Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 75b

אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. וְאִם יֵשׁ מֶרְחָץ בְּאוֹתָהּ הָעִיר — אַף מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בּוֹדְקָהּ בִּקְרוֹבוֹתָיו.

Traduction

But with regard to visible blemishes, he cannot claim that the betrothal was in error, as he presumably saw and accepted them before the betrothal. And if there is a bathhouse in the city, where all the women go to bathe, even with regard to hidden blemishes he cannot make this claim, because he examines her through the agency of his female relatives. He would have asked one of his relatives to look over the woman he is about to marry.

Rachi non traduit

אין יכול לטעון. דידע ונתפייס:

Tossefoth non traduit

אבל במומין שבגלוי אין יכול לטעון. תימה לרב דמוקי כולה מתני' כנסה ונמצאו עליה נדרים בקידשה על תנאי מה שייך לחלק בין מומין שבסתר למומין שבגלוי הואיל והתנה על מנת שאין בה מומין ונראה לרשב''א דכשהתנה לא על מומין שבגלוי נתכוין דאותן ראה ונתפייס אלא על מומין שלא ראה נתכוין וכשיש נמי מרחץ באותה העיר אית לן למימר שלא התנה אלא על מומין שאין נבדקין על ידי מרחץ כגון ריח הפה ונכפה הקבוע לו זמן וקאי בין ארשות האב בין ארשות הבעל וה''ק אינו יכול לטעון אפי' הביא הבעל ראיה אינו מועיל לו כלום:

גְּמָ' טַעְמָא דְּמַיְיתֵי הָאָב רְאָיָה, הָא לָא מַיְיתֵי הָאָב רְאָיָה — (הַ)בַּעַל מְהֵימַן. מַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּאָמַר: לָא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין.

Traduction

GEMARA: The mishna states that if the woman had blemishes while she was in her father’s house, the father must bring proof that they developed after the betrothal. The Gemara infers: The reason the father’s claim is accepted is due to the fact that the father brings proof, but if the father does not bring proof then the husband is deemed credible when he claims the betrothal was a mistaken transaction because the blemishes predated it. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this mishna? It is the opinion of Rabbi Yehoshua, who said in a mishna (12a) with regard to a case when the wife claims that she was raped after her betrothal while her husband says it happened beforehand, that we don’t live from, i.e., we don’t rely on the words of her mouth, but rather she must substantiate her claim.

Rachi non traduit

גמ' הבעל מהימן. דאמר הואיל וספק הוא אם הטעתו ואם לאו העמד ממון על חזקתו:

מני רבי יהושע היא דאמר. בפ''ק היא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומר עד שלא ארסתיך לא מפיה אנו חיין שתהא נאמנת אלא העמד ממון על חזקתו ולא אזלינן בתר חזקה דגופא לומר הואיל וספק בידינו על שעת אירוסין מה היא העמד הגוף על חזקתו של קודם לכן והרי נולדה בתולה והכא נמי לא אמרינן העמד הגוף על חזקתו ובלא מומין נולדה:

אֵימָא סֵיפָא: נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל — הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. טַעְמָא דְּמַיְיתֵי הַבַּעַל רְאָיָה, הָא לָא מַיְיתֵי הַבַּעַל רְאָיָה — (הָ)אָב מְהֵימַן. אֲתָאן לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר נֶאֱמֶנֶת! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תַּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ.

Traduction

The Gemara continues: Now say the latter clause of the mishna: If she had entered the husband’s domain, the husband must bring proof. Again the Gemara infers: The reason his claim is accepted is due to the fact that the husband brings proof, but if the husband does not bring proof then the father is deemed credible. We arrive at the opinion of Rabban Gamliel, who said that the woman is deemed credible when she says that the incident occurred after the betrothal. Consequently, the first and last clauses of the mishna appear to contradict one another. Rabbi Elazar said: This mishna is disjointed, and does not follow a single opinion; the tanna who taught this halakha did not teach that halakha.

