Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 52a

הָאֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְּׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדָם

Traduction

the one brother performs ḥalitza with both of them, and of the two brothers, one performs ḥalitza with one of the sisters and one, if he so desires, performs levirate marriage with the other sister. If they married the widows before consulting the court, the court does not remove them from the marriage, and they are permitted to remain married.

Rachi non traduit

האחד חולץ לשתיהן. שהרי אינו יכול לכנוס דילמא פגע באחות זקוקה:

Tossefoth non traduit

האחד חולץ לשתיהן. פי' האחד יחידי והשנים אחד חולץ ואחד מייבם ודווקא מיחלץ והדר יבומי פירוש שחלץ היחידי תחילה והדר יבומי א' מן השנים אחר חליצת אחיו דממה נפשך מותר דאי חלץ אחיו לזקוקתו א''כ מותר זה ליקח אחותה כיון דחלץ אחיו פקע הזיקה ואי לא חליץ לזקוקתו א''כ זה ייבם זקוקתו אבל יבומי אחד מן השנים אפי' לאחר חליצת אחיו שאין כאן אחות זקוקתו כדפירשתי לא מישתרי דכיון דלא חלץ היחידי לשתיהן איכא למיחש בזו שמתייבמת שמא זו יבמתו של יחיד ונמצא כונסה כפגע ביבמה לשוק בלא חליצה ולא מצינו לפרש דדוקא מיחלץ והדר יבומי קאי אשנים אבל איפכא לא משום דשמא פגע באחות זקוקתו דהא מרישא שמעינן:

דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי אֲבָל יַבּוֹמֵי וַהֲדַר מִיחְלָץ לָא דְּקָא פָּגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק

Traduction

The Gemara explains the novelty of the latter clause: This is effective specifically if one of the two brothers first performs ḥalitza and afterward the other brother performs levirate marriage, but if one of the two brothers first performs levirate marriage and afterward the other brother performs ḥalitza, the levirate marriage would not take effect, as he is possibly encountering a yevama getting married to a member of the public. This is because it is possible that the woman he married was not his yevama but someone else’s yevama, and until the other man’s brother performs ḥalitza with her it is still prohibited for her to marry other men.

Rachi non traduit

דוקא קתני. האחד חולץ לשתיהן תחילה והדר יבומי אחת מהשתים אחר חליצת אחיו אבל יבומי אחת מן השתים תחילה אפי' לאחר חליצת אחיו שאין כאן אחות זקוקה לא לישתרי דכיון דלא חלץ היחיד לשתיהן איכא למיחש בזו שמתייבמת שמא זו היא יבמתו של יחידי נמצא כונסה נושא יבמה לשוק כלומר למי שאין ליבמה ונושא אותה בלא חליצה ומשום הקדמת חליצת אחד מן השנים ליבום של שני לא איצטריך למיתנייא דהא דפגיעת אחות זקוקתו מרישא שמעינן:

תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי טָבְיוֹמֵי לְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנִים וּלְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנוֹת וְאָמַר אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ מְקוּדֶּשֶׁת לְאֶחָד מִבָּנַי כָּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה חֲמִשָּׁה גִּיטִּין מֵת אֶחָד מֵהֶם כָּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה אַרְבָּעָה גִּיטִּין וַחֲלִיצָה מֵאֶחָד מֵהֶן

Traduction

The Gemara derives a proof: Come and hear, as the Sage Tavyumei taught the following baraita: If this man had five sons and that man had five daughters, and the first man said: One of your daughters is betrothed to one of my sons, each and every one of the daughters requires five bills of divorce, one from each of the sons, due to the uncertainty of who is betrothed to whom. If one of the sons died before giving his bill of divorce, each and every one of the daughters requires four bills of divorce, one from each of the surviving brothers, and ḥalitza from one of them, in case she was betrothed to the deceased son. The ḥalitza of one of the brothers suffices to release her from her levirate bond. According to Rava this betrothal should not be valid, as it is not given to consummation. Why, then, do they each require bills of divorce?

