Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 42b
מַאי לָאו בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין! לָא, בְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין.
Traduction
What, is it not referring to a case where he has stood trial, and yet Rabbi Shimon does not render him liable for the oath as the payment was originally a fine? Rabba refutes this argument: No, that baraita is referring to a situation where he has not stood trial.
Rachi non traduit
מאי לאו בשעמד בדין. בב''ד אחד ובאו עדים באותו ב''ד וחייבוהו ב''ד על פיהם ועכשיו זה תובעו מה שחייבוהו ב''ד וחזר וכפר וקתני פטור:
בשלא עמד בדין. ועדיין לא העידו עדים:
Tossefoth non traduit
מאי לאו בשעמד בדין. וא''ת בשלמא לרבי יוחנן דסגי ביחוד כלי דסבירא ליה דמעות קונות אתי שפיר דאע''ג דייחד לו כלי לקנס וקני ליה מ''מ דין קנס עליו לענין קרבן שבועה ולענין כמה דברים עד שיבא לידו אלא לר''ל דלא מיחייב קרבן שבועה אלא כשנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו אמאי פטר ר''ש הכא הואיל ועמד בדין ונטלו הימנו ממון גמור הוא ואומר רשב''א דלריש לקיש מצי למימר דמיירי שנתן לו כלי בתורת משכון לקנסו וחזר והפקידו אצלו דהואיל ולא נתן לו אלא בתורת משכון לא חשיב ממון אע''פ שהיה בידו תימה לרבינו יצחק בהפיל את שינו וסימא את עינו אמאי לא מיחייב קרבן שבועה הא מתחייב בהודאתו כיון שעמד בדין ופטרוהו ב''ד ואין לו עליו כלום ושמא כיון דאכתי מחוסר גט שחרור אם היה מודה שסימא את עינו לא היה יוצא לחירות:
לא בשלא עמד בדין. וא''ת אי בלא עמד בדין פשיטא דלא מיחייב קרבן שבועה דלא מידי כפריה דאי מודה מיפטר ומה צריך קרא דוכחש לכך והו''ל לאקשויי ת''ל וכחש אשר ירשיעון אלהים מיבעי ליה כדפריך לקמן ת''ל וכחש ת''ל ונתן מיבעי ליה וי''ל דהכא לא בעי לאקשויי הכי דאיכא למימר אסמכתא בעלמא הוא אבל לקמן פריך שפיר כי היכי דוכחש הוה לדרשא גמורה לענין שאר קנסות הכי נמי הוה דרשא גמורה לענין אונס ופתוי:
וְהָא מִדְּרֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, סֵיפָא נָמֵי בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּשַׁלְּמִין עֲלֵיהֶם אֶת הַקֶּרֶן. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וּמוֹצִיא שֵׁם רַע, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּמָעֲלָה מַעַל'', רִיבָּה.
Traduction
Abaye persists: But from the fact that the first clause of the baraita deals with one who has stood trial, it follows that the latter clause also deals with one who has stood trial. As the baraita teaches in its first clause: I have derived the halakha only for matters for which one pays the principal. With regard to the payments that are double the principal, and payments that are four and five times the principal, and those of the rapist, and the seducer, and the defamer, from where is it derived that all these are included in the liability to bring an offering for falsely taking an oath on a deposit? The verse states: ''If anyone sin and commit a trespass [ma’ala ma’al]'' (Leviticus 5:21). The doubled usage of the word trespass serves to amplify and include any false oath taken in denial of monetary liability.
Rachi non traduit
והא מדרישא. מילתייהו דרבנן דאיפליגו עליה וחייבוהו קרבן שבועה איירי בשעמד בדין מכלל דסיפא כלומר ר''ש דאתא לאיפלוגי עלייהו בדכוותה איירי:
אין לי. שיתחייב קרן וחומש ואשם:
Tossefoth non traduit
[תשלומי כפל ותשלומי ד' וה'. ר''ש לא פליג אהא דלא שביק איניש מידי דכי מודה מיחייב ותבע מידי דכי מודה מיפטר דהכא הכל קייץ. מהר''מ] ת''י כ''י:

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, כְּפֵילָא מִי אִיכָּא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. וּמִדְּרֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, סֵיפָא נָמֵי בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין!
