Vayedaber

יְצִיאָה דִּכְווֹתַהּ קָא מְמַעֵט

Traduction

it excludes a departure that is like it, i.e., a departure wherein the two masters are the potential recipients. Just as when no money is paid, the individual who might have received the payment is her master, so too, when money is paid, in a different set of circumstances, the money goes to the one who has authority over her, i.e., her father.

Rachi non traduit

יציאה דכוותה קא ממעט. יציאת אירוסין דומיא דיציאת אמה קא ממעט מדין אמה ולמימר דיש כסף בה ומה יציאת אמה העבריה אין כסף לאדון דנפקא מרשותיה קאמר קרא אף מיעוט דיש כסף דקא דייק ליציאת אירוסין יש כסף למי שיצאה הימנו קאמר והיינו אב:

Tossefoth non traduit

יציאה דכוותה קא ממעט. פי' ר''ח יציאת אמה העבריה מאדון שהוא עת נעורים אף כאן נערה מיהו סוגיא לא משמע כלל שהוא צריך ללמוד דביום נערות מיירי אלא מנלן דכסף דאביה הוי ונראה לפרש יציאה דכוותה כגון ברשות אדון אם היה שם כסף אז היה נותן לאדון שיצאה ממנו כמו כן כאן שיש כסף ביציאתה מרשות אב דאביה הוי וכן משמע לשון הקושיא:

וְהָא לָא דָּמְיָא הַאי יְצִיאָה לְהַאי יְצִיאָה הָתָם נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לִגְמָרֵי וְהָכָא אַכַּתִּי מִיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה בַּהֲפָרַת נְדָרִים מִיהָא נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ דִּתְנַן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ

Traduction

The Gemara asks: But this departure is not similar to that departure, as there, she leaves the authority of the master entirely upon being freed and she no longer retains any connection to him, and here, she still lacks the act of passing her over to the wedding canopy. Until she actually enters the wedding canopy, she has not left her father’s authority completely. The Gemara answers: Nevertheless, there is a similarity between her departures in both cases, as she leaves her father’s authority at least as far as the nullification of vows is concerned. As we learned in a mishna (Nedarim 66b): With regard to a betrothed young woman, her father and her husband together nullify her vows, and her father cannot nullify them alone.

Rachi non traduit

והא לא דמיא. יציאת אירוסין ליציאת אמה והיכי קאמרת דיציאת אירוסין אתי למעוטי הא לאו דכוותה היא דאכתי לא נפקא מרשותיה דאב למעשה ידיה ולירושתה עד שתכנס לחופה:

בהפרת נדרים מיהא נפקא ליה מרשותיה. שאינו יכול להפר לבדו:

וְהַאי וְיָצְאָה חִנָּם לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא דְּתַנְיָא וְיָצְאָה חִנָּם אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת אֵין כָּסֶף אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת

Traduction

The Gemara asks: But does this verse: ''Then shall she go out for nothing'' (Exodus 21:11), come for that purpose, to teach that there is no money for this master, but there is money for a different master? But it is required for that which is taught in the following baraita. As it is taught in a baraita: The verse ''Then shall she go out for nothing, without money'' should be understood as follows: ''Then shall she go out for nothing''; these words are referring to the days of adulthood, i.e., a Hebrew maidservant leaves her owner’s authority once she becomes an adult. ''Without money [ein kasef]''; these words are referring to the days of her youth, i.e., when she becomes a young woman she leaves his authority.

Rachi non traduit

ויצאה חנם. ולא פירש מתי תצא:

אלו ימי בגרות. שהיא משתנה מנערות להיות בוגרת:

אין כסף. אלא דבר אחר מוציאה אלו ימי נערות ולקמיה פריך מכי נפקא לה בנערות בגרות מאי עבידתיה:

אָמַר רָבִינָא אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אֵן כָּסֶף מַאי אֵין כָּסֶף אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר וּמַאן נִיהוּ אָב

Traduction

Ravina said: If so, that the verse is to be used only for this derivation, let the verse say: En kasef, without the letter yod. What is indicated by the full spelling with a yod: Ein kasef? This serves to teach the halakha stated above: There is no money for this master, but there is money for a different master. And who is he? He is her father, who has a right to receive the money when his daughter leaves his authority upon her betrothal.

Rachi non traduit

אן כסף. בלא יו''ד כדכתיב מאן יבמי:

וּמִמַּאי דְּדָרְשִׁינַן הָכִי דְּתַנְיָא וְזֶרַע אֵין לָהּ

Traduction

The Gemara explains: And from where is it derived that one interprets the verse homiletically in this manner? How is it known that the full form of the word ein teaches a halakha? As it is taught in a baraita with regard to the daughter of a priest who married a non-priest and was subsequently widowed or divorced: ''And she has no child, and is returned to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread'' (Leviticus 22:13). This verse indicates that if she has no children from her non-priest husband she may once again partake of teruma.

