Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 47a
מִשּׁוּם אֵיבָה.
Traduction
The Gemara explains: The reason is due to enmity, so that he should not bear a grudge against her for finding articles and withholding them from him, which might lead him to become reluctant to provide her with sustenance.
Rachi non traduit
משום איבה. דכיון דאינו חייב במזונותיה אי אמרת מציאתה שלה איכא איבה ולא זיין לה תו:
Tossefoth non traduit
משום איבה. פירש בקונטרס כיון דאינו חייב במזונותיה אי אמרת דמציאתה לעצמה איכא איבה ולא זיין לה ולר''י נראה איבה דמציאתה היינו שלא יקדשנה למנוול ומוכה שחין והא דאמרינן בפ''ק דב''מ (דף יב:
ושם) גבי מציאת בנו ובתו הקטנים לא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שולחן אביו זהו קטן קטן ואינו סמוך על שולחן אביו זהו גדול היינו דווקא בקטן אבל בקטנה אפילו אינה סמוכה על שולחן אביה הויא מציאתה לאב משום איבה שלא יקדשנה למנוול ומוכה שחין ולשמואל דאמר התם קטן קטן ממש אפי' אין סמוך על שולחן אביו משום דבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו צ''ל לפ''ה דמתני' דהתם לצדדין קתני קטנה אפילו באינה סמוכה נערה בסמוכה וגדול הסמוך על שולחן אביו הוי מציאתו לעצמו לשמואל דליכא למיחש כולי האי לאיבה בבנים כמו בבנות דזילא בהו מילתא לחזר על הפתחים אבל קשה לפ''ה דפשיטא ליה לעיל דמציאתה לאחר מיתת האב לעצמה אע''ג דניזונית מן האחין ומה שפירש בקונטרס לעיל דלהכי פשיטא ליה דלעצמה דלא שייך בהו איבה כיון דבעל כרחייהו מיתזנא אין נראה לרשב''א דשייך איבה אפילו היכא דקא מיתזנא בעל כרחייהו שלא יטריחוה כל שעה לב''ד במזונות כדמוכח לקמן בפרק אלמנה (כתובות דף צה: ושם) דאלמנה מעשה ידיה ליתומים אע''ג דבעל כרחייהו מיתזנא ומעשה ידיה אינן של בעל אלא משום איבה כדאמר בפרק אע''פ (לקמן כתובות דף נח:) מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה ולפי' ר''י ניחא ואע''ג דמציאת אשה לבעלה אינה אלא משום איבה ואמר בפרק אלמנה (לקמן כתובות דף צו.) דגבי יתומים תיהוי לה איבה ואיבה ההיא איבה לאו משום מזונות הוא דלא דמיא למעשה ידיה אלא איבה דקטטה ובקטטה דידה ודיתומין והבת עם האחים לא חיישינן כיון דליכא איבה דמזונות ועוד נראה לר''י דמציאתה דומיא דקידושיה דהוי דאב אפילו אינה סמוכה על שולחנו ומעשה ידיה נמי אפילו אינה סמוכה הויא העדפה דאב:
בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. מְנָלַן? דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמַּעֲשֵׂה הַבַּת לָאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה'', מָה אָמָה מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ — אַף בַּת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי קְטַנָּה, דְּמָצֵי מְזַבֵּן לַהּ, אֲבָל נַעֲרָה, דְּלָא מָצֵי מְזַבֵּן לַהּ — מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דִּידַהּ הָווּ!
Traduction
§ The mishna further taught that a father is entitled to his daughter’s earnings. The Gemara asks: From where do we derive this? The Gemara answers: As Rav Huna said that Rav said: From where is it derived that the earnings of a daughter belong to her father? As it is stated: ''And if a man sell his daughter to be a maidservant'' (Exodus 21:7), which indicates that just as with regard to a maidservant, her earnings belong to her master, as she was sold for this purpose, so too with regard to a daughter, her earnings go to her father. The Gemara asks: But one can say that this applies only to a minor, as a father can sell her as a maidservant. However, with regard to a young woman, whom he cannot sell, perhaps her earnings should belong to her.
