Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 101a
יוֹצְאָה בְּגֵט צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
Traduction
One who leaves the marriage union through a bill of divorce is required to wait three months before remarrying.
Rachi non traduit
יוצאה בגט צריכה להמתין. ואע''ג דליכא לספוקי קטנה במעוברת לא חילקו חכמים בתקנתן בנשואות:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא כּוּלְּהוּ: הַמְמָאֶנֶת בְּאִישׁ — הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. נָתַן לָהּ גֵּט — הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Traduction
The Gemara asks: What is Shmuel teaching us by telling us all of this? We already learned it all in Yevamot (108a): In the case of one who refuses to continue living with a certain man, he is permitted to her relatives and she is permitted to his relatives, and she is not disqualified from marrying into the priesthood. If he gave her a bill of divorce, then he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives, and she is disqualified from marrying into the priesthood.
Tossefoth non traduit
תנינא כולהו. דכתובה נמי תנינא דהא שמואל תני ממאנת:
צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּלָא תְּנַן.
Traduction
The Gemara answers: It was necessary for him to mention that if she receives a bill of divorce, she is required to wait three months before remarrying, as we did not learn that halakha in the mishna. Once Shmuel mentioned the difference between one who refuses to continue living with her husband and one who is divorced, he mentioned the other differences between the two cases.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם, וְאֵין בַּעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, וְאֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לָהּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵינָהּ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה מֵיאוּן.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this dispute between Rav and Shmuel is parallel to a dispute between tanna’im, as the baraita teaches: Rabbi Eliezer says: The act of marriage by a minor girl is nothing, i.e., has no legal impact, when she is married off not by her father, and her husband is not entitled to any lost article that she finds, and not to her earnings; and he is not able to annul her vows; and he does not inherit from her; nor does he become impure for her if he is a priest. The principle is that her legal status is not that of his wife in every sense, only that she requires a refusal in order to leave the marriage.
Tossefoth non traduit
כללו של דבר אינה כאשתו כו'. מצינו למימר דאתיא לרבויי דאם היא בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה ואם היא בת כהן לישראל תאכל דהכי תנן בפ' ב''ש (יבמות קז:) ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום בת ישראל לכהן לא תאכל בת כהן לישראל תאכל:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם, וּבַעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, וְיוֹרְשָׁהּ, וּמִיטַּמֵּא לָהּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁיּוֹצְאָה בְּמֵיאוּן.
Traduction
Rabbi Yehoshua says: The act of marriage by a minor girl is something, i.e., has legal impact, and her husband is entitled to any lost article that she finds and to her earnings; and he is able to annul her vows; and he inherits from her; and he becomes impure for her, even if he is a priest. The principle is that her legal status is that of his wife in every sense, except for the fact that she leaves this union through refusal and does not need a bill of divorce.
Tossefoth non traduit
ובהפרת נדריה. היינו משהגיעה לעונת נדרים דאי לאו הכי אין נדרה נדר ואפי' אם תמצא לומר מופלא הסמוך לאיש דאורייתא דאיבעיא לן בנדה (דף מו:) אתי שפיר הא דיכול להפר אע''ג דליכא הכא אלא נשואין דרבנן דכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דכי האי גוונא מתרץ התם אמילתא אחריתי ולדברי רבי יהושע לא תיקשי היאך מיטמא לה אם כהן הוא הואיל והנשואין לא הוו אלא מדרבנן וי''ל דמיטמא לה משום מת מצוה הואיל ויורשיה לא ירתי לה קריא ולא ענו היא דהכי מתרץ בהאשה רבה (יבמות דף פט:) אמילתא אחריתא:
לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?
Traduction
Shall we say that Rav said that she does not receive payment of her marriage contract in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who holds that her marriage did not take effect, and that Shmuel said that she does receive payment of her marriage contract in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who holds that her marriage did take effect?
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.
Traduction
The Gemara rejects this: According to the opinion of Rabbi Eliezer, everyone agrees that a minor girl’s marriage has no legal standing and, as Rav said, she is not entitled to payment of her marriage contract.
Rachi non traduit
אליבא דר''א כ''ע לא פליגי. כלומר הא דאמרת שמואל דאמר כר' יהושע ולא כרבי אליעזר שפיר קאמרת דמודה שמואל דלרבי אליעזר אין כתובה לשום קטנה דהשתא ירושתה ומציאתה דמדידה לדידיה קאמר דלא מיתוקמא בה תקנתא דרבנן כ''ש כתובתה דמדידיה לדידה שהרי כשתקנו חכמים נשואין ליתומה ע''י אמה ואחיה להנאתה ולטובתה תקנו כדאמרינן ביבמות בפ' חרש שנשא את הפקחת כדי שלא יהו נוהגים בה הפקר שאין קטנה יודעת לשמור עצמה מלהתפתות:
כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַב: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם אֶלָּא מִדִּידַהּ לְדִידֵיהּ, אֲבָל מִדִּידֵיהּ לְדִידַהּ — לָא.
