Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 13a

הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ — אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ''אִם הָיָה בֶּן קַיָּימָא — הֲרֵי אֲנִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵי אֲנִי נְזִיר נְדָבָה''.

Traduction

However, if his wife miscarried he is not a nazirite, since his wife did not give birth to a live child. Rabbi Shimon says: Since it is possible that the fetus was viable, in which case his vow of naziriteship takes effect, he should say the following: If this fetus was viable in terms of its development but died due to other causes, I am hereby an obligatory nazirite in fulfillment of my vow; and if it was not viable, I am hereby a voluntary nazirite. He then proceeds to observe naziriteship.

Rachi non traduit

הפילה אשתו אינו נזיר. דדילמא האי דהפילה לא הוה בן קיימא שלא כלו לו חדשיו ולא ולד הוי וספק נזירות להקל:

ר' שמעון אומר. אין דרך זו מוציאתו מידי נזירות:

אלא אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה. דקסבר ספק נזירות להחמיר:

Tossefoth non traduit

הפילה אשתו. ולא ידעינן אי נפל הוא או בן קיימא הוא וכלו לו חדשיו או שמת במעי אמו אינו נזיר ובגמ' מוקי לה כר' יהודה דסבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא וספק נזיר הוי דלמא בן קיימא מה שהפילה הלכך טוב להתנות ולומר אם בן קיימא הריני נזיר חובה מדבורי הראשון ואם אינו בר קיימא כגון דלא כלו לו חדשיו ולא היה בדיבורי הראשון כלום הריני נזיר נדבה כלומר מעתה הריני מקבל עלי נזירות [ומונה] נזירות ומביא קרבנותיו ומותר ביין ומגלח שאם לא התנה כן כל ימיו היה מקולקל לר''ש דמספיקא לא מצי לגלח ויאסר כל ימיו ביין ובתגלחת ובטומאה ור''ש לא פליג אהא דנולד לו בן טומטום וכו' דליכא לספוקי דכשאמר כשיהיה לי בן ודאי לא היה דעתו אלא לבן ודאי ולא לטומטום ולא פליג ר''ש אלא היכא דהפילה בן זכר דמספקא ליה דשמא הוה בן קיימא והוי בן גמור והוא הדין דמילתיה דר''ש קאי ארישא היכא דאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והפילה כו':

חָזְרָה וְיָלְדָה — הֲרֵי זֶה נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ''אִם הָרִאשׁוֹן בֶּן קַיָּימָא — הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה. וְאִם לָאו — הָרִאשׁוֹן נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה''.

Traduction

If, subsequent to this, his wife gave birth again, he is a nazirite, since the unattributed opinion in the mishna holds that the condition of his vow has now been fulfilled. Rabbi Shimon says, following his earlier ruling: He must now accept upon himself an additional naziriteship and he should say: If the first fetus was viable then my naziriteship for the first child was obligatory, and this naziriteship is voluntary; and if the first child was not viable, then the naziriteship for the first one was voluntary and this naziriteship is obligatory.

Rachi non traduit

חזרה וילדה. לאחר שהפילה:

הרי זה נזיר. דהשתא מיהא ולד הוא דאית ליה וחיילא עליה נזירות:

ר''ש אומר. שמא הראשון הוה בן קיימא וחל עליו נזירות והשתא כי ילדה לא חייל נזירות ואם כדבריך יעשה נמצא זה מביא חולין לעזרה אלא יחזיר וימנה נזירות שנייה ויאמר אם הראשון שהפילה היה בן קיימא נזירות הראשונה חובה וזו נדבה ואם לא היה בן קיימא נזירות הראשונה נדבה וזו חובה:

Tossefoth non traduit

חזרה וילדה. פי' מהריון אחר ולד קיימא הרי זה נזיר ודאי לרבי יהודה וילדה זו ולד קיימא דממה שהפילה תחילה אפי' ספק נזיר לא וכאילו לא הפילה כלל:

רבי שמעון אומר יאמר וכו'. דלר''ש מעת שהפילה הוי ספק נזיר הילכך יתנה עתה בלידה זו ויאמר אם היה הראשון בן קיימא נמצא שיצא נדרו מנזירות ראשון ונזירות של לידה אחרונה נדבה או שמא הראשון נפל היה והנזירות הראשון נדבה היתה ועכשיו בלידה זו מוטלת עליו נזירות של חובה שנדר בנזיר שיהיה לו ולד לכך צריך להתנות דלא סגי ליה בנזירות הראשון דשמא נדבה היתה:

גְּמָ' הַאי מַאי לְמֵימְרָא? מִשּׁוּם סֵיפָא: בַּת, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — אֵינוֹ נָזִיר. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ''לִכְשֶׁאֶבָּנֶה'' הוּא דְּקָאָמַר, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.