Rachi non traduit

מנלן דדרשינן. יו''ד דאין כי האי גוונא באנפי נפשיה:

זרע אין לה אין לי. שיעכב על בת כהן מלאכול בתרומה אלא זרעה מישראל:

אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר זֶרַע אֵין לָהּ עַיֵּין לָהּ וְאֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר זֶרַע אֵין לָהּ עַיֵּין לָהּ

Traduction

I have derived only that this halakha applies to her actual children. From where do I derive that her children’s children are equivalent to children with regard to this halakha? The verse states: ''She has no [ein lah] child,'' where ein is spelled with a yod inserted in the middle. This additional letter serves to enable an alternative articulation of the term, specifically, one examines her [ayyein lah] to see if she has any descendants. And I have derived only that this halakha applies to children of unflawed lineage, i.e., her legitimate offspring. From where do I derive that children of flawed lineage, e.g., mamzerim, are also considered her children for the purposes of this halakha? The verse states: ''She has no child,'' which indicates that one examines her, as explained above.

Rachi non traduit

זרע זרעה מנין ת''ל אין לה עיין עליה. שאם מת בנה ויש לו בן אף הוא מעכבה:

זרע פסול. כגון ממזר:

Tossefoth non traduit

זרע פסול מנין. אומר ר''י זרע זרעה פסול קאמר דהא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה מן הכהונה ולא תאכל עוד בתרומה הילכך ליכא לפרש זרע פסול ממש אלא זרע זרעה:

וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא דִּבְנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְזֶרַע פָּסוּל

Traduction

With regard to the last derivation, the Gemara asks: But you have already derived one halakha from this word, that her children’s children are considered like her children in this case. The Gemara answers: In fact, a verse was not necessary to teach about her children’s children, as there is an established principle that children’s children are considered like children. And therefore, when the verse was necessary, it was to teach the requirement of examining her for children of flawed lineage.

Rachi non traduit

בני בנים הרי הם כבנים. נפקא לן במסכת יבמות בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף סב:):

וְתַנָּא גּוּפֵיהּ מְנָלֵיהּ דְּדָרֵישׁ הָכִי אָמְרִי כְּתִיב מֵאֵן בִּלְעָם וּמֵאֵן יְבָמִי דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ יוֹד וְהָכָא כְּתִיב בֵּיהּ יוֹד שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁא הוּא דַּאֲתָא

Traduction

The Gemara asks: And the tanna himself, from where does he know that one can expound the yod in ein in this manner? The Gemara answers: They say in explanation that it is written: ''Balaam refuses [me’en]'' (Numbers 22:14), and it is similarly written: ''My yavam refuses [me’en]'' (Deuteronomy 25:7), and in neither case is a yod written. And here the word ein is written with a yod. Learn from it that the yod is superfluous and comes for the sake of an exposition.

Rachi non traduit

ותנא גופיה מנא ליה. דמשמע ליה אן בלא יו''ד:

מאן בלעם. אין בדעתו לילך עמנו:

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּלָא טָרְחָא בְּהוּ אֲבָל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא טָרְחָא בְּהוּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ

Traduction

The Gemara comments: And it was necessary to write a verse that teaches that her betrothal, i.e., the money or document of betrothal, belongs to her father, and it was necessary to write another verse that teaches that her earnings belong to her father, as one could not derive one halakha from the other. As, if the Merciful One had written only that her betrothal money belongs to her father, I would say that this is because she did not toil for it and therefore is not entitled to this sum. But with regard to her earnings, for which she toiled, say that they are hers. Therefore, it is necessary to state that her earnings also belong to her father.

Rachi non traduit

ואיצטריך למכתב מעשה ידיה לאביה. כדיליף לעיל מאת בתו לאמה:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא מִתַּזְנָא מִינֵּיהּ אֲבָל קִידּוּשֶׁיהָ דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ צְרִיכָא

Traduction

And conversely, if the verse had taught us only the halakha of her earnings, one would have said that they belong to her father because his daughter is sustained by him through his property. But with regard to her betrothal, i.e., the money or document of betrothal, which comes to her from an external source, I would say that it is hers. Therefore, it is necessary for the verse to teach both halakhot.

