Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 48b
לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין. מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב. מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל.
Traduction
her husband’s authority in marriage via the wedding canopy. If the father delivered his daughter to the husband’s messengers to bring her to her husband and the wedding canopy, once she has been handed over she is under the husband’s authority. However, if the father went with the husband’s messengers, or if the father’s messengers went with the husband’s messengers, she is still under the father’s authority, as he has not fully delivered her to the husband’s messengers. If her father sent her with his own messengers and the father’s messengers delivered the woman to the husband’s messengers, from that moment onwards she is under her husband’s authority.
Rachi non traduit
לרשות הבעל לנשואין. כלומר שתכנס לחופה לשם נשואין שתהא מסורה לרשות הבעל:
מסרו שלוחי האב. שהיה האב משלחה לו ע''י שלוחיו ופגעו בשלוחי הבעל ומסרוה להם:
גְּמָ' מַאי לְעוֹלָם? לְאַפּוֹקֵי מִמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. דִּתְנַן: הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. קָא מַשְׁמַע לַן, לְעוֹלָם.
Traduction
GEMARA: The mishna taught that a daughter always remains under her father’s authority until she has fully entered her husband’s jurisdiction. The Gemara asks: What is the significance of the term: Always, in the mishna? The Gemara explains: This comes to exclude the opinion stated in the initial version of the mishna. As we learned in a mishna (57a): If the time that the groom designated for the wedding arrived, and the wedding was postponed, and they were not married, the brides are entitled to eat from his food and, if he is a priest, eat teruma, like married women. The mishna here teaches us that the halakha is not in accordance with this earlier ruling cited in that mishna. Rather, they are always under their father’s authority until they actually enter the wedding canopy.
Rachi non traduit
גמ' ממשנה ראשונה. בפרק אע''פ:
הגיע זמן. שנים עשר חדש לבתולה משתבעה הבעל להכין עצמה לנשואין ולאלמנה שלשים יום:
ולא נישאו. כגון שעכב החתן או אונס שלו:
ואוכלות בתרומה. אם בת ישראל מאורסת לכהן היא:
Tossefoth non traduit
לאפוקי ממשנה ראשונה. אע''ג דתנן בהדיא בפ' אע''פ (לקמן כתובות דף נז.) זו משנה ראשונה ב''ד של אחריהם אמרו כו' כן דרך התנאים להשמיענו בקוצר אע''ג דכבר השמיענו במקום אחר וכה''ג איכא בריש ברכות (דף ב:):
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל וְכוּ'. אָמַר רַב: מְסִירָתָהּ לַכֹּל, חוּץ מִתְּרוּמָה. וְרַב אַסִּי אָמַר: אַף לִתְרוּמָה.
Traduction
§ The mishna taught that if the father delivered his daughter to the husband’s messengers, she is under the husband’s authority, unless the father or his messengers accompanied them. Rav said: When her father delivers her she leaves his jurisdiction in all respects, apart from the issue of partaking of teruma. Even if her husband is a priest, if she is not from a family of priests, she may not partake of teruma until she is fully married. And Rav Asi said that once she has been delivered to the husband’s messengers she is under her husband’s authority even with regard to teruma.
Rachi non traduit
מסירתה לכל. ליורשה וליטמא לה ולמעשה ידיה ולכל דבר איש באשה קיימא מסירת שלוחים במקום חופה:
חוץ מאכילת תרומה. דטעמא דידה משום סימפון כדלקמן בפרק אע''פ (כתובות דף נז:) ואכתי איכא למיחש להכי שמא ימצאו בה מומין ויהיו קידושיה ונישואיה טעות:
ורב אסי אמר אף לתרומה. קסבר הא דאמור רבנן ארוסה לא תאכל בתרומה משום שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחיותיה [שם] והשתא דאין אחיה ואחיותיה אצלה שרי:
Tossefoth non traduit
רב אסי אמר אף לתרומה. פי' בקונטרס דקסבר רב אסי דטעמא דאין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה כדעולא שמא ימזגו לה כוס וכיון שמסרה תו ליכא למיחש וקשה לר''י דאפי' עולא דמפרש טעמא דמשנה ראשונה שמא ימזגו לה כוס למשנה אחרונה מודה דטעמא משום סימפון וע''כ רב אסי איירי לפי משנה אחרונה דאמתני' קאי ומפקה מתני' ממשנה ראשונה מדקתני לעולם ועוד דאיתותב מברייתא דלקמן ולא משני ההיא כמשנה אחרונה ונראה לר''י דטעמא דרב אסי משום סימפון ומשמסרה תו ליכא למיחש דמסתמא בדקי לה וקשה דרב אסי חייש לסימפון בהגעת זמן טפי מבמסר האב לשלוחי הבעל ובפ' אע''פ (לקמן כתובות דף נח.) אמרי' איפכא דקאמר מאי בינייהו בין למאן דאמר משום סימפון בין למ''ד משום שמא תשקה איכא בינייהו קיבל מסר והלך פירוש מסר האב לשלוחי הבעל דלמאן דאמר משום סימפון איכא אע''ג דבהגיע זמן לא חיישינן לסימפון למשנה ראשונה ואור''י דודאי סברא הוא דבמשנה אחרונה דחיישינן לסימפון בהגעת זמן כל שכן במסר כדאמרינן התם אבל הכא רב אסי מתניתין דחקתיה דקתני הרי היא ברשות הבעל דמשמע לגמרי אפילו לתרומה ועוד אור''י דמצינו לפרש דאיכא בינייהו למאן דאמר סימפון ליכא דבמסר לא חיישינן לסימפון ולמאן דאמר שמא ימזגו איכא דחיישינן שמא תשקה לשלוחי הבעל ובקונטרס לא פירש התם כן:
אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב אַסִּי: לְעוֹלָם הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה! אֲמַר לְהוּ רַב: לָאו אָמֵינָא לְכוּ לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא?! יָכֵול לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: מְסִירָתָהּ, זוֹ הִיא כְּנִיסָתָהּ לְחוּפָּה.
