Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 76b

כַּלָּה בְּבֵית אָבִיהָ, מִי דָּמֵי? הָתָם — מַיְיתֵי אָב רְאָיָה וּמַפֵּיק, הָכָא — מַיְיתֵי בַּעַל הַחֲמוֹר רְאָיָה וּמוֹקֵים.

Traduction

that his proof is from the halakha with regard to a bride who is still in her father’s house, when the burden of proof is upon the father, is it comparable? There, the father brings proof and takes money away from the husband, whereas here, the owner of the donkey brings proof and maintains possession of the cow. Consequently, perhaps this case is different, and he should not be obliged to provide proof.

Rachi non traduit

מי דמי התם. דין הוא שצריך להביא ראיה שהרי הוא המוציא מחברו הלכך מייתי ראיה ומפיק ממונא ומשם אתה בא ללמוד את זה שמוחזק בפרה זו ועומד ואת אומר נייתי ראיה ונוקים ממון שבידו:

אָמַר רַבִּי אַבָּא: כַּלָּה בְּבֵית חָמִיהָ. וְאַכַּתִּי לָא דָּמֵי: הָתָם — בַּעַל מַיְיתֵי רְאָיָה וּמַרַע לֵיהּ לַחֲזָקֵיהּ דְּאָב, הָכָא — בַּעַל הַחֲמוֹר מַיְיתֵי רְאָיָה וּמוֹקֵים חֲזָקֵיהּ בִּידֵיהּ.

Traduction

Rabbi Abba said: The proof is from the case of a bride in her father-in-law’s house, that is, one who has entered her husband’s domain. The Gemara raises a difficulty: And yet the cases are still not comparable: There, the husband brings proof and undermines the presumption that was in favor of the father, i.e., the presumptive status of the daughter’s body, whereas here, the owner of the donkey brings proof and thereby maintains the presumptive status of the donkey’s body and consequently maintains the cow in his possession. Perhaps, therefore, he should not have to bring proof.

Rachi non traduit

כלה בבית חמיה. סיפא דמתני' דקתני על הבעל להביא ראיה דר''ג אמרה ופליג נמי ברישא אפילו נמצאו בבית אביה דלא נולד ספק ברשותו נמי על הבעל להביא ראיה להפקיע כח כתובתה וראיה זו לא להוציא היא אלא להחזיק וצריך להביאה ואף זה כ''ש שיביא ראיה להחזיק שהרי בשל אחרים בא להחזיק:

ואכתי לא דמי התם. דין הוא שיצטרך לראיה משום דחזקת הגוף מייפה כח האב וי''ל העמידנו על חזקתו הלכך בעל מייתי ראיה שעד שלא תתארס היו בה ומרע לה לההיא חזקה:

הכי גרסי' הכא בעל החמור מייתי ראיה ואוקי חזקה בידיה. אף חזקת הגוף מייפה את כחו שכשתאמר העמד את החמור בשעת משיכה על חזקתו הקודמת בחזקת חי תעמידנו וברשות בעל הפרה מת ולמה אתה מצריכו ראיה:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כַּלָּה בְּבֵית אָבִיהָ, וּלְקִידּוּשִׁין.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Shmuel’s proof is from the halakha of a bride in her father’s house, but with regard to the money used for betrothal, not for the marriage contract. The father must bring proof in order to retain the betrothal money.

Rachi non traduit

א''ר נחמן בר יצחק כלה בבית אביה ולקדושין. רישא דמתני' סייעתיה דמטיל הבאת ראיה על האב אע''פ שחזקת גוף אצלו וכר''א דאמר רבי יהושע היא ובסיפא נמי פליג [להטיל ראיה על אב] ואע''פ שלא נולד ספק ברשותו ודקשיא לך ההיא ראיה להוציא היא הראיה צריכה לו אף לעכב לו הקדושין שבידו שאם לא יביא ראיה יחזירם וזו להחזיק היא בידו:

