Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 47b
שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכוֹנְסָהּ. לְמַאן דְּאָמַר לֹא זָכָה — כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וּמַאן דְּאָמַר זָכָה — כְּרַבָּנַן.
Traduction
The reason is that he wrote that she would be entitled to the additional amount only on the condition that he would marry her, and since he did not marry her, she is not entitled to the extra amount. The Gemara compares the respective opinions: The one who says that the husband does not have the right to her dowry holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya, and therefore he rules that just as a husband guarantees his wife an extra sum in her marriage contract only if they actually get married, the wife’s father also gives the dowry only on the condition that the couple marries. And the one who said that the husband does have the right to her dowry holds in accordance with the opinion of the Rabbis, because the document is fully in effect even before marriage.
Rachi non traduit
מ''ד לא זכה כרבי אלעזר. דאמר לא כתב לה כתובה אלא על מנת לכונסה ומנה מאתים דתקון לה רבנן הוא דאית לה איהי נמי לא כתבה לו ודא נדוניא דהנעלת ליה אלא ע''מ חיבת נשואין:
Tossefoth non traduit
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. אין לתמוה בסברא זאת דבכמה מקומות בש''ס מצינו כן ואם תאמר אם כן כל אדם הלוקח פרה מחבירו ונטרפה או מתה אנן סהדי שלא על מנת כן לקחה וי''ל דהתם אנן סהדי שבאותו ספק היה רוצה ליכנס ואפי' אם אומר לו אם תטרף יש לך לקבל הפסד היה לוקחה אבל הכא לא כתב כלל כי אם ע''מ לכונסה ואין דעתו כלל להכניס עצמו בספק וכן ההוא דזבין ולא איצטריכו ליה זוזי והא דפריך בסוף הגוזל קמא (ב''ק דף קי:) יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה אע''ג דבאותו ספק מסתמא היתה נכנסת בשעת קדושין אומר רבינו יצחק דלא פריך התם אלא משום דהוי דומיא דקאמר התם נתן כסף לאנשי משמר ומת שהוא שלהם ומסיק התם ש''מ כסף מכפר מחצה דאי לא מכפר לימא דאדעתא דהכי לא יהיב דהואיל ואינו תלוי אלא בנותן יש לנו ללכת אחר דעתו וכיון שבו תלוי ודאי אינו רוצה ליכנס בשום ספק ולא דמי ללוקח חפץ ואירע בו אונס דלא אמרינן דאדעתא דהכי לא קנה ומבטל המקח דאינו תלוי בדעת הקונה לבדו דהא איכא נמי דעת מקנה שלא היה מקנה לו לדעתו אם לא יפרש להכי פריך שפיר מיבמה שנפלה לפני מוכה שחין משום דבדידה תלוין הקידושין שברור לנו שהוא לא יעכב בשביל שום דבר שאירע אחר מיתתו כי אינו חושש במה שאירע אחריו ולהכי לא פריך מאשה שנעשה בעלה בעל מום תיפוק בלא גט דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה כיון דתלוי נמי בדעת המקדש וכן כל הנהו דמייתי התם אין תלוי אלא בדעתו:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. מַאן דְּאָמַר לֹא זָכָה — כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וּמַאן דְּאָמַר זָכָה — עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֶלָּא מִדִּידֵיהּ לְדִידַהּ, שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכוֹנְסָהּ.
Traduction
The Gemara refutes this suggestion: No, everyone agrees that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya, and the explanation is as follows: The one who said that he does not have the right to the dowry clearly holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya, as stated above; and the one who says the husband does have the right to her dowry would distinguish between the two cases: Rabbi Elazar ben Azarya states that the marriage contract is not fully in effect until marriage only with regard to a bestowal from him to her, i.e., the extra sum that the husband adds to her marriage contract, as he wrote it for her only on the condition that he would marry her, and he did not intend to give her anything before she became his wife.
Rachi non traduit
כ''ע כר''א בן עזריה. תרוייהו הנך תנאי דלעיל (תרוייהו) כר''א בן עזריה דפסקינן הלכתא כוותיה לקמן [כתובות נו.]:
מדידיה לדידה. מה שחתן פוסק לכלה בכתובתה:
אֲבָל מִדִּידַהּ לְדִידֵיהּ אֲפִילּוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוֹדֵי, דְּמִשּׁוּם אִיחַתּוֹנֵי הוּא, וְהָא אִיחַתַּנֻי לְהוּ.
Traduction
However, with regard to that which is given from her father to him, i.e., the dowry, even Rabbi Elazar ben Azarya concedes that the husband is entitled to this money, as the gift of a father is due to marriage, i.e., he wants the families to be joined in matrimony, and they have already become linked in marriage. The dowry given by the father has nothing to do with the transition from betrothal to actual marriage.
חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: תִּיקְּנוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ תַּחַת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּקְבוּרָתָהּ תַּחַת כְּתוּבָּתָהּ, לְפִיכָךְ בַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
§ The mishna teaches that a husband is obligated to provide his wife with sustenance, redemption from captivity, and burial. The Sages taught in a baraita: The Rabbis instituted that a husband must provide his wife with her sustenance in exchange for his rights to her earnings, and similarly they decreed that a husband must tend to her burial in exchange for the fact that he inherits the dowry that she brought into the marriage and which is written in her marriage contract. Consequently, the husband may consume the produce of her property.
