Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 19b

אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ''כִּי טָמֵא נִזְרוֹ'' — מִשּׁוּם דִּבְטוּמְאָה נְזַר.

Traduction

Rava said: What is the reason for the opinion of Rabbi Eliezer, according to Ulla’s explanation? The verse states: ''But the first days shall be void because his consecration was ritually impure'' (Numbers 6:12), which he explains as follows: Why are his first days rendered void? They are void because he took a vow of naziriteship, consecrating himself, when he was in a state of ritual impurity.

Rachi non traduit

אמר רבא מאי טעמא דר' אליעזר. אליבא דעולא:

אמר קרא והימים הראשונים מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים. לפיכך אינו סותר כולן אלא שלשים ורבי אליעזר לטעמיה כדאמרינן בפירקא קמא (לעיל נזיר דף ו:) זאת תורת הנזיר:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ''הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם'', וְנִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ'' — עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ רִאשׁוֹנִים.

Traduction

Abaye raised an objection to Rava from a baraita that is not in accordance with the opinion of Ulla: One who said: I am hereby a nazirite for one hundred days, and he became ritually impure immediately, at the beginning of the one hundred days, one might have thought it should negate the time he spent as a nazirite. The verse therefore states: ''But the first days shall be void'' (Numbers 6:12), which indicates that this halakha does not apply until he will have ''first days'' as a nazirite, and in this case the nazirite does not have his first days completed, as he became ritually impure right away.

Tossefoth non traduit

הכי גרסינן ונטמא בתחילה. פירוש ביום ראשון וזה אין לו [ראשונים] הילכך יום שנטמא ממנין נזירותו הוא וימנה צ''ט לזה ויגלח ביום מאה שהוא יום ק''א למנינו נטמא בסוף מאה ביום אחרון יכול יהא סותר הכל ת''ל והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים לבא עליו כשנטמא ומסתמא שנים בעינן דומיא דראשונים ולכך אינו סותר הכל ואם תאמר והא תנן (לעיל נזיר דף טז.) במתניתין (כו') נטמא ביום מאה סותר שלשים לר''א וי''ל דהכי נמי קאמר יכול יסתור הכל ת''ל והימים הראשונים יפלו וזה אין לו אחרונים ולכך לא יסתור הכל אבל שלשים מיהא סותר מדרשא דדרשינן בפ''ק (דף ו:) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר וצריכי הני תרי קראי דאי לאו זאת תורת הנזיר ה''א דכי נטמא ביום אחרון שהוא יום מלאת לא יסתור כלל ואפילו שלשים יום כתב רחמנא זאת תורת הנזיר וא''ת א''כ לכתוב זאת תורת הנזיר ולשתוק מוהימים הראשונים יפלו וי''ל א''כ הוה אמינא דיום מלאת היינו יום ק''א כמו ובמלאת ימי טהרה (ויקרא י''ב:
ו') דהוי לאחר שמלאו ימי טהרה שהוא יום התגלחת שמלאו ימיו כבר וההוא סותר שלשים יום אבל נטמא יום מאה יסתור כולם כתב רחמנא והימים הראשונים יפלו דאפילו נטמא ביום מאה [אינו] סותר כולם ועוד דלא סגי דלא לכתוב והימים לאפוקי תחלת המאה שלא היו לו ראשונים:

נִטְמָא בְּסוֹף מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ'' — מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים. נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה חָסֵר אַחַת, יָכוֹל לֹא יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ'' — מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה יֵשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים.

Traduction

The baraita continues: If one became ritually impure at the end of one hundred days, that is, on the hundredth day, one might have thought it should negate the days he had counted. The verse therefore states: ''But the first days shall be void,'' indicating by inference that there are other days that can be called the last ones, while this nazirite does not have last days, as he has already completed the tally of his naziriteship. If he became impure on the one hundredth day less one, one might have thought it should not negate the days he had counted. Therefore, the verse states: ''But the first days shall be void,'' indicating by inference that there are last ones, and this nazirite has first ones and last ones.

