Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 49b

דַּאֲפִילּוּ בִּתּוֹ, חוֹבָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא מִצְוָה אִיכָּא.

Traduction

That even with regard to his daughter, there is no obligation to provide her sustenance, however, there is a mitzva to do so.

Rachi non traduit

דאפי' בתו. דקילא דלא עסקא באורייתא:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָכִי קָאָמַר: הָאָב אֵינוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לִבְנוֹ. הָא מִצְוָה בִּבְנוֹ אִיכָּא, וְקַל וָחוֹמֶר לַבָּנוֹת. וְהָא דְּקָתָנֵי בִּתּוֹ — הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ בִּתּוֹ חוֹבָה לֵיכָּא.

Traduction

And if you wish, say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this what he said in the mishna: A father is not obligated to provide sustenance for his daughter, and all the more so he is not duty-bound to provide for his son. It may be inferred from here that there is at least a mitzva with regard to a son, and the same applies by a fortiori inference with regard to the daughters. And the reason that the mishna teaches the case of his daughter is because it teaches us this: That even with regard to his daughter there is no obligation, despite the mitzva to guard her from dishonor.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, וְהָכִי קָאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ, וְהוּא הַדִּין לִבְנוֹ. וְהוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ מִצְוָה נָמֵי לֵיכָּא, וְאַיְּידֵי דְּבָנוֹת לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן חוֹבָה, תְּנָא נָמֵי אֵינוֹ חַיָּיב.

Traduction

And if you wish, say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, and this is what he said in the mishna: A father is not obligated to provide sustenance for his daughter, and the same is true with regard to providing for his son. And the same is true with regard to a mitzva; there is not even a mitzva to feed either one’s sons or daughters, but since the tanna wanted to say with regard to daughters that after their father’s death there is an obligation to sustain them from his estate, he also taught in a parallel manner that the father is not obligated to provide sustenance for his daughters during his lifetime. Consequently, it is incorrect to infer from here that there is a mitzva to sustain them despite the lack of obligation; rather, the tanna means that there is no obligation and not even a mitzva to do so.

Rachi non traduit

ואיידי דתנא בנות כו'. לא גרסינן דתנא דהא לא תני ליה במתני' אלא ה''ג ואיידי דבנות לאחר מיתת אביהן חובה כו':

אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם זָן אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ אוֹ אֵין הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ? תָּא שְׁמַע: כִּי הֲוָה אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה אֲמַר לְהוּ: יָארוּד יָלְדָה, וְאַבְּנֵי מָתָא שָׁדְיָא?!

Traduction

§ Rabbi Ile’a said that Reish Lakish said in the name of Rabbi Yehuda bar Ḥanina: In Usha the Sages instituted that a man should sustain his sons and daughters when they are minors. A dilemma was raised before the Sages: Is the halakha in accordance with his opinion or is the halakha not in accordance with his opinion? Must a man feed his young children in practice or not? The Gemara answers: Come and hear: When they would come before Rav Yehuda to complain about a father who refused to sustain his children, he would say to them: The jackal [yarod] bears offspring and casts the obligation to feed them on the residents of the town? Even a jackal feeds its young, and it is certainly proper for a father to support his children.

Rachi non traduit

באושא התקינו. כשישבו סנהדרי גזית באושא שהיא אחת מעשר גליות שגלתה סנהדרין כדאמר בר''ה (דף לא.):

כשהן קטנים. עד שיביאו שערות:

תא שמע. דלית הלכתא כוותיה אלא מימר אמרינן ליה ואולי יכלכלם ויזון אבל מיכף לא כייפינן:

יארוד. תנין מעון תנים מתרגמינן מדור יארודין (ירמיהו ט':י') והוא אכזרי על בניו:

יארוד ילדה ואבני מתא שדיא. התנין הוליד תולדותיו והטיל פרנסתן על בני העיר:

Tossefoth non traduit

כשהם קטנים. אבל קטני קטנים לכ''ע חייב כדאמר בסוף אע''פ (לקמן כתובות דף סה:
ושם):

כִּי הֲוָה אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לְהוּ: כְּפוֹ לֵיהּ אֲסִיתָא בְּצִבּוּרָא, וְלֵיקוּם וְלֵימָא: עוֹרְבָא בָּעֵי בְּנֵיהּ וְהָהוּא גַּבְרָא לָא בָּעֵי בְּנֵיהּ?! וְעוֹרְבָא בָּעֵי בְּנֵיהּ? וְהָכְתִיב: ''לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ''! לָא קַשְׁיָא, הָא בְּחִיוָּרֵי, הָא בְּאוּכָּמֵי.