Traduction

GEMARA: With regard to the statement of the mishna that one who vowed to be a nazirite when a son is born to him is a nazirite when his son is born, the Gemara asks: What is the purpose of stating this ruling? Of course he is a nazirite. The Gemara answers: This halakha is stated due to the latter clause of that mishna, which states that if a daughter, a tumtum, or a hermaphrodite are born to him, he is not a nazirite. The Gemara questions this, too: Isn’t that obvious, since he specified a son? The Gemara answers: It is necessary lest you say he did not literally mean a son, but rather he meant to say: When I will be built up by means of any child, including the types listed. The mishna therefore teaches us that this is not the case.

Rachi non traduit

גמ' האי מאי למימרא. דכי נולד לו בן הרי זה נזיר:

מהו דתימא. האי דקאמר לאו משום בן דוקא והאי דאמר בן לכשאבנה ממנה הוא דמשמע כגון ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית ל) וכי נולד בת או טומטום ואנדרוגינוס נמי ליהוי נזיר קמ''ל דלא:

Tossefoth non traduit

לכשאבנה הוא דקאמר. ולא בן ממש קאמר אלא ל' בנין כמו ואבנה גם אנכי ובכה''ג בנוי:

וְאִם אָמַר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד כּוּ'. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא וָלָד דְּמִיחֲשַׁב בֵּינֵי אִינָשֵׁי בָּעִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The mishna also taught: And if he said: When I have a child, then even if he has a daughter, a tumtum, or a hermaphrodite, his vow takes effect. The Gemara asks: Isn’t it obvious that this is the case? The Gemara answers: It is necessary to state this lest you say that we require a child of the kind that is considered significant by people, and he meant to exclude these other types of children when he vowed. The mishna therefore teaches us that this is not so.

Rachi non traduit

ולד דמיחשב ביני אינשי קאמינא. דהיינו בן ותו לא קמ''ל דבת וטומטום ואנדרוגינוס נמי איקרו ולד:

Tossefoth non traduit

ולד דחשיב ביני אינשי. דבת נמי לא מיחשבא וכל שכן טומטום ואנדרוגינוס קמשמע לן:

הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ — אֵינוֹ נָזִיר. מַאן קָתָנֵי לַהּ? רַבִּי יְהוּדָה דִּכְרִי הוּא.

Traduction

§ The mishna taught that if his wife miscarried he is not a nazirite, even though it may have been a viable child. The Gemara clarifies: According to whose opinion is this taught? The Gemara answers: It is the opinion of Rabbi Yehuda with regard to a heap of wheat. Rabbi Yehuda holds that if one vows to be a nazirite if a heap contains a certain amount of wheat and it is unclear whether or not his condition was fulfilled, the halakha is ruled leniently, and he is not a nazirite.

Rachi non traduit

ר' יהודה. דאמר לעיל דספק נזירות להקל כדאמרי' בפ''ק (לעיל נזיר ד' ח.) דתניא הריני נזיר ע''מ שיש בכרי זה ק' כור והלך כו' ר' יהודה מתיר דספק נזירות להקל:

Tossefoth non traduit

לר' יהודה. בברייתא דאיתניא לעיל פ''ק (נזיר דף ח.) דקאמר נגנב אינו נזיר הוא דקאמר לעיל דנזיר דכרי דלא הוי נזיר כלל לר' יהודה אבל לא רצה לומר ר' יהודה דהפלאה הוא דאם כן אפילו היה הולד בן קיימא אינו נזיר כיון דבשעת הנדר לא היה הולד בעולם כנ''ל:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ''אִם הָיָה בֶּן קַיָּימָא — הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה''. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא מֵרַב הוּנָא: ''הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן'', וְהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְחָזְרָה וְיָלְדָה, מַהוּ?

