Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 83a

הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ: ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ'' — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ. אִם כֵּן, לָמָּה כָּתַב לָהּ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ''? שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּים.

Traduction

MISHNA: One who writes for his wife in a document the declaration: I have no legal dealings or involvement with your property, thereby relinquishing his rights to her possessions, may nevertheless consume the produce of her property in her lifetime. And if she dies before him, he inherits from her. If this is so, if he still retains his rights, why would he write for her: I have no legal dealings or involvement with your property? The result of this declaration is that if she sold or gave away her property, the transaction is binding, and he cannot claim it.

Rachi non traduit

מתני' הכותב אם כן למה כתב לה כו'. בגמרא מפרש טעמא:

Tossefoth non traduit

מתני' הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות כו'. והא דתנן בחזקת הבתים (ב''ב מב. ושם) ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו ופריך בגמרא פשיטא כיון דמשתעבדא ליה לפירא פירא הוא דקא אכיל לא צריכא דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך לאו דוקא דא''כ אכתי משעבדי ליה לפירא אלא לא חש להאריך ואיירי דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן:

כָּתַב לָהּ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן'' — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה — יוֹרְשָׁהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב לַהּ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם''.

Traduction

If he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property or with its produce, he may not consume the produce of her property during her lifetime, but if she dies he still retains the right to inherit from her. Rabbi Yehuda says: He always consumes the produce of the produce. Although he has waived his rights to consume the produce itself, it becomes her usufruct property, whose yield belongs to him. He remains entitled to the produce of the produce until he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property, or with its produce, or with the produce of its produce forever.

Rachi non traduit

הכי גרסינן רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות. ובגמ' מפרש אלו הן פירי פירות:

כָּתַב לַהּ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ'' — אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה — אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מֵתָה — יִירָשֶׁנָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה — תְּנָאוֹ בָּטֵל.

Traduction

If he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property or with its produce, or with the produce of its produce, in your lifetime and after your death, he may not consume the produce of her property in her lifetime. And if she dies, he does not inherit from her. Rabban Shimon ben Gamliel says: If she dies, he does inherit from her, because he stipulates counter to that which is written in the Torah. According to Rabban Shimon ben Gamliel, a husband inherits from his wife by Torah law, and whoever stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void.

Rachi non traduit

שמתנה על מה שכתוב בתורה. דקסבר ירושת הבעל דאורייתא ובבבא בתרא (דף קיא:) נפקא לן מהאי קרא לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה האי וירש אותה יתירא הוא לדרשא שהאיש יורש את שארו ושארו זו אשתו ואע''ג דשארו דקרא לאו אשתו היא דהא כתיב ביה ונתתם את נחלתו לשארו וליכא למימר שתירש האשה את בעלה דהא ממשפחתו כתיב מיהו גבי קרא יתירא דוירש אותה דרשינן הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו ממשפחתו שארו וירש אותה האיש יורש את אשתו:

וכל המתנה כו'. אבל פירות תקנתא דרבנן היא ומצי לאתנויי עלייהו:

Tossefoth non traduit

דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בחייך ובמותך. ברוב ספרים גרסי' ובפירי פירותיהן וצ''ל דסתם לן כרבי יהודה וא''ת תפשוט מהכא בגמרא דעד עולם לאו דוקא מדלא תנא ליה ושמא לא חש להאריך אלא לסתום כר' יהודה:

גְּמָ' תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: ''הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ''.

Traduction

GEMARA: Rabbi Ḥiyya taught in a baraita: One who says to his wife; he did not teach: One who writes for his wife, as the mishna stated. This indicates that this condition can be stated verbally and does not need to be written in a contract.

Rachi non traduit

גמ' תני ר' חייא האומר לאשתו. ולא תני כותב דאשמועינן דבאמירה בעלמא נמי סליק נפשיה בלא שום קנין וכתיבה:

וְכִי כְּתַב לַהּ הָכִי, מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ'', ''וְאֵין לִי עֵסֶק בָּהּ'', ''וְיָדַי מְסוּלָּקֹת הֵימֶנָּה'' — לֹא אָמַר כְּלוּם!