Rachi non traduit
תחת כתובתה. תחת הנדוניא שהכניסה לו והיא כתובה בשטר הכתובה והוא יורש:
Tossefoth non traduit
תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה. בפ' אע''פ (לקמן כתובות נח:
ושם) דקאמר רב הונא יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר כו' ופריך מהכא ומשני אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות והשתא ריש לקיש דפליג עליה התם ואמר מעשה ידיה עיקר אינו מגיה ברייתא דהכא אלא שונה תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה ולכאורה לדידיה יכול הבעל לומר לאשתו צאי מעשה ידיך למזונותיך ואע''ג דלא ספקה כיון דקסבר דמעשה ידיה עיקר אבל אי אפשר לומר כן כדמוכח בריש המדיר (לקמן כתובות דף ע:) ובפ''ק דגיטין (דף יב.) דבלא ספקה חייב לזונה וצ''ל דלא אמר ריש לקיש דמעשה ידיה עיקר אלא לענין שאינה יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה:
וקבורתה תחת כתובתה. פירוש נדונייתה אבל אין לפרש תחת מנה ומאתים דהא אמר לקמן (כתובות דף נג.) דארוסה אין לה קבורה:
פֵּירוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְיהוּ?! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: תִּיקְּנוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ תַּחַת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּפִירְקוֹנָהּ תַּחַת פֵּירוֹת, וּקְבוּרָתָהּ תַּחַת כְּתוּבָּתָהּ. לְפִיכָךְ בַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
The Gemara expresses surprise at this last statement: Produce, who mentioned anything about that? The baraita did not previously mention produce at all, so how did it arrive at a halakhic conclusion with regard to produce? The Gemara explains that the baraita is incomplete, and this is what it is teaching: They instituted that a husband must provide his wife with her sustenance in exchange for his rights to her earnings; and it is his duty to provide her with redemption from captivity in exchange for his right to consume the produce of her property; and it is his obligation to attend to her burial in exchange for the fact that he inherits the dowry that she brought into the marriage and which is written in her marriage contract. Consequently, a husband may consume the produce of her property.
Rachi non traduit
תחת פירות. שהוא אוכל מנכסי מלוג שלה כגון נכסים שנפלו לה משניסת או שהיו לה קודם לכן שלא שמאתן לו בנדוניית כתובתה:
מַאי ''לְפִיכָךְ''?
Traduction
Although the Gemara has explained how the tanna came to speak about produce, the wording of the baraita remains problematic. What is the significance of the word consequently in this context?
מַהוּ דְּתֵימָא: מֵיכָל לָא נֵכְלִינְהוּ, אַנּוֹחֵי נַנְּחִינְהוּ. דְּאִם כֵּן, מִימְּנַע וְלָא פָּרֵיק, קָא מַשְׁמַע לַן דְּהָא עֲדִיפָא. זִימְנִין דְּלָא מָלוּ, וּפָרֵיק לַהּ מִדִּידֵיהּ.
Traduction
The Gemara explains: Lest you say that the husband should not consume the produce but leave it so that if he requires funds to redeem his wife he will have them available, as, if he is not compelled to do so he will refrain from redeeming her, as he will be unwilling to spend his own money for that purpose; the tanna therefore teaches us that this arrangement is preferable, because sometimes the produce will not amount to the funds necessary to redeem her from captivity, and he would not redeem her if he was expected to use the funds produced by her property. Consequently, the Sages decreed that he consumes the produce immediately and that he must redeem her from his own funds if she is taken into captivity.
Rachi non traduit
דלא מלו. לא יהא בפירות כדי פרקונה והשתא כי אכלינהו ולא ידיע כמה הוה פריק לה מדיליה דהכי תיקון דאיהו אכיל בין רב בין מעט והוא פריק כל כמה דהוי:
Tossefoth non traduit
אנוחי ננחינהו. פירוש עד שלא יהא לו במה להתפרנס ואז יקחם אבל לא בעי למימר דלעולם לינחינהו דא''כ מאי תחת פירות דקתני הא אין לו פירות:
זימנין דלא מלו ופריק לה מדידיה. אע''ג דעיקר תקנה בשביל דידה כדמשמע הכא וכן לעיל דקאמר בשלמא בעלה תקינו ליה פירי דלמא אשתבאי וממנע ולא פריק לה מ''מ אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות דהא קתני בברייתא פירקונה תחת פירות משמע דאינה יכולה לומר כי היכי דדייק לקמן דאינה יכולה אשה שתאמר איני ניזונת כו' מברייתא דלעיל דקתני תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה אלמא דאין יכולה והוצרך להגיה הברייתא בשביל כך ועוד דבחזקת הבתים (ב''ב דף מט. ושם) ובהזורק בגיטין (דף עז. ושם) לא מצי לאשכוחי שיהא חצר לאשה בלא בעלה דפריך חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומוקי בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסייך וכי כתב לה מאי הוי והתניא כו' ומשני בכותב לה ועודה ארוסה והשתא מאי דוחקין לאוקמא הכי לימא כגון שאמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות ואע''ג דהוה נמי מצי לאוקמא כגון שנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה ולא קאמר היינו משום דאין יורד לסברא זו אבל כבר ירד לסברא שהבעל מסתלק מנכסים א''כ לימא כגון שאמרה איני נפדית כו' אלא ודאי אינה יכולה לומר ויש ליתן טעם אע''ג דלרב הונא יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית כו' התם משום דאינה מפקעת לגמרי התקנה שאם אמרה היום איני ניזונת ואיני עושה למחר תעשה ותהא ניזונית אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות דהא פירות של כל ימיה הם תחת פרקונה ואפילו את''ל דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה לעולם אכתי יש לומר דלא מצי אמרה איני נפדית שלא תטמע בין העובדי כוכבים א''נ שאני פירות דידו כידה וזוכה בגוף הקרקע אבל מעשה ידיה אינם בעין דלא שייך למימר שיזכה בגוף הידים:

וְאֵיפוֹךְ אֲנָא!