Traduction
Abaye analyzes this statement: What are the circumstances? If this is referring to a situation when he has not stood trial, is there double payment in that case? Everyone agrees that one who admits his guilt is exempt from the double payment, and yet this obligation is mentioned in the baraita. Rather, it is obvious that the baraita is referring to a case where it is claimed that he has already stood trial and was declared liable to pay the double payment, and the accused individual denies this claim. Abaye summarizes his question: And from the fact that the first clause of this baraita deals with one who has stood trial, the latter clause also deals with one who has stood trial, and even so Rabbi Shimon does not deem him liable to bring an offering for his oath.
Rachi non traduit
כפילא מי איכא. מי יימר דגנב דתבעיה כפילא ועוד דלמא מודי ומיפטר:
אלא פשיטא בשעמד בדין. והא דקתני יצאו אלו שהן קנס לקמן מפרש לה שעיקרן קנס:
אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, וְסֵיפָא בְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין, וְכוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְשִׁינּוּיֵי דְּחִיקֵי לָא מְשַׁנֵּינַן לָךְ. דְּאִם כֵּן אָמְרַתְּ לִי: לִיתְנֵי רֵישָׁא ''רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר'', אוֹ לִיתְנֵי סֵיפָא ''דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן''.
Traduction
Rabba said to him: I could answer you that the first clause deals with one who is accused of already having stood trial and been deemed liable, and the latter clause deals with one who has not stood trial, and this entire baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. According to this answer, Rabbi Shimon concedes that after one has been deemed liable in court, the double payment attains the status of a regular monetary obligation rather than a fine, and therefore in the first case in the baraita he is liable to bring an offering and a payment for his admission. But I will not answer you a far-fetched answer, for if it is so, that the entire baraita represents the opinion of Rabbi Shimon, you could say to me: Let the tanna of the baraita either teach explicitly in the first clause: Rabbi Shimon says, or let him teach in the latter clause: This is the statement of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
או ליתני רישא. דכולה רבי שמעון אומר או ליתני סיפא כו' מאי שנא דאיפסיק ותנא רבי שמעון אומר בי מיצעי:
אֶלָּא: כּוּלַּהּ בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, וְרֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
Rabba continued: Rather, I will say that the entire baraita is referring to one who has stood trial, and as for the difference in halakha, the first clause is in accordance with the opinion of the Rabbis, who deem one liable to bring the offering of an oath in a case where the plaintiff says that the defendant stood trial, was found liable, and swore falsely. And the latter clause represents the opinion of Rabbi Shimon, who exempts one who confesses from bringing the offering of an oath.
וּמוֹדֵינָא לָךְ לְעִנְיַן קָרְבַּן שְׁבוּעָה דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, מִ''וְּכִחֵשׁ''.
Traduction
And I concede to you, Abaye, with regard to the liability to bring an offering for falsely taking an oath on a deposit, that the Merciful One exempts him from this offering here, based upon the verse ''And deal falsely with his neighbor in a matter of a deposit,'' (Leviticus 5:21), which indicates that one is liable to bring an offering only if he lied about a claim that was originally a monetary obligation.
Rachi non traduit
ומודינא לך לענין קרבן שבועה. דלרבי שמעון אע''ג דעמד בדין לא מיחייב עליה קרבן שבועה:
וְכִי קָאָמֵינָא מָמוֹן הָוֵי — לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו.
Traduction
And when I say that Rabbi Shimon maintains that after one is declared liable in court his obligation to pay is considered a regular monetary payment rather than a fine, that is not to say that he is liable to bring an offering for falsely denying a monetary claim, but rather to say that the recipient of the payment bequeaths it to his sons. Unlike a fine, which does not pass by inheritance to one’s heirs, this is classified as a regular monetary payment. Consequently, if the perpetrator was deemed liable in court and ordered to pay the father of the girl he raped or seduced, and the father died before receiving payment, his sons inherit the right to that payment.