מִסְתַּבְּרָא דְּאָבִיהָ הָווּ, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָאו דְּאָבִיהָ, אֶלָּא הָא דְּזַכִּי לֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב לְמִימְסְרַהּ לְחוּפָּה, הֵיכִי מָצֵי מָסַר לַהּ? הָא קָמְבַטֵּל לַהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ.
Traduction
The Gemara responds: It is reasonable that her earnings should go to her father, as, if it should enter your mind to say that her earnings do not belong to her father, what about the fact that the Merciful One entitles a father to bring his daughter, when she is a young woman, to the wedding canopy? How can he bring her to the wedding canopy? Doesn’t he thereby cause her to neglect her earnings at that time, as she cannot work while getting married? If she has the rights to her own earnings, she can object on these grounds.
Rachi non traduit
הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה. כדכתיב את בתי נתתי כל נתינות שבה במשמע ואותו היום אינה עושה מלאכה היכי מצי כו':
Tossefoth non traduit
דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה. פירש בקונטרס דכתיב את בתי נתתי ואע''ג דקרא כשהיתה קטנה כדפרישית לעיל אלא דבלאו הכי פריך שפיר ועי''ל דהא דפריך לעיל ה''מ קטנה משום דאכתי לא קים לן שיהא לאב שום כח בנערה אבל הכא דכבר למד שיש לו כח לקדשה תו לית לן לאוקמא קרא בקטנה דווקא ולפ''ה דלעיל דזינתה אחר החופה לא הויא בסקילה ע''כ חופה הויא בנערות מדנסקלה על זנות בית אביה וצ''ע אמאי לא גמרינן קידושין מחופה:
פָּרֵיךְ רַב אַחַאי: אֵימָא דְּיָהֵיב לַהּ שְׂכַר פְּקַעְתַּהּ. אִי נָמֵי דִּמְסַר לָהּ בְּלֵילְיָא. אִי נָמֵי דִּמְסַר לַהּ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.
Traduction
Rav Aḥai refutes this claim: Say that when he brings her to the wedding canopy, he gives her the wages she neglects by taking a break from her work, and therefore the above objection does not apply. Alternatively, it is referring to a case where he brought her to the wedding canopy at night, when she does not work. Alternatively, it means that he brought her to the wedding canopy on Shabbatot or Festivals, when it is prohibited to work.
Rachi non traduit
פקעתה. בטילותה:
Tossefoth non traduit
דמסר לה בשבתות וי''ט. אע''ג דאמר במו''ק (דף ח:
ושם) ושמחת בחגך ולא באשתך דאין נושאין נשים בחולו של מועד משום דאין מערבין שמחה בשמחה ודרשה גמורה היא כדאמר בחגיגה (דף ח: ושם) דהוי מדאורייתא איכא למימר דהכא איירי שעה אחת לפני יו''ט שהוא כיו''ט לענין מלאכה דתוספת דאורייתא ובטילה באותה שעה מן המלאכה א''נ כשמסרה האב לשלוחי הבעל או נשואין בלא סעודה אע''ג דאמר בהחולץ (יבמות דף מג: ושם) דנשואין בלא סעודה איכא שמחה לא חשיבא שמחה כולי האי שיהא אסור לישא ביו''ט מטעם זה:
אֶלָּא: קְטַנָּה לָא צְרִיכָא קְרָא — הַשְׁתָּא זַבּוֹנֵי מְזַבֵּין לַהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ מִיבְּעֵי?! [אֶלָּא] כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא, לְנַעֲרָה.
Traduction
Rather, the Gemara reverts to the original exposition based upon the case of a Hebrew maidservant, and argues that with regard to a minor, it is not necessary to derive from a verse that her father is entitled to her earnings, for the following reason: Now, if her father has the right to sell her as a maidservant, is it necessary to state that her earnings belong to him? Rather, when the verse was necessary, it was to teach that the earnings of a young woman also belong to her father.
