Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 7a
פָּטוּר. הָתָם, פְּקִיד וַעֲקִיר. הָכָא, פְּקִיד וְלָא עֲקִיר.
Traduction
he is exempt. In this case, exempt means permitted ab initio. Ostensibly, intercourse with a virgin is comparable to creating an opening in an abscess. Why then, would intercourse with a virgin be forbidden on Shabbat? The Gemara rejects the proof: There, the pus in the abscess is pooled in one place and completely removed from the vessels in the flesh. In creating the opening, he creates nothing enduring. Here, however, in the case of the ruptured hymen, even according to the opinion that the blood is pooled, it is not completely removed from the blood vessels in the flesh. Through intercourse, the blood is removed from its place, which constitutes an aspect of a prohibited labor.
Rachi non traduit
פטור. וקיימא לן פטור ומותר לכתחלה ביציאות שבת (דף ג.) קשיא למאן דאסר דהאי נמי להוציא דם הוא:
התם. גבי ליחה:
פקיד. כנוס ביחד:
ועקיר. כולו מן הבשר ועומד לצאת:
הכא. דם בתולים:
פקיד הוא ולא עקיר. לגמרי אלא נבלע קצת בכתלים אע''פ שאינו מחובר כשאר דם האברים אלא כנוס מיהו דומה למחובר הוא שאינו מוכן לצאת כליחה:
רַבִּי אַמֵּי שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: וְהָא לָא כְּתִיבָא כְּתוּבָּתָהּ! אֲמַר לְהוּ: אַתְפְּסוּהָ מִטַּלְטְלִין.
Traduction
The Gemara relates: Rav Ami permitted one to engage in intercourse with his virgin wife for the first time on Shabbat. The Sages said to him: But her marriage contract is not yet written. Engaging in conjugal relations with one’s wife without a marriage contract is considered an act of promiscuity. He said to them: Have her seize a portion of her husband’s movable property equivalent to the value of her marriage contract, and that will serve as a deposit until he writes the marriage contract. He may then engage in sexual relations with her.
Rachi non traduit
אתפסוה מטלטלי. תנו לה מטלטלין תחת ידה במשכון לשיעבוד כתובתה עד שיכתבו שטר כתובתה בשעבוד קרקעות:
רַב זְבִיד שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַב זְבִיד גּוּפֵיהּ בְּעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת.
Traduction
The Gemara relates: Rav Zevid permitted one to engage in intercourse with his virgin wife for the first time on Shabbat. There are those who say: Rav Zevid himself engaged in intercourse with his virgin wife for the first time on Shabbat.
רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לָא תֵּימָא בְּיוֹם טוֹב דִּשְׁרֵי, הָא בְּשַׁבָּת אֲסִיר, דְּהוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי שְׁרֵי, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.
Traduction
It was further related: Rav Yehuda permitted one to engage in intercourse with his virgin wife for the first time on a Festival. Rav Pappi said in the name of Rava: Do not infer and say: It is on a Festival that it is permitted, but on Shabbat it is prohibited, similar to actions involving food preparation, which are permitted on Festivals and prohibited on Shabbat, as the same is true that even on Shabbat it is permitted. And the reason Rav Yehuda issued his ruling with regard to a Festival is due to the fact that the incident that took place, took place in this way.
רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: בְּיוֹם טוֹב שְׁרֵי, בְּשַׁבָּת אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי לְרַב פָּפָּא: מַאי דַּעְתָּיךְ — מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה חַבּוּרָה לְצוֹרֶךְ, הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ? אֶלָּא מֵעַתָּה, מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מוּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ, הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ!
Traduction
Rav Pappa said in the name of Rava: According to Rav Yehuda, on a Festival it is permitted, on Shabbat it is prohibited. Rav Pappi said to Rav Pappa: What is your thinking? Is it: Since causing a wound was permitted on a Festival when performed for the purpose of food preparation, it was also permitted when not performed for the purpose of food preparation? If that is so, it would be permitted to prepare incense [mugmar] on a Festival due to the following reason: Since kindling a fire was permitted on a Festival when performed for the purpose of food preparation, it was also permitted when not performed for the purpose of food preparation.
