Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 93a
עֲסִיקִין, עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ — יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ — אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: חַיְיתָא דְּקִיטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּילְתְּ. וּמֵאֵימַת מַחְזֵיק בַּהּ? מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי.
Traduction
disputants i.e., individuals who dispute Reuven’s ownership of the field, as long as Shimon has not yet taken possession of it, he can renege on the deal. However, once he has taken possession, Shimon cannot renege on the deal, because at that point the seller, Reuven, can say to him: You agreed to a sack [ḥaita] of knots and you received it, i.e., since you purchased the field with no guarantee, you understood that it was a risky investment. The Gemara asks: And from when is Shimon considered to have taken possession of the property? The Gemara answers: It is from when he walks the boundaries of the land to inspect it.
Rachi non traduit
עסיקין. עוררין:
עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו. אם לא נתן מעות:
אין יכול לחזור בו. שהקרקע נקנה בחזקה כי א''ל חזק וקני ויש שמחזיקין מיד ונותנין מעות לאחר זמן ומשהחזיק בה נתחייב המעות:
חייתא. שק קטן:
דקיטרי. מלא קשרים:
סברת וקבילת. בדמי חתיכות כסף כלומר נתרצית לאבד מעותיך מספק:
Tossefoth non traduit
עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו. אומר ר''ת ואפי' נתן מעות וכגון דלא קנו בכספא שכותבין את השטר דלא קנו עד שיכתוב את השטר וקמשמע לן דיכול ומותר לחזור בו דהואיל ומפסיד שסבור שיגזלוה ממנו קא הדר ביה דאפי' מי שפרע ליכא כדמוכח בהזהב (ב''מ דף מט:) גבי ההוא גברא דזבן חמרא מחבריה שמע דבעי למינסביה בי פרזק רופילא אתא לקמיה דרב חסדא א''ל כדרך שתקנו משיכה בשומרים כך תקנו משיכה בלקוחות ולא קאמר ליה איבעי ליה לקבולי מי שפרע כדאמר התם אעובדא אחרינא משום דלא תיקנו מי שפרע אלא איוקרא וזולא והאי יכול מותר כדקתני נמי גבי מתנה התם ובדין הוא דהוה ליה למיתני מותר אלא אגב דקתני סיפא אין יכול תנא נמי רישא יכול:
משהחזיק בה אין יכול לחזור בו. ואפילו למ''ד בחזקת הבתים (ב''ב מד:) נמצאת שאינה שלו חוזר עליו הכא כל זמן שלא טרפוה ממנו מודה שאין יכול לחזור בו:
ומאימת הוי חזקה. תימה מאי קא מיבעיא ליה וכי אכתי לא אשמועינן דיני חזקה הא מתני' היא (ב''ב דף מב.) נעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה וי''ל דהכי בעי ומאימת הוי חזקה היכא דיהיב כבר זוזי מאימת מהניא חזקה מכי דייש אמצרי אע''ג דגריעא מנעל וגדר הויא חזקה הואיל ואיכא כסף כדפי' וריב''ם מפרש שראובן מכר שדה לשמעון וקנה ממנו קנין גמור עד שלא החזיק בה אותה חזקה שתהא גילוי דעת שלא יחזור יכול לחזור דכי היכי דתקנו רבנן שיהא אדם יכול לחזור בו כל זמן שעסוקין באותו ענין מפני שלדעת כן הוא קונה ומקנה שיחזור כל זמן שירצה כל זמן שעסוקין באותו ענין ה''נ דעתו לחזור בו אם יצאו עליה עסיקין קודם חזקה בגילוי דעתו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו ומאימת הויא חזקה פי' מאימת הויא ההיא חזקה דאמרי' גלי דעתיה שקיבלה בכל ענין מכי דייש אמצרי לידע מה היא צריכה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אֲפִילּוּ בְּאַחְרָיוּת נָמֵי. דְּאָמַר לֵיהּ: אַחְוִי טִירְפָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ.
Traduction
There are those who say that even if Reuven sold him the field with a guarantee, Shimon may not demand a refund immediately when he discovers that there are disputants, as Reuven can say to Shimon: Show me your document of authorization to repossess property from me, and I will pay you.
