Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 63a

לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו רַבִּי אוֹמֵר בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד עַל מְנָת לְשַׁחְרְרוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר הֵיכִי דָּמֵי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כְּגוֹן דִּכְתַב לֵיהּ לִכְשֶׁאֶקָּחֲךָ הֲרֵי עַצְמְךָ קָנוּי לְךָ מֵעַכְשָׁיו

Traduction

With regard to the verse: ''You shall not deliver a slave to his master'' (Deuteronomy 23:16), Rabbi Yehuda HaNasi says: The verse is speaking of one who acquires a slave, not to enslave him but in order to emancipate him. The court may not deliver the slave to this master, as this master has no right to enslave him. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? Rav Naḥman bar Yitzḥak says: For example, if the new master wrote to the slave in his bill of manumission: When I will purchase you, you are hereby acquired to yourself from now. In that case the slave acquires himself from that moment, despite the fact that the buyer does not own him. This shows that Rabbi Yehuda HaNasi maintains that a person can transfer an item that has not yet entered the world, as one can emancipate his slave before acquiring him.

Rachi non traduit

לא תסגיר. אזהרה לב''ד שלא יסגירוהו לבעליו להשתעבד בו:

בלוקח עבד ע''מ לשחררו. דאי בשיחררו ובא להשתעבד בו לא קרי ליה קרא עבד:

לכשאקחך. דבר שלא בא לעולם הוא:

Tossefoth non traduit

כגון דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. הכא משמע דלמ''ד אדם מקנה דשלב''ל מ''מ צריך הוא לומר מעכשיו וכן משמע בפ''ק דב''מ (דף טז:) דקאמר התם אמר רבא שדה זו לכשאקחנה תהא קנוייה לך מעכשיו וקשה דהא מילתא דרבי מאיר בסמוך גבי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי כו' דאמר ר''מ מקודשת ולא קאמר דליבעי למימר מעכשיו ואמאי צריך לומר בשדה ובעבד טפי מבגר וכי תימא דהא דקאמר מקודשת היינו היכא דאמר מעכשיו ואע''ג דליתיה בברייתא וכדאשכחן בפ' האשה שנפלו (כתובות דף פב.) גבי משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך עד לאחר ל' יום ומוקי לה דאמר מעכשיו ואע''ג דליתיה במילתיה הא לא נהירא לומר כן דמסברא מהני למ''ד אדם מקנה דשלב''ל כדבר שבא לעולם דלא מצינו חלוק בדבר ובדבר שבא לעולם לא מצרכינן לומר מעכשיו דהא אמר במתניתין הרי את מקודשת לי לאחר ל' יום לא בא אחר וקידשה מקודשת ואע''ג דלא אמר מעכשיו והדרא קושיא לדוכתיה לכך אומר ר''י דלא דמי דלגבי קידושין היינו טעמא דלא בעי למימר מעכשיו משום דסתם קידושין בכסף וקנין מעות לא מתבטל כדאמר לעיל לא בא אחר וקדשה מקודשת ואע''ג דנתאכלו המעות אבל הכא גבי שחרור של עבד וגבי שדה דהתם רוב קניינם בשטר ואם לא אמר מעכשיו ה''א אם נתקרע השטר בתוך הזמן העבד לא יהא משוחרר וגבי שדה נמי לא יהא קנוי לו להכי נקט בשדה ובעבד לישנא דמהני בכל ענין אפי' נקרע השטר והיינו כשאמר לו מעכשיו והר''ם פירש דלהכי נקט מעכשיו גבי שדה ועבד לאשמועינן דסבר כר''מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אע''פ שרוצה שיחול הקנין מעכשיו קנה דאי לא נקט מעכשיו ה''א דאתיא אפילו כרבנן וצריך לעשות קנין אחר השחרור וא''ת כיון שלא חל הקנין אמאי הזהיר הכתוב שלא להסגיר עבד אל אדוניו הא לא שיחרר ליה מ''מ כשפדוהו או קוניהו שליחותיה עבדינן דניחא ליה דליקו בהימנותיה כדאמרי' בפ''ק דב''מ (דף טו:) גבי גזל שדה וחזר ולקחה מבעלים הראשונים כו' ומסיק דניחא ליה דליקו בהימנותיה אבל גבי קידושין לא שייך למימר הכי ולכך לא בעי אמר מעכשיו ומיהו קשה לפר''י דפירש דמעכשיו מהני אפי' נתקרע הגט א''כ ל''ל במשוך פרה זו מעכשיו לאחר ל' יום דקא מוקי לה ר' יוחנן אפי' בעומדת באגם דמקום ראוי למשיכה פירוש ולא מיבעיא בחצירו הא אפילו ברה''ר קיימא קנה כיון דאמר מעכשיו וי''ל דר' יוחנן לטעמיה לעיל בפירקין (קידושין דף ס.) מעכשיו ולאחר ל' יום שיורא הוי וה''ק מעכשיו יתחילו הקידושין ולא יגמרו אלא עד לאחר ל' יום וכמו כן אמר גבי מעכשיו דמשיכה וכיון דלא קנה לגמרי צריך שיהו בשעת גמר המשיכה במקום ראוי למשיכה ומש''ה מוקי לה ר' יוחנן התם בעומדת באגם דראוי למשיכה אבל ברה''ר לא והא דקאמר הכא דאפי' נקרע השטר מהני הואיל ואמר ליה מעכשיו אתיא כשמואל דאמר לעיל (קידושין דף נט:) תנאה הוי וצריך לדקדק אליבא דרבי יוחנן איך אנו קונין שום דבר לאחר זמן כגון שידוכים ושאר תנאים דהא אפילו אמר ליה מעכשיו לא מהני לר' יוחנן אם חזר בו או אם הוא קנין סודר כיון שאין הסודר ביד הקונה בסוף הזמן דהדרא סודרא למריה דה''נ אמר (נדרים דף מח:) גבי ההוא גברא שרצה להקנות נכסים לבריה ע''מ שיהא בר בריה צורבא מרבנן (הוא) וקאמר התם דלא קני מהאי טעמא דאימת קא קני כי הויא בריה צורבא מרבנן וההיא שעתא כבר הדרא סודרא למריה ואמר הר''ם דשמא ע''מ מהני אפילו לרבי יוחנן ולא הוי שיורא אלא תנאי ולכך טוב לומר ע''מ מעכשיו:

רַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לָךְ יְבָמִיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

Rabbi Meir also holds that one can transfer an entity that has not yet come into the world, as it is taught in a baraita: With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me after I convert, or: After you convert, or: After I am emancipated, or: After you are emancipated, or: After your husband dies, or: After your sister dies, or: After your yavam performs ḥalitza for you, she is not betrothed. Rabbi Meir disagrees and says: She is betrothed. Rabbi Yoḥanan HaSandlar says: She is not betrothed.

רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִשּׁוּם אֵיבָה

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi says that in some of these cases, by Torah law she is betrothed. And for what reason did the Sages say she is not betrothed? Due to enmity. Giving betrothal to a married woman that will take effect after her husband dies can engender enmity between the woman and her husband. Giving betrothal to one sister that depends on the death of the other can engender enmity between the sisters. Nevertheless, Rabbi Meir and Rabbi Yehuda HaNasi maintain that one can betroth a woman who is currently forbidden to him.

Rachi non traduit

משום איבה. איבת אחותה ואיבת בעלה ואשארא כר''מ סבירא ליה:

וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הַיְינוּ רַבִּי הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא

Traduction

The Gemara asks: And let us also count Rabbi Yehuda HaNasi among those who maintain that a person can acquire an entity that has not yet come into the world. The reason it asks is that Rabbi Yehuda HaNasi is merely called Rabbi above. The Gemara answers: Rabbi Yehuda HaNasi is the same as Rabbi Yehuda HaNasi; they are one person.

וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא קוּנָּם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר

Traduction

The Gemara asks: And let us also count Rabbi Akiva, as it is taught in a mishna (see Nedarim 85a): If a woman stated a vow to her husband: I will not produce anything for you, including the work that she is obligated to do for him according to the terms of her marriage contract, as that is konam, i.e., forbidden like an offering, for me, her husband need not nullify the vow at all. It is automatically void, since she is obligated to perform those tasks.