Traduction
When they disagree, they disagree in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. Shmuel is in accordance with the literal opinion of Rabbi Yehoshua. And Rav says that when Rabbi Yehoshua said there that a minor girl has a legal status of his wife in every sense, it was only with regard to her obligations toward him. But with regard to his obligations toward her, since according to Torah law they are not married, the Sages could not obligate the husband to pay her anything.
Rachi non traduit
כי פליגי אליבא דרבי יהושע. כלומר הא דאמרת דרב כר''א ולא כרבי יהושע ליתא דרב אפילו לר' יהושע אמרה:
ע''כ לא קאמר ר' יהושע. דמעשיה קיימין אלא מדידה לדידיה כגון ירושתה ומעשה ידיה ומציאתה שיהו לבעל כי היכי דלא לימנעו מלישא אותה וחכמים גזרו שתנשא כדי שלא ינהגו בה הפקר:
אבל מדידיה לדידה. כגון כתובה ותנאי כתובה:
וְלֹא בְּלָאוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב כָּהֲנָא: אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נִכְסֵי מְלוֹג, אֲבָל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אִית לַהּ.
Traduction
§ The mishna teaches that a girl who refuses to continue living with her husband, a woman who is forbidden by rabbinic law as a secondary relative, and an ailonit are not entitled to payment of a marriage contract and are not entitled to their worn clothes. Rav Huna bar Ḥiyya said to Rav Kahana: You told us in the name of Shmuel: They taught that she is not entitled to her worn clothes only with regard to the worn-out items of usufruct property [nikhsei melog], but she does have rights to the worn-out items of her guaranteed property [tzon barzel].
Rachi non traduit
צאן ברזל. צאן שהוא קשה ומתקיים לה כברזל לפי שקיבל עליו אחריות:
נכסי מלוג. שהכניסה לו ולא שמאום בכתובה והקרן לאשה ופירות לבעל:
נכסי צאן ברזל. הנישומין בכתובתה ודא נדוניא דהנעלת ליה מבית אבוה והוא מקבל עליו אחריות להחזירן לה כשתצא ממנו:
אבל. בלאות דנכסי צאן ברזל אית לה:
הָוֵי בַּהּ רַב פָּפָּא: אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַמְּמָאֶנֶת, אִי דְּאִיתַנְהוּ — אִידֵּי וְאִידֵּי שָׁקְלָא. וְאִי דְּלֵיתַנְהוּ — אִידֵּי וְאִידִי לָא שָׁקְלָא!
Traduction
Rav Pappa discussed it and wondered: To which part of the mishna is this referring? If we say that it is referring to one who refuses to continue living with her husband, then if the worn-out articles are still in existence, she takes both the usufruct and the guaranteed properties. Since the marriage is annulled, she takes whatever belongs to her. And if they are no longer in existence and were completely worn out over the course of time, then she does not take compensation for either of them, as the husband was within his rights to make use of them.