Rachi non traduit
אלא קטנה לא צריכא קרא. דקשיא לך לעיל אימא ה''מ קטנה דמצי מזבן לה לאו קושיא היא:
כי איצטריך קרא לנערה. ואע''ג דעיקר קרא בקטנה כתיב מיהו קרא יתירא הוא דכתיב לאמה לאקושי בת לאמה להיקישא דנערה אתיא:
Tossefoth non traduit
השתא זבוני מזבן לה כו' כי איצטריך קרא לנערה. הקשה ה''ר יעקב מאורלינ''ש דאמאי איצטריך בערכין (דף כט:) למילף מק''ו דאין אדם יכול למכור את בתו כשהיא נערה דהשתא מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר תיפוק ליה מהכא דאין יכול למוכרה מדאיצטריך לאמה דאי יכול למוכרה מה צריך קרא פשיטא דהשתא זבוני מזבן לה מעשה כו' ושמעתי בשם מורי הר''ם דמהכא נמי לא ידעינן אלא מכח ק''ו דהשתא זבוני מזבין לה ולי נראה דאי לאו ק''ו דהתם ה''א דמצי מזבן לה והוה דרשינן מלאמה דמעשה ידיה לאביה אפי' בבוגרת:
בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ''.
Traduction
§ The mishna taught that a father is entitled to effect the nullification of his daughter’s vows. The Gemara asks: From where do we derive this? The Gemara answers that it is written: ''Being in her youth, in her father’s house'' (Numbers 30:17), and the Torah proceeds to explain that during this period a father can nullify his daughter’s vows.
Rachi non traduit
בנעוריה. גבי הפרת נדרים כתיב והכי קאמר בנעוריה ברשות אביה היא וכי תימא הא בהדיא כתיב כי הניא אביה אותה אי לאו האי הוה אמינא בקטנה משתעי:
וּמְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''וְיָצְאָה... וְהָיְתָה'', אִיתַּקּוּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָיהּ.
Traduction
The mishna further taught: And he accepts her bill of divorce on her behalf. The Gemara asks: From where do we derive this? The Gemara answers that it is written: ''And she departs out of his house and goes and becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2). This verse juxtaposes departing a marriage and becoming a wife, which teaches that the halakhot of betrothal apply to her departing her husband’s home via a bill of divorce. Consequently, just as a father has the right to accept betrothal on his daughter’s behalf, he can also receive a bill of divorce on her behalf.
וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאָב אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֵּי בִתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאָב אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֵּי בִתּוֹ. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: בִּשְׁלָמָא בַּעַל, תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן פֵּירֵי, דְּאִם כֵּן מִימְּנַע וְלָא פָּרֵיק,
Traduction
§ The mishna taught that a father may not consume the produce of his daughter’s property during her lifetime. The Sages taught in a baraita: A father may not consume the produce of his daughter’s property during his daughter’s lifetime. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: A father may consume this produce during his daughter’s lifetime. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains that the first tanna holds: Granted, in the case of a husband, the Sages decreed for him that he should consume her produce, as if this were not so, he would refrain from redeeming her if she were captured. The right of a husband to consume the produce of his wife’s property was instituted in order to correspond to his obligation to redeem his wife from captivity.
Rachi non traduit
ומימנע ולא פריק. לפיכך תקנו לו פירות כדאמר לקמן ופירקונה תחת פירות דליכלינהו בעל וכל פדיונה יהי עליו אם רב אם מעט דאי אמרת לינחינהו ויפדוה מהם אם תהיה שבוייה זמנין דלא מלו והשתא יהיב מדידיה:
אֶלָּא אָב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר — דְּמִימְּנַע וְלָא פָּרֵיק? בְּלָאו הָכִי פָּרֵיק לַהּ! וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אָב נָמֵי מִימְּנַע וְלָא פָּרֵיק. סָבַר: כִּיסָא נְקִיטָא עִילָּוַהּ, תֵּיזִיל וְתִפְרוֹק נַפְשַׁהּ.
