Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 5a

מִשּׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.

Traduction

It is due to calculations performed on Shabbat to prepare for the wedding. He would thereby engage in weekday matters on Shabbat.

Rachi non traduit

משום חשבונות. שאם יכנוס למוצאי שבת יעשה סעודה בלילה ויחשוב בשבת מהו צריך להוציא וכתיב ודבר דבר (ישעיהו נח):

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה מִי אֲסִירִי? וְהָא רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה מוּתָּר לְחַשְּׁבָן בְּשַׁבָּת! וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִין צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת! וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּיקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּשַׁבָּת.

Traduction

Abaye said to him: And are calculations for a mitzva prohibited on Shabbat? But wasn’t it Rav Ḥisda and Rav Hamnuna who both said: With regard to calculations for a mitzva, it is permitted to reckon them on Shabbat? And Rabbi Elazar said: One may allocate charity to the poor on Shabbat. And Rabbi Ya’akov said that Rabbi Yoḥanan said: One goes to synagogues and study halls to supervise matters affecting the multitudes on Shabbat. And Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yoḥanan said: One supervises matters of saving a life on Shabbat.

Rachi non traduit

מפקחים. מוציאין לאור:

פיקוח. פושקונברמ''ש בלעז:

וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הוֹלְכִין לְטֵרַטְיָיאוֹת וּלְקִרְקְיָיאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְתָנָא דְּבֵי מְנַשְּׁיָא: מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקֶת לֵיאָרֵס בְּשַׁבָּת, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת.

Traduction

And Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: One goes to theaters [tartiyyaot] and circuses [karkiyyaot] to supervise matters affecting the multitudes on Shabbat, because the fate of the Jewish people or of individual Jews is often decided there and one’s presence could prevent calamity. And the Sage of the school of Menashya taught: One makes matches [meshadkhin] among the families concerned for a young girl to be betrothed on Shabbat, and similarly one may make arrangements for a young boy to teach him Torah and to teach him a craft. Apparently, calculations for a mitzva may be reckoned on Shabbat, including calculations for a wedding. Therefore, this cannot be the reason for the prohibition against marrying at the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

טרטיאות. פלטי מלכים ושלטונים:

ללמדו אומנות. מצוה הוא דכתיב (קהלת ט':ט') ראה חיים עם אשה אשר אהבת למוד אומנות שתחיה הימנו עם התורה ואמרינן בקידושין (דף כט.) שאביו חייב ללמדו אומנות:

אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת יִדָּחֶה, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף! הָתָם דִּלְנַפְשֵׁיהּ — לָא טְרִיד, הָכָא דְּלַאֲחֵרִים — טְרִיד. אִי נָמֵי: הָתָם אִית לֵיהּ רַוְוחָא, הָכָא לֵית לֵיהּ רַוְוחָא.

Traduction

Rather, Rabbi Zeira said: It is a decree lest one slaughter a young fowl on Shabbat, due to his preoccupation with the preparations for that night’s wedding feast. Abaye said to him: If that is so, Yom Kippur that occurs on Monday should be postponed when fixing the calendar, due to a decree lest one slaughter a young fowl on Shabbat for the meal on Yom Kippur eve, which is a mitzva. The Gemara distinguishes between the cases. There, with regard to Yom Kippur eve, when one is preparing a meal for himself, he is not preoccupied, and he will not overlook the fact that it is Shabbat. Here, in the case of a wedding, one is preparing a meal for others and is preoccupied. Alternatively, there, on Yom Kippur eve, he has an interval of time during which he can slaughter the bird, as the mitzva is to eat the meal on Yom Kippur eve the next day. Here, he does not have an interval of time, because the wedding and the feast take place at night at the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

שמא ישחוט בן עוף. בשבת לצורך מוצאי שבת שיהא טרוד וישכח שהוא שבת:

שחל להיות בשני בשבת. שצריכין להרבות בסעודה אחר השבת שהוא ערב יום כפורים:

ידחה. לשלישי בשבת שמא ישחוט בן עוף לצורך סעודת מחר:

אית ליה רווחא. לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר:

הכא לית ליה רווחא. שהסעודה בלילה אחר השבת משחשיכה מיד:

Tossefoth non traduit

שמא ישחוט בן עוף. יש גורסים בו עוף אע''ג דשבת לשון נקבה היא דכתיב (שמות ל''א:
י''ד) מחלליה מות יומת ה''נ הוי לשון זכר כל העושה בו מלאכה (שם לה) שומר שבת מחללו (ישעיהו נ''ו:ב') ושפיר גרסינן נמי בן עוף דדרך בני אדם לשחוט הרכין והקטנים כדכתיב (ויקרא ה':ז') שני בני יונה ובפרק קמא דקידושין (דף לו: ושם) אתיא מבן עוף מה לבן צאן שכן קבע לו כו':

אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני כו'. תימה אמאי נקט יום כפורים דלא הוי אלא לרבי יוסי הגלילי כדתנן (חולין דף פג.) בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט כו' וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל אמאי לא נקט חד מד' פרקים דהוי לכ''ע וי''ל דבערב יום הכפורים היו רגילין להרבות בעופות ובדגים כדמשמע בבראשית רבה (פי''א) גבי ההוא חייטא דזבן נונא כו' משום דהוי יום סליחה וכפרה ובהנהו ד' פרקים היו מרבים בבהמות דליכא למגזר שמא ישחוט:

הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, עֶרֶב שַׁבָּת נָמֵי — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף.

Traduction

The Gemara says: Now that we have come to this understanding of the prohibition against marrying at the conclusion of Shabbat, the prohibition not to engage in sexual intercourse on Shabbat evening, too, is not due to the intercourse. Rather, it is a decree lest one slaughter a young fowl for the wedding feast.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בָּרְבִיעִי, וְלָא חָיְישִׁינַן לְאִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא, אוֹ דִלְמָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בַּחֲמִישִׁי, דְּחָיְישִׁינַן לְאִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא.

Traduction

§ The Gemara raises a dilemma: Is a virgin married on Wednesday and does she engage in intercourse on that Wednesday, and we are not concerned lest his resolve to take his bride to court upon discovering that she was not a virgin cool overnight? Rather, he will certainly go to court the next morning. Or perhaps, a virgin is married on Wednesday but engages in intercourse on Thursday, as we are concerned that his resolve will cool.

Rachi non traduit

ולא חיישינן לאיקרורי דעתא. אם לא ימצא לה בתולים לא חיישינן שיתקרר כעסו בהאי פורתא:

ונבעלת בחמישי. משתחשך ברביעי ותיכנס ליל חמישי:

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי בַּר קַפָּרָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בַּחֲמִישִׁי, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לַדָּגִים. אַלְמָנָה נִשֵּׂאת בַּחֲמִישִׁי וְנִבְעֶלֶת בַּשִּׁשִּׁי — הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לָאָדָם. טַעְמָא מִשּׁוּם בְּרָכָה, אֲבָל מִשּׁוּם אִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא — לָא חָיְישִׁינַן.

Traduction

Come and hear proof, as bar Kappara taught: A virgin is married on Wednesday and engages in intercourse on Thursday, since the blessing to the fish: Be fruitful and multiply, was stated on the fifth day of Creation. A widow is married on Thursday and engages in intercourse on Friday, since the blessing of procreation was stated to man on the sixth day of Creation. It may be inferred that the reason is due to the blessing, but with regard to the possibility lest his resolve cool, we are not concerned.

Rachi non traduit

ברכה לדגים. פרו ורבו ומלאו את המים כו' (בראשית א':כ''ב):

הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם. פרו ורבו ומלאו את הארץ (שם):

טעמא משום ברכה. אבל מאן דלא קפיד אברכה משום איקרורי דעתא לא חיישינן משום האי פורתא:

אִי הָכִי, אַלְמָנָה נָמֵי תִּיבָּעֵל בַּחֲמִישִׁי, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לַדָּגִים! בְּרָכָה דְאָדָם עֲדִיפָא לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: If so, a widow should also engage in intercourse on Thursday, since the blessing to the fish was stated then. The Gemara answers: Since there is the option to postpone engaging in relations to the day on which the blessing of man was stated, doing so is preferable for him.