Rachi non traduit
אי דאיתנהו. קיימין:
אידי ואידי אית לה. שאין לנו לקונסה:
ואי דליתנהו. קיימין:
אידי ואידי. בין נכסי מלוג בין דצאן ברזל לית לה שיכול לומר שלי הוצאתי שהרי ברשות ב''ד נשאתיה וכשאוציאנה אחזור מה שקבלתי עלי בכתובה ובנכסי מלוג נמי אע''פ שלא ברשות הוציאם מיהו יכול לומר אין לי להחזירן עד שאגרשנה שמא תמות בחיי ואירשנה:
Tossefoth non traduit
אילימא אממאנת אי דליתנהו אידי ואידי לית לה. בהנך שבלה שלא כדין מיירי שכלה הקרן דאי בבלה כדין מאי מסיק בתר הכי גבי אילונית אי דליתנהו איפכא מיבעי ליה למה יש לו לשלם פירות שאכל כדין אלא ודאי שלא כדין איירי והשתא נמי אתיא שפיר הא דאמרינן ביבמות פרק ב''ש (יבמות דף קז.) אי אמרת נשואה תמאן שמיט ואכיל לה ומה בכך יתחייב לשלם מה שלא אכל כדין והיה דוחק רבי שמא היא לא תמצא עדים אבל עכשיו א''צ דפטור כדפרישית והא דתנן דממאנת אין לה פירות לא פירות שאכל קאמר דאפי' קרן גופיה אם אכלו אין לה אלא איצטריך לאשמועינן דאין לה פירות שליקט אפילו הן מונחין בעין בביתו ואין לפרש פירות דממאנת תקנת פירות כגון פירקונה דהיכי דמי אם מיאנה ואח''כ נשבית פשיטא ונשבית נמי ומיאנה בעודה שבויה פשיטא דבאלמנה נמי כי האי גוונא נשבית בחיי בעלה ומת אמרינן בפ' נערה (לעיל כתובות דף נב.) שאין יורשין חייבים לפדותה מיהו איכא לפרושי כגון שנשבית ולוותה ופדתה את עצמה ומיאנה דכי האי גוונא מיירי דאין לה מזונות כדמפרש לקמן בפ' בתרא (כתובות דף קז:). מ''ר:

אֶלָּא אַאַיְילוֹנִית: אִי דְּאִיתַנְהוּ — אִידֵּי וְאִידֵּי שָׁקְלָא, אִי דְּלֵיתַנְהוּ — אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: נִכְסֵי מְלוֹג דְּבִרְשׁוּתַהּ קָיְימִי — אִית לַהּ, נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל דְּלָאו בִּרְשׁוּתַהּ קָיְימִי — לֵית לַהּ!
Traduction
Rather, it must be that Shmuel’s statement is in reference to an ailonit. This too is difficult as, in that case, if the articles are still in existence she takes both the usufruct and the guaranteed properties. If they are no longer in existence, then Shmuel should have stated the opposite and said: With regard to the usufruct property, which remains in her possession during the marriage, she does receive compensation for it in the event that the marriage is annulled. However, she does not receive compensation for the guaranteed property, which does not remain in her possession during the marriage but in the possession of her husband.
Rachi non traduit
אי דאיתנהו אידי ואידי שקלא. שהרי הוא מוציאה מדעת:
ואי דליתנהו. ומפני שלא היה לו להעלות בדעתו שמא תמצא אילונית אתה פוטרו אם באת לחלוק בהן:
איפכא מבעי ליה נכסי מלוג דברשותה קיימי. שלא היה לו לבלותן וללובשן:
אית לה. אי סבירא לך עיילא ליה גלימא קרנא הוי:
נכסי צאן ברזל. שהוא קבל עליו אחריותן ברשות הוציאן:
אֶלָּא אַשְּׁנִיָּה, וּקְנַסוּ רַבָּנַן לְדִידַהּ בְּדִידֵיהּ וּלְדִידֵיהּ בְּדִידַהּ.
Traduction
Rather, it must be that Shmuel’s statement is in reference to a secondary forbidden relative, and the rationale for this halakha is that the Sages penalized both the husband and the wife for violating a rabbinic prohibition. The Sages assigned a penalty to her with regard to his obligations to her, and she is not reimbursed for the worn-out usufruct property. And they assigned a penalty to him with regard to her obligations to him so that he is responsible for reimbursing her for the worn-out guaranteed property.
Rachi non traduit
אשניה. שהם נשואי עבירה וטעמא דידה משום קנסא וכגון דליתנהו:
וקנסו רבנן כו'. כלומר מדינא איפכא מיבעי ליה אלא חכמים הפכו את הדבר לעקור מהן תורת נשואין קנסו אותה ממה שהיה ראוי לגבות משלו ומאי ניהו מנה מאתים ומזונות ובלאות דנכסי מלוג שהוציא שלא ברשות:
ולדידיה בדידה. ואותו קנסו במה שהיה ראוי לו משלה בלאות דנכסי צאן ברזל שהוציא ברשות:
Tossefoth non traduit
הכי גריס רבינו חננאל וקנסו רבנן לדידיה בדידיה ולדידה בדידה. פי' אותה קנסו בנכסי מלוג שלה ואותו קנסו בנכסי צאן ברזל שהן שלו ברשותו וקשיא לי מאי קנס קנסו אותו כך דין כל מגרשי נשותיהן לפרוע נכסי צאן ברזל וי''ל דזהו קנס שהוא סבור להרויח ואין לו:
הדרן עלך אלמנה ניזונת
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב כָּהֲנָא: עַיִּילָא לֵיהּ גְּלִימָא — קַרְנָא הָוֵי, וְלָא מִכַּסֵּי לַהּ וְאָזֵיל עַד דְּבָלֵי.