Rachi non traduit

נטמא ביום מאה חסר אחת. דהשתא איכא תרי מקצת יום צ''ט וכל יום מאה:

Tossefoth non traduit

ה''ג וזה יש לו אחרונים. יום טומאה ויום מאה שאחריו שהוא כולו ממנין הנזירות כל כמה שלא הביא קרבנותיו דאפילו לרב מתנא דאמר מקצת היום ככולו מצוה עליו להשלים לכתחלה כדאמר בפ''ק (דף ו.):

וְהָא, בְּטָמֵא שֶׁנָּזַר לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מִדְּקָתָנֵי ''הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה'', וְנִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, וְקָתָנֵי ''עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים'', תְּיוּבְתָּא.

Traduction

Abaye now concludes his objection to Rava: But with regard to this halakha of the baraita, you cannot say it is referring to an impure person who took a vow of naziriteship from the fact that it teaches: I am hereby a nazirite for one hundred days, and he became impure immediately at the beginning of the one hundred, indicating that it is discussing one who became impure after his term had already started. And it further teaches: Until he will have ''first days,'' which proves that Rabbi Eliezer states his halakha even with regard to a pure nazirite who later became impure. This is a conclusive refutation of Ulla, and his opinion is rejected.

Rachi non traduit

ומדקתני הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחילת מאה. דהיינו בו ביום וקתני שיהו לו ימים הראשונים אלמא שמעינן מהא דבנזיר טהור שנטמא נמי אמר ר' אליעזר דבעינן ימים הראשונים ותיובתא דעולא:

Tossefoth non traduit

מדקתני הריני נזיר ק' יום ונטמא. אלמא שנדר בטהרה והדר נטמא:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הָלֵין יָמִים דְּקָאָמְרִינַן, דְּנָפֵק חַד וּמַתְחִילִין תְּרֵין, אוֹ דִּלְמָא דְּנָפְקִין תְּרֵין וּמַתְחִילִין תְּלָתָא? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ, אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לְרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: ''יִפְּלוּ'' כְּתִיב.

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: Those first days that we said he must observe in ritual purity according to Rabbi Eliezer, does it mean that one day has finished and a second has started, so that if he became impure on the second day it negates his tally, or perhaps it means that two days have finished, and a third has started, which would mean it negates his tally only if he became impure after the beginning of the third day? An answer was not available to him, so Rav Pappa went to ask Rava, who said to him: It is written: ''But the former days shall be void [yippelu]'' (Numbers 6:12) in the plural, which means at least two days need to have passed.

Rachi non traduit

הלין ימים דבעינן. אליבא דרבי אליעזר מפיק חד ומתחילין תרין שעומד ביום שני כשנטמא:

או נפקין תרין ומתחילין תלתא. דבעינן שני ימים שלימין:

אמר ליה יפלו כתיב. דמשמע דליהוון תרין בנפילה וכגון דנפקין תרין ועיילין תלת:

Tossefoth non traduit

אמר ליה רב פפא לאביי הלין ימים. הראשונים דקאמר ר' אליעזר דנפק חד ומתחילין תרין דהיינו ביום שני לנזירותו או דלמא דבעינן יום אחד שלם כי היכי דבימים אחרונים איכא חד יום שלם דהיינו יום המאה ה''נ בימים הראשונים כי מתחיל תלת אבל כי נטמא ביום שני דפעמים אינו אלא שני חצאי ימים כגון דקבל נזירות אתמול בחצי היום והיום נטמא בחצי היום ואם תאמר ונפשוט ליה ממתניתין דקתני ר''א [אומר] לא לבו ביום מכלל דיום שלאחריו סותר וי''ל דלא חש ר' אליעזר להזכיר רק ממה דפליג אדרבנן דאמרי בו ביום מביא קרבן טומאה ואמר להו ר' אליעזר לא לבו ביום וה''ה נמי לא ביום שני עד שלישי ואם תאמר ולפשוט ליה מברייתא דאייתי לעיל גופא נטמא בתחילת מאה יכול יהא סותר וכו' מכלל דכי נטמא ביום שני ודאי סותר וי''ל תחילת מאה היינו נמי יום שני [קרא] תחילת מאה ועי''ל דמשום דלרבנן סותר אפילו ביום ראשון קאמר להו ר''א [דאינו] סותר וא''ת ונפשוט ליה מסיפא דקאמר כי נטמא ביום מאה חסר אחת דסותר אלמא דבתרי יומי סגי ליה וה''ה בתחילת נזירות דמסתמא אחרונים דומיא דראשונים וי''ל דאחרונים פשיטא ליה דבתרי יומי סגי ליה לפי שיש שם יום שלם דהיינו יום מאה אבל בתחילת נזירות פעמים דליכא אלא שני חצאי ימים כגון אם נדר בחצי יום לכך מספקא ליה אי לכך בעינן דנפקא תרין וקאי בתלת אבל קשה דליפשוט ליה מברייתא דלעיל דמתחיל ומונה מיד פי' משביעי וכי נטמא בשמיני דליכא אלא ב' ימים מביא קרבן טומאה (לו) לר''א וצריך לומר דלא שמיע ליה לההיא ברייתא דלעיל אי נמי שמיע ליה וקבעי טעמא מקרא א''נ י''ל כדפרישית לעיל דהא דבעינן דנפקא תרין וקאי אתלת משום דבעינן יום שלם שחל עליו נזירות דומיא דאחרונים אבל לעיל כיון דנזירות חל עליו משביעי דנטמא בשמיני יש כאן שביעי שלם ולכך כיון דנטמא בשמיני מביא קרבן טומאה וקצת קשה הא שביעי אינו שלם שצריך להזות ולטבול קודם שיחול הנזירות:
לשון הג''ה א''ל יפלו כתיב משמע נפילה כל דהו לרבות שלא בא נמי יום שלם ואיצטריך למיכתב ימים ואיצטריך למיכתב יפלו דמצי למיכתב הכי וקדש ראש נזרו ביום ההוא מלבד ימים הראשונים ולשתוק מיפלו עד דנפקי תרין ועיילי תלת דימים משמע הכי דבעינן דומיא דאחרון דאיכא יום שלם כתב רחמנא יפלו דמשמע כל דהו דנפק חד וקאי בתרין ואי כתב רחמנא יפלו הראשונים ולא כתב ימים דמצי למיכתב והראשונים יפלו ה''א ואפילו לבו ביום כת''ק ולשון יפלו קאי אנזירות דעלמא כתב רחמנא ימים:

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ''יָמִים'' וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ''יִפְּלוּ'', דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''יָמִים'' וְלָא כְּתַב ''יִפְּלוּ'', הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּנָפְקִין תְּרֵין וְעָיְילִין תְּלָתָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ''יִפְּלוּ''. וְאִי כְּתַב ''יִפְּלוּ'' וְלָא כְּתַב ''יָמִים'', הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַד, כְּתַב רַחֲמָנָא ''יָמִים''.

Traduction

The Gemara comments: And it was necessary for the verse to write ''days'' and it was also necessary for it to write ''shall be void'' in the plural. For if the Merciful One wrote in the Torah only ''days'' and had not also written ''shall be void'' in the plural, I would say that the halakha applies only if two days have finished and a third has started. The Merciful One therefore wrote in the Torah the plural form of ''shall be void.'' And if the Merciful One wrote in the Torah ''shall be void'' and had not also written ''days,'' I would say even one day, that is, the halakha applies even if he became ritually impure on the first day. The Merciful One therefore wrote in the Torah ''days,'' indicating that he must have observed at least part of the second day.

Rachi non traduit

ואי כתב רחמנא ימים ולא כתב יפלו. אלא והימים הראשונים יעזוב ה''א האי דכתיב ימים משמע כגון דנפיק חד ועיילין תרין ואפילו הכי אקיים ימים דהא כבר עייל יום שני כתב רחמנא יפלו דמשמע ימים שלימים:

ואי כתב יפלו ולא כתב ימים הוה אמינא אפילו חד. כלומר הוה אמינא דהאי דכתיב יפלו משמע אכולהו ימים שכבר מנה או ארבעה או תלתא או תרין או חד ואית דמפרשי אי כתב יפלו ולא כתב ימים ה''א האי דכתיב יפלו אפילו חד משמע והאי דכתיב יפלו אנזירים דעלמא קאי כלומר ונפיק חד ועיילין תרין ואיקיים לו יפלו. לשון אחר דאי כתב רחמנא ימים ולא כתב יפלו הוה אמינא עד דנפקין תרין ועיילין תלת דב' ימים שלימין בעינן ואי כתב יפלו ולא כתב ימים הוה אמינא דאפילו חד דיפלו משמע נפילה והאיכא נפילה דחד יומא להכי כתב רחמנא ימים דבעינן דנפיק חד ועיילין תרין:

מַתְנִי' מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה, וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵית הִילֵּל אוֹמְרִים: נָזִיר בַּתְּחִלָּה.