Rachi non traduit

אתאן לרבן גמליאל דאמר. דהתם היא נאמנת דחזקה דגופא עדיפא:

תברא. קשיא רישא לסיפא:

מי ששנה זו לא שנה זו. רישא לרבי יהושע והוא הדין לנכנסה לרשות הבעל וסיפא לרבן גמליאל וה''ה לעודה בבית אביה שאין לנו טעם לחלק בין עודה בבית אביה לנכנסה לחופה:

Tossefoth non traduit

תברא. פירש רבינו חננאל שבועה:

מי ששנה זו לא שנה זו. קשה דא''כ אמאי נקט ברישא עודה ברשות האב וסיפא נכנסה לרשות הבעל איפכא הוה ליה למיתני דהוה רישא רבותא טפי וסיפא רבותא טפי ואומר רשב''א דדוקא נקט הכי דכי היכי דפליגי רישא וסיפא בפלוגתא דר''ג ורבי יהושע ה''נ פליגי בהכי דתנא דרישא סבר דדוקא עודה בבית אביה צריך להביא ראיה אבל נכנסה לרשות הבעל אין צריך להביא ראיה דאפילו יביא הבעל עדים דעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו כיון שנשאה חזקה אין אדם שותה בכוס אא''כ בודקו והאי ראה וניפייס הוא ותנא דסיפא סבר אע''ג דנכנסה לרשות הבעל ואיכא למימר חזקה אין אדם שותה בכוס כו' כשהביא הבעל ראיה הוי מקחו מקח טעות דאין אדם מתפייס במומין:

אָמַר רָבָא: לָא תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָא אָזֵיל בָּתַר חֲזָקָה דְגוּפָא כְּלָל, אֶלָּא: כִּי לָא אָזֵיל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּתַר חֲזָקָה דְגוּפָא, הֵיכָא דְּאִיכָּא חֲזָקָה דְמָמוֹנָא.

Traduction

Rava said: Do not say that Rabbi Yehoshua does not follow the presumptive status of the body at all, that is, it should not be assumed that Rabbi Yehoshua fundamentally rejects the idea that one’s body is presumed to remain in its initial, intact state until proven otherwise. Rather, say that Rabbi Yehoshua does not follow the presumptive status of the body only when there is an opposing claim of monetary possession. An example of this is the case in the mishna where the woman seeks to extract money from her husband for payment of her marriage contract by claiming that she was raped after the betrothal. Since acceptance of her claim would mean her husband has to pay, Rabbi Yehoshua maintains that the presumptive status of her body alone is not sufficient.

Rachi non traduit

לא תימא רבי יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל. אפי' במקום שאין חזקת ממון עומדת נגדה להכחישה:

היכא דאיכא חזקה דממונא. עומדת לנגדה כי הכא:

אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא חֲזָקָה דְמָמוֹנָא — אָזֵיל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּתַר חֲזָקָה דְגוּפָא. דְּתַנְיָא: אִם בַּהֶרֶת קוֹדֵם לְשֵׂעָר לָבָן — טָמֵא, אִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת — טָהוֹר, סָפֵק — טָמֵא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֵּהָה. מַאי ''כֵּהָה''? אָמַר רַבָּה: ''כֵּהָה'' — טָהוֹר.

Traduction

But when there is no possession of money, as in the mishna, Rabbi Yehoshua does in fact follow the presumptive status of the body. As it is taught in a baraita with regard to the halakhot of leprosy: If the bright white leprous spot preceded the white hair then the one afflicted is ritually impure; if the white hair preceded the bright white spot he is pure. If it is uncertain which came first, he is impure. And Rabbi Yehoshua says: Dull. They asked: What is the meaning of dull? Rabba said that dull means it is ritually pure, as though the plague was of a dull shade, which is not impure. This shows that in an uncertain case where there is no issue of monetary possession, Rabbi Yehoshua accepts the presumptive status of the body, and therefore, the one afflicted is ritually pure.

Rachi non traduit

טמא. דהכי כתיב קרא (ויקרא י''ג:כ''ה) שער לבן בבהרת:

רבי יהושע אומר כהה. כדמפרש רבה:

כהה טהור. הרי הוא ככהה הנגע ממראהו שהוא טהור ומשם ר' משה הדרשן שמעתי ורבי יהושע קיהה מאי קיהה אמר רבה קיהה וטיהר כלומר קיהה בדבר ונחלק עליהם וטיהר [כאדם שנקהו שיניו על אדם שאין משגיח לדבריו] וכן מצאתי בת''כ ור' יהושע קיהה טיהר אלמא העמד הגוף על חזקתו ולא תטמאנו מספק:

Tossefoth non traduit

אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל בתר חזקה דגופא. פירוש אע''ג דאיכא חזקה אחרת כנגד חזקת הגוף כי הכא דבלאו חזקת ממון יש חזקה אחרת דהעמידנה בחזקת פנויה דדוקא כי איכא חזקת ממון לא אלימא ליה חזקת הגוף כנגד חזקת ממון אבל היכא דליכא חזקת ממון אלימא ליה חזקת הגוף משאר חזקות דאי ליכא שום חזקה אחרת כנגדה מאי אתא לאשמועינן פשיטא דאזיל בתר חזקת הגוף כיון דאין דבר מכחישה וההיא נמי דמייתי איכא חזקה אחרת כנגדה כמו שאפרש ומיהו תימה לר''י דהיכי מצי למימר דאי לאו חזקת ממון דהכא הוה אזיל ר' יהושע בתר חזקת הגוף והא הוי חדא במקום תרתי דאית לן למימר העמידנה בחזקת פנויה וכי תימא אדרבה העמד אותה בחזקת שלימה והשתא הוא דנעשה מום הרי מום לפניך דכי האי גוונא חשבינן תרתי לריעותא גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דאמרי' כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות משום דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימור לא טבל וכי תימא העמד מקוה על חזקתו ואימור לא חסר הרי חסר לפניך ונראה לרשב''א דחזקת פנויה לא חשיבא כלל חזקה לגבי חזקת הגוף:

ספק טמא. הקשה רבינו תם מ''ט דרבנן דאמרי טמא אמאי לא אזלינן בתר חזקה דהא אמרינן בפ''ק דחולין (דף י:) מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא בתר חזקה ומייתי לה מקרא אומר ר''ת דהכא מיירי כשנזקק לטומאה שהיה בו נגע אחד שחין או מכוה קודם והיה מוחלט ממנו וקודם שנטהר נולד בו ספק ואחר שנטהר מן הראשון לא נשאר בו אלא ספק זה וכן משמע בשלהי נזיר (דף סה:
ושם) דבנזקק לטומאה איירי והשתא מייתי שפיר דאזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופא דהעמידנו בחזקת שלא היה בו נגע אע''ג דאיכא חזקה דהעמידנו בחזקת טומאה כנגדה וה''נ הוה אמרי' לעיל אי לאו חזקה דממונא וא''ת והיכי יליף מהתם דשאני התם דכתיב קרא כדיליף בסוף נזיר מלטהרו או לטמאו דפתח בו הכתוב לטהרה תחילה וי''ל דמהתם גמרינן והא דלא אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא בראוה מדברת ומעוברת בפרק קמא (לעיל כתובות יג.) משום דמעלה עשו ביוחסין:

שער לבן קודם לבהרת טהור. דריש מדכתיב שער לבן בבהרת משמע שהבהרת קדמה:

אמר רבה קיהה וטיהר. רבינו תם גריס רבא מההיא דהשוכר את הפועלים (ב''מ פו.) בעובדא דרבה בר נחמני:

רָבָא אָמַר: רֵישָׁא, כָּאן נִמְצְאוּ וְכָאן הָיוּ. סֵיפָא נָמֵי, כָּאן נִמְצְאוּ וְכָאן הָיוּ.

Traduction

Rava said a different answer to the contradiction in the mishna: In the first clause of the mishna, where the blemishes were discovered while she was still in her father’s house, the assumption is that since they were discovered here, they were also created here. In other words, since the blemishes were found while she was still in her father’s house, there is a presumption that they were also present at the earlier stage, prior to the betrothal. Consequently, the burden of proof is on the father who claims the blemishes developed at a later stage. In the latter clause of the mishna as well, since the blemishes were discovered when she was in the husband’s house, it is assumed that since they were discovered here, in the husband’s domain, they were also created here, after the marriage.

Rachi non traduit

רבא אמר רישא כאן נמצאו כאן היו. רבא מהדר לאוקמא כולה כרבן גמליאל דאוקמינן הלכתא כוותיה בפרק קמא לעולם חזקה דגופא עדיף ורישא טעמא משום דכיון דבבית אביה נמצאו המומין איתרע חזקתיה דאב דאיכא למימר כאן היו קודם אירוסין ובפ''ק נמי פלוגתייהו בנכנסה לרשות הבעל היא ובה אמר רבן גמליאל דלא הורעה חזקת אביה בכך:

Tossefoth non traduit

רישא כאן נמצאו כאן היו. ולא מצי למימר השתא העמד רשות האב על חזקתו דהא איתרע ליה שנמצאו ברשותו הילכך אזלינן בתר חזקת ממון והיא אומרת משארסתני נאנסתי התם נמצאת ריעותא ברשות הבעל שנשאה ולא מצא לה בתולים ולכך נאמנת לרבן גמליאל דלא איתרע חזקת רשות האב ואיירי בענין שיכול להיות שנאנסה תחת בעלה דאי בענין שודאי לא נאנסה משנשאת אף על גב שנכנסה לרשות הבעל איתרע לה חזקת רשות האב הואיל דודאי ברשות אביה נאנסה:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל — הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁעַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס הָיוּ בָּהּ מוּמִין אֵלּוּ, וְהָיָה מִקָּחוֹ מִקָּח טָעוּת. עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס — אִין, מִשֶּׁתִּתְאָרֵס — לָא, וְאַמַּאי? לֵימָא: כָּאן נִמְצְאוּ וְכָאן הָיוּ!