Traduction
Rav Shimi bar Ashi said: Conclude from the statement of Rav Kahana that if a wife brought home to her husband a cloak after they were already married, it is viewed as capital, and he may not go and cover himself with it until it wears out. With regard to land that the wife obtains during the marriage, the husband has the right to benefit from it by consuming its produce. From the fact that Rav Kahana stated that it is only in this particular case that the woman is not reimbursed for clothing that became worn out through her husband’s use, one can infer that generally, the husband does not have the right to use a garment she obtains, to the degree that it becomes worn out.
Rachi non traduit
ש''מ מדרב כהנא. דאמר שניה אין לה בלאות דנכסי מלוג וטעמא משום דקנסו רבנן לדידה בדידיה הא אשה כשרה גובה אותן ממנו ואע''ג דלא איתנהו:
עיילא ליה גלימא. בנכסי מלוג שלא שמוה עליו בנדונייתה:
קרנא הוי. וקיים לאשה לימכר וליקח בו קרקע והוא אוכל פירות ולא אמרינן לבישתה הן הן פירותיה ונכסי בה וניזיל:
וְהָאָמַר רַב נַחְמָן פֵּירָא הָוֵי! דְּרַב נַחְמָן פְּלִיגָא.
Traduction
The Gemara asks: But didn’t Rav Naḥman say that use of the cloak is considered the produce of her property, to which the husband is entitled? The Gemara answers: The statement of Rav Naḥman is in disagreement with that opinion.
Rachi non traduit
והאמר רב נחמן. בהאשה:
אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָנֶה מָאתַיִם, אֲבָל תּוֹסֶפֶת, יֵשׁ לָהֶן.
Traduction
§ The mishna teaches that these specific women are not entitled to payment of a marriage contract. Shmuel said: They taught this only with regard to the principal of the marriage contract, which the Sages instituted for all women, amounting to one hundred dinars for a widow and two hundred dinars for a virgin. However, the additional sum listed in the marriage contract, which their husband specified for them of his own accord, is considered a gift and they are entitled to it.
Rachi non traduit
אבל תוספת יש לה. דמתנה בעלמא יהיב לה בחיבת ביאה:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה, כְּגוֹן הַמְמָאֶנֶת וְחַבְרוֹתֶיהָ — אֵין לָהֶן מָנֶה מָאתַיִם, אֲבָל תּוֹסֶפֶת — יֵשׁ לָהֶן.
Traduction
The Gemara notes: That is also taught in a baraita: Women with regard to whom the Sages said: They are not entitled to payment of a marriage contract, for example, one who refused to remain married to her husband, and her companions, they are not entitled to the principal of one hundred dinars or two hundred dinars. But as for the additional sum stipulated in the marriage contract that the husband added of his own accord, they are entitled to it.
Rachi non traduit
[נשים שאמרו בהן חכמים. לשון אין להן כתובה יש להן תוספת] נשים שאמרו חכמים לשון יוצאות שלא בכתובה כל תורת גיבוי הפקיעו מהן:
נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה, כְּגוֹן עוֹבֶרֶת עַל דָּת וְחַבְרוֹתֶיהָ — אֵין לָהֶן תּוֹסֶפֶת, וְכָל שֶׁכֵּן מָנֶה מָאתַיִם. וְהַיּוֹצֵאת מִשּׁוּם שֵׁם רָע — נוֹטֶלֶת מַה שֶּׁלְּפָנֶיהָ וְיוֹצְאָה.
Traduction
However, women with regard to whom the Sages said: They are divorced without receiving payment for their marriage contract, for example, a woman who violates the precepts of halakha or Jewish custom, and her companions, are not entitled to the additional sum stipulated by their husbands in the marriage contract. And since they violated and transgressed the mitzvot, it is all the more so that they are not entitled to receive the principal one hundred dinars or two hundred dinars, as the Sages penalized them and negated all of their husband’s obligations that are recorded in the marriage contract. And one who is divorced because she received a bad reputation for licentiousness takes what is left of her usufruct property and is divorced.
Rachi non traduit
עוברת על דת. בפ' המדיר (לעיל כתובות עב.):
וחברותיה. נמצאו עליה נדרים או מומין והמקללת יולדיו בפניו:
והיוצאת משום שם רע. שזינתה:
מה שבפניה. בנכסי מלוג קאמר:
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: זִינְּתָה לֹא הִפְסִידָה
Traduction
The Gemara notes: This baraita supports the opinion of Rav Huna, as Rav Huna said: A woman who was licentious has not lost
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source