Traduction
After analyzing the language of the baraita, the Gemara turns its attention to the halakha itself. But I can reverse these connections; why does the baraita say that a husband’s obligation to provide his wife with sustenance was instituted in exchange for his right to her earnings, as opposed to another of his rights, e.g., his right to consume the produce of her property?
Rachi non traduit
ואיפוך אנא. מזונות תחת פירות ופרקונה תחת מעשה ידיה ונפקא מינה דאי אמרה איני ניזונית ואיני עושה לא כלום קאמרה:
אָמַר אַבָּיֵי: תִּיקְּנוּ מָצוּי לְמָצוּי, וְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי.
Traduction
Abaye said: The Sages instituted a common obligation in exchange for a common right, and they instituted an uncommon obligation in exchange for an uncommon right. In other words, the Sages instituted a husband’s obligation to provide his wife with sustenance, which is relevant on a regular basis, in exchange for his right to her earnings, which also applies regularly. The other obligations and rights of a husband are relevant less frequently.
Rachi non traduit
מזונות ומעשה ידיה מצוין שבויה ואשה שיש לה נכסי מלוג לא שכיחי:
אָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא סָבַר מְזוֹנוֹת מִדְּאוֹרָיְיתָא, דְּתַנְיָא: ''שְׁאֵרָהּ'' — אֵלּוּ מְזוֹנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי''. ''כְּסוּתָהּ'' — כְּמַשְׁמָעוֹ. ''עוֹנָתָהּ'' — זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי''.
Traduction
§ Rava said: This tanna, in the baraita cited below, maintains that the obligation of a husband to provide his wife’s sustenance applies by Torah law, as it is taught with regard to the verse pertaining to a husband’s obligations toward his wife: ''If he takes another wife for himself, her food [she’era], her clothing [kesuta], and her conjugal rights [onata], he shall not diminish'' (Exodus 21:10). ''She’era''; this is sustenance, and it likewise states: ''Who also eat the flesh [she’er] of my people'' (Micah 3:3). ''Kesuta'' is understood in its literal sense as referring to clothing. ''Onata''; this is her conjugal rights, which is stated in the Torah, and so it says: ''If you shall afflict [te’aneh] my daughters'' (Genesis 31:50), which indicates that a husband may not deprive his wife of her conjugal rights.
Rachi non traduit
עונה האמורה בתורה. כאן נאמרה עונת תשמיש ולקמן (כתובות דף סא:) תנן אימת היא עונה:
Tossefoth non traduit
אם תענה את בנותי. ואם תאמר דאדרבה מהאי קרא משמע דעונתה לאו היינו עונה של תשמיש דבפרק בתרא דיומא (דף עז.) משמע אם תענה את בנותי היינו שימנע מהן תשמיש דמהאי קרא נפקא לן דמניעת תשמיש המטה קרוי עינוי ויש לומר דה''נ קאמר קרא עונתה לא יגרע דבר שהוא כעינוי כשמונעו ממנה דהיינו תשמיש:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ''שְׁאֵרָהּ'' — זוֹ עוֹנָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה''. ''כְּסוּתָהּ'' — כְּמַשְׁמָעוֹ. ''עוֹנָתָהּ'' — אֵלּוּ מְזוֹנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וַיְעַנְּךָ וְיַרְעִיבֶךָ''.
Traduction
The baraita continues: Rabbi Elazar says: ''She’era''; this is her conjugal rights, and so it says: ''None of you shall approach to any who is near [she’er] of kin to him, to uncover their nakedness'' (Leviticus 18:6), which demonstrates that the word she’er is used in the context of sexual relations. ''Kesuta'' is understood in its literal sense as referring to clothing. ''Onata''; this is sustenance, and so it says: ''And He afflicted you [vayanekha], and made you suffer hunger, and fed you with manna'' (Deuteronomy 8:3).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source