Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 62a

חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ אָמַר רָבָא מִילְחָא גְּלָלְנִיתָא נַהֲמָא דִשְׂעָרֵי אַקּוּשָׁא וּבֻצְלֵי דְּאָמַר מָר פַּת פּוּרְנִי חֲרֵיבָה בְּמֶלַח וּבְצָלִים קָשִׁים לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת

Traduction

''You shall be devoured by the sword'' (Isaiah 1:20)? Rava says: This verse should be interpreted as if it states: You shall devour the sword, i.e., you shall eat food that harms the body like a sword, e.g., coarse grains [gelalenita] of salt, hard barley bread, and onions. As the Master said: Dried bakery [purnei] bread eaten with salt and onions harms the body like swords.

Rachi non traduit

חרב תאכלו. משמע אכילתכם הוא חרב תהיו נשבעים:

גללניתא. גסה:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הַיְינוּ דִּכְתִיב אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר חִנְקִי מִיבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם הנקי כְּתִיב

Traduction

The Gemara asks: Granted, according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, this is the reason that it is written with regard to a sota: ''If no man has lain with you, and if you have not gone aside to uncleanness, being under your husband, you shall be free [hinnaki]'' (Numbers 5:19), without specifying the negative side of this condition. But according to the opinion of Rabbi Meir, the verse should have stated: And if a man has lain with you, you should choke [ḥinnaki] and die. According to the opinion of Rabbi Meir, the verse should have clarified the other side of the condition and its ensuing punishment. Rabbi Tanḥum said: Indeed, a truncated form of hinnaki without the letter yod is written. This indicates that the word should be interpreted in two ways, as both hinnaki and ḥinnaki.

Rachi non traduit

היינו דכתיב אם לא שכב הנקי. לא כפל ואם שכב לא הנקי אלא מכלל ברכה אתה שומע קללה דאי משום דסמיך ליה ואת כי שטית וגו' ההוא לא מפרש ביה קללה אשבועה קמייתא אלא אשבועה דבתריה קאי דסמיך ליה והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה וקמייתא שבועה שאין בה אלה דהכי כתיב והשביע אותה הכהן וגו' ולא פי' קללה אלא מכלל ברכה:

אלא לרבי מאיר. ואם שכב חנקי מיבעי ליה:

הנקי כתיב. בלא יוד למידרשיה כמקראו לשבועה ראשונה אם לא שכב תהא נקייה ובמסורת נמי מידריש אשבועה קמייתא למישדייה אקרא דבתריה ולמימר חנקי ואת כי שטית כלומר אם שטית תתחנקי:

Tossefoth non traduit

בשלמא לרבי חנינא בן גמליאל היינו דכתיב אם לא שכב הנקי. פירש בקונטרס שלא כפל אם שכב לא הנקי אלא מכלל ברכה אתה שומע קללה דאי משום דסמיך ליה ואת כי שטית וגו' ההיא לא מפרש ביה קללה אשבועה קמייתא אלא אשבועה בתרייתא קאי דסמיך ליה והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה וגו' ושבועה קמייתא אין בה אלה דהכי כתיב והשביע אותה הכהן ולא פירש בה קללה אלא מכלל ברכה וקשה דהא כל תנאי מבני גד ומבני ראובן גמרי' וא''כ בעינן הן קודם ללאו והכא הוה לאו קודם להן דהא אם לא שכב כתיב ברישא וי''ל דאם לא שכב חשוב הן שמה שאנו רוצים שתעשה חשוב הן דומיא דאם יעברו שאנו רוצים שיעברו ואם לא יעברו יפסידו כך אנו רוצים שתתקיים דברים שלא שכב איש אותה וזהו הן ואם שכב תפסיד וזהו לאו:

הנקי -

הנקי. כתיב. פירש בקונטרס והכי כופל ואם לא שכב הנקי ואם שכב חנקי ואת כי שטית דקאי חנקי אואת כי שטית דכתיב בתריה וקשה דא''כ הוה ליה מעשה קודם לתנאי ואנן אמרינן במתני' דר''מ בעי תנאי קודם למעשה לכן פר''י דלא קאי כלל אואת כי שטית דכתיב בתריה אלא כתיב הנקי והוי כאילו היה כתיב חנקי והכהן היה חוזר וכופל אם שכב חנקי והשתא הוי תנאי קודם למעשה:

[חנקי כתיב. פי' ר''ח דה''ק אם לא שכב וגו' תחת אישך כלומר תשאר תחת אישך ואת כי שטית וגו' מבלעדי אישך כלומר תלכי ממנו והוי תנאי קודם למעשה ואע''ג דהוי לאו קודם להן הא אמרינן מהכא (סנהדרין לב:
לג.) פותחין בזכות תחילה]: ת''י

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר הַיְינוּ דִּכְתִיב הִנָּקִי אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ הִנָּקִי וְאִם שָׁכַב לֹא הִנָּקִי וְלֹא חִנְקִי אֶלָּא אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara continues: Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, this is the reason that it is written hinnaki without the yod, to allude to the other side of the condition. But according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need this word to be written in this way? The Gemara answers: It is necessary, as it might enter your mind to say: If no man has lain with you, you shall be free, and if he has lain with you, you should neither be free nor choke; rather, it is merely a prohibition that does not warrant a severe punishment. The unusual form of the term hinnaki teaches us that this is not the case.

Rachi non traduit

אלא לרבי חנינא. דלא בעי כפילה למה לי למיכתב כי האי לישנא ואיכא למידרשיה הכי והכי נכתוב תחיה או לשון אחר:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר הַיְינוּ דִּכְתִיב הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא וְגוֹ' אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי

Traduction

Granted, according to the opinion of Rabbi Meir, this is the reason that it is written, with regard to one being purified with the water of purification from contact with a corpse: ''He shall purify himself with it on the third day and on the seventh day, and he shall be pure; but if he does not purify himself on the third day and on the seventh day he shall not be pure'' (Numbers 19:11–12). But according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need this double formulation?

Tossefoth non traduit

בשלמא לר''מ היינו דכתיב הוא יתחטא וגו' ואם לא יתחטא. תימה מה ענין זה למחלוקת אפילו לר''מ למה לי והלא בהרבה מקומות כתיב (ויקרא י''ד:
ח') ורחץ במים וטהר ולא הוצרך לומר ואם לא ירחץ לא יטהר וי''ל דלא דמי דהתם מילתא דפשיטא כיון דמצוה הוא שצוה הקב''ה אם לא עשה לא יצא אבל הכא משמע קצת שהוא לשון תנאי מדכתיב הוא יתחטא והוי כאילו כתיב אם יתחטא בו יטהר ולא כתיב ויתחטא ויטהר ואז הוי ציווי כמו ורחץ וטהר:

אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִצְוַת הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְהֵיכָא דַּעֲבַד בְּחַד מִינַּיְיהוּ עֲבַד קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara answers: It is necessary, as it might enter your mind to say: The mitzva of sprinkling the water of purification must be performed on the third and seventh days ab initio, but if he performed it on one of them alone, the ritual is considered performed and he is purified after the fact. The verse therefore teaches us that this is not the case.

Rachi non traduit

סד''א מצות הזאה בג' ובז' ואי עבד בחד מנייהו עבד. דרישא דקרא לאו בלישנא דתנאה כתיב דלא כתיב אם יתחטא בו למשמע מיניה הא אם לא יתחטא לא יטהר אלא הוא יתחטא בו ואיכא למימר לשון ציווי בעלמא הוא:

וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְמָה לִי אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שְׁלִישִׁי לְמַעוֹטֵי שֵׁנִי שְׁבִיעִי לְמַעוֹטֵי שִׁשִּׁי דְּקָא מְמַעֵט בִּימֵי טָהֳרָה אֲבָל הֵיכָא דַּעֲבַד בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁמִינִי דְּקָא מַפֵּישׁ בִּימֵי טָהֳרָה אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara asks about a later verse in the same chapter: ''And the pure shall sprinkle on the impure on the third day and on the seventh day'' (Numbers 19:19). Why do I need this repetition of the command? This was already stated earlier. The Gemara answers: It is necessary, as it might enter your mind to say that the third day excludes the second, i.e., he cannot receive the sprinkling of the water of purification before the third day, and similarly the seventh excludes the sixth day, because he thereby decreases the days of purity before the sprinkling. But if he performed the sprinkling on the third and on the eighth days, in which case he increases and adds to the days of purity, you might say that this is proper. The verse therefore teaches us that there must be a fixed interval of four days between each sprinkling ritual.