Traduction

The Gemara asks about the ruling of the mishna: And if he wrote this to her, what of it? How does such a stipulation, written or otherwise, take effect? But isn’t it taught in a baraita: One who says, whether verbally or by written communication, to another person with whom he shares property: I have no legal dealings or involvement with this field, or I have no dealings with it, or my hands are removed from it, has not said anything? This is because statements that waive rights without transferring them to another have no legal standing.

Rachi non traduit

וכי כתב לה מאי הוי. וכל שכן אמירה:

האומר לחבירו. כגון שדה של שותפין ואמר האחד לחברו אחד מן הלשונות הללו [בין בכתיבה בין באמירה]:

לא אמר כלום. דאין כאן לשון מתנה:

Tossefoth non traduit

ואין לי עסק בה. וא''ת דאמרינן בהשולח (גיטין מג:
ושם) גבי המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא בן חורין וצריך גט שחרור ואם כתב לו אונו זהו שחרורו מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה לכשתברח ממנו אין לי עסק בך משמע דאין לי עסק בך הוי לשון טוב ונראה לרשב''א דאין לי עסק בך הוי כמו שאומר לו הרי את לעצמך הילכך גבי עבד שיכול לזכות בעצמו קני אבל שדה איך יזכה בעצמו:

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: בְּכוֹתֵב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה, כִּדְרַב כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: נַחֲלָה הַבָּאָה לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר — אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה, וְכִדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: הָאוֹמֵר ''אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זוֹ'' — שׁוֹמְעִין לוֹ.

Traduction

The Sages from the school of Rabbi Yannai say: The mishna is referring to one who writes such a statement for her while she is still betrothed. Since the property was not yet in the husband’s possession when he wrote this condition, he was able to forgo any rights that he would later receive. This is in accordance with the opinion of Rav Kahana, as Rav Kahana said: Concerning an inheritance that comes to a person from another place, i.e., he did not inherit it directly but rather through his wife or by means of a gift, the person can stipulate with regard to it that he will not inherit it. In this case, his statement is effective, although one cannot waive a right one already has. And this ruling is in accordance with the opinion of Rava, as Rava said: With regard to one who says: I do not want to avail myself of an ordinance of the Sages that was instituted for my benefit, such as this one, one listens to him.

Rachi non traduit

בכותב לה ועודה ארוסה. ודאי מי שהקרקע שלו ובא ליתנו לחבירו צריך לשון מתנה ומתניתין בכותב לה עד שלא זכה בנכסים ומתנה עמה שלא יזכה בהן לכשישאנה ואין צריך לשון מתנה שהרי אין לו עכשיו רשות בהן:

ממקום אחר. שאינה ירושת אבותיו אלא ע''י מעשיו תבא לו כגון נחלת אשתו הבאה לו ע''י נשואין שלו דהואיל ומשום תקנתא דידיה תקון רבנן והוא בא למחול עליה מוחל וכדרב הונא:

בתקנת חכמים. שתיקנו לטובתי ואינה טובה לי:

כגון זו. לקמן מפרש אהייא אתמר:

Tossefoth non traduit

כדרב כהנא כו'. ואם תאמר היכי מייתי ראיה דמהני לשון דין ודברים שהוא לשון גרוע דלמא כל הנהו דמייתי מיירי בלשון טוב ואי אפשי בה דמייתי הוי לשון טוב כדמוכח בפרק בתרא דכריתות (דף כד.) ויש לומר דמדקאמר נחלה הבאה לו לאדם דווקא ולא שבאת לו כבר משמע דבלשון גרוע מיירי דבלשון טוב אפילו באת לו כבר יכול להתנות עליה ולר''י נראה דאלשון דין ודברים אין צריך להביא ראיה דמהני דמסתברא הוא דמהני היכא דלא באה לידו כמו בעלמא לישנא מעליא אלא מייתי ראיה דלא תיקשי למאי דאוקמה בכתב לה ועודה ארוסה היכי מצי מקני לה והא קיימא לן דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואף על גב דרבי ינאי דמוקי לה בכותב לה ועודה ארוסה סבר בהאשה רבה (יבמות צג. ושם) דאדם מקנה מכל מקום מייתי ראיה לדידן דקי''ל דאין אדם מקנה מדרב כהנא שיכול להקנות בכה''ג ולבסוף מייתי ראיה דרבא ליתן טעם דיכול להתנות אף על פי שלא בא לעולם דכיון דלטובתו תיקנוה יכול לומר אי אפשי באותה טובה ובמילתיה דרבא לחודא לא סגי בלא מילתיה דרב כהנא דממילתיה דרבא לא שמעי' שיכול להתנות בדבר שלא בא לעולם אע''ג דקאי על מילתיה דרב הונא דאיירי במזונות שלא באו לעולם התם אינו חידוש במה שאין לה מזונות דאטו יש לה ליטול מזונות בעל כרחה וכשרוצה חוזרת בה ולא קא משמע לן רב הונא אלא שיכולה להפקיע מעשה ידיה מבעלה וא''ת בלא רב כהנא נמי למה לא יוכל להסתלק בכותב לה ועודה ארוסה מידי דהוה אשאר כסות ועונה (לעיל כתובות דף נו.) דלרבי יהודה בדבר שבממון תנאו קיים ורבי מאיר נמי לא פליג אלא משום דקסבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ויש לומר דהכא מיירי באומר לה שלא דרך תנאי אלא אומר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ועוד דלאשה איבעי לה לאתנויי ומתני הבעל והוה ליה פטומי מילי בעלמא והשתא מייתי מדרב כהנא דנהי דמכח תנאי לא מהני מכח סילוק בעלמא מועיל:

מַאי ''כְּגוֹן זוֹ''? כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ ''אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה''.

Traduction

The Gemara asks: What is meant by: Such as this one? The Gemara explains: Rava is referring to that statement of Rav Huna, who said that Rav said a certain ruling. As Rav Huna said that Rav said that a woman is able say to her husband: I will not be sustained by you and, in turn, I will not work, i.e., you will not keep my earnings. The Sages instituted that a husband must provide sustenance for his wife, and in exchange is entitled to her wages. Since this was instituted for the benefit of the wife, she is able to opt out of this arrangement. Similarly, the husband may opt out of the arrangement granting him the right to the produce of his wife’s land.

Rachi non traduit

מאי כגון זו. אהיכא אמרה רבא:

כדרב הונא. אמזונות שתיקנו לאשה תחת מעשה ידיה ואי אמרה אי אפשי בתקנה זו שתיקנו חכמים לטובתי שחשו לכל הנשים זימנין דלא ספקי להו מזונות במעשה ידיהן ותקנו להן מזונות ומעשה ידיהן לבעל אני איני צריכה לכך מעונגת אני ואי אפשי לעשות מלאכה אמצא לי מזונות או יש לי אומנות יקרה יתר על כדי מזונותי:

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה נָמֵי?

Traduction

The Gemara asks: If that is so, and Rava’s opinion that one can waive a right instituted by the Sages for his own benefit is accepted, then even if he relinquished his rights to his wife’s property once she was already married, his stipulation should also be valid. Why, then, was it necessary for Rabbi Yannai to explain that the stipulation in the mishna was made only in the case of a betrothed woman?

Rachi non traduit

אי הכי. דטעמא משום דתקנתא דידיה הוא ויכול למחול עליה אמאי אצטריך דבי רבי ינאי לאוקמה בכותב לה ועודה ארוסה אפילו נשואה נמי:

אָמַר אַבָּיֵי: נְשׂוּאָה — יָדוֹ כְּיָדָהּ. רָבָא אָמַר: יָדוֹ עֲדִיפָא מִיָּדָהּ. נָפְקָא מִינַּהּ לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.

Traduction

Abaye said: In the case of a married woman, his hand, i.e., his right to the property, is like her hand. Since the husband is considered a partner in her property, he cannot forfeit his ownership by declaration. Rava said: If they are married, his hand is preferable to her hand, i.e., he has more rights to her property than she does. The Gemara comments: The practical difference between the opinions of Rava and Abaye concerns the case of a widow awaiting her brother-in-law [yavam] to perform levirate marriage. If the husband’s rights are greater than the wife’s, then the rights of the yavam can be judged to be at least equal to that of the wife. If the husband and wife have equal rights in her property, then the rights of the yavam are inferior to the wife’s.

