Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 16a

וַאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי קָאֵי כְּוָתָיךְ, דְּאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא מְטַמֵּא. וְהָא רַבִּי יוֹסֵי לְמַפְרֵעַ הוּא דְּאָמַר! מַאי לְמַפְרֵעַ — מִדְּרַבָּנַן.

Traduction

And Rabbi Oshaya said to Rabbi Yoḥanan: Rabbi Yosei holds in accordance with your opinion, as he too says that in this case one becomes impure from now and onward, and any impurity after the start of the seventh day does not cause him to forfeit the previous clean days. The Gemara analyzes Rabbi Oshaya’s statement: But didn’t Rabbi Yosei say that the impurity is retroactive, as stated above? Rather, Rabbi Oshaya must certainly hold as follows: What is the meaning of Rabbi Yosei’s ruling that he is impure retroactively? It means that he is rendered impure only by rabbinic law, but not by Torah law.

Rachi non traduit

ואמר ליה. רבי יוחנן רבי יוסי קאי כוותיך:

Tossefoth non traduit

ואמר ליה - פי' ר' אושעיא לר'יוחנן רבי יוסי סבר כוותך השתא מסיק דרבי אושעיא ס''ל אליבא דר' יוסי דמטמא למפרע היינו מדרבנן.

וְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּדִי סָבַר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ, זָבָה גְּמוּרָה דְּמַיְיתָא קָרְבָּן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לָהּ? כֵּיוָן דְּחָזְיָא בְּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא, אִידַּךְ פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא סָלֵיק לַהּ לְשִׁימּוּר! אִיבָּעֵית אֵימָא דְּקָא שָׁפְעָה תְּלָתָא תְּלָתָא יוֹמֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּחָזְיָא תְּלָתָא יוֹמֵי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, דְּלָא הֲוַאי שְׁהוּת דְּסָלֵיק לֵיהּ לְמִנְיָינָא.

Traduction

The Gemara poses a question with regard to Rabbi Yosei’s statement: And as to Rabbi Yosei, now, he holds that the status of part of the day is like that of an entire day. How can you find a full-fledged zava who brings an offering? Since she sees a discharge at the midpoint of the day, the other half of the day counts for her as a full day of observing, as part of the day is considered to be like all of a day. The Gemara answers: If you wish, say that she continuously discharges blood for three days consecutively. And if you wish, say that she saw a discharge on three consecutive days close to sunset. In that case she is impure on each occasion at the end of one day and the beginning of the next, so that there was not any time to become pure on the following day so as to be included for her counting of a clean day corresponding to an impure one.

Rachi non traduit

ורבי יוסי מכדי סבר מקצת היום ככולו. דכל האי דקא משנינן לעיל דמכאן ולהבא מטמא שינויי דחיקי נינהו ומיהו שמעתין איתא כרב:

זבה גמורה. דבעינן ג' ימים רצופים כדאמר מי תלה הכתוב את הזבה בימים היכי משכחת לה:

והא כיון דחזיא בפלגיה דיומא. ביום שני מחצות ואילך אידך פלגא דמבקר עד חצות עולה לה לשימור כאילו נשמר יום אחד בטהרה והוה לה הפסק: ע''א ור' יוסי מכדי שומרת יום כנגד יום כיון דקאמר דטעמא הוי משום דמקצת היום ככולו וכך שמענו כאן מפ''י המור''ה אבל בכיצד צולין במסכת פסחים שמעינן דמכאן ולהבא קמיבעיא לן דלר' יוסי זבה גמורה היכי משכחת לה ולא מפ''י המור''ה:

איבעית אימא בשופעת. כל היום [תלתא יומי] בהדי הדדי:

ואיבעית אימא. שלשה יומי בין השמשות סמוך לשקיעת החמה דכי ראתה בשבת אחר שקיעת החמה הוי טמאה כל יום ראשון וכי חזרה וראתה ביום ראשון שנית סמוך לשקיעת החמה הויא טמאה כל יום שני וכן שלישי דלא הויא שהות דטהרה ביני וביני כלל ולא הוי סליק למניינא דשומרת יום כנגד יום דהא לא הואי שהות:

Tossefoth non traduit

זבה גמורה היכי משכחת לה. דמכאן ולהבא מטמינן לה וכל יומא טומאה באפי נפשה היא וכיון דחזיא היא בפלגא דיומא אידך פלגא דיומא הוא קא סליק לה לשימור ואע''פ שלא טבלה בינתים מכי ראתה ביום י''א וביום י''ג וביום ט''ו דלא הויא זבה ואע''ג שלא טבלה בינתים דבעינן שתראה ג' ימים רצופים:
הלשון ק''ק אמאי קאמר אידך פלגא דיומא דבקיצור הוה מצי למימר אידך יומא סליק ליה שימור ובדוחק יש לפרש ראתה י''א דכיון דחזיא ביום ב' בפלגא דיומא אידך פלגא דיומא שהיה לפני שראתה סליק ליה שימור וקשה ואמאי לא משכחת לה דרואה שלשה לילות דהשתא היא טמאה בתחילת היום ופי' בקונטרס בכיצד צולין (פסחים דף פא.) לפי הדברים למ''ד מקצת היום ככולו ותחילת הלילה תהא נמי ככולה לספירה ובתחילת הלילה סליק לה שימור ואין צריך עלות השחר: ולי נראה דמשנה שלימה היא בפרק תינוקת (נדה דף עב.) ושוין ברואה יום י''א וטבלה לערב [ושמשה] שמטמאין משכב ומושב למפרע ומוכח התם דתחילת הלילה לא הוי שימור ונראה לר''ת דכי היכי דלר' יוסי תחילת יום הוי שימור ה''נ ראתה בלילה סוף היום דלמחר שאינה רואה עולה לשימור דכך לי סוף היום כתחילת היום ובהכי ניחא לישנא כיון דחזאי בפלגא דיומא אידך פלגא דאותו יום עצמו בסופו הוה ליה שימור וצ''ל דודאי בזבה גדולה לא אמר ר' יוסי דיום שלישי יהיה ממנין של ז' של טהרה דהא בפרק תינוקת (נדה ד' סט. ושם) קאמר דכותאי יום שפוסקת בו מונה אותו למנין ז' והטעם דמצינו דבסוף הספירה מקצת היום ככולו דזב וזבה טובלין ביום הילכך בזבה קטנה דתחילת הספירה מקצת היום ככולו אבל בתחילת ספירת זבה גדולה שזקוקה לספור ז' אז לא אמרי'בתחילת ספירת' ז' נקיים מקצת היום ככולו:
והא דעביד ק''ו (ר''ה דף י.) ומה נדה שאין תחילת יום כסופו דטבלה בלילה מהני סוף יום כתחילתו דלא בעיא כ''א ז' ימים ויום שפוסקת בו [שנה] שתחילתו עולה בסופו אינו דין שסופו עולה בתחילתו לימא זבה גדולה תוכיח דתחילת יום כסופו דטובלת ביום וסופו לאו כתחילתו אלא ודאי רבא לא עביד הקל וחומר אליבא דר' יוסי ומיהו לפירוש רש''י ניחא דלא מצי למימר זבה תוכיח:

ומשני דחזיא שלשה יומין סמוך לשקיעת החמה דלא הוי שהות דסליק לה למניינא. לפי [שהם] מסובבין בטומאה בתחילת היום ובסופו וליכא בהם שימור כלל וכן יום שלישי טמא בתחילתו והרי שלשה ימים רצופין טמאין דמקצת יום שלישי ככולו ואין בהן שימור בינתים:

הַדְרָן עֲלָךְ הֲרֵינִי נָזִיר

Traduction

MISHNA: One who said: I am hereby a nazirite, without specifying how long his term of naziriteship would last, shaves his hair on the thirty-first day after the start of his naziriteship, as an unspecified term of naziriteship lasts thirty days. And if he shaved on the thirtieth day, he has fulfilled his obligation. If he explicitly said: I am hereby a nazirite for thirty days, then, if he shaved on the thirtieth day, he has not fulfilled his obligation. Since the naziriteship would have been for thirty days even without him stating: For thirty days, this addition is understood to indicate that he will observe naziriteship for a full thirty days.

