Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 4a

וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת. וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים, הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. וְאֵין מוֹנְעִין תַּכְשִׁיטִין מִן הַכַּלָּה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Traduction

And the groom then engages in intercourse with the bride to fulfill the mitzva, and then he withdraws from his wife, and the corpse is buried. And the groom then observes the seven days of the wedding feast, which are a personal festival for him, when the obligation of mourning rites does not take effect, and thereafter he observes the seven days of mourning. And throughout those days of rejoicing and mourning, the groom sleeps among the men, and the bride sleeps among the women, and they are not permitted to enter into seclusion. And in the event of mourning, one does not withhold jewels from the bride for the entire thirty-day period after the wedding, so that she not be undesirable to her husband.

Rachi non traduit

ופורש. ויקברו את המת מיד דכיון דחלה עליו חתונה הויא לגביה כרגל ולא אתיא אבילות וחיילא ונוהג שבעת ימי המשתה כו':

וכל אותן הימים. של ימי המשתה ושל אבילות:

הוא ישן כו'. ואין מתיחדין זה עם זה שמא יבעול ואבל אסור בתשמיש המטה כדילפינן באלו מגלחין (מו''ק דף טו:) ואף בשבעת ימי המשתה שהן כרגל נוהג הוא אבילות של דברי צינעא דהיינו איסור תשמיש כדלקמן:

ואין מונעין. בשביל האבילות אין אוסרין עליה תכשיטיה שלא תתגנה על בעלה:

כל שלשים יום. ואע''פ שהן ימי אבילות לשאר בני אדם וכל שכן משלשים ואילך:

Tossefoth non traduit

בועל בעילת מצוה ופורש. קודם שיקבר המת אבל לאחר שנקבר לא כדאמרינן בסמוך דברים של צינעא נוהג ודייק לה מדקתני כל אותן הימים הוא ישן בין האנשים כו' מיהו מרישא דהכא לא ה''מ למידק דדוקא כשהמת בחדר הוא דשרי בעילת מצוה דמצי לדחויי דבועל בעילת מצוה היינו אפי' לאחר שחל עליו אבילות אבל קשה לרשב''א אמאי לא דייק מדקתני ופורש מכלל דנוהג דברים של צינעא מדלא התיר אלא בעילת מצוה דוקא ואור''י דהמ''ל פורש משום דם בתולים כדאמרינן בפ' תינוקת (נדה דף סה:) אבל מהוא ישן בין האנשים דייק שפיר דהוי משום אבילות דאי משום נדות כיון דבעיל אשתו ישנה עמו כדאמר רב יוסף בסמוך ועוד דכל אותן הימים משמע דבכולהו הוי חד טעמא דהיינו משום אבילות והשתא מקילינן טפי באנינות דאורייתא מבאבילות דרבנן מידי דהוה אנעילת סנדל ועטיפת הראש וכפיית המטה:

בעילת מצוה. קרי לה בעילת מצוה משום דכתיב כי בועליך עושיך ואמרי' (סנהדרין דף כב:) אין אשה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי וע''י כך מידבק בה ובאין לידי פריה ורביה ולהכי קרי לה לבעילה ראשונה בעילת מצוה:

וְדַוְקָא, אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה, דְּלֵיכָּא אִינִישׁ דְּטָרַח לְהוּ. אֲבָל אִיפְּכָא — לָא.

Traduction

And the wedding takes place and is followed by seven days of feasting and seven days of mourning, specifically if it is the father of the groom or the mother of the bride who died, as in that case there is no other person who would exert themselves for them. They are the ones responsible for the wedding preparations, and therefore the preparations that were completed must be utilized. However, if the opposite takes place, i.e., the mother of the groom or the father of the bride dies, no, the practice is different. The corpse is buried immediately, the seven-day mourning period is observed, and only afterward is the couple married.