Traduction

When they would come before Rav Ḥisda to register a similar complaint, he would say to them: Turn over a mortar for him in public, as a raised platform, and let that father stand up and say about himself: The raven wants to care for its sons, and yet this man does not want to support his sons. The Gemara questions this statement: And does the raven want to feed its sons? But isn’t it written: ''He gives to the beast its food, to the young ravens that cry'' (Psalms 147:9)? This verse indicates that the parents of young ravens do not feed them. The Gemara responds: This is not difficult, as in this case it is referring to white ones, and in that case it is referring to black ones. There are different types of ravens, some of which feed their young while others do not.

Rachi non traduit

כפו ליה אסיתא. כפו מכתשת על פיה ויעמוד זה על גב שוליה בגובה שישמעו קולו ויכריז על עצמו שהוא רע מן העורבים דעורבא בעי בני וההוא גברא לא בעי בני ואית דמפרשי שליח צבור יעמוד עליה ויאמר כן על אותו האיש:

לבני עורב אשר יקראו. אלמא לא זיין להו:

אוכמי. כשגדל משחיר והאם והאב אוהבין אותן אבל מתחילתן לבנים ושונאין אותן:

Tossefoth non traduit

הא בחיוורי הא באוכמי. שני מיני עורבים יש אחד לבן ואחד שחור כדמוכח בפרק אלו טריפות (חולין דף סג.) גבי סימני עופות דמרבה עורב העמקי ומפרש העמקי כמראה החמה שעמוקה מן הצל פי' לבן:

כִּי הֲוָה אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: נִיחָא לָךְ דְּמִיתַּזְנִי בְּנָיךְ מִצְּדָקָה?

Traduction

The Gemara further relates: When an incident of this kind would come before Rava, he would say to the father: Is it satisfactory to you that your sons are sustained through charity? All these incidents prove that the halakha is not in accordance with the enactment of Usha; although these Sages stated forcefully that it is proper for a father to support his children, they did not force him to do so by the authority of the court.

וְלָא אֲמַרַן, אֶלָּא דְּלָא אֲמִיד, אֲבָל אֲמִיד — כָּפֵינַן לֵיהּ עַל כֻּרְחֵיהּ. כִּי הָא דְּרָבָא כַּפְיֵיהּ לְרַב נָתָן בַּר אַמֵּי וְאַפֵּיק מִינֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי לִצְדָקָה.

Traduction

The Gemara adds: And we said this halakha only when he is not wealthy and must toil hard to provide food for his children, but if he is wealthy we coerce him against his will to sustain them. Like this case of Rava, who coerced Rav Natan bar Ami, who was a wealthy man, to donate to charity, and collected from him four hundred dinars for charity. This shows that even in the absence of a particular obligation, the court will compel a person to give charity if he can afford it. The same reasoning certainly applies to a man’s own children.

Rachi non traduit

ולא אמרן. דלא כפינן:

אלא דלא אמיד. שאינו עשיר:

בעל כרחו. לא יהא אלא צדקה בעלמא ואפי' אינן בניו:

כי הא דרבא כפייה. על הצדקה:

Tossefoth non traduit

אכפייה רבא כו'. וא''ת היאך כפה אותו בשביל צדקה והכתיב מתן שכרה בצדה דכתיב (למען) יברכך ואמרי' בפ' כל הבשר (חולין קי:
ושם) כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרין עליה ויש לומר דאכפייה בדברים א''נ קצבו ביניהן בני העיר לתת כך וכך לחדש הלכך אכפייה כדאמרינן בפרק קמא דבבא בתרא (דף ח: ושם) דרשאין בני העיר להסיע על קיצתן ועוד דבצדקה איכא תרתי לאוי לא תאמץ ולא תקפוץ (דברים טו):

אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְבָנָיו — הוּא וְאִשְׁתּוֹ נִזּוֹנִים מֵהֶם.

Traduction

§ Rabbi Ile’a said that Reish Lakish said: In Usha the Sages instituted that in a case of one who writes a document stating that he is giving all his property as a gift to his sons in his lifetime, he and his wife are sustained from the property until their deaths.

