Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 87b

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁהִיא תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ, וְאִם אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.

Traduction

Rabbi Shimon says: Whenever she claims payment of her marriage contract, the heirs administer an oath to her. And if she does not claim payment of her marriage contract, the heirs do not administer an oath to her.

Rachi non traduit

ר''ש אומר כו'. בגמ' מפרש אהייא קאי:

גְּמָ' סָבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר שְׁבוּעָה דְּאוֹרָיְיתָא — דְּקָא טָעֵין מָאתַיִם וְקָא מוֹדֵה לֵיהּ בְּמֵאָה, הָוְיָא לֵיהּ הוֹדָאָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה, וְכָל הַמּוֹדֶה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה — יִשָּׁבַע.

Traduction

GEMARA: Rami bar Ḥama thought to say that the oath of a woman who vitiates her marriage contract is an oath required by Torah law, which is the oath of one who makes a partial admission, as the husband claims that he paid her two hundred and she concedes to him with regard to one hundred. This is a partial admission of the claim, and the principle is that whoever admits to part of a claim must take an oath according to Torah law to receive the remaining amount.

Rachi non traduit

גמ' שבועה דאורייתא. ונפקא מינה דלא מפכינן לה:

אָמַר רָבָא: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: חֲדָא — דְּכָל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, וְהִיא נִשְׁבַּעַת וְנוֹטֶלֶת. וְעוֹד: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת.

Traduction

Rava said: There are two answers in the matter, in refutation of your argument: One response is that anyone who is obligated to take an oath that is enumerated in the Torah takes an oath and does not pay. By Torah law, one takes an oath only to exempt himself from payment, and in this case she takes an oath and takes her money. And furthermore, there is a principle that one does not take an oath with regard to a denial of a lien on land. The oaths of the Torah apply only to moveable property, not land. This means that if a claim involves a lien on land of any form, the oath of a partial admission does not apply, and a marriage contract includes a lien on land.

Rachi non traduit

נשבעין ולא משלמין. מי שתובעין אותו נשבע שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע:

כל שטרות שיעבוד קרקעות הן ואין נשבעין על הקרקעות כדאמרינן בשבועות (דף מב:) ובהזהב (ב''מ נז:):

Tossefoth non traduit

אמר רבא שתי תשובות בדבר. תימה לרשב''א אכתי איכא שלישית דמפני מה אמרה תורה דמודה מקצת הטענה ישבע משום דאישתמוטי קא מישתמיט ואמר רחמנא רמי שבועה עליה כי היכי דלודי (לעיל כתובות דף יח.) והאי טעמא לא שייך הכא כלל:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִדְּרַבָּנַן, דְּפָרַע — דָּיֵיק, דְּמִיפְּרַע — לָא דָּיֵיק, וּרְמוֹ רַבָּנַן שְׁבוּעָה עֲלַהּ כִּי הֵיכִי דְּתִידּוֹק.

Traduction

Rather, Rava said: This oath is by rabbinic law. It was instituted because the one who pays is precise and recalls that he paid his debt, whereas the one who was paid is not precise. When the husband claims to have paid her, he remembers clearly what happened, and therefore the Sages imposed the obligation of an oath upon her, so that she should be precise and remember exactly what occurred.

Rachi non traduit

אלא אמר רבא מדרבנן. היא שבועה זו מ''ט דפרע דייק כו' וא''ת בלא פוגם נמי הא קיימא לן בשבועות דאי א''ל אישתבע לי דלא פרעתיך משבעינן ליה והאי נמי הא קא טעין ליה פרעתיך ומה צורך בפגימה וכן בעד אחד מעידה שפרועה בלא עד נמי משבעינן לה הא פרכינן ליה בשבועות מה בין זה לפוגם שטרו ומשנינן לה הכי התם כי פגים וא''ל האי פרעתיך משבעינן ליה ואפי' לא טען לו זה השבע לי אבל כי לא פגים אפי' א''ל פרעתיך אי לא א''ל בהדיא אישתבע לי אמרינן ליה זיל שלים דהא נקיט שטרא:

Tossefoth non traduit

דמיפרע לא דייק. ודוקא בפוגם הוא דאיכא למימר הואיל ופרע במקצת יכול להיות שפרע הכל אבל בלא פוגם לא אמרינן דלא דייק ולא שייך כאן מיגו הואיל וטעמא משום דלא דייק הוא דהוא סבור שידקדק ולא דקדק כמו שמצינו בהאשה שהלכה (יבמות דף קיד:
ושם) מת בעלי במלחמה אינה נאמנת אף על גב דאיכא מיגו דאי בעיא אמרה מת על מטתו והיינו משום דאמרה בדדמי דזימנין דמחו ליה בגירא או ברומחא וסברה דמת ומיהו קשה לר''י דבריש פרק כל הנשבעין (שבועות מה: ושם) גבי שכיר בזמנו נשבע ונוטל אמרינן לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם יכול לומר שכרתיך ונתתי לך שכרך ואמאי מהימן במיגו והא טעמא דשכיר נשבע ונוטל בשכרו בעדים משום דבעה''ב טרוד בפועליו וסבור שפרעו כדאמר התם דאפילו שבועה לא היה צריך השכיר אלא כדי להפיס דעתו של בעל הבית:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ בְּעֵדִים, מַהוּ? אִם אִיתָא דְּפָרְעָה — בְּעֵדִים הֲוָה פָּרַע לַהּ, אוֹ דִלְמָא אִיתְרְמוֹיֵי אִיתְרְמִי לֵיהּ?

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: In a case where a woman vitiates her marriage contract by accepting partial payment in the presence of witnesses, what is the halakha? Do we say that if it is so that he has paid her the rest of the marriage contract, he would have paid her in the presence of witnesses, and since he has no such witnesses, this is proof that she never received the rest of the money, and she is exempt from an oath? Or perhaps he simply happened to have witnesses for part of the payment, and he gave her the rest without witnesses, and she must take an oath with regard to the remainder of the sum?

Rachi non traduit

פוגמת כתובתה בעדים. התקבלתי מנה ובפני עדים קיבלתיו:

מי אמרי' אי איתא דפרעה טפי בעדים הוה פרע. דהא דק וקא אייתי עדים לפרעון מנה קמא:

או דלמא. לאו משום דדק הוא אלא איתרמויי איתרמי דהוו עדים התם בההוא זימנא:

תָּא שְׁמַע: כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין: הַשָּׂכִיר, וְהַנִּגְזָל, וְהַנֶּחְבָּל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ, וְהַפּוֹגֵם שְׁטָרוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים. שֶׁלֹּא בְּעֵדִים — אִין, בְּעֵדִים — לָא!

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear proof from a mishna (Shevuot 44b): Anyone who is obligated to take an oath that is enumerated in the Torah takes an oath and does not pay. And these take an oath and take their payment: The hired worker who demands his wages from his employer; and one who was robbed; and one who was injured, who claims compensation from the one who caused him damage; and if the one opposing him, the other litigant in a case, was supposed to take an oath but he is suspected with regard to oaths; and a storekeeper who makes a claim on the basis of what is written in his notebook [pinkaso]; and one who receives partial payment of his document not in the presence of witnesses. Conclude from this last clause that if one received partial payment of a document not in the presence of witnesses, then yes, he is obligated to take an oath, but if he received the payment in the presence of witnesses, then no, he is not obligated to take an oath.