Rachi non traduit
אפי' באחריות נמי. מכרה לו אינו יכול לחזור בו מחמת עסיקין ולא אמרינן סוף סוף עליה הדר ואטרוחי דייני למה לן:
דא''ל אחוי טירפך. שטר טירפא מב''ד שכתבו לך שיצאה השדה מידך בדין ותחזור עלי לטרוף:
ואשלם לך. וכל זמן שלא יצתה מידך לא אשלם שהרבה עוררין שאין זוכין בדין:
Tossefoth non traduit
איכא דאמרי אפילו באחריות. ללישנא קמא באחריות לא דהואיל ובאחריות זבין אית לן למימר שאין בדעתו לקנות אלא נכסים משופין מכל ערעור ואע''פ שהיה מחזיר לו לבסוף כשגזלה כדפרישית גבי שלא באחריות דלא ניחא ליה דליקו בדינא ודיינא:
מַתְנִי' מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים, וָמֵת, כְּתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ מָנֶה, וְשֶׁל זוֹ מָאתַיִם, וְשֶׁל זוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה — חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
Traduction
MISHNA: In the case of one who was married to three women and died and the marriage contract of this wife was for one hundred dinars and the marriage contract of this second wife was for two hundred dinars, and the marriage contract of this third wife was for three hundred, and all three contracts were issued on the same date so that none of the wives has precedence over any of the others, and the total value of the estate is only one hundred dinars, the wives divide the estate equally.
Rachi non traduit
מתני' של זו מנה ושל זו מאתים כו'. ושלשתן נחתמו ביום אחד דאי בתלתא יומי הקודמת בשטר קודמת בגיבוי:
חולקות בשוה. שהרי כח שלשתן שוה בשעבוד מנה דבכולהו איכא מנה:
הָיוּ שָׁם מָאתַיִם, שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, שֶׁל מָאתַיִם וְשֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שֶׁל זָהָב. הָיוּ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת — שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, וְשֶׁל מָאתַיִם מָנֶה, וְשֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשָּׁה שֶׁל זָהָב.
Traduction
If there were two hundred dinars in the estate, the one whose marriage contract was for one hundred dinars takes fifty dinars, while those whose contracts were for two hundred and three hundred dinars take three dinars of gold each, which are the equivalent of seventy-five silver dinars. If there were three hundred dinars in the estate, the one whose marriage contract was for one hundred dinars takes fifty dinars, the one whose contract was for two hundred dinars takes one hundred dinars, and the one whose contract was for three hundred dinars takes six dinars of gold, the equivalent of one hundred and fifty silver dinars.
Rachi non traduit
היו שם מאתים. אין לבעלת מנה שעבוד אלא במנה ראשון אבל במנה שני אין שעבוד לשטרה של מנה:
נוטלת חמשים. בגמרא פריך עלה:
שלש של זהב. שלשה דינרי זהב וכל דינר זהב עשרים וחמשה דינרי כסף כדאמר בהזהב (ב''מ דף מה:) ושל מאתים כחה שוה במאתים לבעלת שלש מאות שהרי מאתים משועבדים לשטרה:
היו שם שלש מאות. מנה ראשון משועבד לכולן והשני לבעלת מאתים ולבעלת שלש מאות והשלישי לבעלת שלש מאות לבדה:
של מנה נוטלת חמשים. בגמ' פריך עלה:
ושל מאתים מנה. בגמ' מפרש לה:
ששה של זהב. הם מאה וחמשים זוז:
וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, פִּיחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ — כָּךְ הֵן חוֹלְקִין.
Traduction
Similarly, three individuals who deposited money into a purse, i.e., invested different amounts of money into a joint business venture: If they incurred a loss or earned a profit, and now choose to dissolve the partnership, they divide the assets in this manner, i.e., based upon the amount that each of them initially invested in the partnership.
Rachi non traduit
שהטילו לכיס. מעות לקנות סחורה לשכר:
כך הן חולקין. כל אחד ואחד נוטל בשכר וההפסד לפי מעותיו:
Tossefoth non traduit
וכן שלשה שהטילו לכיס. לא הוי ממש דומיא דרישא דהכא כל אחד נוטל לפי מעותיו ורבינו חננאל פי' דאבבא בתרייתא קאי:
גְּמָ' שֶׁל מָנֶה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים? תְּלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא הוּא דְּאִית לַהּ!
Traduction
GEMARA: The Gemara asks about the halakha in the case where the estate has two hundred dinars, in which case the wife whose marriage contract was for one hundred dinars receives fifty dinars. Why should the wife whose marriage contract was for one hundred take fifty? She should have the right to collect only thirty-three and one-third dinars. Since her claim is only for the first hundred dinars, and all three women have an equal right to this first hundred, it stands to reason that it should be divided equally between the three of them.