Traduction

Abaye raised an objection to Rava’s opinion from the mishna: If she had entered the husband’s domain when the blemishes were discovered, the husband must bring proof that she had these blemishes before she was betrothed, and therefore his transaction of betrothal was a mistaken transaction. The Gemara infers: If he brought proof that these blemishes were there before she was betrothed then yes, his claim is accepted, but if he proved that the blemishes were present from a point in time after she was betrothed, even if she was still in her father’s house, his claim is not accepted. But why? Even if his proof concerns the period after the betrothal, let us say that since they were discovered here, they were also created here, and she presumably had these blemishes before the betrothal.

Rachi non traduit

משנתארסה לא. אם הביא הבעל ראיה שראו בה מומין הללו משנתארסה והיא עודה בבית אביה לאו ראיה היא ואי טעמא משום כאן נמצאו כאן היו הרי בבית אביה נמצאו אלא על כרחך רישא וסיפא פליגי ואפילו באו לדין בעודה בבית אביה אית ליה לתנא דסיפא דהיא נאמנת:

אֲמַר לֵיהּ: מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: חֲזָקָה אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְּכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ. וְהַאי רָאָה וְנִיפַּיַּיס הוּא.

Traduction

Rava said to him: With regard to a case where the blemishes were found to have been present from a point in time after she was betrothed, there is a reason why one does not assume that they were there beforehand: Because it can be said that there is a presumption that a person does not drink from a cup unless he first examines it. In other words, one does not betroth a woman unless he first investigates her to determine if she is acceptable to him. And consequently this man has undoubtedly seen her blemishes and been appeased about them. Therefore, in the event that the blemishes did exist at the time of betrothal, it can be assumed that the husband knew about them and accepted the situation.

Rachi non traduit

אמר ליה. לעולם רישא משום כאן נמצאו כאן היו הוא ומשנתארסה משום דאיכא תרתי והיכא שהביא עדים שראו בה מומין הללו משנתארסה בבית אביה משום הכי לאו ראיה היא דאיכא תרתי ליפות כחה חדא העמד הגוף על חזקתו ולא היו בה בשעת אירוסין שהכל הולך אחר אותה שעה וא''ת הורעה החזקה הואיל וכאן נמצאו חזקה אין אדם שותה בכוס אא''כ בודקו ואפי' כאן היו קודם קדושין זה שהכניסה לחופה וזו היא שתיית הכוס בידוע שבדקה ונודע לו וראה וניפייס:

אִי הָכִי, עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס נָמֵי! אֶלָּא אָמְרִינַן: חֲזָקָה אֵין אָדָם מִיפַּיֵּיס בְּמוּמִין. הָכָא נָמֵי, חֲזָקָה אֵין אָדָם מִיפַּיֵּיס בְּמוּמִין!

Traduction

The Gemara raises a difficulty: If that is so, then even if he brought proof that the blemishes existed before she was betrothed, we should also rely on the above presumption and say that he must have been aware of them and betrothed her regardless. But this is not the halakha. Rather, it must be that we say there is an opposing presumption that a person does not become appeased with regard to blemishes. Therefore, it must be proven that he saw these blemishes and did not object. Here too, we should say there is a presumption that a person does not become appeased with regard to blemishes.

אֶלָּא: מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי: חֲזָקָה הַעֲמֵד הַגּוּף עַל חֶזְקָתוֹ, וַחֲזָקָה אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְּכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ, וְהַאי רָאָה וְנִיפַּיַּיס הוּא. מַאי אָמְרַתְּ? חֲזָקָה אֵין אָדָם מִיפַּיֵּיס בְּמוּמִין — הָוֵי

Traduction

Rather, the mishna must be explained differently: If he brought proof that she had these blemishes from a point in time after she was betrothed, his claim of a mistaken betrothal is not accepted because there are two presumptions opposing it. There is a presumption of: Establish the state of the woman’s body according to its presumptive, unblemished status and consequently assume that the blemishes were not present at the time of betrothal, and additionally there is the presumption that a person does not drink from a cup unless he first examines it, and this man has undoubtedly seen her blemishes and been appeased. What do you say in opposition to this argument, that there is a presumption that a man does not become appeased with regard to blemishes? Even so, it is

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source