Rachi non traduit

קונם שאני עושה לפיך. מעשה ידי יהיו לפיך כהקדש אין בעלה צריך להפר שאין נדרה חל שהרי משועבדת לו:

Tossefoth non traduit

ה''ג קונם מה שאני עושה לפיך. ול''ג איני עושה כיון [דבלאו] דמשועבדת לבעלה לא מצית למיסר בקונם:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יָפֵר שֶׁמָּא תַּעֲדִיף עָלָיו יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ הָאִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֶרֶת יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶם וְיָדַיִם אִיתַנְהוּ בָּעוֹלָם

Traduction

Rabbi Akiva says: He should nevertheless nullify the vow, as perhaps she will exceed the required amount of work and do more for him than is fitting for him to receive. If she does more than the fixed amount of work that a woman is obligated to perform for her husband, the vow will be valid with respect to the excess to which he is not legally entitled, and he might inadvertently come to benefit from something that is forbidden to him. That excess is an entity that has not yet come into the world. The Gemara rejects this suggestion: Wasn’t it already stated with regard to this ruling that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: This is referring to a woman who says: Let my hands be sanctified to their Maker? She sanctifies her actual hands, and these hands exist in the world; therefore the vow takes effect.

Rachi non traduit

שמא תעדיף. על מעשה ידיה יותר מן הראוי לו ויותר ממה שהיא חייבת לעשות לו ובכתובות (דף סד:) אמרינן מה היא עושה לו משקל ה' סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל ולכי אתיא העדפה קדשה אע''ג דלא באה לעולם בשעת הנדר:

לעושיהם. למי שבראם ומיהו במידי דמשתעבדי ידיה לבעל לא מצי לאקדושינהו:

Tossefoth non traduit

יפר שמא תעדיף. תימה הלא אינו מיפר אלא דברים שבינו לבינה ועינוי נפש וי''ל דהא נמי דברים שבינו לבינה שלפי שאי אפשר לצמצם ליהנות משלה מה שהיא חייבת לו ואי אפשר שלא יהנה יותר מן הראוי לו ויאסר אף בשאר מעשה ידיה ולכך צריך להפר:

וידים איתנהו בעולם. והוי כמקדיש דקל לפירותיו דמהני אפילו למ''ד אין אדם מקנה דשלב''ל וה''ה דמצי לשנויי שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו כדמשני בפ' אע''פ (כתובות דף נט.):

מַתְנִי' הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲדַבֵּר עָלַיִךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כְּפוֹעֵל דִּבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

MISHNA: With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me on the condition that I will speak in your favor to the authorities, e.g., to help her address some legal matter, or: On the condition that I will act for you as a laborer, if he spoke in her favor to the authorities or acted for her as a laborer, she is betrothed. But if not, she is not betrothed.

Rachi non traduit

מתני' אעשה עמך כפועל. בפעולת יום אחד:

גְּמָ' אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּבְשָׂכָר לָא וְהָתַנְיָא בִּשְׂכַר שֶׁהִרְכַּבְתִּיךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

GEMARA: Reish Lakish says: And this halakha applies only if he gave her an item worth one peruta at the time of the betrothal. She is not betrothed via his recommendation to the authorities or via the work itself, as these are merely conditions appended to the betrothal. The Gemara asks: And is she not betrothed by the monetary value of his recommendation or action? But isn’t it taught in a baraita that if one says to a woman: You are hereby betrothed to me by the monetary value you received when I had you ride on a donkey, or: By the monetary value you received when I had you sit on a wagon [karon], or: By the monetary value you received when I had you ride in a boat, she is not betrothed, as she has already done the action and therefore owes him this debt, and one cannot betroth a woman with a loan.

Rachi non traduit

גמ' והוא שנתן לה פרוטה. ואמר לה התקדשי לי בפרוטה זו על מנת כו' והא אתא לאשמועינן תנא דידן דבשכר דיבור או בשכר פעולה לא מקדשה דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ומלוה הוא ולקמן מפרש היכי שמע לה ר''ל ממתני':

שהרכבתיך. כבר נתחייבה לו והוי מלוה גבה:

בִּשְׂכַר שֶׁאַרְכִּיבִךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁאוֹשִׁיבִךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה מְקוּדֶּשֶׁת וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְהָא בִּשְׂכַר קָאָמַר

Traduction

But if he says to her: By the monetary value you will receive when I will have you ride on a donkey, or: By the monetary value you will receive when I will have you sit on a wagon, or: By the monetary value you will receive when I will have you ride in a boat, she is betrothed. And if you would say that here too, it is referring to a case where he gave her an item worth one peruta, the baraita says: By the monetary value, which indicates that she is betrothed via this sum.