Rachi non traduit

ברכה דאדם עדיפא ליה. ומיהו בששי לא תנשא בתולה דבזמן ארוך עד שני בשבת דאתו דייני חיישינן לאיקרורי אבל מרביעי עד חמישי לא חיישינן:

Tossefoth non traduit

אי הכי אלמנה נמי תיבעל בחמישי. פי' בשלמא אי הוה תני בברייתא דבתולה נבעלת בחמישי משום איקרורי דעתא כדקמיבעיא לן ולא משום ברכה לדגים דלא חשיבא הוי ניחא לן באלמנה דנבעלת בששי משום ברכה אבל השתא דטעמא דבתולה משום ברכה אלמנה נמי תיבעל בחמישי:

וְאִי נָמֵי: מִשּׁוּם שָׁקְדוּ. דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַלְמָנָה נִשֵּׂאת בַּחֲמִישִׁי וְנִבְעֶלֶת בַּשִּׁשִּׁי? שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר תִּיבָּעֵל בַּחֲמִישִׁי, לְמָחָר מַשְׁכִּים לְאוּמָּנֻתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ עִמָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים: חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, וְעֶרֶב שַׁבָּת, וְשַׁבָּת.

Traduction

Alternatively, that day was established as the day for a widow to engage in sexual relations due to the fact that the Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women, as it is taught in a baraita: Why did the Sages say that a widow is married on Thursday and engages in intercourse on Friday? It is because if you say that she should engage in intercourse on Thursday, on the next day the groom will go to ply his craft early and leave his wife alone. When a man marries a widow, there is no observance of the seven days of rejoicing, whose legal status is like that of a Festival, during which he does not go to work. Therefore, the Sages were assiduous in seeing to the well-being of Jewish women and ensured that the groom rejoice with her for three days: Thursday, the day of the wedding; and Shabbat eve, the day when they engage in sexual relations; and Shabbat.

Rachi non traduit

למחר משכים לאומנתו והולך. שאין משתה אלמון באלמנה אלא יום אחד כדלקמן בפירקין (כתובות דף ז.):

בשבת. יום חופה:

וששי בשבת. חיבת ביאה:

Tossefoth non traduit

אי נמי משום שקדו. וא''ת והיכי מצי למימר משום שקדו הא בברייתא קתני בהדיא משום ברכה וי''ל דלהאי שינויא הוי פירוש הברייתא הכי אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי פי' משום שקדו כמו שמפורש בברייתא אחרת וא''ת משום ברכה דדגים היה להם להניח תקנת שקדו לא חשו לכך הואיל ובששי נמי נאמרה ברכה לאדם:

מַאי אִיכָּא בֵּין ''בְּרָכָה'' לְ''שָׁקְדוּ''? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אָדָם בָּטֵל. אִי נָמֵי: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

Traduction

What practical difference is there between the two reasons given to engage in relations on Friday, i.e., the blessing of procreation for man and the fact that the Sages were assiduous? The Gemara answers: There is a practical difference between them in the case of an idle person, who has no job, in which case the reason of blessing applies and the reason that the Sages were assiduous does not, as no matter what he will not go to work early. Alternatively, there is a practical difference in the case of a Festival that occurs on Shabbat eve. There too, the reason of blessing applies but the Sages’ assiduousness does not apply, as one does not work on a Festival.

Rachi non traduit

אדם בטל. למ''ד ברכה דאדם עדיפא אף זו תיבעל בששי למ''ד משום שקדו נבעלת בחמישי דהא לא ישכים לאומנתו:

Tossefoth non traduit

מאי איכא בין ברכה לשקדו. אע''ג דמשום ברכה לא מיקרי עבריינא מכל מקום בעי למה לי טעמא דברכה אי נמי בעי מאי איכא בין לישנא דמשני ברכה דאדם עדיפא ליה ובין לישנא דאי נמי משום שקדו ומשני דאיכא בינייהו אדם בטל אי נמי י''ט שחל להיות כו' דללישנא דטעמא דברייתא משום שקדו ולא משום ברכה הכא דליכא שקדו נבעלת אם ירצה בחמישי אבל ללישנא קמא דטעמא דברייתא משום ברכה כדמשמע פשטא דברייתא אפילו באדם בטל או בי''ט שחל להיות בערב שבת דליכא משום שקדו מכל מקום משום ברכה תבעל בששי ואפילו להאי לישנא אי לאו שתקנו משום שקדו משום ברכה לחודה לא היו קובעים יום כדפרישית לעיל גבי ותנשא באחד בשבת:

דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּתִיב: ''אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם'', וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּתִיב: ''מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ''.