Rachi non traduit

ואלו נשבעין ונוטלין. שתקנו חכמים לישבע וליטול וטעמייהו מפורש בשבועות בפ' כל הנשבעין:

שכיר. אמר לו תן לי שכרי והוא אומר נתתי:

נגזל. ראוהו שנכנס בביתו אמר לו תן לי כליי שנטלת והוא אומר לא נטלתי והעדים ראו שיצא והכלים תחת כנפי טליתו ולא ידעו מה:

הנחבל. ראוהו שנכנס לתוך ביתו וידו שלם ויצא חבול אמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי:

וחנוני על פנקסו. שכותב בו הקפותיו כך צווני פלוני לתת לפועליו ונתתי להם והם אומרים לא נטלנו שניהם נשבעין ונוטלין הימנו:

Tossefoth non traduit

ואלו נשבעין ונוטלין השכיר כו'. תימה אמאי לא תני כל הני דמתניתין בשלמא לתנא דמתניתין דשבועות (דף מד:) איכא למימר דלא תני אלא הנהו דס''ד למימר דאין נוטלין אפילו בשבועה דלהכי קאמר האי לישנא נשבעין ונוטלין ולא קאמר אין נפרעין אלא בשבועה כמו במתני' אבל האי תנא דברייתא כיון דחשיב פוגם שטרו אמאי לא תני נמי כל הני דמתני' וי''ל דהאי תנא לא חשיב פוגם שטרו בא מכח השטר כי הני אחריני דמתני' כיון דהוא עצמו מודה שאינו חייב לו כל הכתוב בשטר אלא מודה שפרע מקצת ואיצטריך שפיר לאשמועינן דנוטלין:

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא בְּעֵדִים — דְּוַדַּאי צְרִיכָה שְׁבוּעָה, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, אֵימָא תֶּיהְוֵי כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה וְתִשְׁקוֹל בְּלֹא שְׁבוּעָה, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara refutes this argument: The mishna is speaking utilizing the style of: It is not necessary: It is not necessary to state that if part of the marriage contract was paid in the presence of witnesses, she certainly requires an oath. However, if a partial payment was made not in the presence of witnesses, one might say that her partial admission should be like one who restores lost property. Since there are no witnesses that the husband paid anything, when she concedes to part of the claim it is as though she has restored to him a lost item. And she should therefore take the rest of the money without an oath, in accordance with the halakha that one who returns lost property does not have to take an oath that he did not appropriate part of what he found for himself. The tanna therefore teaches us that even in this case an oath is required.

Rachi non traduit

דודאי צריכה שבועה. על השאר דהא דקא מודיא בהאי מנה משום עדים הוא ולאו השבת אבידה היא:

תיהוי כמשיב אבידה. שהרי יש לה שטר שלם עליו ואי בעיא הויא אמרה לא קבלתי כלום:

Tossefoth non traduit

אבל שלא בעדים אימא תהוי כמשיב אבידה. ואף על גב דטעמא משום דמיפרע לא דייק וא''כ אפילו שלא בעדים נמי אלא משום דסלקא דעתין שלא בעדים שהוא זכור מקצת הפריעה א''כ ודאי דקדק קמ''ל:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ פָּחוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּקָא דָיְיקָא כּוּלֵּי הַאי, קוּשְׁטָא קָא אַמְרַהּ, אוֹ דִלְמָא אִיעָרוֹמֵי קָא מִעָרְמָא? תֵּיקוּ.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: With regard to a woman who vitiates her marriage contract and details with precision every sum of money that she received, specifying not only large sums of money but also sums so small that they amounted to less than the value of a peruta, what is the halakha? Do we say that since she is precise to such an extent she must be telling the truth, or perhaps she is deceiving us? This question shall stand unresolved.

Rachi non traduit

פחות פחות משוה פרוטה. במנה שהיא מודה עליו שקיבלה עושה עמו חשבון כך נתת לי ביום פלוני וכך ביום פלוני ומצרפתן בחשבון אפילו פחות משוה פרוטה:

מהו. צריכה שבועה על השאר או לא:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פּוֹחֶתֶת כְּתוּבָּתָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הַיְינוּ פּוֹגֶמֶת, אוֹ דִלְמָא: פּוֹגֶמֶת מוֹדְיָא בְּמִקְצָת, הָא לָא קָא מוֹדְיָא בְּמִקְצָת.