Rachi non traduit

דקא מתזנא מיניה. ודעתיה על מעשה ידיה דשכיחא:

דמעלמא קא אתי לה. ולא היתה דעתו עליהם לזונה בשבילם:

גּוּפָא וְיָצְאָה חִנָּם אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת אֵין כֶּסֶף אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא נַעֲרוּת וְלָא בָּעֵי בַּגְרוּת

Traduction

The Gemara returns to the matter itself: The baraita states with regard to a Hebrew maidservant: ''Then shall she go out for nothing,'' these are the days of adulthood; ''without money,'' these are the days of her youth. The Gemara asks: And let the Merciful One write that she leaves her master when she reaches her youth, and it would not be necessary to state that she leaves upon reaching adulthood. If she has already left her master when she becomes a young woman, it is not necessary to state that she leaves him upon reaching adulthood.

Tossefoth non traduit

ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות. וא''ת ברישא הוה ליה למנקט אלו ימי נערות והדר ימי בגרות וי''ל משום דאין כסף צריך לאוקמיה לימי נערות כדאמר לעיל אבל יש כסף לאדון אחר דהיינו ימי נערות דאין האב זכאי בקדושי בתו בוגרת:

אָמַר רַבָּה בָּא זֶה וְלִמֵּד עַל זֶה

Traduction

Rabba says: This phrase comes and teaches about that phrase. In other words, since it is not explicitly stated that this particular verse is referring to her departure when she becomes a young woman, if there was only one superfluous phrase one would conclude that it is referring to adulthood, as the halakha that she leaves the master when she becomes an adult is a lesser novelty. Therefore, two extraneous verses are required.

Rachi non traduit

בא זה ולימד על זה. מתוך שלא פירש נערות במקרא אלא מאיליו הוא למד שאין לנו דבר אחר לתלות יציאתו בו הוצרך לכתוב שניהם. דאי כתב חד הוה אמינא בגרות הוא דאשמועינן קרא אבל נערות לא מפיק לה בא חבירו ולמד עליו על כרחך חד מינייהו לנערות אתא:

Tossefoth non traduit

בא זה ולימד על זה. פירוש אי לא כתב אלא חד הוי מוקמי ליה בנראה יותר דהיינו בגרות וא''ת ולמה לי ויצאה חנם ללמוד על אין כסף הא ע''כ לא הוה מצינן לאוקמי אין כסף בבגרות אלא בנערות דהא מיניה דרשינן לעיל אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב אם כן ע''כ האי קרא איירי בנערות דאילו בבגרות אין האב זכאי בקדושין דכיון שבגרה אין לאביה רשות בה ואומר הר''ם דאי לאו ויצאה חנם הוה מוקמינן אין כסף ויתורא דיו''ד דאמר רבינא חד לנערות וחד לבגרות ודרשה דאין כסף לאדון זה לא הוה דרשינן להכי איצטריך ויצאה חנם:

מִידֵּי דְּהָוֵה אַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דְּתַנְיָא תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים

Traduction

Rabba cites an analogous case. This is just as it is with regard to a tenant and a hired worker. As it is taught in a baraita concerning teruma: The verse states: ''A tenant of a priest or a hired worker shall not eat of the consecrated'' (Leviticus 22:10). ''A tenant''; this is referring to a Hebrew slave who has been acquired as a permanent acquisition, i.e., one who said he wishes to stay with his master. This Hebrew slave has his ear pierced and he remains with his master until the Jubilee Year. ''A hired worker''; this is referring to a Hebrew slave who has been acquired for an acquisition of six years, the standard period of servitude for a Hebrew slave.

Rachi non traduit

מידי דהוה אתושב ושכיר. דכתיב גבי תרומה למידרש הכי:

תושב. האמור אצל תרומה תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש:

זה קנוי קנין עולם. עבד עברי הנרצע ביד כהן ואעפ''כ אין גופו קנוי לו כשאר עבדים כנענים לאכול בתרומה:

קנין שנים. שלא הגיע לו עדיין שש שנים:

יֵאָמֵר תּוֹשָׁב וְלֹא יֵאָמֵר שָׂכִיר וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

The baraita asks: Let the verse say ''tenant'' and let it not say ''hired worker,'' and I would say: If one who is acquired as a permanent acquisition does not partake of his owner’s, i.e., the priest’s, teruma, as despite his status as a Hebrew slave he is not considered his owner’s property, is it not all the more so that one who is acquired for an acquisition of six years should not be permitted to partake of teruma?

אִילּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קְנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל בָּא שָׂכִיר וְלִימֵּד עַל תּוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל

Traduction

The baraita answers: If so, that the verse were stated in this manner, I would say: ''A tenant''; this is one who was acquired for an acquisition of six years, as the term itself is ambiguous. But one who was acquired as a permanent acquisition may partake of teruma. Therefore, the term ''hired worker,'' which is certainly referring to one who is less permanent than a tenant, comes and teaches about the meaning of the term ''tenant,'' that even if a Hebrew slave was acquired as a permanent acquisition he may not partake of teruma. A similar line of reasoning applies in the above case of a young woman and an adult.