Traduction

MISHNA: One who vowed many days of naziriteship while outside Eretz Yisrael, and completed his naziriteship, and afterward came to Eretz Yisrael, in order to bring the offerings at the end of his naziriteship, Beit Shammai say: He must be a nazirite for thirty days, so that he has observed a term of naziriteship in ritual purity in Eretz Yisrael, and Beit Hillel say: He is a nazirite from the beginning, that is, he must observe his entire naziriteship again.

Tossefoth non traduit

מי שנדר בחוצה לארץ נזירות הרבה מל' יום והשלים נזירותו בחוצה לארץ ואח''כ בא לארץ. לאו דוקא במקרה בעלמא דלא סגי דלא אתי לארץ ישראל להקריב קרבנותיו ולהשלים נזירותו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

נזיר שלשים יום. בגמרא מפרש דמדרבנן קנסא בעלמא הוא שגזרו בארץ העמים דגזרו עליהם טומאה ומן התורה ודאי טהור ויצא ידי נזירותו:

נזיר בתחילה. לחזור ולהתחיל כל מניינו גם דברי ב''ה קנס ומדרבנן והכי מפורש בגמרא:

מַעֲשֶׂה בְּהֵילֵנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לְמִלְחָמָה, וְאָמְרָה: אִם יָבוֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם — אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים, וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת. וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

Traduction

The mishna cites a related story: An incident occurred with regard to Queen Helene, whose son had gone to war, and she said: If my son will return from war safely, I will be a nazirite for seven years. And her son returned safely from the war, and she was a nazirite for seven years. And at the end of seven years, she ascended to Eretz Yisrael, and Beit Hillel instructed her, in accordance with their opinion, that she should be a nazirite for an additional seven years. And at the end of those seven years she became ritually impure, and was therefore required to observe yet another seven years of naziriteship, as ritual impurity negates the tally of a nazirite. And she was found to be a nazirite for twenty-one years. Rabbi Yehuda said: She was a nazirite for only fourteen years and not twenty-one.

Tossefoth non traduit

ובסוף שבע שנים באה ואחר כך נטמאת. וי''מ בגמרא דלא נבלעו [אלו] באלו [מדמנינן] אחת ועשרים שנה:

אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא י''ד שנה. בגמ' מפרש לה:

גְּמָ' קָתָנֵי רֵישָׁא: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נָזִיר בַּתְּחִלָּה. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: אֶרֶץ הָעַמִּים מִשּׁוּם גּוּשָׁהּ גָּזְרוּ עָלֶיהָ,

Traduction

GEMARA: The first clause of the mishna teaches that Beit Shammai say: He must be a nazirite for thirty days, and Beit Hillel say: He is a nazirite from the beginning. The Gemara suggests a possible explanation of their dispute: Let us say that they disagree about this, that Beit Shammai hold that when the Sages declared that the land of the nations outside of Eretz Yisrael is impure, they decreed so with regard to its earth. In other words, they decreed that only the earth of the land of the nations is impure, but its airspace remains pure. If so, it is not a severe level of ritual impurity, and one who observed a vow of naziriteship outside of Eretz Yisrael is not considered to be impure to the extent that he would be required to start his naziriteship afresh once entering Eretz Yisrael,

Rachi non traduit

לימא בהא קמיפלגי דב''ש סברי משום גושה גזרו. ולא משום אוירא והויא קלישא טומאתה ומשום הכי סגי לה בשלשים יום:

Tossefoth non traduit

קתני רישא ב''ש כו'. כל זה לא היה צריך דודאי ברישא קיימינן ולשון נזיר משונה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source