Traduction

Another dilemma was raised before the Sages: In the case of a woman who reduces her marriage contract by saying that its sum was less than the usual amount, or less than the figure specified in the document, what is the halakha? Do we say that this is like the case of a woman who vitiates her marriage contract, and the halakha is the same in both instances? Or perhaps there is a difference between the two cases because a woman who vitiates her marriage contract admits to part of the claim, whereas this one does not admit to part of the claim. Here, she claims that she has received nothing at all, but that she is owed less than what was initially thought.

Rachi non traduit

פוחתת. היתה כתובתה אלף זוז כתוב בשטר והוא אומר התקבלת כולה והיא אומרת לא התקבלתי כלום אבל מודה אני שלא התנית עמי לכתובתי אלא מנה:

מודיא במקצת. שנתקבלה קצת:

Tossefoth non traduit

או דלמא פוגמת מודיא במקצת. פירוש ואיכא למימר לאו דוקא ומדנפרעה מקצת נפרעה כולה אבל הא דלא מודיא דנפרעה כלל לא שייך האי טעמא אבל תימה לי א''כ כל שעה אתיא לאיערומי לפחות:

תָּא שְׁמַע: פּוֹחֶתֶת — תִּפָּרַע שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. כֵּיצַד? הָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז, וְאָמַר לָהּ ''הִתְקַבַּלְתְּ כְּתוּבָּתִיךְ'', וְהִיא אוֹמֶרֶת ''לֹא הִתְקַבַּלְתִּי, וְאֵינָהּ אֶלָּא מָנֶה'' — נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution from a baraita: One who reduces her marriage contract can collect it without an oath. How so? If her marriage contract was a thousand dinars, and her husband said to her: You have received your marriage contract, and she says: I have not received my marriage contract, but it is only one hundred dinars, she may collect it without an oath.

בְּמַאי גָּבְיָא? בְּהַאי שְׁטָרָא? הַאי שְׁטָרָא חַסְפָּא בְּעָלְמָא הוּא! אָמַר רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה: בְּאוֹמֶרֶת ''אֲמָנָה הָיְתָה לִי בֵּינִי לְבֵינוֹ''.

Traduction

The Gemara asks: If her claim is accepted, with what does she in fact collect payment? With this marriage contract document? This document is merely a shard of earthenware, as she herself admits that the document is not a valid document because it records a fictitious sum. Rava, son of Rabba, said: It is referring to one who says: There was an agreement of trust between him and me that although the marriage contract records a large sum, I will claim only part of it, but the document itself is genuine.

Rachi non traduit

במאי גביא. אפילו ההוא מנה:

בהאי שטרא. הא חספא בעלמא הוא שהיא אומרת מזוייף הוא:

באומרת אמנה היתה ביני לבינו. ששטר נכתב ונחתם כהוגן ובפני העדים קבל עליו אלף זוז אבל הוא האמין בי שלא אתבענו אלא מנה:

Tossefoth non traduit

האי שטרא חספא בעלמא הוא. ואין לאשה להוציא מן הבעל כתובה הואיל והוא מוחזק וכדאמרינן בחזקת הבתים (ב''ב דף לב:
ושם) היכא דקיימי זוזי ליקום גבי ההוא דא''ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א''ל מינך זבנתה והא שטרא א''ל האי שטרא חספא בעלמא הוא גחין לחיש ליה לרבא א''ל אין שטרא חספא בעלמא דזיופי הוא כו' אמר רבא מה לי לשקר אי בעי אמר שטרא מעליא הוא כו' ומסקינן היכא דקיימא ארעא תיקום והיכא דקיימי זוזי ליקום:

עֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְּרוּעָה. סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר שְׁבוּעָה דְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ''לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת''. לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת הוּא דְּאֵינוֹ קָם, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה. וְאָמַר מָר: כָּל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁנַיִם מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ מָמוֹן — אֶחָד מְחַיְּיבוֹ שְׁבוּעָה.

