Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 5b

חוּפָּה שֶׁגּוֹמֶרֶת אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה מָה לְכֶסֶף שֶׁכֵּן פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁוֹת וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּיאָה תּוֹכִיחַ

Traduction

is it not logical that a wedding canopy, which completes the marriage, since it entirely removes a young woman from her father’s authority, can effect acquisition for betrothal on its own? The Gemara rejects this claim: What is unique about money is that it can effect acquisition in many contexts, as one can redeem with it consecrated property and second tithe. This is not so with regard to a wedding canopy, which is ineffective in effecting any acquisition other than marriage. Therefore, in the case of betrothal, money can effect betrothal while a wedding canopy cannot. The Gemara counters: The halakha of sexual intercourse proves otherwise, as this act serves to effect acquisition of a woman despite the fact that it is not a valid mode of acquisition in any other case.

Tossefoth non traduit

חופה שגומרת אינו דין שתקנה. וא''ת נימא דיו אסוף דינא דמהיכא מייתית דחופה קונה משום דגומרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן אחר כסף אף כאן לאחר כסף וי''ל דאתיא כרבי טרפון דאמר (בב''ק דף כה.) היכא דמיפריך קל וחומר לא אמר דיו והכא אי אמר דיו מיפריך קל וחומר דלאחר כסף לא איצטריך וא''ת לדידן דאמר דחופה אינה קונה נימא דכסף גומר אחר כסף מק''ו דחופה מה חופה שאינה קונה גומרת כסף שקונה אינו דין שיגמור וי''ל דלא מצי לאוכוחי שיגמור אלא אחר כסף כחופה ומאי אולמיה האי כסף מהאי כסף:

מָה לְבִיאָה שֶׁכֵּן קוֹנָה בִּיבָמָה כֶּסֶף יוֹכִיחַ וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁקּוֹנִין בְּעָלְמָא וְקוֹנִין כָּאן אַף אֲנִי אָבִיא חוּפָּה שֶׁקּוֹנָה בְּעָלְמָא וְקוֹנָה כָּאן

Traduction

The Gemara counters: What is unique about sexual intercourse is that it effects acquisition of a yevama, whereas a yavam does not acquire her via a wedding canopy. The Gemara answers: Money proves otherwise, as money cannot be used to acquire a yevama, and yet it is a valid mode for acquiring a woman. And the derivation has reverted to its starting point: The aspect of this mode, money, is not like the aspect of that mode, intercourse, and the aspect of that mode, intercourse, is not like the aspect of this mode, money. Their common denominator is that they generally effect acquisition, and they effect acquisition here, with regard to betrothal. Likewise, I will bring the mode of a wedding canopy, which generally effects acquisition, rendering a woman as married, and therefore it should also effect acquisition here.

Rachi non traduit

אף אני אביא חופה שקונה בעלמא. שגומרת ליורשה ולהפרת נדריה יקנה נמי כאן בלא אירוסין:

Tossefoth non traduit

אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן מה להצד השוה שבהן שכן קונין בע''כ. ואע''פ שמוסר בתו הקטנה לחופה בע''כ כיון דבמקום בתו קאי לא חשיב בע''כ וא''ת אכתי אשכחנא חופה בעל כרחה דייעוד לאו נישואין עושה ונמצא שאחר ייעוד כונסה האדון לחופה על כרחו דאב וי''ל אע''פ שהייעוד יכול לעשות בעל כרחו דאב החופה צריך לעשות מדעת:

מָה לְצַד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן הֲנָאָתָן מְרוּבָּה שְׁטָר יוֹכִיחַ מָה לִשְׁטָר שֶׁכֵּן מוֹצִיא בְּבַת יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף וּבִיאָה יוֹכִיחוּ

Traduction

The Gemara rejects this: What about the fact that the common denominator of money and intercourse is that their benefit, i.e., pleasure, is great? The Gemara says: The case of a document proves otherwise, as no great pleasure is derived from receiving a document, and yet it can be used to acquire a woman. The Gemara answers: What is unique about a document is that it can release a Jewish woman from her husband in the form of a bill of divorce. The Gemara answers: Money and intercourse prove otherwise, as they do not release a woman and yet they are valid modes of acquisition for betrothal.

וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁקּוֹנִין בְּעָלְמָא וְקוֹנִין כָּאן אַף אֲנִי אָבִיא חוּפָּה שֶׁקּוֹנָה בְּעָלְמָא וְקוֹנָה כָּאן

Traduction

And once again, the derivation has reverted to its starting point: The aspect of this mode is not like the aspect of that mode, and the aspect of that mode is not like the aspect of this mode. Their common denominator is that they generally effect acquisition and they effect acquisition here, with regard to betrothal. Likewise, I will bring the mode of a wedding canopy, which generally effects acquisition, and therefore it should also effect acquisition here.

מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּעַל כָּרְחָהּ וְרַב הוּנָא כֶּסֶף מִיהָא בְּאִישׁוּת לָא אַשְׁכְּחַן בְּעַל כָּרְחָהּ

Traduction

The Gemara again rejects this claim: What about the fact that the common denominator of all three modes of acquisition is that they are effective in certain situations against her will? A bill of divorce, sexual intercourse in the case of a yevama, and money with regard to a Hebrew maidservant all effect acquisition of a woman against her will. Therefore, the mode of a wedding canopy cannot be derived from these methods, as a wedding canopy is effective only when the woman enters it willingly. And in response to this claim Rav Huna would answer: In any event, with regard to marriage, we have not found a case in which a woman can be acquired through money against her will. Consequently, it is possible to learn from the modes of money, a document, and intercourse that a wedding canopy likewise effects betrothal.

Rachi non traduit

שכן ישנן בע''כ. שקונה בעלמא ביאה ביבמה ושטר בגירושין וכסף באמה העבריה:

כסף באישות מיהא לא אשכחן בעלמא בע''כ. ואפ''ה קונה כאן ואף על כרחה כגון אב מקבל קידושין לבת קטנה אף אני אביא חופה:

Tossefoth non traduit

ורב הונא כסף באישות מיהא לא אשכחנא בע''כ. אע''פ שהאב מקדש בתו קטנה בעל כרחה מכל מקום כיון שהוא מדעת האב לא קרי בעל כרחה כדפרישית ועוד בחופה נמי אשכחנא כי האי גוונא (כתובות מז.) שהאב מוסר את בתו קטנה לחופה:

אָמַר רָבָא שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא דְּשָׁלֹשׁ תְּנַן וְאַרְבַּע לָא תְּנַן

Traduction

Rava said: There are two refutations of this matter, i.e., it is possible to refute Rav Huna’s opinion in two ways. One opinion is that we learned in the mishna that a woman can be acquired through three modes of acquisition, and we did not learn that there are four modes. This indicates that there are no other ways to acquire a woman apart from the three listed in the mishna.

Rachi non traduit

שתי תשובות בדבר. להא דאמרת חופה קונה בלא כסף:

וְעוֹד כְּלוּם חוּפָּה גּוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל יְדֵי קִידּוּשִׁין וְכִי גָּמְרִינַן חוּפָּה שֶׁלֹּא עַל יְדֵי קִידּוּשִׁין מֵחוּפָּה שֶׁעַל יְדֵי קִידּוּשִׁין

Traduction

And furthermore, Rava disagrees with the main point of the proof, which was based on the fact that a wedding canopy completes a marriage: Doesn’t entering a wedding canopy complete a marriage only by means of an act of betrothal, which precedes the wedding canopy? And can one derive that entering a wedding canopy effects acquisition without betrothal from the case of entering a wedding canopy that effects acquisition by means of betrothal? Consequently, entering a wedding canopy alone cannot effect a betrothal.

Rachi non traduit

ועוד כלום חופה גומרת. דקאמרת חופה שגומרת כו' וכיון שאינה גומרת אלא לאחר קידושין היאך אתה בא לדון חופה שלא ע''י קידושין מחופה שע''י קידושין:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הָא דְּקָאָמְרַתְּ שָׁלֹשׁ תְּנַן וְאַרְבַּע לָא תְּנַן תַּנָּא מִילְּתָא דִּכְתִיבָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי מִילְּתָא דְּלָא כְּתִיבָא בְּהֶדְיָא לָא קָתָנֵי

Traduction

Abaye said to Rava in response to his two claims: With regard to that which you said, that we learned in the mishna three modes and we did not learn that there are four modes, this is no proof, as the tanna teaches only a matter that is explicitly written in the Torah, and does not teach a matter that is not explicitly written in the Torah, such as a wedding canopy.

וּדְקָאָמְרַתְּ כְּלוּם חוּפָּה גּוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל יְדֵי קִידּוּשִׁין רַב הוּנָא נָמֵי הָכִי קָאָמַר וּמָה כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵר אַחַר כֶּסֶף קוֹנֶה חוּפָּה שֶׁגּוֹמֶרֶת אַחַר כֶּסֶף אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה

Traduction

And with regard to that which you said: Doesn’t entering a wedding canopy complete a marriage only by means of an act of betrothal, this is also what Rav Huna is saying, i.e., Rav Huna incorporates this claim into his reasoning: If money, which does not complete a marriage after money, i.e., after a woman has been betrothed through money an additional monetary gift cannot render her a fully married woman, effects acquisition of the woman in the form of betrothal, is it not logical that entering a wedding canopy, which is more powerful than money in that it completes a marriage after money, should effect acquisition and be used to perform betrothal by itself?

תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד בְּכֶסֶף נָתַן לָהּ כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי הֲרֵי אַתְּ מְאוֹרֶסֶת לִי הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִינְתּוּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת אֲבָל הִיא שֶׁנָּתְנָה וְאָמְרָה הִיא הֲרֵינִי מְקוּדֶּשֶׁת לְךָ הֲרֵינִי מְאוֹרֶסֶת לְךָ הֲרֵינִי לְךָ לְאִינְתּוּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

§ After discussing the sources for the modes of acquisition listed in the mishna, the Gemara analyzes these halakhot in greater detail. The Sages taught in a baraita (Tosefta 1:1): How is betrothal performed through money? If a man gave a woman money or an item worth money, and he said to her: You are hereby betrothed [mekuddeshet] to me, or: You are hereby betrothed [me’oreset] to me, or: You are to me as a wife, then she is betrothed. But if she is the one who gave the money to him, and she said: I am hereby betrothed [mekuddeshet] to you, or: I am hereby betrothed [me’oreset] to you, or: I am hereby to you as a wife, then she is not betrothed.

Rachi non traduit

הרי את מקודשת לי. או הרי את מאורסת לי:

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא טַעְמָא דְּנָתַן הוּא וְאָמַר הוּא הָא נָתַן הוּא וְאָמְרָה הִיא אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֵימָא סֵיפָא אֲבָל הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ וְאָמְרָה הִיא לָא הָווּ קִידּוּשִׁין טַעְמָא דְּנָתְנָה הִיא וְאָמְרָה הִיא הָא נָתַן הוּא וְאָמְרָה הִיא הָווּ קִידּוּשִׁין

Traduction

Rav Pappa objects to this: This baraita contains an internal contradiction. The first part of the baraita states: If a man gave a woman money and said to her: You are hereby betrothed to me, from which it may be inferred that the reason the woman is betrothed is that he gave her money and he said the appropriate formula. This leads to the conclusion that if he gave her money and she said the formula, she is not betrothed. Now say the latter clause of the baraita: But if she is the one who gave the money to him, and she said: I am hereby betrothed to you, then it is not a valid betrothal. Rav Pappa infers: The reason that it is not a valid betrothal is that she gave money to him and she said the appropriate formula, from which it may be inferred that if he gave money to her and she said the appropriate formula, then this is a valid betrothal.

Tossefoth non traduit

הא נתן הוא ואמרה היא כו'. מה שלא הזכיר כלל נתנה היא ואמר הוא משום דלא פסיקא ליה דפעמים מקודשת באדם חשוב כדאמר לקמן (קידושין דף ז.):

רֵישָׁא דַּוְקָא סֵיפָא כְּדִי נַסְבַהּ וְתָנֵי סֵיפָא מִילְּתָא דְּסָתְרָא לַהּ לְרֵישָׁא

Traduction

The Gemara explains: The first clause of the baraita is exact, and therefore it is correct to infer that which was not explicitly stated from this ruling. By contrast, the latter clause of the baraita was cited for no reason, i.e., it was simply formulated in the opposite manner of the first clause, and the baraita is not exact in the wording of this case. Therefore, one should not analyze this clause too carefully and infer halakhot from it. The Gemara asks: And would the baraita teach in the latter clause a matter that contradicts the first clause?

Rachi non traduit

ותנא סיפא מילתא דסתרא לרישא. בתמיה וכי אמרינן בכל דוכתא כדי נסבה מידי דלא איצטריך למיתניה ותנייה בכדי אבל סיפא דסתרא לרישא לא תני תנא:

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר נָתַן הוּא וְאָמַר הוּא פְּשִׁיטָא דְּהָווּ קִידּוּשִׁין נָתַן הוּא וְאָמְרָה הִיא נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנָּתְנָה הִיא וְאָמְרָה הִיא וְלָא הָווּ קִידּוּשִׁין וְאִי בָּעֵית אֵימָא נָתַן הוּא וְאָמַר הוּא מְקוּדֶּשֶׁת נָתְנָה הִיא וְאָמְרָה הִיא אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת נָתַן הוּא וְאָמְרָה הִיא סְפֵיקָא הִיא וְחָיְישִׁינַן מִדְּרַבָּנַן