Rachi non traduit
להורישו לבניו. משעמד בדין ומת עד שלא הספיק לגבות הרי הוא של אחיה ולא שלה:
אֵיתִיבֵיהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. וְאִי אָמְרַתְּ מָמוֹן הָוֵי לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו, לְעַצְמָהּ אַמַּאי? דְּאַחִין בָּעֵי מִיהְוֵי!
Traduction
Abaye raised an objection to this last point from the mishna. Rabbi Shimon says: If the daughter did not manage to collect the payments before the father died, they belong to her. And if you say that this fine is a monetary payment to the extent that one can bequeath it to his sons after the trial, why does the money belong to her? Since the trial has taken place, it should be the property of the brothers by inheritance from their father, as it is already considered a regular monetary obligation that is owed to the father.
Tossefoth non traduit
דאחין בעי למיהוי. בשלמא לדידי הוא קנס לכל מילי מדגלי רחמנא לענין קרבן שבועה אלא לדידך דאחין בעי למיהוי תימה וכי רבה לא ידע מתני' ותירץ ר''י ברבי אברהם דרבה דאמר דממון הוי להורישו לבניו היינו כשאין הבת קיימת אבל מתני' איירי כשהבת קיימת דאז אין ראוי להורישו לבניו כל זמן שלא בא לידו משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ואביי דאקשי ליה לא ניחא ליה לאיפלוגי בהאי ורבה נמי הודה לו:
אָמַר רָבָא: הַאי מִילְּתָא קְשַׁאי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְלָא אִיפְּרַק, עַד דִּיתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא וּפָירְקַהּ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ''וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף'', לֹא זִיכְּתָה תּוֹרָה לָאָב אֶלָּא מִשְּׁעַת נְתִינָה.
Traduction
Rava said: This matter was difficult for Rabba and Rav Yosef for twenty-two years without resolution, until Rav Yosef sat at the head of the academy and resolved it in the following manner: There, in the case of a rape, it is different, as the verse states: ''And the man who laid with her shall give the young woman’s father fifty shekels of silver'' (Deuteronomy 22:29), from which it is inferred: The Torah entitled the father to this money only from the time of giving. Consequently, if the father dies before receiving the money, he does not bequeath his right to the money to his sons. Instead, the daughter is considered to take her father’s place as the plaintiff, because she was the victim, and the money is paid to her.
Rachi non traduit
עשרין ותרתין שנין. הן היו ימי שררתו של רבה ומת וישב רב יוסף בראש וסייעוהו מן השמים לפרקה להיות לו לשם לפי שהיה רבה חריף ולכך קראוהו עוקר הרים ורב יוסף היה בעל שמועות ומשנה וברייתא לכך קראוהו סיני:
וְכִי קָאָמַר רַבָּה מָמוֹנָא הָוֵי לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו — בִּשְׁאָר קְנָסוֹת.
Traduction
And when Rabba said that the fine imposed by a court is considered a regular monetary obligation with regard to one’s ability to bequeath it to his sons, he was not referring to this particular case of a rapist or seducer, but only to other fines, which do have the status of regular monetary obligations after the court delivers its verdict.
Rachi non traduit
וכי אמר רבה ממונא הוי להורישו. משעמד בדין בשאר קנסות ולא מיפטר תו בהודאה:
אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי עֶבֶד, דִּכְתִיב: ''כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדוֹנָיו'', הָכִי נָמֵי לֹא זִיכְּתָה תּוֹרָה לָאָדוֹן אֶלָּא מִשְּׁעַת נְתִינָה?! ''יִתֵּן'' לְחוּד, ''וְנָתַן'' לְחוּד.
Traduction
The Gemara asks: However, if that is so, that the verb ''give'' is explained in this manner, with regard to an ox that killed a slave, where it is written: ''He shall give to their master thirty shekels of silver'' (Exodus 21:32), so too will you say that the Torah entitled the master only from the time of giving? The Gemara answers: ''Shall give [yiten],'' is distinct, and ''shall give [venatan],'' is distinct. The first expression, which is stated with regard to an ox that killed a slave, does not indicate that the recipient acquires the right to the money only from the moment it is given, whereas the formulation employed in the case of rape does indicate that this is the case.