Traduction
Rav Huna raised an objection to the opinion of Rav Asi, and some say that it was Ḥiyya, son of Rav, who raised an objection to the opinion of Rav Asi: The mishna states that she is always under her father’s authority until she enters the wedding canopy. According to Rav Asi, however, as soon as her father delivers her to the husband’s messengers she is no longer under her father’s authority. Rav said to them: Didn’t I tell you not to follow, i.e., attempt to refute rulings, on the basis of sources that can be explained in opposing manners? Rav Asi can answer you that the mishna means that her delivery to the husband’s messengers is equivalent to her entrance to the wedding canopy, and the same halakhot apply in both cases.
Rachi non traduit
לעולם היא ברשות האב. ואוקימנא דהאי לעולם משום אכילת תרומה נקט לה וקתני עד שתכנס לחופה:
אמר להו רב. לתלמידו ובנו:
לא תיזלו בתר איפכא. לא תשיבו בבית המדרש ממשנה הנהפכת לשני צדדים שיוכל המתרץ לתרץ משמעה אחר דבריו:
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לִירוּשָּׁתָהּ.
Traduction
And Shmuel said that once a woman’s father has delivered her to the messengers of her husband, she is under her husband’s authority only with regard to her inheritance, i.e., her husband inherits her property upon her death as though she had already entered the wedding canopy.
Rachi non traduit
שמואל אמר לירושתה. הוא דמהניא מסירה שאם מתה בדרך בעל יורש נדונייתה דאע''ג דאמר מר (לקמן כתובות דף נג.) אשתו ארוסה מתה אינו יורשה הכא כיון דמסרה אחולי אחיל אב מהשתא מחמת קירוב נישואין אבל לתרומה ולהפרת נדריה שלא בשותפות ולמציאתה דאינה אלא משום איבה ואכתי ליכא למיחש להכי לא מהניא מסירה כי חופה:
Tossefoth non traduit
ושמואל אמר לירושתה. לא אתא לאפוקי הפרת נדרים דהא תנא דבי רבי ישמעאל בסמוך דהויא ברשות הבעל להפרת נדריה ויצתה מרשות האב ונראה דהוא הדין מיטמא לה כיון דאפקה רחמנא מסקילה לחנק דמהתם יליף לכל מילי אלא למעוטי תרומה אתי וירושתה נקט לרבותא דלא מיבעיא ליטמא לה ולהפרת נדריה דהויא מסירה כחופה אלא אפילו ליורשה דהוה ס''ד כיון דירושת הבעל תקנתא דרבנן היא הכא במסר לא תקון אי נמי ס''ד דאין האב מזכה לבתו עד שתכנס לחופה אפ''ה יורשה אי נמי אף כתובה דריש לקיש אתא למעוטי וריש לקיש נמי לא מיבעיא קאמר ולא אתא למעוטי אלא תרומה אי נמי ממעט נמי ירושתה מטעמא דפרישית:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לִכְתוּבָּתָהּ. כְּתוּבָּתָהּ מַאי הִיא? דְּאִי מֵתָה יָרֵית לַהּ, הַיְינוּ דִּשְׁמוּאֵל! אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר כְּתוּבָּתָהּ מֵאַחֵר מָנֶה.
Traduction
Reish Lakish said: Her delivery is also effective with regard to her marriage contract. The Gemara asks: What is Reish Lakish referring to when he says that she is under her husband’s authority with regard to her marriage contract? If you say it means that if she dies he inherits all her property, including the dowry specified in her marriage contract, that is the same as the statement of Shmuel, and Reish Lakish has added nothing to his ruling. Ravina said: Reish Lakish is coming to say that if the man dies before marrying her, and she then marries someone else, her marriage contract from the other man is one hundred dinars, as she is considered a widow from marriage rather than a widow from betrothal.