מִי שֶׁאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר'' — מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּילַּח לְיוֹם שְׁלֹשִׁים — יָצָא. ''הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם'' — אִם גִּילַּח לְיוֹם שְׁלֹשִׁים לֹא יָצָא.

Traduction

One who accepted two terms of naziriteship shaves at the close of the first naziriteship on the thirty-first day, and at the close of the second term on the sixty-first day. Since his second term of naziriteship begins after shaving on the thirty-first day, the sixty-first day of the first term is the thirty-first day of his second term. And if he shaved for the first term on the thirtieth day, he shaves for the second term on the sixtieth day, which is the thirty-first day after the start of his second term of naziriteship. And if he shaved for the second term on day sixty less one, he has fulfilled his obligation, as this is the thirtieth day of his second term.

Rachi non traduit

מתני' מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד. לרב מתנא כדאית ליה דאנזירות סתם קאי ואין נזירות פחות מל' יום ולבר פדא כדאית ליה דמוקי לה כגון דנעשה כאומר שלימים וכולה מתני' הכי מפורש בפ''ק לרב מתנא כדאית ליה ולבר פדא כדאית ליה:

Tossefoth non traduit

מתני' מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד. בפרק קמא (לעיל נזיר דף ה:) מייתינן ליה ופי' רב מתנא ובר פדא כדאית להו:

מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת — מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים — מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים, וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד — יָצָא.

Traduction

And this testimony was attested to by Rabbi Pappeyas, who heard from his teachers with regard to one who vowed to observe two terms of naziriteship, that if he shaved for the first term on the thirtieth day, he shaves for the second term on the sixtieth day. And if he shaved for the second term on the day sixty less one, he has fulfilled his obligation, because the thirtieth day of the first term of naziriteship counts as part of his tally of the second term.

וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיָיס, עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים — מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה לְיוֹם שִׁשִּׁים, וְאִם גִּילַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד — יָצָא, שֶׁיּוֹם שֶׁל שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

One who said: I am hereby a nazirite, without further specification, if he became ritually impure through contact with a corpse on the thirtieth day of his term of naziriteship, it negates the entire tally, and he must start his naziriteship afresh. Rabbi Eliezer says: It negates only seven days, which he must observe until his purification, after which he brings his offerings. If he said: I am hereby a nazirite for thirty days, and he became impure on the thirtieth day, everyone agrees that it negates the entire tally. If he said: I am hereby a nazirite for one hundred days, if he became impure on the one hundredth day, it negates the entire tally. Rabbi Eliezer says: It negates only thirty days, and he observes the final thirty days again. If he became impure on the one hundred and first day before bringing his offerings, it negates only thirty days, but does not negate all of the observed days. Rabbi Eliezer says: It negates only seven days.

Tossefoth non traduit

שיום ל' עולה לו מן המנין. לרב מתנא עולין למנין ימי נזירות דראשון דמדאורייתא ל' וכן למנין שני עולה לו מדאורייתא דבעינן שלשים דאורייתא ולבר פדא אין צריך למנות נזירות ראשון שכבר נשלם מיום כ''ט ותגלחת ראשונה נעשית ביום ל' כדין תורה ודקאמר במתניתין דיום ל' עולה לו מן המנין היינו לענין נזירות שני כדי שגם תגלחת שניה תהיה ביום ל' שהרי גילח ביום [ששים] חסר אחד:

מִי שֶׁאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר'', נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. ''הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם'', נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. ''הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם'', נִטְמָא יוֹם מֵאָה — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד — סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.

Traduction

GEMARA: The mishna taught: One who said: I am hereby a nazirite, and became ritually impure on the thirtieth day, it negates the entire tally; Rabbi Eliezer says: It negates only seven.