Rachi non traduit
מאי דעתיך. למישרי יו''ט יותר מבשבת:
לצורך. אוכל נפש כגון שחיטה:
מוגמר. בשמים על האש לגמר את הכלים ואת הבגדים:
Tossefoth non traduit
מתוך שהותרה לצורך. פירוש לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא צורך הנאת היום או צורך קיום מצוה ביו''ט כההיא דהוצאת קטן למולו וספר תורה לקרות בו ולולב לצאת בו (ביצה דף יב.) אבל שלא לצורך היום כלל לא כמו הוצאת אבנים דמיחייב והאופה מיו''ט לחול לרב חסדא דאמר לוקה (שם דף כא.) משום דלית ליה הואיל ושחיטת עולת נדבה דשרי לב''ה (שם דף כ:) היינו משום שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך חסר ומוצא חמץ בתוך ביתו דאמרינן בפ''ק דפסחים (דף ו. ושם) דכופה עליו כלי ולא שרינן לשורפו משום מתוך היינו משום דאסור לשורפו מדרבנן משום מוקצה דאסור לטלטלו אבל אין לומר דאיירי כשביטלו דמכל מקום מדרבנן מצוה לשורפו והוי צורך היום דבמצוה דרבנן נמי שרינן היכא דאיכא למימר מתוך והא דפליגי ב''ש וב''ה (ביצה דף יב:) במבשל גיד הנשה ביו''ט ואכלו דלב''ש דלית להו מתוך לוקה ולב''ה דאית להו מתוך אינו לוקה צריך לומר אע''ג דלא חשיב אוכל נפש משום איסור דרכיב עליה מכל מקום צורך היום הוא כיון דאכיל ליה ונראה לר''י דהוצאת תינוק לטייל הוי צורך היום ומיהו הוצאה לצורך נכרי נראה דאסור ומה שנהגו עתה להוציא לצורך נכרי היה נראה לרשב''א משום דרשות הרבים דידן לא הוי אלא כרמלית דאין רחבין ט''ז אמה וגבי יו''ט לא גזור רבנן כי היכי דלא תקון רבנן עירובי חצירות ביו''ט כדמשמע בריש פרק שני דביצה (דף טז:) דאמר יו''ט שחל להיות ערב שבת כו' רבי אומר מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין לפי שאתה אוסרו בדבר האסור לו ואי אתה אוסרו בדבר המותר לו אלמא לא תקון עירובי חצירות ביו''ט והוא הדין דלא גזרו בכרמלית והא דקיימא לן בפרק אמרו לו (כריתות דף יד. ושם) ובפרק קמא דביצה (דף יב. ושם) דיש עירוב והוצאה ליו''ט נראה דאיירי בעירובי תחומין ושוב חזר בו דמחצר שאינה מעורבת אין ללמוד ממנה לכרמלית דחמיר טפי כמו שפירשתי במסכת שבת (דף קיז.) ועוד נראה דהא דקיימא לן דיש עירוב והוצאה ליו''ט בעירובי חצירות מיירי מדבעי למימר בפרק אמרו לו (כריתות דף יד. ושם) דאין עירוב והוצאה ליוה''כ מדתנן התם אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב וכן בביצה (דף יב. ושם) בעי למידק דאין עירוב והוצאה ליו''ט מדשרו בית הלל להוציא קטן ולולב והיינו עירובי חצרות דהשתא מוכח לה שפיר מדשרו הוצאה דלא גזרו רבנן אעירובי חצירות אלא משום הוצאה אבל עירובי תחומין אין עניינה להוצאה והא דקאמר ואי אתה אוסרו בדבר המותר לו היינו משום דמותר להוציא לצורך:

אלא מעתה יהא מותר לעשות מוגמר ביו''ט. ואם תאמר לדידיה נמי תקשי וכי לא סבר דאמרינן מתוך הא טעמא דב''ה הכי הוא ויש לומר שהיה סובר דטעמא דבית הלל משום דאין עירוב והוצאה כדקא ס''ד מעיקרא בביצה אע''ג דהתם פריך עלה דלמא לרב פפי לא שמיע לה ועוי''ל שהיה סובר הותרה שלא לצורך ובלבד שיהא דבר הרגיל ולהכי פריך דזה אינו רגיל טפי ממוגמר:
אֲמַר לֵיהּ, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ''אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ'' — דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ.
Traduction
Rav Pappa said to him: It is about your assertion that the verse states with regard to a Festival: ''Save that which every person must eat, that alone may be done by you'' (Exodus 12:16), indicating a matter that is equal for every person. Incense is burned only by those who are particularly delicate. It is not equally utilized by everyone, and therefore it is not permitted. Intercourse, on the other hand, is universally practiced.
Rachi non traduit
עליך אמר קרא לכל נפש דבר השוה לכל נפש. מותר ובעילה שוה לכל אבל מוגמר אינו אלא למפונקים:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, נִזְדַּמֵּן לוֹ צְבִי בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְאֵינוֹ שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, הָכִי נָמֵי דַּאֲסִיר לְמִשְׁחֲטֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דְּבַר (הַ)צוֹרֶךְ לְכָל נֶפֶשׁ קָאָמֵינָא, צְבִי צָרִיךְ לְכָל נֶפֶשׁ הוּא.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If that is so, if a deer happened to come into his possession on a Festival, since it is not a food that is equal for every person, would the ruling also be that it is prohibited to slaughter it? Rav Ashi said to him: I said a matter that is a need for every person, and deer meat is a matter that although difficult to acquire, is a need for every person. Incense, even when available, is not universally utilized.