Rachi non traduit
לכתובתה. הוא דמהניא מסירה והשתא קא בעי הש''ס למילתיה:
מאי היא דאם מתה ירית. בעל את הנדוניא שפסק לה האב:
לומר כתובתה מאחר מנה. לשוייה אלמנה מן הנשואין שלא תיקנו לה חכמים אלא מנה מן הכונסה אחרי כן:
רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מְסִירָתָהּ לַכֹּל, אַף לִתְרוּמָה.
Traduction
Rabbi Yoḥanan and Rabbi Ḥanina both say that a woman’s delivery to the messengers of her husband causes her to be under his authority for all matters, even including partaking of teruma.
מֵיתִיבִי: הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָיְתָה לָהּ חָצֵר בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לָלִין, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבָּתָהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ, מֵתָה — אָבִיהָ יוֹרְשָׁהּ.
Traduction
The Gemara raises an objection from the Tosefta (Ketubot 4:4): If the father went with the husband’s messengers, or if the father’s messengers went with the husband’s messengers, or if she owned a courtyard along the way and she entered with her groom to lodge, not for the purpose of marriage but merely to stay overnight until they arrive at his residence, then even if the dowry specified in her marriage contract is already in her husband’s house, if she dies, her father inherits from her, as she is not considered to have entered her husband’s domain.
Rachi non traduit
הלך האב כו'. אין מסירתו מסירה:
ונכנסה עמו. עם בעלה ללון כשאר לינה בדרך בעלמא ולא לשם נשואין:
שכתובתה. מטלטלין שייחד אביה לנדונייתה:
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ חָצֵר בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לְשׁוּם נִישּׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבָּתָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, מֵתָה — בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
Traduction
Conversely, if the father delivered her to the husband’s messengers, or if the father’s messengers delivered her to the husband’s messengers, or if the groom owned a courtyard along the way and she entered with him for the purpose of marriage, then even if the dowry specified in her marriage contract is still in her father’s house and has not yet been given to her husband, if she dies, her husband inherits from her.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — לִירוּשָּׁתָהּ, אֲבָל לִתְרוּמָה, אֵין אִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה. תְּיוּבְתָּא דְכוּלְּהוּ! תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Tosefta concludes: In what case is this statement said? It is stated with regard to the husband’s right to inherit from her. However, with regard to teruma, the halakha is that a woman who marries a priest may not partake of teruma until she actually enters the wedding canopy. This baraita is apparently a refutation of all of them, i.e., all of the opinions cited previously that hold that once the woman is delivered to the husband’s messengers, if the husband is a priest, the woman may partake of teruma. The Gemara concludes: Indeed, this is a conclusive refutation.
Rachi non traduit
במה דברים אמורים. שמסירתה לשלוחים הוו נשואין:
ליורשה. להא מילתא לחודא הוא דהויא נשואין:
תיובתא דכולהו. הנך דפליגי אדשמואל:
Tossefoth non traduit
תיובתא דכולהו. לאו דווקא דכולהו אלא להנהו דאמרי אף לתרומה וכענין זה מצינו ביש נוחלין (ב''ב דף קכט:) גבי מחלק נכסיו על פיו תיובתא דכולהו אע''ג דלא הוי תיובתא אלא לחד:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ נִכְנְסָה עִמּוֹ לָלִין. טַעְמָא דְּלָלִין, הָא סְתָמָא — לְשֵׁם נִישּׂוּאִין. אֵימָא סֵיפָא: נִכְנְסָה עִמּוֹ לְשֵׁם נִישּׂוּאִין, הָא סְתָמָא, לָלִין.
Traduction
The Gemara asks: This matter itself is difficult. You said in the Tosefta that if she entered with him to her courtyard to lodge for one night, and she dies, her father inherits her property. The reason is because it specified that they entered only to lodge there, from which it may be inferred that if they entered without specification it is as though she entered for the sake of marriage. Say the latter clause of the Tosefta: If she entered with him to his courtyard for the purpose of marriage, and she dies, her husband inherits her property. This indicates that if she entered without specification, i.e., without saying that they were doing so for marriage, it is considered as though they entered merely to lodge. The inferences from these two clauses of the Tosefta apparently contradict one another.
Rachi non traduit
הא סתמא. אם נכנסה ושהתה עמו סתם אמרינן נשואין נינהו וזו היא כניסת חופתה ואע''פ שלא נבעלה הוי נשואין:
אָמַר רַב אָשֵׁי: סְתָמֵי סְתָמֵי קָתָנֵי. סְתַם חָצֵר דִּידַהּ — לָלִין. סְתַם חָצֵר דִּידֵיהּ — לְנִשּׂוּאִין.