Rachi non traduit
יתן לחוד ונתן לחוד. יתן משמע לשון צווי ולעולם ונתן משמע דבר הנתון כבר:
Tossefoth non traduit
ונתן לחוד. וגבי מוציא שם רע דכתי' ונתנו לאבי הנערה איכא למימ' ונתן לחוד ונתנו לחוד:
אִי הָכִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְכִחֵשׁ''? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְנָתַן'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, that the main source for this halakha is the phrase ''shall give [venatan],'' when it was taught in the baraita that a man who rapes or seduces a woman is not liable to bring the offering for a false oath in denial of a monetary claim, rather than saying that this is derived from the fact that the verse states ''and deal falsely,'' he should have said that it is derived from the fact that the verse states ''shall give,'' as this is the phrase that teaches that the payment is considered a fine even after he has stood trial.
Rachi non traduit
אי הכי. דשאני קנס דאונס ומפתה משאר קנסות דאפילו עמד בדין נמי לאו ממונא הוא:
ת''ל וכחש. בתמיה כלומר מאי איריא דנסיב לה הש''ס לפטורא מוכחש כי היכי דיליף שאר קנסות כלומר מדלא דמי לתשומת יד למיהוי עיקר תחילתו ממון תיפוק ליה דהשתא נמי לאו ממונא הוא דרחמנא אמר ונתן דלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה:
Tossefoth non traduit
אי הכי ת''ל וכחש ת''ל ונתן מיבעי ליה. בשלמא לדידי מונתן לא גמרי מידי וכולה מילתא ילפינן מוכחש דאף דלא הוי ממון להורישו לבניו ילפינן מהתם מדגלי רחמנא גבי קרבן שבועה אלא לדידך דילפת מונתן דלא הוי ממונא עד שעת נתינה ולא זכי אב אחר העמדה בדין כמו קודם א''כ ונתן מיבעי ליה ואין צריך קרא דוכחש על כך דפשיטא דכיון דאי מודה מיפטר פטור נמי מקרבן שבועה:
אָמַר רָבָא: כִּי אִיצְטְרִיךְ ''וְכִחֵשׁ'' — כְּגוֹן שֶׁעָמְדָה בַּדִּין, וּבָגְרָה וּמֵתָה. דְּהָתָם, כִּי קָא יָרֵית אָבִיהָ — מִינַּהּ דִּידַהּ קָא יָרֵית.
Traduction
In answer to this question, Rava said: When it was necessary to cite a proof from ''and deal falsely,'' it was with regard to a situation where the young woman’s case was brought to trial, and the court ruled in her favor, and she reached majority and subsequently died before the money was paid. The reason that ''and deal falsely'' is necessary in that case is because there, when the father inherits, it is from her that he inherits.
Rachi non traduit
כי איצטריך וכחש. לקנס דאונס ופתוי למילפינהו בהדי שאר קנסות לפטורא מוכחש משום דעיקרן קנס ולא מצי למילף מונתן:
כגון שעמדה בדין ובגרה. דלרבי שמעון דידה הוא דכי היכי דפליג במתניתין בלא הספיקה לגבות עד שמת האב הכי נמי פליג בלא הספיקה לגבות עד שבגרה דקאמר ת''ק הרי הן של אב ולרבי שמעון הרי הוא של עצמה ואם מתה אחרי כן ירית לה אביה מכח דידה והוי ממון גמור ואע''ג דלא מטא לידה דלגבי דידה לא הוה שאני משאר קנסות דמשעת העמדה בדין ממונא הוא וכי מייתא ירית הוא כל זכות שהיה לה בו הלכך מונתן לא מצי למיפטריה ונסיב הש''ס מוכחש ומשום דעיקרו קנס:
Tossefoth non traduit
כי אצטריך קרא כגון שעמדה בדין ובגרה ואח''כ מתה דכי ירית מינה דידה קא ירית. ואע''ג דהשתא ממון גמור הוא שלא בא לידו מכח קנס ואי מודה מיחייב אפ''ה פטור מקרבן שבועה מוכחש והיינו דפריך למאי דשני השתא יצאו אלו שהן קנס ממון הוא אבל עד השתא הוה אתי ליה שפיר דקרי ליה קנס הואיל ובא לידו מכח קנס ואי מודה מיפטר אבל השתא דמוקמינן לקרא בכי האי גוונא כגון שעמדה בדין ומתה שלא בא לידו מכח הקנס אלא מכח ירושה ומלתא דפשיטא היא דאי מודה מיחייב אמאי קרי ליה קנס ומשני תני יצאו אלו שעיקרן קנס והשתא כולהו קנסות משעמד בדין ממונא הוי ומיחייב בהודאתו ואפי' הכי גזירת הכתוב היא מוכחש דפטור מקרבן שבועה והכי נמי אפילו לר' אלעזר דאמר נשבעין על הקרקעות גזירת הכתוב היא דפטור מקרבן שבועה אע''ג דמיחייב בהודאתו:
אִי הָכִי, ''יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קְנָס'', מָמוֹן הוּא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁעִיקָּרָן קְנָס.