Rachi non traduit
גמ' תלתין ותלתא ותילתא הוא דאית לה. דהיינו שליש של מנה שהרי אין לה חלק במנה שני:
אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוֹתֶבֶת בַּעֲלַת מָאתַיִם לְבַעֲלַת מָנֶה ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ בְּמָנֶה''.
Traduction
Shmuel said: This is a case where the wife whose contract was for two hundred writes a document to the wife whose contract was for one hundred dinars: I do not have any legal dealings or involvement with you with regard to the first hundred dinars. Since she relinquished her share in the first hundred dinars, only two claimants remain, the one whose contract was for one hundred and the one whose contract was for three hundred, and they divide it equally between them.
Rachi non traduit
דין ודברים אין לי עמך במנה. כשתבואי לדין לא אריב עמך במנה המשועבד לך ולא יתמעט חלקך בשבילי הלכך היא ובעלת שלש מאות חולקות אותו:
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: שֶׁל מָאתַיִם וְשֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שֶׁל זָהָב. תֵּימָא לַהּ: הָא סַלֵּקְתְּ נַפְשִׁךְ מִינַּהּ!
Traduction
The Gemara asks: If that is so, say the latter clause of that very same statement in the mishna, where it states that the wife whose contract was for two hundred and the one whose contract was for three hundred take three dinars of gold each. This is difficult, because the wife whose contract was for three hundred should be able to say to the wife whose contract was for two hundred: You have removed yourself from the first hundred dinars, and so you have a claim only against the remaining hundred. It should follow that the wife whose contract was for three hundred should take one hundred in total, fifty from the first hundred and fifty from the second hundred, and the one whose contract was for two hundred should receive only fifty, which is half of the second hundred.
Rachi non traduit
תימא לה. בעלת שלש מאות לבעלת מאתים הא סליקת נפשיך ממנה ואין לך לחלק אלא במנה שני:
Tossefoth non traduit
תימא הא סליקת נפשך וכו'. לא ידעתי אמאי לא משני כגון שכתבו בעלת שלש מאות ובעלת מאתים לבעלת מנה דין ודברים אין לנו עמך בעשרים וחמשה:
מִשּׁוּם דְּאָמְרָה לַהּ: מִדִּין וּדְבָרִים הוּא דְּסַלִּיקִי נַפְשַׁאי.
Traduction
The Gemara answers: This is not so, because the wife whose contract was for two hundred can say to the wife whose contract was for three hundred: I have removed myself only from legal dealings or involvement, i.e., I have not completely relinquished my rights to the first hundred; I only agreed not to become involved in litigation with the wife whose marriage contract was for one hundred dinars. However, I maintain my rights to the first hundred dinars with regard to my involvement with you. Consequently, both women have equal rights to the remaining one hundred and fifty dinars, and they divide it equally between them.
Rachi non traduit
מדין ודברים סליקת נפשאי. לא נתתי חלקי במתנה ומה שגבתה לא בשליחותי גבתה שתאמר לי נטלה זו חלקך אני סילקתי עצמי מלריב עמה ומלמעט חלקה במנה וגבר ידה לגבות חצי המנה בשעבוד שטרה עכשיו אני באה לחלוק עמך בנותר שלא סילקתי עצמי מלריב עמך ושעבודי ושעבודך שוים:
Tossefoth non traduit
דאמרה לה מדין ודברים הוא דסליקי כו'. לא איתפרש שפיר טעמא דהא מילתא:
הָיוּ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְכוּ'.
Traduction
The mishna teaches that if there were three hundred dinars in the estate, the money is divided so that the wife whose marriage contract was for one hundred receives fifty dinars, the wife whose contract was for two hundred receives one hundred, and the one whose contract was for three hundred receives one hundred and fifty dinars.
שֶׁל מָאתַיִם מָנֶה? שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה הוּא דְּאִית לַהּ!
Traduction
The Gemara asks: Why does the one whose contract was for two hundred receive one hundred dinars? She should have the right to receive only seventy-five. As Shmuel explained above, since she agreed not to litigate with the wife whose contract was for one hundred with regard to the first hundred, it turns out that she has a claim only for one hundred and fifty of the remaining sum, since she clearly has no rights at all to the third hundred; therefore, she should receive half of what she is suing for, which is seventy-five dinars.