Tossefoth non traduit
אמר ליה אנא דבר הצריך לכל נפש קאמינא וצבי צריך לכל נפש. וכן ביאה וקשה לר''י דאמר בסוף פ''ב דביצה (דף כב.) מהו לכבות הנר מפני דבר אחר ומסיק דאסור הא הכא שרי משום דצריך לכל נפש וי''ל דהכא דוקא בבעילה ראשונה דמצוה היא דהוי צורך מצות היום אבל שאר בעילות אין כל כך צורך היום ועי''ל דכיבוי הנר מפני דבר אחר הוי כמו מכשירין דאפילו באוכל נפש אסור וכן מוכח התם דפריך עלה מהא דתניא דמכבין את הבקעת כדי שלא יתעשן הבית ומשני ההיא רבי יהודה היא דשרי מכשירי אוכל נפש כי קאמינא לרבנן:
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, הוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן בְּצַיְידָן: אָסוּר לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת. וּמִי אִיכָּא הוֹרָאָה לְאִיסּוּר?
Traduction
Rabbi Ya’akov bar Idi said: Rabbi Yoḥanan issued a ruling in the city of Tzaidan: It is prohibited to engage in intercourse with one’s virgin wife for the first time on Shabbat. The Gemara asks: And is there a ruling issued to prohibit an action? Typically, that language is utilized in reference to a firmly established ruling. A stringent ruling can be issued even based on uncertainty. In contrast, a lenient ruling can be issued only if the matter is clearly established by means of tradition or the reasoning of the Sage issuing the ruling.
Rachi non traduit
ומי איכא הוראה לאיסור. ומי קרי איסור הוראה משום דכל אדם רשאי להחמיר והאוסר אין זה סמיכת דברים שאפי' מן הספק שאין ההלכה ברורה לו הוא בא ואוסר אבל המתיר סומך על שמועתו או על סברת חכמתו והיא הוראה:
אִין, וְהָתְנַן: הוֹרוּהָ בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
Traduction
The Gemara answers: Yes, that language is used with regard to a stringent ruling, as didn’t we learn the following in a mishna (Nazir 19b): When Queen Helene’s son went to war, she took a vow to be a nazirite for seven years, and she fulfilled that vow for the duration of her stay in the Diaspora? When she immigrated to Eretz Yisrael, Beit Hillel issued a ruling that she shall be a nazirite for seven additional years. Apparently, rulings are issued to prohibit an action as well.
Rachi non traduit
הורוה ב''ה. משנה היא במסכת נזיר בהילני המלכה שיצא בנה למלחמה ונדרה שבע שנים בנזיר בחוצה לארץ ועלתה לארץ הורוה ב''ה שתהא נזירה עוד ז' שנים אחרות:
Tossefoth non traduit
הורוה בית הלל. גבי הילני המלכה אע''ג דמבית חשמונאי היתה שהרי אם מונבז המלך היתה כדאמר ביומא (דף לז. ושם) ומלכות הורדוס מאה ושלש שנה בפני הבית והלל לא נהג נשיאותו עד שלש שנים לאחר מלכות הורדוס כדאמרינן (שבת טו.) הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה מכל מקום כבר היו לו אז תלמידים שהורו:

וְאִי נָמֵי, כִּי הָא דְּתַנְיָא: חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק בְּרוּבּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִיקַּב. הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יַעֲקֹב.
Traduction
And alternatively, this is similar to that which is taught in a baraita: If a majority of the spinal cord of an animal is severed, the animal is a tereifa; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: Even if the spinal cord is perforated but otherwise intact, the animal is a tereifa. The baraita continues: Rabbi Yehuda HaNasi issued a ruling in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov. Here too, the term: Issue a ruling, is employed with regard to a stringent ruling. Rav Huna said: Despite the fact that Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with his opinion, the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov, but rather it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. This is one version of this discussion.
Rachi non traduit
חוט השדרה שנפסק ברובו. טריפה:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן יַעֲקֹב דְּמִן צוּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בְּצַיְידָן, וַאֲנָא שְׁמַעִי: מַהוּ לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת, וַאֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. וְהִלְכְתָא: מוּתָּר לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak taught this alternative version of the ruling of Rabbi Yoḥanan. Rav Abbahu said: Rabbi Yishmael ben Ya’akov, who is from Tyre, asked Rabbi Yoḥanan in Tzaidan, and I heard the exchange: What is the halakha with regard to engaging in intercourse with one’s virgin wife for the first time on Shabbat? And he said to him: It is prohibited. The Gemara concludes: And the halakha is that it is permitted to engage in intercourse with one’s virgin wife for the first time on Shabbat, and one need not be concerned lest he cause a wound, create an opening, or initiate bleeding.