Rachi non traduit

שארכיבך. והרכיבה:

וְעוֹד תַּנְיָא שֵׁב עִמִּי בְּצַוְותָּא וְאֶקַּדֵּשׁ לָךְ שְׂחוֹק לְפָנַי רְקוֹד לְפָנַי עֲשֵׂה כַּדִּימוֹס הַזֶּה שָׁמִין אִם יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְהָא שָׁמִין אוֹתוֹ קָאָמַר תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ

Traduction

And furthermore, it is taught in a baraita that if a woman says to a man: Sit together with me and I will be betrothed to you, or: Perform entertainment before me, or: Dance before me, or: Perform work for me like this layer [dimus] of a building, the court appraises the monetary value of his action. If the action he performs for her is worth the value of one peruta, she is betrothed, but if not, she is not betrothed. And if you would say that here too, it is referring to a case where he gave her an item worth one peruta, and the betrothal is with that; but the baraita says: The court appraises it. If this were merely a condition, there would be no need for an appraisal. Isn’t this a conclusive refutation of the opinion of Reish Lakish?

Rachi non traduit

בצוותא. שלא אשב יחידי:

דימוס. בנין:

אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ הַאי תַּנָּא בָּרָא סָבַר אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא לְבַסּוֹף וְתַנָּא דִידַן סָבַר יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף

Traduction

The Gemara answers that Reish Lakish could have said to you: This tanna of the baraita maintains that the obligation to pay a person’s wage is incurred only at the end of the period for which he was hired. Consequently, she is betrothed via money rather than by a loan. And the tanna of our mishna maintains that the obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end. Since the debt accumulates throughout the duration that the service is performed, by the time he has finished the work she owes him the entire sum, and a debt cannot be used for a betrothal.

וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ לְאוֹקוֹמַיהּ לְמַתְנִיתִין בְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף וּבְדִיהַב לַהּ

Traduction

The Gemara asks: And what forces Reish Lakish to establish the mishna in accordance with the opinion that the obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end, and that it is referring to a case where he gave her the value of one peruta? Why does he reject the possibility that the mishna is referring to one who did not give an extra peruta, and instead he betrothed her with the value of the service he performed, in accordance with the opinion that the obligation to pay a person’s wage is incurred only at the end of the period for which he was hired?

אָמַר רָבָא מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עַל מְנָת נִיתְנֵי בִּשְׂכַר אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ כֹּל עַל מְנָת הֵיכָא דִּיהַב לַהּ הוּא

Traduction

The Gemara replies: Rava said that the mishna was difficult for Reish Lakish: Why does the tanna specifically teach: On the condition? Let him teach: By the monetary value, as stated in the baraita. Rather, conclude from it that any statement of: On the condition, is referring to a stipulation, and therefore the mishna must be dealing with a case where he has already given her the value of one peruta. Consequently, the value of his service cannot be the money for the betrothal itself, and instead serves as a later condition.

Rachi non traduit

ע''מ. תנאה משמע ולא בשכר:

מַתְנִי' עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה

Traduction

MISHNA: With regard to one who betroths a woman and says to her that the betrothal is: On the condition that my father will want this betrothal, if his father wants it, she is betrothed; but if not, she is not betrothed. If the father dies, she is betrothed, despite the fact that he did not reveal his wishes. If the son dies, one instructs the father to say that he does not want the betrothal, so that the betrothal will never have taken effect, thereby enabling her to avoid the requirement of levirate marriage.

Rachi non traduit

מתני' ע''מ שירצה אבא. אביו של חתן:

רצה האב. בגמ' מפרש לה:

מלמדין וכו'. כדי לעקור את הקידושין למפרע ולא תזקק ליבם:

גְּמָ' מַאי עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא אִילֵּימָא עַד דְּאָמַר אַבָּא אִין אֵימָא מְצִיעֲתָא מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְהָא לָא אֲמַר אִין אֶלָּא

Traduction

GEMARA: What is the meaning of: On the condition that my father will want this betrothal? If we say it means they are not married until his father says yes, indicating his agreement, then say the middle clause of the mishna: If the father dies, she is betrothed. But how can she be betrothed? After all, he did not say yes, and the condition was not fulfilled. Rather,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source