Traduction
Rav Ashi said: This is an incorrect interpretation, as the tanna taught the halakha of entering one type of courtyard without specification and the halakha of entering a different type of courtyard without specification, as follows: If they entered her courtyard without specification it is assumed that they entered merely to lodge, whereas if they entered his courtyard without specification, it is assumed that they did so for the sake of marriage, unless they expressly stated that they had another purpose in mind.
Rachi non traduit
סתמי סתמי קתני. הא דקתני נכנסה עמו ללון לא שפירשה ללון אני נכנסת ולא לשם נשואין והא דקתני נכנסה עמו לנשואין לא שפירשה לנשואין אני נכנסת אלא זו וזו שנכנסה סתם ותנא הוא דקאמר דהיכא דחצר שלה סתם כניסתה לא לנשואין הן אלא ללון והיכא דחצר שלו סתם כניסתה לשם נשואין:
תַּנָּא: מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְזִינְּתָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר חָמָא, אָמַר קְרָא: ''לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ'', פְּרָט לְשֶׁמָּסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל.
Traduction
§ A Sage taught in a baraita: If the father delivered his daughter to the husband’s messengers and she subsequently committed adultery, she is sentenced to strangulation, in accordance with the halakha of a married woman who committed adultery, rather than stoning, which is the punishment for a betrothed woman who commits adultery. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Ami bar Ḥama said that the verse states, in the context of the command to stone a young woman who commits adultery during betrothal: ''To play the whore in her father’s house'' (Deuteronomy 22:21), which excludes a case when the father has delivered her to the husband’s messengers, when she is no longer in her father’s house.
Rachi non traduit
הרי זו בחנק. כנשואה ולא בסקילה כארוסה:
וְאֵימָא: פְּרָט שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But one can say that the verse is excluding a case where she has entered the wedding canopy but she has not yet had intercourse, whereas if her father has merely delivered her to the husband’s messengers she is still considered to have sinned in his house and is punishable by stoning like any other betrothed woman.
Rachi non traduit
ואימא פרט לכשנכנסה לחופה ולא נבעלה. דייך אם מיעטת כגון זו דלא תימא נערה בתולה כתיב גבי סקילה והא אכתי בתולה הואי אבל זו שאף לחופה לא נכנסה לא מיעטה הכתוב ואכתי בית אביה קרינא ביה:
אָמַר רָבָא: אֲמַר לִי אַמֵּי, חוּפָּה בְּהֶדְיָא כְּתִיבָא: ''כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאוֹרָשָׂה לְאִישׁ''. ''נַעֲרָה'' — וְלֹא בּוֹגֶרֶת, ''בְּתוּלָה'' — וְלֹא בְּעוּלָה, ''מְאוֹרָשָׂה'' — וְלֹא נְשׂוּאָה.
Traduction
In answer to this question, Rava said: The verse cannot be excluding that case, as Ami said to me that the case where she already entered the wedding canopy is not derived by inference from that verse; it is explicitly written in the following verse: ''If there is a young woman who is a virgin betrothed to a man'' (Deuteronomy 22:23). The terminology of the verse indicates that it applies to a ''young woman'' and not to a grown woman; to a ''virgin'' and not to a non-virgin; and to a ''betrothed'' woman and not to a married woman.
Rachi non traduit
חופה. בלא בעילה בהדיא כתיבא דלאו בסקילה היא וכי איצטריך האי למסירה:
מַאי ''נְשׂוּאָה''? אִילֵימָא נְשׂוּאָה מַמָּשׁ, הַיְינוּ ''בְּתוּלָה'' וְלֹא בְּעוּלָה! אֶלָּא לָאו, שֶׁנִּכְנְסָה לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה.
Traduction
The Gemara analyzes this statement: What is the meaning of the term: A married woman, in this context? If we say that she is actually married and has already engaged in intercourse with her husband, this ruling is the same as the previous one, that she must be a virgin and not a non-virgin. Rather, is it not the case that it is referring to a woman who has entered the wedding canopy but has not had intercourse, and yet if she committed adultery at this stage she is sentenced to strangulation, like one who had engaged in relations with her husband? Consequently, the other verse, cited by Rabbi Ami bar Ḥama, cannot be referring to this case.
Rachi non traduit
אילימא נשואה ממש. שנכנסה לחופה ונבעלה:
Tossefoth non traduit
היינו בתולה ולא בעולה. וא''ת אימא ולא נשואה שנכנסה לחופה ונבעלה שלא כדרכה דאכתי בתולה היא כדאמרינן בפ''ק דקדושין (דף ט:) באו עליה עשרה ועדיין היא בתולה כולן בסקילה ויש לומר דהא אמר התם דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source