Traduction

The mishna further taught that Rabbi Shimon says that the individual should say: If this fetus was viable in terms of its development but died due to other causes, I am hereby an obligatory nazirite in fulfillment of my vow; and if it was not viable, I am hereby a voluntary nazirite. The Gemara relates that Rabbi Abba inquired of Rav Huna: If one said: I am hereby a nazirite when I will have a son, and his wife miscarried, and he separated an offering for his naziriteship but did not sacrifice it, and his wife gave birth again to a son, what is the halakha with regard to the offering he separated?

Rachi non traduit

והפריש קרבן וחזרה וילדה מהו. מי הוי קדוש או לא:

Tossefoth non traduit

והפילה אשתו והפריש קרבן. פי' לנזירותו וילדה פירוש מאותו הריון עצמו ולד קיימא דהשתא יש הוכחה גדולה מדהאי בר קיימא הנפל [הוה] נמי בר קיימא וכלו לו חדשיו דטיפה היא נחלקת לשתים הילכך חלה קדושה על קרבן שהפריש כשהפילה ששוב לא הקדיש אותם הבהמות דאפילו לר' יהודה דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא הכא דאיכא הוכחה גדולה קדוש הקרבן ליאסר בגיזה ובעבודה או דילמא כי ה''ג דאיכא הוכחה לר' יהודה דלא מחית איניש לספיקא לא חלה הקדושה על הקרבן כלל מכח הפרשה ראשונה דשמא מקצת הטיפה נקלטה מיד ומקצת הטיפה השניה לא נקלטה עד אחר שני ימים או ביום ג' וההוא נפל (כך מסיק הש''ס ואזיל דלר''י קמבעיא ליה דאי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר דבלא ילדה נמי הוי קדוש מספק והשתא נמי כי ילדה אינו אלא ספק אלא אליבא דר' יהודה דאי לא ילדה חולין הוא והשתא כי ילדה ליה מי הוי קדוש מספק וכדפי':

אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? הָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: סְפֵק נְזִירוּת לְהַחֲמִיר. וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: סְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל. מַאי: קָדוֹשׁ, אוֹ לָא קָדוֹשׁ?

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rabbi Abba pose his question? If he asked it in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, what dilemma is he raising? Didn’t Rabbi Shimon say: In a case of uncertainty with regard to naziriteship, the ruling is to be stringent? Here too, since the fetus might have been viable, he was required to separate the offerings after she miscarried, and he may not use those offerings for the naziriteship brought about by the later birth. Rather, one should say that the question was in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said that in a case of uncertainty with regard to naziriteship, the ruling is to be lenient. The question is as follows: What is the halakha in such a situation? Are the offerings already considered consecrated and need not be consecrated again, or are they not consecrated and therefore he must consecrate them a second time?

Rachi non traduit

אליבא דמאן. קמיבעיא לך אי אליבא דר''ש פשיטא דהוי קדוש דהאמר ספק נזירות להחמיר וקודם שילדה אשתו נמי הוי נזיר:

אלא אליבא דר' יהודה דאמר ספק נזירות להקל מאי. מי אמרינן כיון שהפרישו בשעה שהפילה ולא חיילא עליה נזירות כלל לא הוי קדוש כלל ומיבעי ליה למיהדר ולקדושי:

מַאי נָפְקָא מִינַּהּ! לְגִיזָּתוֹ וְלַעֲבוֹד בּוֹ. תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara asks: What difference is there? In any case, he is certainly obligated to observe naziriteship now, and he must separate the offerings. The Gemara answers: The question is referring to the issue of its shearing and its labor. If they are considered consecrated from the initial consecration, it is prohibited to shear their wool and use them for labor, like any other consecrated animal. But if they are not yet consecrated, it is permitted to use them. No answer was found for this question, and the Gemara concludes that the dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

מאי נפקא לך מינה. אי הוה קדוש או לא דהא ילדה וחיילא עליה נזירות:

נפקא מינה לגיזתו ולעבוד בו. והכי קא מיבעיא ליה אי אמרת משעה שהפריש תחילה כשהפילה הוה ליה קדוש הוה ליה אסור בגיזה ועבודה אלא אי אמרת דלא חיילא עליה נזירות אלא משעה שחזרה וילדה הוה ליה מותר בגיזה ובעבודה מאי תיקו:

Tossefoth non traduit

ונפקא מינה לגיזתו ועבודתו. [ולא] דלילקי אהאי משום דליכא כי הך סברא דולד אחרון משוי ליה בספק דאי מספקא ליה להש''ס דשמא לילקו בודאי מדשני בר קיימא הראשון אינו נפל א''כ לר' שמעון נמי מצי למיבעי למלקות דאי לא ילדה ליכא קדושה ודאית אלא הוי ספק לר' שמעון והשתא דילדה יקדש בודאי אלא ש''מ דלא משמע ליה להש''ס דלקי דקדושה ודאית אין בו כי נמי ילדה אפי' לר''ש. ע''כ הגה''ה):

בְּעָא מִינֵּיהּ בֶּן רְחוּמִי מֵאַבָּיֵי: ''הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיְּהֵא לִי בֵּן'', וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ''וְעָלַי'', מַהוּ? אַדִּיבּוּרֵיהּ מַשְׁמַע, אוֹ אַגּוּפֵיהּ מַשְׁמַע?

Traduction

§ With regard to one who accepted naziriteship upon himself that would begin upon the birth of his son, the Sage ben Reḥumi inquired of Abaye: If one said: I am hereby a nazirite when I will have a son, and another heard him and said: And it is incumbent upon me, what is the halakha with regard to the second person? Is the implication of his statement a concurrence to the statement of the first one, which would mean that he too accepts naziriteship upon himself when the first has a son, or is the implication of his statement meant to be understood about himself, i.e., that he has vowed to be a nazirite when he has a son of his own?

Rachi non traduit

ושמע חבירו ואמר ועלי מהו אדיבוריה. דההוא גברא קאי ומשמע ועלי להיות נזיר כשיהיה לך בן או דילמא אגופיה משמע אנפשיה דהכי משמע ועלי נמי להיות נזיר כשיהי' לי בן:

Tossefoth non traduit

ושמע חבירו ואמר ועלי. היכא דאמר ואני ועלי מדבוריה משתמע כלומר גם אני נודר בנזיר כשיהיה לי בן:

אִם תִּמְצֵי לוֹמַר אַגּוּפֵיהּ מַשְׁמַע, אָמַר: ''הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיְּהֵא לִי בֵּן'', וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ''וַאֲנִי'', מַהוּ? אַנַּפְשֵׁיהּ קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא הָכִי קָאָמַר: רָחֵימְנָא לָךְ כְּווֹתָיךְ. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר, כֹּל בְּאַנְפֵּיהּ

Traduction

The Gemara develops the question further: Even if you say that the phrase: And it is incumbent upon me, has the implication of meaning that it is to be understood about himself, what is the halakha if one said: I am hereby a nazirite when I will have a son, and another heard him and said: And I? What is the meaning of the second person’s statement? Is it to be understood that here too, he is speaking of himself, meaning: I shall be a nazirite when I will have a son of my own, or perhaps this is what he is saying: I love you as you love yourself; I would be as happy as you at the birth of your son, and I too will be a nazirite when you have a son. Ben Reḥumi continues: If you say that anything he says to another in front of him

Rachi non traduit

או דילמא. אדיבורא דחבריה קאי ומשמע כאילו אמר ואני רחימנא ליה לאותו בן כוותיך ואהא נזיר לכשיהא לך בן ואהא לעיל נמי כי קא מיבעיא ליה ועלי מאי טעמא לא מיבעיא ליה בהאי לישנא הא לא אפשר דלאו לישנא מתרצתא היא דלימא ועלי לאוהבו כמותך:

ואם תימצי לומר כל באנפיה. בין אמר ועלי בין אמר ואני כסיפא ליה מילתא להדורי ליה למימר לכשיהא לי בן אהא נזיר דאי אדעתא לקבל עליו נזירות כשיהא לו בן למה לו להזיר בפני זה יזיר בינו לבין עצמו אלא מדקאמר ליה באנפיה איכא למימר דהכי אמר ליה אף אני אהא נמי נזיר כשיהא לך בן:

Tossefoth non traduit

את''ל הך אגופיה משתמע. ואיל ואמר עלי היכא דאמר ואני מהו אנפשיה קאמר כלומר אפי' בשאמר ואני אגופיה מישתמע או דילמא רחימנא לך כוותך לכשיהיה בן קיימא:

את''ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתא. דילמא מסתמא ה''ק דרחימנא לך כוותך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source