Tossefoth non traduit

כלה בבית אביה ולקדושין. מה שפ''ה דס''ל כמ''ד תברא מי ששנה זו לא שנה זו לא נהירא דהיכי מוקי לה כלה בבית אביה ולקדושין דהיינו כרבי יהושע אימור דא''ר יהושע לא מהניא חזקת הגוף ה''מ לאפוקי ממונא לאוקמי ממונא מי אמר ועוד מקשה ר''ת דלעיל מוכחינן דאזיל ר' יהושע בתר חזקת גופא היכא דליכא חזקת ממונא וכל שכן הכא דחזקת ממונא מסייע לחזקת הגוף דאזיל ר' יהושע בתרה ועוד דהא שמואל גופיה פסיק בפ''ק (דף יב:) הלכה כר''ג ועוד מאי פריך מההיא דמחט שנמצאת בעובי בית הכוסות לימא דההיא כר''ג ואיהו כר' יהושע ונראה לפרש דשמואל כרב אשי ויליף השתא מכלה בבית אביה ולקדושין דכי היכי דהתם אע''ג דאב מוחזק צריך להביא ראיה דחזקת הגוף דידה לא מהני לאב ה''נ הכא על בעל החמור להביא ראיה אע''פ שהוא מוחזק דחזקת החמור לא מהני לגבי דידיה והשתא לא מפליג מידי בין שנולד ספק ברשותו ללא נולד ברשותו אבל כרבא דאמר כאן נמצאו כאן היו ליכא לאוקמא דשאני התם דאיתרע חזקת רשות האב אבל הכא לא איתרע חזקת רשות בעל החמור אלא אדרבה איתרע רשות בעל הפרה:

וְלָא תֵּימָא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר קִדּוּשִׁין לָאו לְטִיבּוּעִין נִיתְּנוּ. אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר קִדּוּשִׁין לְטִיבּוּעִין נִיתְּנוּ — הָנֵי מִילֵּי קִידּוּשֵׁי וַדַּאי, אֲבָל קִידּוּשֵׁי טָעוּת, אִי מַיְיתֵי רְאָיָה — אִין, אִי לָא — לָא.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak explains: And do not say that this is only according to the one who says in general that betrothal money was not given with the understanding that it is to be lost, that is, the money was handed over only for the purpose of betrothal and it must be returned if the betrothal is canceled. Rather, say that this is even according to the one who says that in the case of betrothal money that was given to be lost, this applies only to a betrothal whose status is certain. According to this opinion, if a husband later divorces his wife or dies she does not have to restore the betrothal money. But with regard to a mistaken betrothal, if the father brings proof then yes, he may keep the money; if he does not bring proof he may not retain ownership of the betrothal money. This supports Shmuel’s opinion that in an uncertain case the one in possession of the money must bring proof in order to retain his ownership.

Rachi non traduit

ולא תימא. הא דאמינא שהראיה צריכה אף לעכב לו הקדושין שבידו:

אליבא דמאן דאמר קדושין לאו לטיבועין ניתנו. סתם קדושין לאו לטיבועין ניתנו שאם מת החתן הקדושין חוזרין הלכך הכא כי הוו קדושין ספק אין כחה יפה בהן וצריכה להביא ראיה והך פלוגתא בב''ב ואי קשיא היכי מוקמינן סוגיא דשמעתא דשמואל כר' אלעזר ומדר' יהושע מייתי סייעתא הא שמואל הלכה כר''ג אמר בפ''ק (לעיל כתובות יב:) אה''נ ומסקנא מוקמינן דלא אמר שמואל הכי וא''ת מי מזקיקני להעמיד סוגיא זו בלשון זה נוקמה כרבא ורב אשי אי אפשר לומר דקשיא לרבא ורב אשי מתני' דווקא קתני רישא על האב וסיפא על הבעל שהספק נולד ברשותן ואילו שמואל על מי שלא נולד הספק ברשותו הצריך לבקש ראיה:

מֵיתִיבִי: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת, מִצַּד אֶחָד — כְּשֵׁרָה. מִשְּׁנֵי צְדָדִין — טְרֵיפָה. נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לִפְנֵי שְׁחִיטָה, לֹא נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לְאַחַר שְׁחִיטָה.

Traduction

The Gemara raises an objection to Shmuel’s opinion with regard to presumptions from a baraita about a different issue: In a case of a needle that is found in the thick wall of a slaughtered animal’s second stomach, if it has pierced the stomach from only one side, the animal is kosher. If the stomach is pierced from both sides, meaning that the needle pierced a hole completely through the wall of the stomach, it has the status of an animal with a condition that will cause it to die within twelve months [tereifa], and one is consequently prohibited to eat from it. Furthermore, if a drop of congealed blood is found on top of the needle, it is certain that the perforation was created before the slaughtering of the animal, and it is therefore a tereifa. If no drop of blood is found on it, it is certain that it occurred after the slaughtering, which means the animal is kosher.