Rachi non traduit

אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני. וכגון שעשאוהו שליח:

כל אחת צריכה ה' גיטין. שאין ידוע איזו נתקדשה ומאיזה מהם נתקדשה לפיכך צריכות גט מכולן:

וחליצה מאחד מהן. שמא ארוסת המת היא וכל אחת עומדת בספק זה:

וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ הָא אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ לְאֶחָד מִבָּנַי קָתָנֵי תְּיוּבְתָּא דְרָבָא תְּיוּבְתָּא וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּיַעַ''ל קַגַ''ם

Traduction

And if you would say that here too it is referring to a case where they were identified and later intermingled, that cannot be. This is as the baraita teaches: One of your daughters to one of my sons, indicating that the betrothal could never have been given to consummation, and yet it is a valid betrothal. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rava is a conclusive refutation. The Gemara further notes: And the halakha is in accordance with the opinion of Abaye when he has a dispute with Rava with regard to six halakhot, as represented by the mnemonic yod, ayin, lamed, kuf, gimmel, mem: Despair that is not conscious [yeush shelo mida’at], conspiring witnesses [eidim] who are disqualified retroactively, a side post [leḥi] standing alone, betrothal [kiddushin] that is not given to consummation, revealing intent with a bill of divorce [get], and an apostate [mumar] who sins rebelliously. Although the halakha generally is in accordance with the opinion of Rava in his disputes with Abaye, in these six cases the halakha is in accordance with the opinion of Abaye.

Rachi non traduit

יע''ל קג''ם. סימני הלכות הן שנחלקו בהם אביי ורבא ובכל מקום הלכה כרבא חוץ מאלו יאוש שלא מדעת באלו מציאות (ב''מ דף כא:) ועד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל בפרק [זה בורר] (סנהדרין דף כז.) לחי העומד מאיליו בפ''ק דעירובין (דף טו.) קדושין שלא נמסרו לביאה בשמעתין גילוי דעתא בגיטא בהשולח (גיטין דף לד.) מומר אוכל נבילות לתיאבון בפ' [זה בורר] (דף כז.):

Tossefoth non traduit

והילכתא כוותיה דאביי ביע''ל קג''ם. מעשה בא לפני ר''ת בבנו של הר''ר אושעיא הלוי שקידש בת עשיר אחד ואמר בתך מקודשת לי סתמא ולא פירש פלונית בתך ואמר ר''ת דמקודשת ולא מיבעיא אם שידך באחת מהם בשם ואח''כ קידשה סתם דאדעתא דהכי קידשה אלא אפי' לא שידך בשם אלא שנתרצו בפה ואמר פלוניתא אתן לך יש לנו לומר דאדעתא דהכי קדיש דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ועוד אפי' לא פירש נמי אפי' בפה יש לנו לומר דקידש הגדולה משום דלא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה והר''ר מנחם מיוני נחלק עליו ואמר דהא הוי נמי כמי שקידש אחת משתי אחיות ואי כדברי ר''ת דהגדולה מקודשת משום דלא יעשה כן במקומנו זה אינו לא לרבא ולא לאביי דהא אפילו לאביי דאמר הוו קידושין לא אמרינן אלא להצריכה גט אם כן זה נמי צריך ליתן גט ואף ר''ת חזר בו ולא עבד עובדא:

ביע''ל קג''ם. למ''ד פירש הקונטרס לחי העומד מאיליו ור''ת מפרש דהלמ''ד היינו. ימי לידה שאינה רואה בהן שאין עולים לספירת זיבתה ובני נרבונא מפרשים דהלמ''ד היינו פלוגתא דפ' כל שעה (פסחים דף כה:) לא אפשר ולא קמכוין דהלכה כאביי ומכל מקום לא הוזכר יע''ל קג''ם אלא על יאוש שלא מדעת ועד זומם וא''ת אמאי לא חשיב נמי פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה אביי משמיה דרבה אמר חייב ורבא משמיה דרבה אמר פטור (ב''מ דף לו:) והלכה כאביי דהא מסקינן (שם דף מב.) והלכתא תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כדפר''ח ובספרים לא כתוב והלכתא בהך שמעתא אבל כתב בה''ג וגם כתוב בספרים גבי המפקיד מעות אצל חבירו. בעובדא דצריפא דאורבני ונראה לפרש דלכך לא נכתבה בכללא דיע''ל קג''ם דלאחר כך נפסקה הך הילכתא כרבנן סבוראי:

מַעֲשֶׂה בְּחָמֵשׁ נָשִׁים אָמַר רַב שְׁמַע מִינַּהּ מִמַּתְנִיתִין אַרְבַּע וְנָקֵיט רַב בִּידֵיהּ תְּלָת

Traduction

§ The mishna teaches: An incident occurred involving five women, and among them were two sisters. And one person gathered a basket of figs that were from their field, and the fruit was of the Sabbatical Year. And he said: You are hereby all betrothed to me with this basket, and one of them accepted it on behalf of all of them. And the Sages said: The sisters are not betrothed. Rav says: One can learn four halakhot from the mishna. The Gemara adds: And Rav held three of them in his hand, i.e., knew what they were, but he was uncertain about the fourth.

Rachi non traduit

ונקיט רב בידיה תלת. לשלש מהן היה אוחזן בידו לסדרן בסדר גירסתו אבל הרביעית לא היתה מוחזקת בידו לסדרה בגרסת הגמרא:

שְׁמַע מִינַּהּ הַמְקַדֵּשׁ בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית מְקוּדֶּשֶׁת וּשְׁמַע מִינַּהּ קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֲפִילּוּ בְּגָזֵל דִּידַהּ מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה טַעְמָא דִּשְׁבִיעִית דְּהֶפְקֵר הוּא הָא דִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ לָא

Traduction

Rav clarifies: Learn from it that with regard to one who betroths a woman with produce of the Sabbatical Year, she is betrothed, and you do not say that this produce can be used only for eating and not for any other purpose. And learn from it that if one betroths a woman with a stolen item, even if it was her stolen item, she is not betrothed. You do not say that her accepting from him an item that he stole from her indicates that she released him from his obligation to return it, rendering it his to use in order to betroth her. From where can these two halakhot be deduced? It is from the fact that it teaches that the produce was from their field, and was of the Sabbatical Year, which indicates: The reason it could be used for betrothal is that the produce was of the Sabbatical Year, which causes the figs to be ownerless property. But if it was one of the other years of the seven-year Sabbatical cycle, the betrothal would not take effect with stolen property, even if she accepted it for her betrothal.

Rachi non traduit

המקדש בפירות שביעית מקודשת. ולא אמרינן לאו ממונו דזוכה בהן נינהו אלא כיון דזכה בהן ממונו הוא לכל דבר אי נמי דלא תימא לאכלה אמר רחמנא (ויקרא כה) ולא לדבר אחר:

ואפילו בגזל דידה. ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה:

Tossefoth non traduit

המקדש בפירות שביעית מקודשת. פירש בקונטרס ולא אמרינן לאו ממונו הוא לקדש בו את האשה כיון דלא בא אלא מטעם זכיה כיון דזכה בו ממונו הוא לכל דבר אי נמי יש לפרש דאע''ג דאסור לקנות מהם חפץ כדכתיב. לאכלה ולא לסחורה ה''מ לכתחילה אבל בדיעבד המקח קיים וכן גבי אשה בדיעבד מקודשת וכן משמע לקמן במתניתין (קידושין דף נו:) דקתני מכרן וקידש בדמיהן מקודשת:

וּשְׁמַע מִינַּהּ אִשָּׁה נַעֲשֵׂית שָׁלִיחַ לַחֲבֶירְתָּהּ וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהּ צָרָה

Traduction

And learn from it: A woman can become an agent to accept a betrothal for another woman, and this is so even in a situation where she thereby becomes the rival wife of the other, as in the case of the mishna.