Rachi non traduit

דליכא איניש דטרח. אם יפסידו מה שהכינו:

Tossefoth non traduit

אבל איפכא לא. וה''ה אם אבלים מחמת שאר קרובים תימה דאמר בפ''ג דמועד קטן (דף כג. ושם) מתה אשתו אסור לישא עד שיעברו ג' רגלים ואם אין לו בנים מותר לישא לאלתר משום פריה ורביה הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר משום פרנסתם והכא אמר אבל איפכא לא ומשמע דבאין לו בנים עסקינן מדקאמר דליכא דטרח להו משמע דבבחור איירי וי''ל דלאלתר לאו דוקא אלא כלומר מותר לאחר ז' ומיהו לבעול אסור עד לאחר ל' כדמוכח בתר הכי במעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן ואמר לאחותה בבית הקברות צאי ופרנסי בני אחותיך ואעפ''כ לא בא עליה עד זמן מרובה מאי זמן מרובה שלשים יום מכלל דכנסה תוך ל' ותוך שבעה ודאי אסור כדמוכח הכא ומה שאמר לה בבה''ק לא היה זה כניסה אלא שידוכין בעלמא ונראה לר''י דודאי אותו שיש לו בנים קטנים מותר לישא תוך ל' כדמשמע בעובדא דיוסף הכהן אבל אותו שאין לו בנים כלל אסור לישא עד לאחר שלשים כיון שאין יכול לבעול תוך שלשים וכן משמע במס' שמחות (פ''ז) דתניא בד''א כשיש לו בנים גדולים אבל אין לו בנים או שיש לו בנים קטנים מותר לישא אחרת לאחר ל' משמע דאסור אפי' לישא תוך שלשים ואע''ג דיש לו בנים קטנים מותר לישא תוך שלשים מ''מ נקט אחר שלשים משום אין לו בנים ור''ת ר''ל דבאין לו בנים אפי' לבעול שרי תוך שלשים אחר ז' משום פריה ורביה וההיא דשמחות אינה מתיישבת כפי' ונראה דביש לו בנים קטנים שרי לישא ואפי' אם היא נמי אבילה מפני שמפרנסת בניו ואע''פ שאפשר באחרת כדמוכח בעובדא דיוסף הכהן שהיתה אבילה מאחותה ומיהו אין כל כך ראיה דשמא שאני התם לפי שהיא תרחם על בני אחותה יותר מאחרת ואע''ג דתנן בפרק החולץ (יבמות דף מא. ושם) כל הנשים יתארסו חוץ מאלמנה מפני האיבול ולא מפליג מידי משמע שאסורה אפי' למי שיש לו בנים קטנים כשהיא אבילה התם משום דבלאו הכי אסורה דצריכה להמתין ג' חדשים משום הבחנה ואור''ת דאפי' מתו אביו ואמו יכול לכנוס אחר ל' והא דאמרי' במועד קטן (דף כב:) על כל המתים נכנס לבית המשתה אחר ל' על אביו ועל אמו אחר י''ב חדשים ה''מ בשאר שמחות אבל לישא אשה שהיא מצוה יתירה מותר ואפי' יש לו בנים משום שנאמר (קהלת י''א:

ו') בבקר זרע [את] זרעך ולערב אל תנח ידך והביא ראיה מדתניא סתם כל ל' יום לנישואין ולא מפליג בין אביו ואמו לשאר קרובים משמע דבכולהו לאחר ל' מותר וה''ר יוסף הביא ראיה לדבריו דתנן במסכת שמחות (פ''ט) בהדיא על כל המתים אסור לילך לבית המשתה עד שישלימו ל' יום ועל אביו ועל אמו אסור כל שנים עשר חדש אא''כ היה של מצוה אלמא שרי בכל משתה של מצוה וצ''ע אי קאי נמי ארישא ושרי אפי' תוך ל' יום:

אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר, אֲבָל לֹא נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — מִזְדַּבַּן.