Traduction

§ The mishna teaches that if one witness testifies that the marriage contract was paid she must take an oath. Rami bar Ḥama thought to say that this is an oath required by Torah law, as it is written: ''One witness shall not rise up against a man for any iniquity, or for any sin'' (Deuteronomy 19:15). From here it is inferred: It is for any iniquity or for any sin that he may not rise up, i.e., the testimony of one witness is not enough for these purposes, but he may rise up for an oath. And the Master said: In any place, i.e., situation, where two witnesses are able to deem one liable to pay money, the testimony of one witness obligates him to take an oath.

Rachi non traduit

אחד מחייבו שבועה. על ממון שאילו היו שנים היה משלם עכשיו ישבע שהעד מכחש:

אָמַר רָבָא, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר. חֲדָא: דְּכָל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, וְהִיא נִשְׁבַּעַת וְנוֹטֶלֶת. וְעוֹד: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל כְּפִירַת שִׁיעְבּוּד קַרְקָעוֹת.

Traduction

Tossefoth non traduit

ועוד אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות. מקשין הא בפרק הזהב (ב''מ דף נז:) דילפינן דאין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות היינו מהנהו קראי דאיירי בשבועה שע''י הודאת עצמו באה אבל בשבועה שע''י עד אחד לא אשכחן ואין לומר דמסתמא שוים דהא אשכחן בהם חילוק למילתא אחריתי בשבועת הדיינין (שבועות דף מ. ושם) דאמרינן אמר ר''נ אמר שמואל לא שנו דהטענה שתי כסף אלא בטענת מלוה והודאת לוה אבל בעד אחד אפי' לא טוענו אלא בפרוטה ועד אחד מעידו שהוא חייב חייב לו שבועה כו' ואומר רבינו דמצי למימר שמואל לטעמיה דאמר לעיל (שם דף לט:) אמתני' דטענה שתי כסף אפילו לא כפר אלא פרוטה או לא הודה אלא בפרוטה חייב הלכך בעד אחד דלא שייך חיובא דידיה אלא בכפירה כי לא טוענו אלא בפרוטה מיחייב דאי אמרת בעינן מ''מ טענה שתי כסף א''כ כל שתי כסף אתה צ''ל שיכפור כדי שלא יתחייב מטעם מודה במקצת אלא מטעם עד אחד הלכך אית לן למימר דעל טענת פרוטה מיחייב הרי יתחייב בעד אחד על כפירת פרוטה כמו במודה במקצת וברייתא דמייתי במסקנת מילתיה דשמואל ותניא כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה לא תקשי לרב דקסבר כפירת טענה שתי כסף דאין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ מיהו קשה לי לעולם בעינן טענה עצמה שתי כסף בעד אחד כמו במודה במקצת והוא ודאי כפר לו השתי כסף אבל עד אחד אין מעיד אלא בפרוטה ואמר לנו רבינו תירוץ אחר דאליבא דכו''ע אתיא מימרא דשמואל אע''ג דמחייבינן שבועה בעד אחד באותו ענין דמיפטר במודה מקצת לא דמי להכא דהתם מין המחויב שבועה בעלמא מיהא הוי אבל כפירת שיעבוד קרקעות לא מצינו בשום מקום במינו שבועה והלכך גבי עד אחד אית לן למיפטריה:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִדְּרַבָּנַן, כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל.

Traduction

Rather, Rava said: That oath was instituted by rabbinic law, in order to put the husband’s mind at ease. Since a witness contradicts her claim, the Sages imposed an oath upon her so that the husband would be sure that he is not giving away his money for no reason.

אָמַר רַב פָּפָּא:

Traduction

Rav Pappa said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source