Rachi non traduit
ע''ה הוא דאית לה. דהא כיון דאוקימנא בכותבת בעלת מאתים כו' אין לה לחלוק מעתה אלא במאה וחמשים אבל במנה שלישי אין לה כלום:
אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוֹתֶבֶת בַּעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְבַעֲלַת מָאתַיִם וּלְבַעֲלַת מָנֶה ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּכֶם בְּמָנֶה''.
Traduction
The Gemara answers that Shmuel said: The case is where the one whose contract was for three hundred writes a document to the one whose contract was for two hundred and to the one whose contract was for one hundred dinars: I have no legal dealings or involvement with you with regard to the first hundred dinars. Due to this agreement, the first hundred is divided between the wife whose contract was for one hundred and the wife whose contract was for two hundred, with each receiving fifty. The second hundred is divided between the wife whose contract was for two hundred and the wife whose contract was for three hundred. As a result of this, the wife whose contract was for two hundred ends up with a full hundred. The third hundred goes exclusively to the wife whose contract was for three hundred, bringing her total to one hundred and fifty dinars.
Rachi non traduit
אמר שמואל. סיפא בכותבת בעלת שלש מאות כו' ובעלת מאתים לא כתבה כלום הלכך מנה ראשון חולקות בעלת מאתים ובעלת מנה ומנה שני חולקות בעלת מאתים ובעלת שלש מאות ומנה שלישי כולה לבעלת שלש מאות:
Tossefoth non traduit
בכותבת בעלת שלש מאות. לא ידע רבי מאי קמ''ל מתניתין:
רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר: רֵישָׁא בִּשְׁתֵּי תְפִיסוֹת, וְסֵיפָא בִּשְׁתֵּי תְפִיסוֹת.
Traduction
Rav Ya’akov of Nehar Pekod said in the name of Ravina: The mishna is not referring to cases where one of the women waived her rights, but rather to cases in which they did not receive the inheritance all at once, but in installments; each time an installment became available, the women repossessed a portion of the estate. The first clause is referring to a case where there were two seizures of property, and the latter clause is similarly referring to a case where there were two seizures of property.
Rachi non traduit
רבינא אמר. לא תוקמה בכותבת אלא בשתי תפיסות שתפסו מטלטלין לכתובתן ולא נמצאו להן מאתים בפעם אחת אלא בשתי פעמים:
רֵישָׁא בִּשְׁתֵּי תְפִיסוֹת — דְּנָפְלוּ שִׁבְעִין וַחֲמִשָּׁה בְּחַד זִימְנָא, וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּחַד זִימְנָא.
Traduction
The Gemara explains: The first clause of the mishna, where two hundred dinars were available, is referring to a case where there were two seizures of property, as seventy-five dinars became available at one time and one hundred and twenty-five dinars at another time. When the first installment became available, each of the women had an equal claim to the money and they divided it equally, each receiving twenty-five dinars. When the second installment became available, the woman whose contract was for one hundred dinars had a claim to seventy-five dinars, and received one-third of that amount, bringing her total to fifty. The other women also received an equal share of those seventy-five dinars, and divided equally the remaining fifty dinars, bringing their totals to seventy-five dinars apiece.
Rachi non traduit
דנפלו להן ע''ה בחד זימנא. ובאו לדון עליהם אמרינן להו חולקות בשוה שהרי שעבוד שלשתן על מנה:
ומאה ועשרים וחמשה בחד זימנא. בעלת מנה כבר גבתה כ''ה ובאת לריב על ע''ה הלכך ע''ה משועבדים לכולנה וחולקין אותן הרי ביד כל אחת חמשים והמותר אין לבעלת מנה חלק בו היינו דקאמר של מאתים ושל שלש מאות שלשה שלשה של זהב:
סֵיפָא בִּשְׁתֵּי תְפִיסוֹת — דְּנָפְלוּ שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה בְּחַד זִימְנָא, וּמָאתַיִם וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּחַד זִימְנָא.
Traduction
The latter clause, where three hundred dinars were available, is also referring to a case where there were two seizures of property, as seventy-five dinars became available to them at one time and two hundred and twenty-five dinars at another time.