Traduction
However, in the case of a father, what is there to say? That he will refrain from redeeming her? Even without this right to the produce of her property he will redeem her, as she is his daughter and he will certainly not turn a blind eye to his own flesh and blood. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: If he is deprived of the right to the produce of his daughter’s property, a father will also refrain from redeeming her, as he will reason: A pouch of money is held in her hand for a time of need, so let her go and redeem herself.
Rachi non traduit
כיסא נקיטא. כיס מלא מעות יש לה בסגולה ועד הנה לא נהניתי מהם עתה תפדה את עצמה ואם יחסר אני לא אשלים:
נִיסֵּת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל שֶׁהוּא אוֹכֵל כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב לָהּ פֵּירוֹת, כְּסוּת וְכֵלִים שֶׁיָּבוֹאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעְלָהּ — מֵתָה, לֹא זָכָה הַבַּעַל בִּדְבָרִים הַלָּלוּ. מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ: זָכָה הַבַּעַל בִּדְבָרִים הַלָּלוּ.
Traduction
§ The mishna further taught that if the daughter married, the husband has more rights than her father, as he consumes the produce of her property. The Sages taught in a baraita: If the father wrote for her in her marriage contract that he was providing produce, clothing, and vessels that would come with her as a dowry from her father’s house to her husband’s house, and she died during the betrothal period, the husband does not have the right to these objects. They said in the name of Rabbi Natan: The husband does have the right to these objects.
Rachi non traduit
כתב לה פירות כסות וכלים. פסק לה האב בנדוניתה שתכניס לבעלה מטלטלין כגון פירות תלושין וכסות וכלים וכתבן לה מן האירוסין:
ומתה. באירוסין לא זכה כו':
Tossefoth non traduit
כתב לה פירות כסות וכלים. למאי דמוקי בקונטרס הך ברייתא מן האירוסין הא דקתני לקמן הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל כו' מתה אביה יורשה אתיא כרבנן ומיהו בנישואין כ''ע מודו כדקתני בסיפא דההיא ואין נראה לר''ת דאי מן האירוסין למה קבעה אמתני' דהכא דאיירי בנישאת ועוד אמאי זכה לרבי נתן הא קתני שכתב שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה והא לא באו ועוד דמסיק אבל הכא משום איחתוני הוא ואי באירוסין אירוסין לא הוי קרי חיתון אלא איקרובי דעתא כדלקמן בריש אע''פ (כתובות דף נו.) ואע''ג דבפרק הנושא (לקמן כתובות דף קב.) קאמר גבי כמה אתה נותן לבתך כך וכך וכו' דאיירי באירוסין בההיא הנאה דאיחתני אהדדי גמרי ומקנו באמירה יש לומר דה''פ בההיא הנאה שיבואו לבסוף לידי חיתון נשואין גמרי ומקנו אהדדי אף בשעת אירוסין ונראה לר''ת דהך ברייתא בנשואין מיירי וטעמא דלא זכה לתנא קמא משום דאנן סהדי דאין דעת האב ליתן נדוניא זו אלא ע''מ שתהנה בתו ממנה כמו הבעל ולרבי נתן לית ליה אומדנא וזכה הבעל וקאמר לימא דבפלוגתא דרבי אלעזר ורבנן קמיפלגי דמ''ד לא זכה כרבי אלעזר ואע''ג דההוא דר''א באירוסין והכא בנישואין מכל מקום מדמה להו כי היכי דאזיל ר' אלעזר בתר אומדנא דלא כתב אלא על מנת לכונסה ה''נ אזיל בתר אומדנא שלא כתב אלא על מנת שתהנה בתו ולבתר הכי קאמר למ''ד זכה דעד כאן לא קאמר ר''א אלא מדידיה