Traduction

Rather, the Gemara retracts the previous explanation in favor of the following. This is what the baraita is saying: If he gave the money and he said the formula, it is obvious that it is a valid betrothal. If he gave the money and she said the formula, it is considered as though she gave the money and she said the formula, and therefore it is not a valid betrothal. And if you wish, say a different explanation of the baraita: If he gave the money and he said the formula, she is betrothed. If she gave the money and she said the formula, she is not betrothed at all. If he gave the money and she said the formula, the ruling is uncertain, and by rabbinic law we are concerned that this might actually be a betrothal.

Rachi non traduit

ה''ק. סיפא אבל שינה ממה שאמרנו כגון שנתן הוא ואמרה היא נעשה כאילו נתנה היא ואמרה היא ואינה מקודשת דבעינן כי יקח איש:

נתן הוא. דמי לכי יקח איש:

ואמרה היא. דמי לתקח אשה לאיש:

וחיישינן מדרבנן. שאם בא אחר וקידשה צריכה גט משניהם שמא לא היו של הראשון קידושין וחלו קידושי שני או שמא של ראשון קידושין ולא של שני:

אָמַר שְׁמוּאֵל בְּקִידּוּשִׁין נָתַן לָהּ כֶּסֶף וְשָׁוֶה כֶּסֶף וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי אַתְּ מְאוֹרֶסֶת הֲרֵי אַתְּ (לִי) לְאִינְתּוּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵינִי אִישֵּׁךְ הֲרֵינִי בַּעְלֵיךְ הֲרֵינִי אֲרוּסֵיךְ אֵין כָּאן בֵּית מֵיחוֹשׁ

Traduction

The Gemara continues to discuss the language of betrothal. Shmuel says: With regard to betrothal, if he gave her money or an item worth money, and said to her: You are hereby betrothed [mekuddeshet], or: You are hereby betrothed [me’oreset], or: You are hereby as a wife, then she is betrothed. If he said: I am hereby your man, or: I am hereby your husband, or: I am hereby your betrothed, then there is no room for concern here. In these cases there is no possibility that it might be a valid betrothal, as betrothal is effective only if its formulation defines the relationship in terms of the woman’s connection to the man, not the reverse.

Rachi non traduit

בקידושין נתן לה כו'. משום דקא בעי למימר סיפא בגירושין נתן לה כו' נקט כי האי לישנא (נתן):

הרי את מקודשת. ולא גרסינן לי:

אין כאן בית מיחוש. אין כאן אפי' ספק קידושין דכי יקח כתיב ולא שיקח עצמו לה ודגירושין אין כאן בית מיחוש אף לפוסלה לכהונה:

וְכֵן בְּגֵירוּשִׁין נָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְשׁוּלַּחַת הֲרֵי אַתְּ מְגוֹרֶשֶׁת הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת אֵינִי אִישֵּׁךְ אֵינִי בַּעְלֵיךְ אֵינִי אֲרוּסֵיךְ אֵין כָּאן בֵּית מֵיחוֹשׁ

Traduction

And similarly, with regard to divorce, if a husband gave his wife a bill of divorce and said to her: You are hereby sent away, or: You are hereby divorced, or: You are hereby permitted to marry any man, then she is divorced. If he said: I am not your man, or: I am not your husband, or: I am not your betrothed, then there is no room for concern, as a bill of divorce is effective only if its formulation defines the relationship in terms of the woman’s connection to the man, not the reverse.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי לְמֵימְרָא דְּסָבַר שְׁמוּאֵל יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת הָוְיָין יָדַיִם

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: Is this to say that Shmuel holds that ambiguous intimations, i.e., incomplete expressions that can be understood only from their context, are considered like unambiguous intimations? In the cases listed by Shmuel, the woman is betrothed despite the fact that the man did not say: You are hereby betrothed to me, but merely: You are hereby betrothed. The statement itself does not include the detail that the speaker intends to betroth her to himself, and yet Shmuel maintains that the betrothal is valid.