Rachi non traduit
סיפא בשתי תפיסות כו' ומאתים ועשרים וחמשה בחד זימנא. ע''ה מינייהו יד כולן שוין בו ובעלת מאתים שלא גבתה בתפיסה ראשונה אלא עשרים וחמשה באה לריב על שניה על קע''ה ופלגי ע''ה בין שלשתן ונמצא ביד כל אחת חמשים ומאה בין בעלת מאתים ובעלת שלש מאות וחצי מאה שנשאר כולה לבעלת שלש מאות נמצאת של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ק''נ שהן ששה דינרי זהב:
תַּנְיָא: זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן. רַבִּי אוֹמֵר: אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי נָתָן בְּאֵלּוּ, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.
Traduction
It is taught in a baraita: This is the teaching of Rabbi Natan. Rabbi Yehuda HaNasi says: I do not agree with Rabbi Natan’s statement with regard to these women; rather, they divide the estate equally.
Rachi non traduit
חולקות בשוה. שהרי כח שלשתן שוה בשעבוד מנה דבכולהו איכא מנה:
אין אני רואה דבריו של ר' נתן באלו. שאין זה דומה לשלשה שהטילו לכיס דהתם שבח מעות שהשביחו מעותיהן שקלי הלכך כל אחד יטול לפי מעותיו אבל הכא טעמא משום שיעבודא הוא וכל נכסיו אחראין לכתובתה הלכך שלש המנים משועבדין לבעלת מנה כשאר חברותיה עד שתגבה כל כתובתה לפיכך חולקות בשוה:
Tossefoth non traduit
רבי אומר אין אני רואה דבריו של ר' נתן באלו אלא חולקות בשוה. פי' ר''ח קי''ל בהא הלכתא כרבי ואי אפשר להעמיד דבריו בזמן שיש שם שלש מאות חולקות בשוה בעלת מאה מאה ובעלת מאתים מאה ובעלת שלש מאות מאה לפי שמדת הדין לוקה בזה אלא העמידנו דברי רבי שאמר שחולקות בשוה כל מנה ומנה נוטלות בשוה הלכך חולקין כל עזבון המת בששה חלקים של מנה נוטלת חלק אחד ושל מאתים שני חלקים ושל שלש מאות ג' חלקים כל אחת נוטלת לפי מעותיה עד שתפרע כל אחת כתובתה כי זה דין צדק וזה שאמר רבי אין אני רואה דבריו באלו בבבא דרישא ובבבא דמציעא אבל בסיפא דתנן היו שם שלש מאות של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב לא חלק רבי אלא בין בתפיסה אחת בין בשתי תפיסות כך הוא הדין כל אחת לפי מעותיה ותו אשכחן משנה שלמה בפרק שור שנגח ד' וה' (ב''ק לו.) ר''ש אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה מנה חזר ונגח (את) שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב ואוקימנא כרבי עקיבא דאמר שותפי נינהו וקיימא לן כוותיה וחלוקה זו כל אחד לפי מעותיו לפיכך העמדתי דברי רבי כל מנה ומנה בשוה שזו היא חלוקה לפי המעות כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא ותו גרסינן ביש נוחלין (ב''ב דף קכד.) תניא רבי אומר אומר אני הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהן ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים הנה רבי סבר לפי מעותיו ואם תעמיד דבריו בשוה ממש קשה דרבי אדרבי הלכך נראה להעמיד הדבר על בוריו אליבא דהלכתא להיות דברי רבי לפי מעותיו וכן ההלכות שוות ויש לחלק דלא דמי לההיא דיש נוחלין דהתם ליכא שום שעבוד אלא כל אחד יש לו חלקו בקרקע ובכור יש לו פי שנים לכך נוטל כל מה שחלקו משביח אבל הכא משועבדים לכתובה שכל שלשה מאות משועבדין לכתובת בעלת מנה ובעלת מאתים כמו לבעלת שלש מאות שכל נכסיו אחראין לכתובתה עד שיהיה לה כל המנה שלה:
וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵטִילוּ. אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁהִטִּילוּ לְכִיס, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם —
Traduction
It was taught in the mishna: Similarly, three individuals who deposited money into a purse, i.e., invested different amounts in a joint business venture, divide the assets in a similar manner. Shmuel said: In a case of two individuals who deposited money into a purse, where this individual invested one hundred dinars and that individual invested two hundred,
Tossefoth non traduit
(לעיל) וכן שלשה שהטילו לכיס. לא הוי ממש דומיא דרישא דהכא כל אחד נוטל לפי מעותיו ורבינו חננאל פי' דאבבא בתרייתא קאי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source