אשתו ואחותו דלזה נזדמנה לו אשתו ולזה אחותו:
Tossefoth non traduit
מי דמי אנן חד דרך קאמרינן. שהצדיק הולך בו והרשע נכשל באותו דרך עצמו [והכא] הם שני דרכים שזה בא על אשתו וזה בא על אחותו:
ללוט ושתי בנותיו הוא שנתכוון לעבירה ופושעים יכשלו בם. והיינו כמ''ד בפרק ד' מיתות (סנהדרין נח:) עובד כוכבים אסור בבתו ואפילו למ''ד מותר כבר פירשו [האומות] מעצמן מעריות:
וְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשׁוּם מִצְוָה אִיכַּוֵּוין? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפָּסוּק הַזֶּה עַל שֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר.
Traduction
The Gemara asks: And perhaps Lot too intended that his actions should be for the sake of a mitzva? The Gemara answers: This was not the case, as Rabbi Yoḥanan said with regard to Lot: This entire verse: ''And Lot lifted up his eyes, and saw all the plain of the Jordan, that it was well watered everywhere'' (Genesis 13:10), is stated with regard to the sin of licentiousness. Since this verse teaches that Lot was a lustful man, it can therefore be assumed he meant to sin with his daughters as well.
Rachi non traduit
כל הפסוק הזה לשום עבירה נאמר. ולכך אי אתה יכול לדונו לכף זכות:
Tossefoth non traduit
ודלמא איהו נמי לשם שמים מכוון. שלא מצינו בו שהיה שטוף בזימה ומשני אדרבה שטוף היה שנאמר וישא לוט וכל הפסוק דרשינן לעבירה:
''וַיִּשָּׂא לוֹט'' — ''וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ''. [''אֶת עֵינָיו'' —] ''כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי''.
Traduction
Rabbi Yoḥanan explains: ''And Lot lifted up his eyes'' employs the same expression as a verse that refers to Joseph’s temptation: ''That his master’s wife lifted up her eyes'' (Genesis 39:7), which is clearly referring to sin. The phrase used in reference to Lot, ''his eyes,'' is stated similarly to Samson’s appraisal of the Philistine girl he sought to marry: ''For she is pleasing in my eyes'' (Judges 14:3).
''וַיַּרְא'' — ''וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר''. ''אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן'' — ''כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם''. ''כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה'' — ''אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁיקּוּיָי''.
Traduction
Rabbi Yoḥanan continues to interpret the verse as a series of references to licentiousness. The phrase ''and saw'' is reminiscent of the verse dealing with Jacob’s daughter Dinah: ''And Shechem, the son of Hamor the Hivite, saw her and he took her, and lay with her'' (Genesis 34:2). The verse continues: ''All the plain [kikar] of the Jordan,'' which alludes to the verse: ''For on account of a harlot a man is brought to a loaf [kikar] of bread'' (Proverbs 6:26). The last part of the verse: ''That it was well watered everywhere,'' recalls: ''I will go after my lovers, who give me my bread and my water, my wool and my flax, my oil and my drink'' (Hosea 2:7).
וְהָא מֵינָס אֲנִיס! תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַב חוֹנִי: לָמָּה נָקוּד עַל וָיו ''וּבְקוּמָהּ'' שֶׁל בְּכִירָה, לוֹמַר שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע, אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע.
Traduction
The Gemara asks: But Lot was forced to participate in the sexual intercourse, as he was asleep at the time; how can he be considered a sinner? The Gemara answers that this is as a Sage taught in the name of Rabbi Yosei bar Rav Ḥoni: Why is there a dot in a Torah scroll over the letter vav of the word ''uvekumah,'' with regard to Lot’s elder daughter, in the verse: ''And he did not know when she lay down and when she arose [uvekumah]'' (Genesis 19:33)? This dot serves to say that when she lay down he did not know; however, when she arose he knew what she had done, as he later understood what had happened.
Tossefoth non traduit
והא מינס קאניס. שהרי השקוהו יין ובהאי עובדא לא היה כוונתו לעבירה כלל ואמאי קרית ליה פושע:
למה נקוד על וי''ו דובקומה. לומר לך דהרי הוא כמאן דליתיה דבקומה ידע:
וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד? מַאי דַהֲוָה הֲוָה! נָפְקָא מִינַּהּ, דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לְמִישְׁתֵּי חַמְרָא.
Traduction
The Gemara asks: And what could he have done about it? What has happened has happened; i.e., Lot could not change the past. The Gemara answers: The difference is that on the other, following, night, he should not have drunk wine again. By allowing himself to get drunk a second time, he showed that the end result, engaging in sexual intercourse with his younger daughter, was something he desired.
דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ''אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז
Traduction
§ Rava interpreted a verse homiletically with regard to Lot: What is the meaning of that which is written: ''A brother offended is harder to be won than a strong city,
Rachi non traduit
אח נפשע זה לוט. שנקרא אח לאברהם כדכתיב אל נא תהי מריבה וגו' כי אנשים אחים אנחנו (בראשית י''ג:ח'):
Tossefoth non traduit
אח נפשע מקרית עוז זה לוט. שנקרא אח לאברהם כדכתיב כי אנשים אחים אנחנו מקרית עוז זה אברהם כדכתיב הביטו אל צור חוצבתם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source