Traduction
The Gemara raises another difficulty: If so, the language of the baraita: Excluding these, as they are a fine, is inaccurate, as it is a regular monetary payment, not a fine. In answer to this question, Rav Naḥman bar Yitzḥak said that this phrase means: Excluding these, as they are originally a fine, and it is only once the court orders the man to pay that they are viewed as regular monetary payments.
Rachi non traduit
אי הכי. דבשעמד בדין אוקימתה וכבר נעשה ממון היכי קתני יצאו אלו שהן קנס הא ממון נינהו:
אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. טַעְמָא דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, הָא עָמַד בַּדִּין, דִּמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, קָרְבַּן שְׁבוּעָה נָמֵי מִיחַיַּיב!
Traduction
Abaye raised an objection to this explanation of the opinion of Rabbi Shimon, based upon the mishna in Shevuot cited above (42a), which states: Rabbi Shimon exempts him, as he does not pay a fine on his own admission. The Gemara infers: The reason that he is not liable to bring a guilt-offering is because he has not stood trial. However, if he has stood trial and been found guilty, in which case he pays on his own admission when he later admits that he was already convicted in court, he should also be liable to bring an offering if he denies that he was convicted in court and takes an oath to that effect. This contradicts the claim that, according to Rabbi Shimon, even after one is convicted in court, the payment is still considered a fine.
Rachi non traduit
שאינו משלם קנס כו'. ואי הוה מודי הוה מיפטר אלמא טעמא דרבי שמעון משום דאי הוה מודי מיפטר הוא והא ליתא אלא כשלא עמד בדין:
ה''ג והא עמד בדין דמשלם ע''פ עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב:
Tossefoth non traduit
הא עמד בדין דמשלם ע''פ עצמו כו'. ולדבריו דרבה קאמר לה בשלמא לדידי דסבירא לי דבכל קנסות אפילו עמד בדין אינו משלם ע''פ עצמו ולעולם חשיב קנס לרבי שמעון עד שיגיע לידו כדשמעינן מוכחש אתי שפיר דכל היכא דמיחייב ע''פ עצמו מיחייב נמי קרבן שבועה כגון עמדה בדין ובגרה ומתה דמינה ירית אלא לדידך הא כל קנסות שעמד בדין או באונס ומפתה שעמדה בדין ובגרה ומתה אף על גב דמיחייב בהודאתו פטור מקרבן שבועה תיקשי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, אַף עַל גַּב דְּעָמַד בַּדִּין — רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ מִ''וְּכִחֵשׁ''. אֶלָּא לְדִידְכוּ, אוֹדוֹ לִי מִיהַת הֵיכָא דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, דְּכִי קָא תָּבַע, קְנָסָא קָא תָּבַע,
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Shimon stated his opinion to them in accordance with the statement of the Rabbis themselves, as follows: According to my opinion, although he has stood trial, the Merciful One exempts him from the offering, as derived from the verse: ''And deal falsely with his neighbor in a matter of a deposit'' (Leviticus 5:21), which indicates that he is liable only for a claim that originally concerned a regular monetary payment. However, according to your opinion, you should at least concede to me in a case where he has not stood trial, that when one claims the money, he claims a fine and not a regular monetary payment.
Rachi non traduit
רחמנא פטריה. מקרבן שבועה:
מוכחש בעמיתו. שלא פירש בו אלא דברים שעיקרן ממון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source