Rachi non traduit

הוא ואשתו נזונין מהן. ואפילו כתבן מעכשיו ולא מן הדין אלא תקנת חכמים היא:

Tossefoth non traduit

הוא ואשתו נזונים מהם. משמע הא לאחר אין נזונין דמתנה הויא כמכר כדפי' בקונטרס דאי לא דעבד ליה ניחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה ואין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים לפי שאין קצובין או לפי שאין כתובין כדאמר בהנזקין (גיטין דף נ:) ומיהו מהכא יש לדחות דאיכא למימר דנקט בנו משום דאיירי דנזונין אפי' ממטלטלין אבל לאחר לא היו נזונין ממטלטלין כמו שאין אלמנה נזונת ממטלטלין דיורשין אי נמי משום הוא דאי כתב לאחר לא היה ניזון הוא אבל היא לעולם אימא דנזונת ממתנה אע''ג דלא טרפא מן הלקוחות ומיהו ביש נוחלין (ב''ב דף קלג.) משמע דלא טרפא ממקבל מתנה דקאמר השתא ירושה דאורייתא אלמנתו ניזונת מנכסיו מתנת שכיב מרע דרבנן לא כל שכן משמע דממתנת בריא דאורייתא אינה ניזונת מנכסיו אע''ג דמיתזנא מן היורשין ואין לומר דממתנה דאורייתא נהי דכ''ש לא הוי ה''ה מיהא הוי דלא אלים כח מתנה מכח יורשים דעל כרחיך אלים כח מקבל מתנה מכח יורשים דמסקינן בפ''ק דב''מ (דף יג. ושם) דשטר שיש בו אחריות נכסים לא יחזיר אפילו חייב מודה דחיישינן לפרעון ולקנוניא ושטר שאין בו אחריות נכסים יחזיר דלא גבי ממשעבדי ואי גבי ממתנה אמאי יחזיר אלא ודאי דלא גבי ואילו מן היורשין גבי דהא פסקינן בסוף גט פשוט (ב''ב דף קעו.) הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין על כן נראה דאין חילוק בין מתנה למכר לענין זה אע''ג דיש מקומות שסברא הוא לחלק בין מתנה למכר כמו בעשה שורו אפותיקי ומכרו (ב''ב דף מד:) דנראה דווקא מכרו אבל נתנו בעל חובו גובה ממנו וכן בהנזקין (גיטין ד' נ:

ושם) גבי אין נפרעין מנכסים משועבדין במקום שיש נכסים בני חורין ואפי' הן זיבורית מבעיא לן במתנה היאך דווקא להא מילתא הוא דאבעיא לן אבל הכא אין לחלק והא דאמרינן בפ' מציאת האשה (לקמן כתובות דף סט.) מכרו או משכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות ה''ה נתנו והא דנקט מכרו לאשמועינן דאפי' במכרו מוציאין לפרנסה [ורבי חייא דמבעיא ליה במכרו או משכנו היינו לפרנסה] אבל למזונות פשיטא ליה דאין מוציאין אפילו נתנו כדתנן בהנזקין (גיטין דף מח:) אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדין ולפי מה שתקנו הגאונים דאשה גובה כתובתה ומזונות ממטלטלי דיתמי אע''ג דירושה הויא דאורייתא כ''ש דגביא ממטלטלי דמתנת ש''מ דרבנן דבכה''ג אמרי' ביש נוחלין (ב''ב דף קלג.) אבל מטלטלי דמתנת בריא דהויא דאורייתא לא גביא כתובתה ומזונות לא גביא אפילו ממקרקעי כי היכי דלא גביא מלקוחות כדפרשינן ולא מבעיא נתן הוא אלא אפילו נתנו יתומים אע''ג שכבר משמת נשתעבדו הנכסים:

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ, אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו, הוּא וְאִשְׁתּוֹ מִיבַּעְיָא?!

Traduction

Rabbi Zeira objects to this, and some say this objection was raised by Rabbi Shmuel bar Naḥmani: What is the significance of this ruling? After all, the Sages said a greater novelty than that: A man’s widow is sustained from his property even if his estate was inherited by his daughter and therefore belongs to her husband. Although the property is comparable to property from the estate that was sold to a third party, from which a widow is not entitled to claim her sustenance, in this case the Sages decreed that she can claim her livelihood from her late husband’s estate to prevent her from losing out entirely. With this in mind, is it necessary to state that he and his wife, during his lifetime, receive their sustenance from property he gave as a gift to his sons?