Tossefoth non traduit
והלכתא מותר לבעול בתחלה בשבת. ולא חיישינן שמא ישחוט בן עוף ואהא סמכינן למיעבד סעודה בשבת:
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: אַחַת בְּתוּלָה וְאַחַת אַלְמָנָה טְעוּנָה בְּרָכָה. וּמִי אָמַר רַב הוּנָא הָכִי? וְהָאָמַר רַב הוּנָא: אַלְמָנָה אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּבָחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה, כָּאן בְּאַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה.
Traduction
§ Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said that Rabbi Abba bar Rav Zavda said that Rav said: Both a virgin and a widow who marry require that the benediction of the grooms be recited. The Gemara asks: Did Rav Huna say that? But didn’t Rav Huna say: A widow does not require that a benediction be recited? The Gemara answers: This is not difficult. Here, where Rav Huna said that a widow requires a benediction, it is with regard to a bachelor who married a widow. There, where Rav Huna said she does not require a benediction, it is with regard to a widower who married a widow.
Rachi non traduit
טעונה ברכה. ברכת חתנים:
Tossefoth non traduit
באלמנה שנשאת לבחור. דכיון שאין שניהם אלמונים יש לברך כל שבעה:
וְאַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה לָא? וְהָאָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, תָּנָא: מִנַּיִן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ''. וּבוֹעַז אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה הֲוָה.
Traduction
The Gemara asks: And does a widower who married a widow not require a benediction to be recited? But didn’t Rav Naḥman say: Huna bar Natan said to me that it was taught: From where is it derived that the benediction of the grooms is recited in a quorum of ten men? It is as it is stated with regard to Boaz, who married Ruth: ''And he took ten men of the Elders of the city and said: Sit you here, and they sat'' (Ruth 4:2). And when Boaz married Ruth, he was a widower marrying a widow. As that is the primary source for the obligation to recite the benediction, apparently the benediction is recited even in that case.
Rachi non traduit
בועז אלמון הוה. דאמר מר אבצן זה בועז וכבר היו לו ל' בנים ושלשים בנות בבבא בתרא (דף צא.):
Tossefoth non traduit
והא בועז אלמון שנשא אלמנה הוה. לאו דוקא אלמנה דכשנשאת למחלון (וכליון) היתה נכרית אלא כיון דבעולה היא כאלמנה חשיב לה:
מַאי ''אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה'' דְּאָמַר רַב הוּנָא — אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה כָּל שִׁבְעָה, אֲבָל יוֹם אֶחָד טְעוּנָה בְּרָכָה.
Traduction
The Gemara answers: What is the meaning of: Does not require a benediction, that Rav Huna stated? It means that she does not require a benediction all seven days of the wedding celebration, but everyone agrees that for one day, she requires that a benediction be recited.
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ עִמָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. בְּמַאי: אִי בְּבָחוּר, הָאָמְרַתְּ שִׁבְעָה! אִי בְּאַלְמוֹן, הָאָמְרַתְּ יוֹם אֶחָד?
Traduction
The Gemara asks: However, that which is taught in a baraita, that the Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women, ensuring that the groom will rejoice with her three days, and that is why they established that a widow is married on Thursday, with regard to what circumstance is the baraita speaking? If it is with regard to a bachelor who marries a widow, didn’t you say he celebrates seven days; why then did the Sages see to a mere three-day celebration? If it is with regard to a widower who marries a widow, didn’t you say he celebrates for one day? Why then did the Sages see to a three-day celebration?
Rachi non traduit
האמרת שבעה. דמדאינה טעונה דקאמר רב הונא אוקימנא דאינה טעונה שבעה מכלל דטעונה דקאמר רבי אבא שבעה:
אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּאַלְמוֹן — יוֹם אֶחָד לִבְרָכָה, וּשְׁלֹשָׁה לְשִׂמְחָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּבָחוּר — שִׁבְעָה לִבְרָכָה, וּשְׁלֹשָׁה לְשִׂמְחָה.
Traduction
The Gemara answers that this can be resolved in several manners. If you wish, say: In the case of a widower marrying a widow, there is one day for benediction and three days for celebration. The wedding is scheduled on Thursday to facilitate a three-day celebration. And if you wish, say instead: In the case of a bachelor marrying a widow, there are seven days for benediction and there are three days for celebration, during which he must refrain from going to work.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source