Rachi non traduit

ואפילו במקום שנעשית לה צרה. ואע''פ שבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה נאמנת שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא דהא הכא בקידושין הללו הן נעשות צרות ע''י זו שקבלה וקתני (היו) נכריות מקודשות:

Tossefoth non traduit

ואפילו במקום שנעשית לה צרה. דנהי נמי דצרתה אינה נאמנת לומר מת בעלה דילמא מקלקלא לה הני מילי עדות בלא מעשה אבל עדות במעשה נאמנת אי נמי י''ל דהחידוש הוי מהא דאמר אשה נעשית שליח לחבירתה אפי' היכא דקיבלה הקידושין מסתמא:

וְאִידַּךְ מַאי הִיא קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה וְנִיחְשְׁבַהּ מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּאַבָּיֵי אִי כְּרָבָא

Traduction

The Gemara asks: And what is the other halakha, the fourth one mentioned by Rav? It is the halakha of betrothal that is not given to consummation. The Gemara suggests: And let Rav also count this halakha. The Gemara explains: He does not do so, because he is uncertain whether the correct interpretation of the mishna is in accordance with the explanation of Abaye, who maintains that such a betrothal is valid, or whether the correct interpretation of the mishna is in accordance with the explanation of Rava, which would mean it is not betrothal.

Rachi non traduit

ונחשביה. רב נמי להא ואמאי לא נקט בידיה אלא תלת הא נמי ש''מ דקידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין:

מספקא ליה אי כאביי. דמוקי לה בבת אחת שקידש שתיהן הא קידש אחת מהן מקודשת ואע''ג דלא פירש ושמע מינה הוו קידושין ואי כרבא דמוקי בשלא קידש אלא אחת ולהכי אמר רב שמע מינה ממתניתין ארבע דודאי קידושין שלא נמסרו לביאה נמי שמעינן מינה אבל לא היה לו לפרש הי מינייהו שמעת מינה אי הוו קידושין אי לא הוו קידושין:

כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ מִי אָמַר רַב הָכִי וְהוּא לָא אֲמַר וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ הָכִי קָאָמַר לֵיהּ מִי אָמַר רַב כְּווֹתִי

Traduction

The Gemara relates: When Rabbi Zeira ascended to Eretz Yisrael he stated this halakha before Rabbi Yoḥanan, who said to him: Did Rav actually say so? This indicates that Rabbi Yoḥanan disagreed with the statement of Rav that these halakhot can be learned from the mishna, which leads the Gemara to ask: But didn’t he himself say so? And didn’t Rabbi Yoḥanan say: If one robbed another of an item and its owner has not despaired of recovering it, neither of them can consecrate the stolen item? This one, the robber, cannot consecrate it because it is not his, and that one, the owner, cannot consecrate it because it is not in his possession. By the same logic, one should not be able to betroth a woman with stolen property, as it is not his. The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan was not objecting to Rav’s opinion, but this is what he said to him: Did Rav actually say in accordance with my opinion?

Rachi non traduit

אמרה לשמעתא. הא דקא אמרינן לעיל קדשה בגזל אינה מקודשת:

אמר רב הכי. קא סלקא דעתך אתמוהי אתמה משום דלא סבירא ליה:

ופרכינן ואילו רבי יוחנן גופיה מי לא אמר הכי. דגזל שבידו אינו ממונו:

Tossefoth non traduit

והוא לא אמר והא אמר רבי יוחנן גזל כו'. תימה מאי מתמה גמרא דלמא לא אמר ר' יוחנן מילתיה אלא בגזל דאחרים אבל בגזל דידה פליג עליה דרב דאמר דאינה מקודשת דהא שמעינן בסמוך דבגזל דידה מקודשת טפי מבגזל דעלמא וי''ל דהא דמהני גזל דידה טפי מגזל דעלמא הני מילי בדשדיך אבל בדלא שדיך אדרבה גרע גזל דידה מגזל דעלמא דמצי אמרה אין שקלי ודידי שקלי ורב הוה מיירי בדלא שדיך וא''ת מאי אתא ר' יוחנן לאשמועינן בהא דאמרינן דאינו יכול להקדיש פשיטא דהא אמרינן בכמה משניות וברייתות דגזל אינו נקנה אלא בייאוש כגון ההיא דאילו מציאות (ב''מ ד' כב.) שטף נהר קוריו עציו ואבניו אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו משמע הא לא נתייאשו לא וי''ל דמילתיה דרבי יוחנן קא משמע לן דאין הנגזל יכול להקדישן לפי שאינן ברשותו אבל בגזלן ליכא שום חידוש כדפרישית וא''ת לרב נמי דקאמר לעיל דקידשה בגזל אינה מקודשת מאי אתא לאשמועינן הא מכח משנה שלימה היא דהיכא דלא נתייאשו הבעלים אינו שלו ויש לומר מכל מקום אצטריך מילתיה דרב דאי מכח המשנה הוה אמינא דוקא בממונא הוא דלא קנה אלא ביאוש ליחייבוהו בית דין לשלם אבל לחומרא אע''ג דלא נתייאשו אמרינן שאם קידש אשה מקודשת להצריכה גט לכך אצטריך מילתיה דרב לומר דאינה מקודשת והשתא ניחא שפיר דמתמה גמרא ממילתא דרבי יוחנן והוא לא אמר כלומר וכי ר' יוחנן לא אמר כך והא איהו דאמר אינו יכול להקדיש לפי שאינו שלו ואפילו איסורא דרבנן לית בה וכמו כן בקידושין נמי לא נחמיר להצריכה גט והשתא מייתי שפיר גמרא מר' יוחנן:

מֵיתִיבִי קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל בְּחָמָס וּבִגְנֵיבָה אוֹ שֶׁחָטַף סֶלַע מִיָּדָהּ וְקִדְּשָׁהּ מְקוּדֶּשֶׁת הָתָם בְּגָזֵל דִּידַהּ

Traduction

The Gemara raises an objection against Rav’s opinion that one cannot betroth a woman with stolen property, from a baraita (Tosefta 4:5): If one betrothed her with an item taken in robbery, in a forced transaction, or in theft, or if he grabbed a sela from her hand and betrothed her with it, she is betrothed. This indicates that one can betroth a woman with stolen property. The Gemara answers: There it is referring to her stolen property, and by accepting it from him as betrothal, she indicates that she has released him from his obligation to return it.

Rachi non traduit

חמסן. יהיב דמי על כרחו של בעל חפץ:

בגזל דידה. כיון דקבילתיה אחילתיה ולקמן פריך הא רב נמי בגזל דידה קאמר:

הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אוֹ שֶׁחָטַף סֶלַע מִשֶּׁלָּהּ מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּגָזֵל דְּעָלְמָא עָסְקִינַן פָּירוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל בְּחָמָס וּבִגְנֵיבָה כֵּיצַד כְּגוֹן שֶׁחָטַף סֶלַע מִיָּדָהּ וְקִדְּשָׁהּ בּוֹ

Traduction

The Gemara asks: But from the fact that the last clause of the baraita teaches: Or if he grabbed a sela of hers, it may be inferred that in the first clause we are dealing with property stolen from others. The Gemara explains: These are not two separate cases. Instead, the tanna is explaining his earlier statement: If one betrothed a woman with an item taken in robbery, in a forced transaction, or in theft; how so? For example, if he grabbed a sela from her hand and betrothed her with it.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source