Traduction

§ The Gemara cites additional aggadic statements of bar Kappara. Bar Kappara taught: The handiwork of the righteous is greater than the creation of heaven and earth, as with regard to the creation of heaven and earth it is written: ''My hand also has laid the foundation of the earth, and My right hand has spanned the heavens'' (Isaiah 48:13). There, hand is written in the singular. Whereas with regard to the handiwork of the righteous it is written: ''The place which You have made for Yourself to dwell in, Lord, the Sanctuary, Lord, which your hands have established'' (Exodus 15:17). The reference is to the Temple, which is the handiwork of man, and hand is written in the plural.

Rachi non traduit

גדולים מעשה צדיקים ממעשה יצירת שמים וארץ. ומשום בר קפרא נקט לה דאיירי לעיל באגדה:

אף ידי. חדא יד:

מקדש. מעשה ידי צדיקים הוא:

Tossefoth non traduit

דאילו בשמים ובארץ כתיב אף ידי וגו'. דמשמע חדא אע''ג דמסיים קרא וימיני טפחה שמים ואמר בשילהי הקומץ רבה (מנחות לו:
ושם) דיד היינו שמאל א''כ תרתי כתיב מ''מ בחד מעשה ליכא אלא חד אבל במעשה צדיקים בחד מעשה כמו בית המקדש כתיב תרתי ידים:

הֵשִׁיב בַּבְלִי אֶחָד, וְרַבִּי חִיָּיא שְׁמוֹ: ''וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ''! ''יָדוֹ'' כְּתִיב. וְהָכְתִיב ''יָצָרוּ''! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָצְרוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדִכְתִיב: ''כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּ''.

Traduction

A certain Babylonian, and his name is Rabbi Ḥiyya, responded with a challenge. It is written with regard to creation of the earth: ''And His hands formed the dry land'' (Psalms 95:5). The Gemara answers: ''His hand'' is the way it is written. Although the word is vocalized in the plural, it is written in the singular, without the letter yod. But isn’t it written: ''Formed,'' in the plural? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The plural is referring to His fingers, as it is written: ''When I see Your heavens, the work of Your fingers, the moon and stars, which You have established'' (Psalms 8:4).

מֵיתִיבִי: ''הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ''! הָכִי קָאָמַר: מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִי מַגִּיד — הָרָקִיעַ, וּמַאי נִיהוּ — מָטָר.

Traduction

The Gemara raises an objection: ''The heavens declare the glory of God, and the firmament proclaims the work of His hands'' (Psalms 19:2). The heavens were created by His hands. The Gemara answers that this is what the verse is saying: Who attests to the handiwork of the righteous, that they are performing the will of God? It is the heavens. And what is the avenue through which the heavens do so? It is by means of rain that falls due to the prayers of the righteous.

Rachi non traduit

הכי קאמר. האי ומעשה ידיו במעשה הצדיקים כתיב שקרוין מעשה שלהם מעשה ידיו של הקב''ה וה''ק ומעשה ידיו דהוא מעשה הצדיקים מגיד הרקיע שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים שמתפללין על הגשמים ומטר יורד:

דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא, מַאי דִּכְתִיב: ''וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ''. אַל תִּקְרֵי ''אֲזֵנֶךָ'', אֶלָּא ''עַל אָזְנֶךָ'' — שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן,

Traduction

Bar Kappara taught: What is the meaning of that which is written: And you shall have a peg among your weapons [azenekha]'' (Deuteronomy 23:14)? Do not read it as: Your weapons [azenekha]. Rather, read it: On your ear [oznekha], meaning that if a person hears an inappropriate matter,

Rachi non traduit

יתד. קבילי''י בלע''ז:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source