Traduction

Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: The Sages taught that they are married immediately only if one already placed water on the meat. In that case, it will be impossible to sell it to others, and if it is not cooked immediately it will spoil and a significant loss will be incurred, potentially resulting in cancellation of the wedding feast. However, if he did not place water on the meat, it can be sold. No significant loss will be incurred, so the mourning period need not be postponed.

Rachi non traduit

שנתן מים על גבי בשר. שוב אינו ראוי למוכרו במקולין:

אָמַר רָבָא: וּבִכְרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — מִזְדַּבַּן. אָמַר רַב פָּפָּא: וּבִכְפָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — לָא מִזְדַּבַּן. וְאֶלָּא דְּרַב חִסְדָּא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן מָתָא מַחְסֵיָא, דְּמַפְּקָא מִכְּרַךְ, וּמַפְּקָא מִכְּפַר.

Traduction

Rava said: And in a city, where there are typically many buyers, even if he placed water on the meat it can be sold, and the mourning period need not be postponed. Rav Pappa said: And in a village, even if he did not place water on the meat, it cannot be sold, because no buyers can be found to purchase a quantity of meat that great. Based on the statements of Rava and Rav Pappa, whether or not water was placed on the meat is irrelevant both in a large city and in a village. The Gemara asks: Where do you find a case where the statement of Rav Ḥisda applies? Rav Ashi says: It can be found in a place like his city of Mata Meḥasya, which is removed from the category of a city, as it is too small, and removed from the category of a village, as it is too large.

Rachi non traduit

בכרך. שכיחי אינשי טובא ויש קופצים הרבה:

אלא דרב חסדא. דמפליג בין נתן ללא נתן:

היכי משכחת לה. לא בכרך ולא בכפר:

דמפקא מכרך ומפקא מכפר. מוצאה מכלל כרך ומוצאה מכלל כפר גדולה מכפר וקטנה מכרך:

Tossefoth non traduit

כגון מתא מחסיא. תימה רב חסדא מאי דוחקיה לאוקומי בנתן מים על גבי בשר נוקמה בכפר אע''פ שלא נתן מים על גבי בשר ויש לומר משום דניחא ליה לרב חסדא לאוקמה ברוב עיירות שהן בינוניות וה''ק כגון מתא מחסיא ורוב עיירות ומש''ה נקט נמי בברייתא דמייתי ונתן מים על גבי בשר משום דאיירי ברוב עיירות:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: הֲרֵי שֶׁהָיָה פִּתּוֹ אֲפוּיָה וְטִבְחוֹ טָבוּחַ וְיֵינוֹ מָזוּג, וְנָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר, וּמֵת אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה — מַכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לַחֶדֶר, וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחוּפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת. וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים, הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים.

Traduction

The following baraita was taught in accordance with the opinion of Rav Ḥisda: If one’s bread was baked, and his animal slaughtered, and his wine diluted, and he placed water on the meat, and the father of the groom or the mother of the bride died, one moves the corpse into a room, and the bride and groom are ushered to the wedding canopy, and they are married. The groom then engages in intercourse with the bride to fulfill the mitzva, and he then withdraws from his wife, and the corpse is buried. And the groom then observes the seven days of the wedding feast, and thereafter observes the seven days of mourning. And throughout those days of feast and mourning, the groom sleeps among the men, and his wife sleeps among the women, and they are not permitted to be alone together.

Rachi non traduit

תניא כרב חסדא. דמוקי לה בנתן מים על גבי בשר:

וְכֵן מִי שֶׁפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה — הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. וְאֵין מוֹנְעִין תַּכְשִׁיטִין מִן הַכַּלָּה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִבְעוֹל, לֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

Traduction

And likewise, a groom whose wife began to menstruate at the time of the wedding, he sleeps among the men and she sleeps among the women, until she becomes ritually pure. However, the Sages do not withhold jewels from the bride while she is in mourning for the entire thirty-day period after the wedding. In any event, the groom may not engage in intercourse with his virgin bride, neither on Shabbat evening, as he will thereby inflict a wound, nor at the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

וכן מי שפירסה אשתו נדה. בכניסתה לחופה:

הוא ישן כו'. ואין נאמנין זה עם זה:

בין כך ובין כך. בין יש אונס בין אין אונס:

לא יבעול. בעילה ראשונה:

לא בערב שבת כו'. בליל שבת מפני שעושה חבורה:

ולא במוצ''ש. לקמן מפרש:

אָמַר מָר: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים, מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אֲבֵילוּת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁל צִינְעָא — נוֹהֵג.