Rachi non traduit

ידים שאין מוכיחות. בית יד אחיזת הדבר אע''פ שאינו מוכיח אחיזת לשון גמור כי הכא דקאמר הרי את מקודשת ולא קאמר למאן:

הויין ידים. ואמר דלדידיה קדשה:

Tossefoth non traduit

הא לאו הכי לא אלמא קסבר ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים. וא''ת אמאי לא משני דלעולם הוויין ידים והתם דקאמר אהא אפילו ידים שאין מוכיחות לא הוויין דדילמא אהא בתענית קאמר וי''ל דטפי משמע אהא לשון נזירות מלשון תענית דאהא משמע מיד ופעמים שאכל ולא מצי למימר אהא בתענית עד למחר אבל גבי נזירות מיד יכול להתחיל נזירותו אם ירצה:

וְהָתְנַן הָאוֹמֵר אֱהֵא הֲרֵי זֶה נָזִיר וְהָוֵינַן בַּהּ וְדִילְמָא אֱהֵא בְּתַעֲנִית קָאָמַר וְאָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו טַעְמָא דִּנְזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו הָא לָאו הָכִי לָא

Traduction

Rav Pappa asks: But didn’t we learn in a mishna (Nazir 2a) that one who says: I shall be, is a nazirite? And we discussed this ruling: But perhaps he meant to say: I will be in a fast? And Shmuel said that this mishna is referring to a particular set of circumstances, that he said: I shall be, when a nazirite was passing before him. In that context it is clear the individual meant that he too will be a nazirite. Rav Pappa analyzes this statement: The reason that he is a nazirite is only due to the fact that a nazirite passes before him. But if this were not the case, no, his statement would not be considered a naziriteship vow. This indicates that according to Shmuel, ambiguous intimations are not considered like unambiguous intimations.

Rachi non traduit

אהא. אהיה:

שהיה נזיר עובר לפניו. דודאי אהיה אף אני כזה קאמר אלמא בעינן הוכחה:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר לִי אִי הָכִי מַאי קָמַשְׁמַע לַן הָנֵי

Traduction

The Gemara rejects this: With what are we dealing here? Shmuel is referring to a case where he said the formulation and added the phrase: To me. For example, he said to a woman: You are hereby betrothed to me. The Gemara asks: If so, what is Shmuel teaching us? If the man stated the full formula it is obvious that she is betrothed, as he used the standard expression of betrothal. The Gemara answers: These

Rachi non traduit

לישני בתראי. דקאמר בהו אין כאן בית מיחוש בין דקידושין בין דגירושין:

Tossefoth non traduit

הכא במאי עסקינן דאמר לי. משמע דמסיק הכא לשמואל דידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים ותימה דבריש מסכת נדרים (דף ב.) אמר האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך שאיני אוכל לך שאיני טועם לך אסור וקאמרי' עלה בגמרא (שם דף ד:) אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאיני אוכל לך שאיני טועם לך ומסיק מאי טעמא דילמא מודרני ממך דלא משתעינא בהדך משמע מופרשני ממך דלא עבידנא משא ומתן בהדך משמע מרוחקני דלא קאימנא בד' אמות דילך משמע ופריך (שם דף ה:) לימא דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים ומשני שמואל מוקי מתני' כרבי יהודה דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ומדקאמר שמואל מוקי למתני' כרבי יהודה מכלל דאיהו לא סבירא ליה כוותיה אלא סבירא ליה דהויין ידים ואין לפרש דשמואל מוקי למתני' כרבי יהודה וסבר ליה כוותיה מדאמר בתר הכי ומאי דוחקיה דשמואל לאוקמא מתני' כרבי יהודה ומאי קשיא אמאי דחיק ומוקי מתני' כרבי יהודה משום דסבר ליה כוותיה לכך מוקי כרבי יהודה אלא ודאי קים ליה דהויין ידים ועוד דאמר בגיטין (דף פה.) גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודן די יהוי ליכי מינאי הוא גופו של גט ופליגי רבנן עליה ושמואל סבר כרבנן וי''ל דהרי את מקודשת ולא אמר לי לא משמע כלל דמקודשת לי קאמר דאדם עשוי לקדש אשה לחבירו וידים שאין מוכיחות כלל כי הני ודאי קאמר שמואל לא הויין ידים אבל בהאי דנדרים הוו מוכיחות טפי וכן ההוא דכותב טופסי גיטין הוו מוכיחות דאין אדם מגרש אשת חבירו אך בריש מסכת נזיר (דף ב:) יש ספרים דגרסי האומר אהא ה''ז נזיר אמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו וקא אמר לימא דקסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים אין מש''ה כי נזיר עובר לפניו הוי ידים מוכיחות ומהני אבל אין נזיר עובר לפניו הוי ידים שאין מוכיחות ולא מהני ואית ספרים דגרסי לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ומשני עובר לפניו הויין ידים שאין מוכיחות לכל הפחות אבל אין עובר לפניו אפילו שאין מוכיחות לא הוי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source