Rachi non traduit

גמ' ר''א אומר אינו סותר אלא שבעה. כדי שיביא קרבנו בטהרה וכדפרשינן בפרק קמא לבר פדא כדאית ליה דקסבר ר' אליעזר אחר מלאת הוא שאין נזירות אלא כ''ט ולכך אינו צריך לסתור אלא ז' וכדאמרינן נמי קים להו לרבנן דאין תגלחת כדי לכוף ראשו לעיקרו בפחות מז' יום ולרב מתנא כדאית ליה דטעמא דר' אליעזר משום דמקצת היום ככולו:

Tossefoth non traduit

הריני נזיר נטמא יום ל' סותר הכל. לרב מתנא סותר מן התורה ומביא קרבן טומאה וחוזר ומונה שלשים יום נזירות טהרה ולבר פדא סותר הכל מדרבנן דיום כ''ט נשלם הנזירות וסותר מדרבנן גזירה להיכא דאמר הריני נזיר ל' יום ואינו מביא קרבנות נזיר טמא:

רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה. לבר פדא לא גזרינן ולרב מתנא אליבא דר''א ס''ל מקצת היום ככולו ואפילו נטמא קודם הבאת קרבנותיו ורבנן אית להו דלא אמרי' מקצת היום ככולו אלא היכא דהביא קרבנותיו בטהרה ביום ל' דיצא כאילו הביאם ביום ל' ואחד:

הריני נזיר ל' יום נטמא יום ל' סותר את הכל. ולא פליג ר''א לרב מתנא דאמר דסתם נזירות ל' יום והכא מיתורא דלישנא דקאמר ל' הוי כאילו אמר שלימים הילכך אפי' לר''א דאמר דמקצת היום ככולו סותר הכל (ולבר פדא דלית ליה מקצת היום ככולו) דהכא אמר ל' הוי ממנין הנזירות כיון שפירש ל' יום וא''ת מ''מ אמאי סותר הכל לר''א הא לר''א דריש לקמן בברייתא דהריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה יכול יסתור הכל ת''ל והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים וה''נ כי נטמא ביום ל' אין לו אחרונים והל''ל דלא סתר הכל ונ''ל דכיון דאמר ל' א''כ יום ל' הוי יום מלאת ודרשינן וזאת תורת הנזיר ביום מלאת נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר ולקמן נמי בברייתא גבי נטמא בסוף מאה לא קממעיט להו מוהימים יפלו אלא דאינו סותר כל מאה אבל שלשים יום ודאי סותר כדקתני בסמוך במתני' נטמא יום מאה דלר''א סותר שלשים אבל ברישא כי אמר הריני נזיר סתמא דקאמר ר''א אינו סותר אלא שבעה כי נטמא ביום שלשים לבר פדא ניחא משום דמיום כ''ט פסק מנין נזירותו ויום שלשים אינו יום מלאת כיון דלא אמר שלשים בפירוש וגם לת''ק דסותר אינו אלא מדרבנן לבר פדא ולא מייתי קרבן טומאה ולרב מתנא נמי דקאמר מקצת היום ככולו הילכך יום ל' אינו יום מלאת דהוי כאילו כלה כל אותו יום [כיון] דעשה מקצת בנזירות אבל בסיפא מחשב כאילו אמר שלימים לרב מתנא לא אמרינן מקצת היום ככולו הילכך הוי שפיר יום שלשים מלאת דלכך סותר לר' אליעזר מדרשא דזאת תהיה תורת הנזיר ולתנא קמא דאמר הכל סותר בנזיר סתמא לרב מתנא הוי מן התורה דהוי ממנין הנזירות ומקצת היום ככולו דאמרי רבנן היכא [דלא] נטמא:
הגה''ה ובסיפא דהריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר [שלשים] לרבי אליעזר מדרשא דזאת תהיה וגו' וצ''ל לרב מתנא מאי שנא מרישא כי נדר סתם ונטמא יום שלשים דחשבינן ליה לרבי אליעזר אליבא דרב מתנא כנטמא אחר מלאת ומשום מקצת היום ככולו הכי נמי כי נדר מאה יום נחשביה ליום מאה כאחר מלאת דנימא מקצת היום ככולו (הריני נזיר מאה דליכא יתור) ותירצו התוספות לעיל (נזיר דף ו:) דמיירי דאמר הריני נזיר מאה יום שלימים ובזה ניחא דהשתא ליכא למימר מקצת היום ככולו בסיפא והסוגיא מתיישבת בפ''ק (שם) דמייתי הך דנזיר שלשים ונטמא יום שלשים כו' סותר הכל בשלמא לרב מתנא אלא כו' א''ל בר פדא אימא סיפא ר' אליעזר אומר אינו סותר כי אם ז' והשתא היכי מוכח לעולם אימא לך משך נזירות ל' והא דאינו סותר כי אם ז' לר''א [משום] דאין כאן ימים אחרונים ולרב מתנא נמי מאי דוחקיה דסבר דמקצת היום ככולו לימא טעמא דר''א משום דליכא ימים אחרונים ולמאי דפרישי' ניחא דאם היה יום שלשים ממנין הנזירות לבר פדא ולרב מתנא נמי אי לאו דאמרינן מקצת היום ככולו היה סותר הכל מדרשא דזאת תורת הנזיר ע''ד כא''ן הגה''ה: זאת הגה''ה ממורי רבינו יצחק בהר' יצחק זצ''ל. נראה דלכ''ע בין לרב מתנא ולבר פדא קרא דזאת תורת הנזיר וקרא דימים הראשוני' איירי במאה שלימים. נראה דלפי הגה''ה זאת ר''ל דלא בנזירות מועטת דרשא דזאת כדפרישי' בפ''ק (גם זה שם) בשם מהר''ף נ''ע וכן דרשא דקרא דמן הימים הראשונים מכלל דאיכא אחרונים [לא] דרשינן בנזירות מועטת אלא בנזירות ארוך דלמאה יום ובהכי נמי מתיישב הסוגיא:

הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר הכל. שהוא אחרון של נזירותו ולרבנן לא אמרינן מקצת היום ככולו היכא דנטמא ולא הביא קרבנותיו:

ולרבי אליעזר אינו [סותר] אלא שלשים. מן הדין היה לו לסתור הכל לבר פדא דלא אמרינן מקצת היום ככולו ולרב מתנא נמי פרשינן בפ''ק דאמר שלימים והיה לו לסתור את הכל אלא מדרשא דזאת תורת הנזיר גזירת הכתוב הוא דאינו סותר אלא ל' יום:

נטמא ביום ק''א סותר שלשים. מדרבנן בעלמא הוא ולכך אינו סותר אלא שלשים דהואיל ויום ק''א יום תגלחת ויום הבאת קרבנותיו גזרי' אטו היכא דנטמא ביום שלשים היכא דאמר הריני נזיר סתמא והוי (כמו) יום שלשים יום תגלחת מה''ת לרב מתנא משום דאמר מקצת היום ככולו ולבר פדא שמיום כ''ט נשלם הנזירות וביום שלשים מגלח מה''ת ואם נטמא ביום שלשים סותר לרב מתנא מה''ת וגזרי' יום ק''א אטו יום שלשים ולבר פדא ביום שלשים סותר מדרבנן אטו היכא דאמר הריני נזיר שלשים וכן נטמא ביום אחד ומאה שהוא יום תגלחת גזרו אטו יום ל' דאי לא הא לא קיימא הא שגם יום ל' הוא יום תגלחת וה''ה לעיל הוה מצי למיתני הכי גבי הריני נזיר נטמא יום ל''א דסותר הכל מדרבנן [אבל] ודאי נטמא יום ק''ב אינו סותר שלשים רק [שבעה] שיטהר ויביא קרבנותיו:

ור''א אומר אינו סותר אלא ז'. דלא גזר יום ק''א אטו יום ל' דביום ל' גופיה לא סתר לר' אליעזר ואע''ג דלבר פדא דאמר הריני נזיר סתמא ונטמא יום אחד דנזירותו פסק כבר מיום כ''ט ויום ל' הוי תגלחת מה''ת אבל יום ל' ואחד הוי יום דבתר תגלחת והוי [כמו] ק''ב:

גְּמָ' מִי שֶׁאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר'' וְנִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source