Rachi non traduit

והזה הטהור על הטמא וגו' למה לי. לאו לרבי חנינא פריך אלא לדברי הכל בעי לה:

למעוטי ששי. שלא ריחק הזאה מטומאתו:

ה''ג אבל היכא דעבד בשלישי ובשמיני דקא מפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי. ולא גריס ברביעי ובשמיני דהא ודאי שפיר דמי דכל מה שמשהה הזאה ראשונה אין בכך כלום ובלבד שלא ירבה ושלא ימעט בימים שבין הזאה להזאה כדאמר גבי כהן הפורש שבעה לפני יום הכפורים (יומא דף ח:) בשלמא ראשון שמא שלישי שני שמא שלישי ואע''ג דאיכא לספוקי נמי שמא עשירי או יותר הוא ואי גרסי' הכי לענין מצות הזאה בזמנה הוא דגרסינן:

דקא מפיש בימי טהרה. מרחיק והולך מיום מגע הטומאה:

וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְמָה לִי אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לְקָדָשִׁים אֲבָל לִתְרוּמָה בְּחַד נָמֵי סַגִּיא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara further analyzes this verse: Why do I need the phrase: ''And on the seventh day he shall purify him'' (Numbers 19:19)? The Gemara answers: It is necessary, as it might enter your mind to say: This matter, i.e., the requirement to receive the sprinkling twice, applies only for eating and touching consecrated meat; but for partaking of teruma one sprinkling is also sufficient. The verse therefore teaches us that this is not the case.

מַתְנִי' הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹּהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה לְוִיָּה וַהֲרֵי הִיא כֹּהֶנֶת עֲנִיָּה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ

Traduction

MISHNA: With regard to one who betroths a woman and later says: When I betrothed her I thought that she was the daughter of a priest, and it turned out that she is the daughter of a Levite, or if he claims that he thought she was the daughter of a Levite and she is actually the daughter of a priest, or if he claims that he thought she was poor and she is wealthy; or wealthy and she is poor, in all of these cases she is betrothed, because she did not mislead him, and no explicit condition was stated with regard to these matters.

Rachi non traduit

מתני' שלא הטעתו. אלא הוא הטעה את עצמו וכיון דלא פירש לאו כל כמיניה דהוו להו דברים שבלב:

הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר אוֹ לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ אוֹ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לִיךְ יְבָמִיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me after I convert, or: After you convert, or if he was a Canaanite slave and says: After I am emancipated, or if she was a Canaanite maidservant and he says: After you are emancipated, or if he says to a married woman: After your husband dies, or to his wife’s sister: After your sister dies, or if he says to a woman awaiting levirate marriage or ḥalitza from a brother-in-law [yavam], who in the opinion of this tanna cannot be betrothed by another man: After your yavam performs ḥalitza for you, in all these cases she is not betrothed. Since he cannot betroth her at the present time, his attempt at betrothal is ineffective.

Rachi non traduit

לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. קסבר האי תנא אין קידושין תופסין ביבמה לשוק:

אינה מקודשת. דהוה ליה דברים שלא באו לעולם ועכשיו אין בידו לקדשה:

וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת לִי אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אִם הָיְתָה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ מְעוּבֶּרֶת וְהוּכַּר עוּבָּרָהּ דְּבָרָיו קַיָּימִין וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

And similarly, with regard to one who says to another: If your wife gives birth to a female the child is hereby betrothed to me, even if she becomes pregnant, or is pregnant but her pregnancy is not known, if she gives birth to a girl, that child is not betrothed to him. But if he said this when the wife of the other man was pregnant and her fetus was discernible at the time, i.e., her pregnancy was known, his statement is upheld, and therefore if she gives birth to a girl, the child is betrothed to him.

גְּמָ' תְּנַן הָתָם אֵין תּוֹרְמִין מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחוּבָּר וְאִם תָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה

Traduction

GEMARA: We learned in a mishna there (Terumot 1:5): One may not separate teruma from produce that has been detached from the ground for, i.e., to render permitted, produce that is attached to the ground. Produce still attached to the ground is not included in the obligation of teruma. And if he separated teruma in this manner, his teruma is not teruma, even after the produce has been detached from the ground.