Rachi non traduit

בעובי בית הכוסות. מקום יש בראש הכרס סמוך להמסס קרוי בית הכוסות שהוא כעין כוס ויש בו סביב שפתו עובי שני כפלים כפולים ודבוקים ובלע''ז רדובולי''ן ונמצא מחט תחובה באותו עובי ומתוך עוביו אפשר לה שלא נקבתה כולו:

מצד אחד. אין המחט נראה אלא מבפנים:

כשרה. שאין זה נקב:

שהוא לפני שחיטה. וטריפה:

שהוא לאחר שחיטה. וכשירה:

הוּגְלַד פִּי הַמַּכָּה — בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה. לֹא הוּגְלַד פִּי הַמַּכָּה — הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִי יְהַיב טַבָּח דְּמֵי — בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי רְאָיָה וּמַפֵּיק.

Traduction

If a scab appeared over the wound on that spot, it is certain that the incident happened three days before the slaughtering. The significance of this fact is that if the animal was sold to a butcher after this point in time, the butcher can claim that the transaction was performed in error, as he did not intend to purchase a tereifa animal. If a scab did not appear over the wound, and the seller claims that the animal was injured while in the possession of the butcher who purchased the animal, while the butcher claims that it was wounded when he bought it, the burden of proof rests upon the claimant. And therefore, if the butcher had already given the money, he needs to bring proof and then he can take his money back from the seller.

Rachi non traduit

שלשה ימים קודם שחיטה. ואם לקחה טבח זה בתוך שלשה ימים מקח טעות הוא ויחזיר לו בעליה הדמים שמכר לו טריפה:

לא הוגלד פי המכה. זה אומר עד שלא לקחתי ניקב וזה אומר משמכרתי:

המוציא מחבירו כו'. ואי יהיב הטבח דמי נמצא הוא המוציא ועליו הראיה ואי לא אשכח ראיה יחזיק זה במעותיו מספק והרי בבהמתו נמצא ריעותא דומיא דחמור דשמואל:

וְאַמַּאי? בַּעַל בְּהֵמָה לַיְיתֵי רְאָיָה וְנוֹקֵים?

Traduction

The Gemara returns to Shmuel’s opinion: But why should this be the halakha? Let the owner of the animal, i.e., the seller, bring proof and establish the validity of the sale, just as the owner of the donkey must provide proof in order to maintain possession of the cow. Why is the burden of proof upon the butcher?

Rachi non traduit

ואמאי. אי כשמואל לייתי בעל בהמה ראיה להעמיד המעות בידו דומיא דבעל החמור:

בִּדְלָא יְהַיב טַבָּחָא דָּמֵי. מַאי פַּסְקָא?

Traduction

The Gemara answers: This baraita is referring to a case where the butcher had not yet given the money, but was going to pay at a later time. Therefore, the seller is the one claiming money from the butcher, and he must offer proof in order for the transaction to be upheld. The Gemara poses a question: Why was it stated without qualification? The wording of the baraita implies that either side must bring proof. This baraita appears to refute the opinion of Shmuel.

Rachi non traduit

דלא יהיב טבח דמי. הא דקתני המוציא מחבירו בבעל בהמה קאמר וכגון דאיהו קא תבע:

מאי פסקא. בתמיה מאי קאמרת אי סבירא ליה לתנא דלעולם ראיה על בעל בהמה היא בין הוא המוציא ובין הוא המעמיד היאך הוא שונה המוציא מחבירו בבעל בהמה וקורהו לבעל בהמה לעולם המוציא מחבירו וכי פסק התנא דבר קצוב שלעולם מוכרים בהמות באמנה והוא המוציא:

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל, אָמַר: לָא תְּצִייתִינְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּכָיֵיל יְהוּדָה אַחִי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁנּוֹלַד סָפֵק בִּרְשׁוּתוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְתַנָּא תּוּנָא כַּלָּה.