Rachi non traduit

גדולה מזו אמרו. בגדולה מזו אמרו כגון אלמנה ובת וניסת הבת שאף על פי שהוא מת והנכסים נשתעבדו ללוקח דרבנן כגון בעל בנכסי אשתו וקי''ל (גיטין דף מח:) אין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדים אפי' הכי היכא דליכא למיחש לתיקון העולם כגון כי האי לוקח שלא הוציא מעות שויוהו רבנן כיורש ואמרי תזון האלמנה מנכסי בעלה:

Tossefoth non traduit

אלמנתו נזונת מנכסיו הוא ואשתו מבעיא. אע''ג דלא דמי דהתם אינן יכולין לירש אלא מה שהוא מוריש ומזון אלמנה הוא חייב מקודם מכל מקום מייתי הכי הואיל ואלמוה רבנן לשעבודא דידה שאף מן הבעל שאינו כיורש אלא כלוקח גובה אע''ג דלא היתה גובה מלוקח אחר הכי נמי אית לן לתקוני בכותב לבנו שיהא הוא ואשתו נזונין מהן:

דִּשְׁלַח רָבִין בְּאִיגַּרְתֵּיהּ: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת — אַלְמְנָתוֹ נִיזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. נִישֵּׂאת הַבַּת — אַלְמְנָתוֹ נִיזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו.

Traduction

The Gemara provides the background for this ruling: As Ravin sent in his letter to Babylonia: With regard to one who died and left a widow and a daughter, his widow is sustained from his property, as this is a stipulation of the marriage contract. If the daughter, who is her father’s heir, married, the estate is considered usufruct property whose produce belongs to her husband, but even so his widow is sustained from his property.

Rachi non traduit

כי הא דשלח רבין באיגרתיה כו' ניסת הבת. אע''ג דאמור רבנן בעל בנכסי אשתו לוקח הוי וקיימא לן אין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדים הכא שויוהו רבנן כיורש משום פסידא דאלמנה והכי מפורש ביש נוחלין:

מֵתָה הַבַּת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: עַל יָדִי הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: אַלְמְנָתוֹ נִיזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. הוּא וְאִשְׁתּוֹ מִיבַּעְיָא?!

Traduction

If the daughter died and her husband inherited from her, Rabbi Yehuda, son of the sister of Rabbi Yosei bar Ḥanina, said: I was involved in an incident of this kind when this very question came before the Sages for a ruling, and they said: Even in this case, his widow is sustained from his property. The Gemara reiterates: With all that said, is it necessary to state that he and his wife are entitled to receive their sustenance from property he gave his son?

Rachi non traduit

מתה הבת. ובעלה יורשה:

אלמנתו. של אבי הבת:

ניזונת מנכסיו. ולא אמרינן איש נכרי הוא זה ואינו יורשו של אב אלא של אשתו וכלוקח בעלמא דמי ואין מוציאין למזון האשה מנכסים משועבדין:

הוא ואשתו. שהוא קיים ואלו בניו הם ולא הוציאו מעות אלא מתנה בעלמא:

מיבעיא. ואע''ג דמתנה כמכר לענין שעבוד התם הוא דאי לאו דעביד ליה ניחא לנפשיה לא יהיב ליה מתנה אבל בנו ליכא למימר הכי:

מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּלֵיכָּא דְּטָרַח, אֲבָל הָכָא — נִטְרַח לְדִידֵיהּ וּלְדִידַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara responds: The ordinance is necessary lest you say that it is in that case there, with regard to a widow, that they instituted this halakha, as there is no one to toil on her behalf, since she is by herself, but here, where the husband is alive, he can toil for himself and for her, i.e., his wife. The ordinance of Usha therefore teaches us that the court does not force him to do so, and they may claim their sustenance from his former property.

Rachi non traduit

התם הוא דליכא דטרח קמה. שמת בעלה להכי עבוד רבנן תקנתא:

אבל הכא. דקאי איהו נטרח לדידיה ולדידה קמ''ל:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ אוֹ לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ? תָּא שְׁמַע: דְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ קָיְימִי, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא גְּחֵין וְנַשְּׁקֵיהּ לְרַבִּי יוֹנָתָן אַכַּרְעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: כּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו הוּא,

Traduction

A dilemma was raised before the scholars: Is the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Ile’a, or is the halakha not in accordance with his opinion? The Gemara answers: Come and hear, as Rabbi Ḥanina and Rabbi Yonatan were standing together, and a certain man approached, bent over, and kissed Rabbi Yonatan on his foot. Rabbi Ḥanina said to Rabbi Yonatan: What is this? Why does he owe you such a mark of gratitude? He said to him: He wrote a document stating that he was giving his property to his sons,

Rachi non traduit

הלכתא כוותיה. אדר' אילעא קאי:

אכרעיה. על רגלו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source