לדידה דלא אקני לה אלא ע''מ לכונסה משום חיבת חופה אבל מדידה לדידיה אפי' ר''א מודה דדי לנו באומדנא של חיתון נישואין אע''ג דאיכא תו אומדנא אחרינא די לנו באומדנא זו כיון דהוי מדידה לדידיה ולא דמי לההיא דר''א דהוי מדידיה לדידה ואי הוה שייך התם אומדנא אחרינא הוה אמדינן ופסק רבינו תם וכן רבינו חננאל כרבנן דרבי נתן משום דמוקמינן להו כר''א בן עזריה דפסקינן הילכתא כוותיה בפרק אע''פ (לקמן כתובות דף נו.) ואע''ג דדחי הש''ס לא דכולי עלמא כר' אלעזר דיחויא בעלמא הוא ואדיחויא לא סמכינן והורה ר''ת הלכה למעשה בחתן אחד שמתה אשתו והיה אבי הכלה מוחזק בנדוניא ופסק לה דלא זכה הבעל מכח שמעתין דהכא ועוד תיקן לא מכח ההלכה שאפי' בעל מוחזק שיחזיר אם מתה בתוך שנה וחזר בו בסוף ימיו מאותה תקנה והא דאמרינן בפ' מציאת האשה (לקמן כתובות דף סו.) הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן לך אי אפשי ליתן ופריך בירושלמי ולא דברים הניקנין באמירה הן ומשני כשפסק על מנת לכנוס דמשמע הא אם כנס גובה אחיו לא קשה מידי לפירוש רבינו תם דהתם הרי בתו קיימת והיבם רוצה ליבמה והא דאמרינן בתורת כהנים ותם לריק כחכם זה שפוסק לבתו ממון מרובה ומתה בתוך שבעת ימי המשתה הרי הפסיד בתו והפסיד ממונו ההיא אתיא כרבי נתן א''נ כרבנן ומיירי שהחתן מוחזק בה וצריך עיון שלא יקשה לרבינו תם דלקמן בריש אע''פ (כתובות דף נו.) מוכח דרבנן נמי אזלי בתר אומדנא דחיתון ועוד דחוק קצת לרבינו תם דמה לו להזכיר מדידיה לדידה ומדידה לדידיה הל''ל ע''כ לא קאמר רבי אלעזר אלא משום דלא נישאת אבל הכא דנישאת לא ועוד דכולהו אמוראי דלקמן משמע דאית להו דבעל יורשה משמסרה האב לשלוחי הבעל ושמא היינו כשהכתובה ביד הבעל וברייתא דקתני התם לקמן אע''פ שכתובתה בבית אביה בעלה יורשה אתיא כרבי נתן:
לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי, דִּתְנַן: נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵירוּסִין — גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מִן הַנִּשּׂוּאִין — גּוֹבָה אֶת הַכֹּל, וּמִן הָאֵירוּסִין — בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה מָנֶה,
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that the dispute of these tanna’im is parallel to the dispute between Rabbi Elazar ben Azarya and the Rabbis. As we learned in a mishna (54b): If a woman was widowed or divorced, whether from marriage or from betrothal, she collects the entire sum specified in her marriage contract, including any extra amount her husband added to the standard sum required by the Sages. Rabbi Elazar ben Azarya says: If she was widowed or divorced from marriage, she collects the entire amount. But if she was widowed or divorced from betrothal, she is entitled to collect only the standard minimum sum required by the Sages: If she was betrothed as a virgin she collects two hundred dinars, and if she was a widow she is entitled to one hundred dinars.
Rachi non traduit
לימא בפלוגתא כו'. דמ''ד בעלה יורש נדונייתה מן האירוסין כרבנן דאמרי אם מת הוא גובה את הכל מנה מאתים ותוספת אלמא כתובתה קיימא כאילו נישאת אם מתה איהי נמי ירית איהו נדוניא שאף היא בתוך השטר נכתבה דהכי כתבינן דא נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה כך וכך וצבי ואוסיף לה מדיליה כך וכך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source