Rachi non traduit

גמ' מחובר. אינו חייב בתרומה דראשית דגנך כתיב (דברים יח) מידי דמידגן שנאסף בכרי הלכך לא חל שם תרומה על התלוש שהופרש עליו וטבל הוא ביד כהן ויכול לתרום עליה ממקום אחר וכולה חולין והמחובר שהופרש עליו לא נתקן ולכשיתלוש צריך לתרום:

Tossefoth non traduit

ת''י בשלמא לר''מ היינו דכתיב הוא יתחטא וגו' ואם לא יתחטא. תימה מה ענין זה למחלוקת אפילו לר''מ למה לי והלא בהרבה מקומות כתיב (ויקרא יד) ורחץ במים וטהר ולא הוצרך לומר ואם לא ירחץ לא יטהר וי''ל דלא דמי דהתם מילתא דפשיטא כיון דמצוה הוא שצוה הקב''ה אם לא עשה לא יצא אבל הכא משמע קצת שהוא לשון תנאי מדכתיב הוא יתחטא והוי כאילו כתיב אם יתחטא בו יטהר ולא. כתיב ויתחטא ויטהר ואז הוי ציווי כמו ורחץ וטהר:

אין תורמין מן התלוש על המחובר. פי' בקונטרס המחובר אינו חייב בתרומה דכתיב (דברים יח) ראשית דגנך דבעינן מידי דמידגן וא''כ הוי מן החיוב על הפטור וקשה דאם כן לדבריו בתלוש נמי קודם שנתמרח לא הוי תרומה שהרי לא מידגן וליתא דהא אמר בעלמא (עירובין דף לא:) מעשר ראשון שהקדימו בשבולים פטור מתרומה גדולה דמשמע דמהני וע''ק מההיא דאמר (תרומות פ''א מ''י) התורם מדבר שנגמר מלאכתו דהיינו אחר מירוח על דבר שלא נגמרה מלאכתו והיינו קודם מירוח תרומתו תרומה לכ''נ לר''י הא דמחובר פטור נפקא לן מדכתיב ממנו דדריש בספרי ממנו ולא מן המחובר דהא קרא בתלוש מיירי וע''כ אתא למימר ממנו אפילו בדיעבד נמי אסור דאי משום לכתחילה אתא תיפוק לי משום דכתיב דגנך ומחובר לאו מידגן הוא אלא שמע מינה דפסול אפילו בדיעבד במחובר וההיא דמעשר שהקדימו בשבולים דמהני בדיעבד מיירי בתלוש וקודם מירוח:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבָּרִים פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבָּרִים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁים לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ וְנִתְלְשׁוּ מַהוּ אֲמַר לֵיהּ כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ לָאו כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי

Traduction

Rav Asi raised a dilemma before Rabbi Yoḥanan: What is the halakha if one said: The detached produce of this garden bed should be teruma for the attached produce of this garden bed; or: The attached produce of this garden bed should be teruma for the detached produce of this garden bed, not now but when they will be detached; and the produce was subsequently detached? Rabbi Yoḥanan said to him: Anything that is in one’s power to perform is not considered lacking in its action. Since he could theoretically detach the produce at this very moment, teruma can be separated from it.

Rachi non traduit

פירות ערוגה זו מחוברים. כלומר או שאמר פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה כו':

ונתלשו מהו. שתהא תרומה למפרע מי הוי כמקדיש דבר שלא בא לעולם או לא:

כל שבידו. כי האי שבידו לתלוש ולהפריש מיד:

אֵיתִיבֵיהּ הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לִיךְ יְבָמִיךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

Rav Asi raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from the mishna. With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me after I convert, or: After you convert, or: After I am emancipated, or: After you are emancipated, or: After your husband dies, or: After your sister dies, or: After your yavam performs ḥalitza for you, in all of these cases she is not betrothed.

בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ לָאו בְּיָדוֹ אֶלָּא גֵּר הָוֵי בְּיָדוֹ גֵּר נָמֵי לָאו בְּיָדוֹ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

Traduction

Rav Asi explains his objection: Granted, in all of these cases but one it is not in his power to bring about the situation when he will be able to betroth her, but in the case of a convert, the matter is in his power, as he could convert now if he so chooses. According to the opinion of Rabbi Yoḥanan, any action that could potentially be performed is considered as though it has actually been performed. The Gemara responds: In the case of a convert, it is also not in his power to convert whenever he wants, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source