Rachi non traduit

ידו כידה. והרי הוא כשותף בהן וכיון שנכסים שלו צריך לשון מתנה ואין מועיל בה לשון דין ודברים:

נפקא מינה לשומרת יבם. כלומר לענין דין ודברים לא פליגי דבין ידו כידה ובין ידו עדיפא מידה אין מועיל בה לשון דין ודברים לסלקו ופלוגתא דאביי ורבא לענין שומרת יבם איצטריך וביבמות אפליגו בה אביי ורבא בפרק החולץ (יבמות דף לט.) גבי מתני' דפ' דלעיל בהאשה שומרת יבם שנפלו לה נכסים דקתני מתה מה יעשה בכתובתה כו' ואיפליגו בית שמאי וב''ה ואוקי אביי פלוגתייהו בשנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל בחיי בעל הראשון קסבר אביי ידו כידה לפיכך כשמת ונפלה לפני יבם ומתה עד שלא נתיבמה יורשיה ויורשי הבעל שניהם באים לירש זה מכח אחותו וזה מכח אחיו לבית שמאי חלוקה עדיפא ולבית הלל חזקה קמייתא עדיפא לפיכך נכסי מלוג בחזקת יורשי האב ופליג רבא אדאביי דאמר אי דנפלו לה כשהיא תחתיו דכולי עלמא ידו של בעל עדיפא מידה וכשמת עמד אחיו ליבמה במקומו והרי הוא כמותו ואם מתה כשהיא שומרת יבם אין ליורשיה בהן כלום ומתני' דב''ש דנפלו לה כשהיא שומרת יבם:

Tossefoth non traduit

פירי פירות דוקא. ואפי' לא כתב עד עולם נסתלק כאילו כתב עד עולם אבל אין לפרש דאי פירי פירות דווקא עד עולם לא מהני דהא מסיק אם תמצא לומר פירי פירות דווקא עד עולם למה לי הא קמ''ל דכיון דכתב לה פירי פירות כמאן דכתב לה עד עולם דמי משמע דעד עולם פשיטא ליה טפי דמהני אפילו כשנאמר פירי פירות דווקא:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: קָנוּ מִיָּדוֹ, מַהוּ? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִדִּין וּדְבָרִים קָנוּ מִיָּדוֹ. רַב נַחְמָן אָמַר: מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב יוֹסֵף

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha if one not only wrote a declaration relinquishing his rights to his partner’s property, but they also performed an act of acquisition transferring the rights from him? Rav Yosef said: They acquired from him only his promise of: I have no legal dealings or involvement with your property. Therefore, the transaction is no more effective than the promise itself. Rav Naḥman said: The transaction is effective and they acquired the land itself from him. Abaye said: The statement of Rav Yosef is reasonable

Rachi non traduit

קנו מידו מהו. אברייתא דהאומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו קאי אבל אמתניתין לא מהניא קנין ליפות כחה דהא באמירה בלא לשון מתנה סגי לאסתלוקי אפילו מגופה של קרקע היכא דפריש כדקתני סיפא וטעמא דמתני' דאמר ה''ז אוכל פירות לאו משום גריעותא דלשון דין ודברים הוא אלא משום דלא פריש ממאי סליק נפשיה ואמרי' ידה על התחתונה כדמפרש לקמן ואינה יכולה לומר מן הכל נסתלקת הילכך מה לי קנו מה לי לא קנו אלא אברייתא קא בעי לה דקתני לא אמר כלום וטעמא משום גריעותא דלישנא הוא:

מהו. מי אמרי' לא הקנה בחליפין הללו כלום ולא אמר עליה אלא לשון דין ודברים או דלמא אין חליפין באים אלא לדבר שיש בו ממש שזה קונה את הסודר ומקנה לו חפץ המכר או המתנה ועל גופה של קרקע קנו מידו ומתנה גמורה היא:

מדין ודברים קנו מידו. מה שפירש על הקנין קנו מידו והוא לשון דין ודברים ואינו כלום:

Tossefoth non traduit

קנו מידו מהו. פירש בקונטרס דאברייתא קאי וקשה לר''י דמה יש להועיל שם קנין שהרי למי מקנה אותה והלא לכ''ע מפקר לה ונראה לר''י דאנשואה קאי דאמרינן דידו כידה אי מהני לה שום קנין או לא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source