Traduction

Rather, when Rami bar Yeḥezkel came, he said: Pay no attention to those rules formulated by my brother Yehuda in the name of Shmuel. In actuality, this is what Shmuel said: In whosesoever’s domain the uncertainty came into being, the burden of proof rests upon him. In the case of the exchange of the cow for the donkey, it is the owner of the cow who must provide proof. And the tanna of the mishna also taught along similar lines with regard to a bride. If the bride was in her father’s domain he must provide proof; if she was living with her husband the burden of proof is upon him.

Rachi non traduit

יהודה אחי. רב יהודה ורמי שניהם בני (רב) יחזקאל הוו:

כל שנולד ספק ברשותו. על בעל הפרה להביא ראיה שמת החמור קודם משיכה הואיל וספק ברשותו נולד שלא נמצא החמור מת עד לאחר משיכת פרה:

ותנא תונא כלה. וסבירא ליה לשמואל דכולה מתני' חד תנא הוא וכדתרצה רבא לעיל ורישא וסיפא סייעתא שמי שנמצא הסימפון ברשותו עליו להביא ראיה עודה בבית אביה על האב להביא ראיה נכנסה לחופה שהיא ברשות הבעל על הבעל להביא ראיה ואפילו הוא דר בבית חמיו ברשותו היא:

Tossefoth non traduit

כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה. ואוקי לכלה דמתני' כרבא ואפילו הוא מוחזק אותו שנולד ברשותו עליו להביא ראיה כדפריך מההיא דמחט דלייתי טבח ראיה אע''ג דלא יהיב דמי והוא מוחזק וא''ת מהא דפריך בהשואל (ב''מ דף ק.) גבי מחליף פרה בחמור וילדה וניחזי ברשותא דמאן קיימא וניהוי אידך המע''ה משמע דאי הוי ברשות בעל החמור על בעל הפרה להביא ראיה ואמאי והלא נולד ספק ברשותו ואחר שמשך בעל הפרה את החמור נודע שילדה הפרה וצריך לחלק בין ספק שנולד לטיבותא כי התם לספק שנולד לגריעותא כי הכא:

ותנא תונא כלה. היינו כלה בבית חמיה דכי היכי דמוקמינן לה בחזקת שלימה והשתא הוא דאתא מום אע''פ שמוחזק הכא נמי אוקי החמור בחזקת שהיא קיימת והשתא היא מתה:

מֵיתִיבִי: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעוֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת כּוּ', וְאִי דְּלָא יְהַיב טַבָּח דָּמֵי — בַּעַל בְּהֵמָה בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי רְאָיָה וּמַפֵּיק, וְאַמַּאי? סְפֵיקָא בִּרְשׁוּת טַבָּח אִיתְיְילִיד!

Traduction

The Gemara raises an objection: A needle that is found in the thick wall of an animal’s second stomach…the burden of proof rests upon the claimant. And if the butcher had not already given the money, the owner of the animal needs to bring proof, and only then can he take his money. The Gemara asks: But why? The uncertainty was formed in the butcher’s possession. According to Rami Bar Yeḥezkel’s opinion, it should be the butcher’s responsibility to provide proof.

Rachi non traduit

ספיקא ברשות טבח אתייליד. שלא נמצא הטרפות עד שבאת לידו:

דִּיהַיב טַבָּח דְּמֵי. וּמַאי פַּסְקָא? סְתָמָא דְמִילְּתָא, כַּמָּה דְּלָא יָהֵיב אִינִישׁ זוּזֵי — לָא יָהֵיב אִינִישׁ חֵיוְתָא.

Traduction

The Gemara answers: This baraita is referring to a case where the butcher had already given the money. Since the butcher is the one demanding money from the seller, he must provide proof. The Gemara poses a question: But why was it stated without qualification? How is it known that the tanna was referring to this particular case? The Gemara answers: The ordinary situation is that as long as a person has not given money, the other person will not give him the animal. It can therefore be assumed that the butcher paid for the animal before he was allowed to slaughter it, which means it is he who is claiming the return of the money.

Rachi non traduit

דיהיב טבח דמי. ואפי' לא יהיב נמי הראיה עליו היא אלא מסתמא תנא לטבח המוציא מחבירו קרי ליה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אָמַר רַב נַחְמָן:

Traduction

§ The mishna teaches: And the Rabbis say: In what case is this statement said? With regard to hidden blemishes. But he cannot claim to have been unaware of visible blemishes. Rav Naḥman said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source