Traduction

The Gemara proceeds to analyze the baraita. The Master said: He sleeps among the men and she sleeps among the women. This supports the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan said: Although they stated that there is no mourning observed on a Festival, yet one observes matters of privacy, i.e., mourning practices not apparent to onlookers. Therefore, the groom and the bride may not engage in relations during the seven days of rejoicing, as the legal status of those days is like that of a Festival for them.

Rachi non traduit

מסייע ליה. הא דקתני דאסור בתשמיש בשבעת ימי המשתה שהן לו כרגל:

של צינעא. שאינו ניכר לבריות שהוא אבל בכך:

Tossefoth non traduit

מסייע ליה לר' יוחנן כו'. מועד וחתן משוה אותן בכ''מ כההיא דתניא בפ''ק דמועד קטן (דף ז:
ושם) חתן שנולד בו נגע נותנין לו ז' ימי המשתה לו ולאיצטליתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו כל ימות הרגל:

אבל דברים שלא צינעא נוהג. פי' חובה לעשות כן ולא רשות מדמייתי סייעתא מן הברייתא וא''ת רב ושמואל דאמרי בפרק בתרא דמועד קטן (דף כד.) דתשמיש המטה בשבת של ז' ימי אבילות רשות תיקשי להו ברייתא דהכא ואין סברא לחלק בין מועד לשבת ומקילין בשבת טפי אלא נראה לר''י דרב ושמואל מפלגי בין חתן למועד ושבת אבל קשה דכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים משמע אפי' בשבת ופסקו ה''ג כר' יוחנן ופירשו אע''ג דקיימא לן כדברי המיקל באבל ה''מ בתנאי אבל באמוראי לא ואור''י דודאי נראה דהלכה כר' יוחנן מדאמר הש''ס הכא מסייע ליה לר' יוחנן:

דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא בָּעַל, אֲבָל בָּעַל — אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ.

Traduction

Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: They taught the halakha that if the bride began menstruating, the bride and groom may not be alone together, only if he did not engage in intercourse with her. However, if he engaged in intercourse with her, and afterward she begins menstruating, his wife sleeps with him, and there is no concern that this will lead to their engaging in forbidden relations.

Rachi non traduit

לא שנו. דאין נאמנין להתייחד:

אלא שלא בעל. דתקיף ליה יצריה:

וְהָא הָכָא, דִּבְבָעַל עָסְקִינַן, וְקָתָנֵי: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים! כִּי קָאָמַר, אַפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה.

Traduction

The Gemara asks: But here, with regard to mourning, we are dealing with a case where he already engaged in intercourse that was permitted prior to the funeral, and yet the tanna teaches: He sleeps among the men and she sleeps among the women. The Gemara answers: When he states the ruling that if they already engaged in intercourse she sleeps with him, it was concerning only a case where his wife began menstruating, and it is not a case of mourning.

Rachi non traduit

דבבעל עסקינן. דקתני בועל בעילת מצוה לפני קבורת המת:

כי קאמר. רבא לא שנו אפירסה אשתו נדה קאמר דכיון דנדה חמורה בעל מהימן עלה דלא אתי לזלזולי באיסור כרת:

הָא ''וְכֵן'' קָתָנֵי!

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t it state: And likewise, indicating that the legal status of the mourner and the legal status of the groom whose wife is menstruating are the same?

Rachi non traduit

הא וכן קתני. קס''ד אכולה מילתא דאבילות מדמינן ליה ובאבילות דבעל עסקינן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source