Rachi non traduit

בא שכיר ולימד על תושב. דעל כרחך חד מינייהו לנרצע הוא דאתא ומאחר שנכתבו שניהם משמעותא דנרצע מתושב אתיא שהוא מיושב אצלו יותר מן הקנוי לשש שנים:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי הָתָם תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ דְּכִי נָמֵי כְּתַב רַחֲמָנָא תּוֹשָׁב נִרְצָע לֹא יֹאכַל וַהֲדַר כְּתַב אִידַּךְ הֲוָה שָׂכִיר מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר וּמִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא

Traduction

Abaye said to Rabba: Are these cases really comparable? There, the tenant and the hired worker are two bodies. This is significant, as even if the Merciful One had written explicitly that a pierced tenant may not partake of teruma, from which the halakha of a Hebrew slave for six years could have been inferred, and then the Merciful One wrote the other case of a Hebrew slave acquired temporarily, this would not present a serious difficulty. The reason is that, although the halakha of a hired worker is a matter that could be derived by means of an a fortiori inference, and therefore it does not have to be stated explicitly, there is a principle: Sometimes with regard to a matter that can be derived through an a fortiori inference, the verse nevertheless takes the trouble and writes it explicitly.

Rachi non traduit

התם תרי גופי נינהו. נרצע ושאינו נרצע שני גופים הם ואפשר להיות שניהם בביתו של כהן:

דכי נמי כתב רחמנא כו'. כלומר ואפילו פירש הכתוב נרצע לא יאכל וחזר ופירש על שאינו נרצע ואע''פ שלא הוצרך לכותבו הייתי יכול לתרץ ולומר אע''ג דהוי שכיר מילתא דאתיא בק''ו טרח וכתב לה קרא לפיכך כשכתבו התם י''ל בא זה ולימד על זה ואין לנו להקשות יכתוב נרצע בפירוש ולא יכתוב שכיר:

אֶלָּא הָכָא חַד גּוּפָא הִיא כִּי נָפְקָא לַהּ בְּנַעֲרוּת בַּגְרוּת מַאי בָּעֲיָא גַּבֵּיהּ

Traduction

But here, with regard to a woman, she is one body, i.e., it is the same Hebrew maidservant. Once she has left upon the arrival of her youth, what is she doing in his authority as an adult? It is entirely unnecessary for the verse to teach that she leaves her master upon becoming an adult, as she has already left him.

Rachi non traduit

אבל הכא. דאפקה קרא מרשותיה בנערותה לא משכחת לה אמה יוצאה בבגרות והיכי כתב לן קרא מידי דלא הוי לכתוב נערות בהדיא ותו לא:

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶגֶר דְּאַיְלוֹנִית

Traduction

Rather, Abaye rejects the previous suggestion that one verse teaches about the other, and said: The claim that the verse ''Then shall she go out for nothing'' is referring to adulthood is necessary only for the adulthood of a sexually underdeveloped woman who is incapable of bearing children [ailonit]. An ailonit will never develop the physical signs of maturity, i.e., two pubic hairs. Consequently, she does not go through the halakhic stage of a young woman. Instead, she remains a minor until the age of twenty, at which point she immediately becomes an adult.

Rachi non traduit

אילונית. אין לה סימני נערות ואשמועינן קרא שיוציאוה ימי בגרותה כשיהיה לה עשרים שנה:

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא בְּנַעֲרוּת תִּיפּוֹק בְּבַגְרוּת לָא תִּיפּוֹק קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

Consequently, if the Torah did not teach that a Hebrew maidservant leaves her master upon becoming an adult, it might enter your mind to say: She leaves only when entering her youth, but when entering adulthood directly she does not leave. Since an ailonit is never classified as a young woman, she would never leave servitude. Therefore, the verse teaches us that a Hebrew maidservant leaves her master even if she reaches adulthood directly.

מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא וּמָה סִימָנִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָדוֹן בַּגְרוּת שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן

Traduction

Mar bar Rav Ashi objects to this: But is it not an a fortiori inference? And if the signs indicating that a young woman has entered puberty do not fully release a young woman from her father’s authority, as he can still betroth her, nevertheless, they do release her from the master’s authority; is it not logical that adulthood, which completely releases her from her father’s authority, should release her from the master’s authority? If so, one can derive by this reasoning that an ailonit leaves her master in adulthood, which means the verse is unnecessary.

Rachi non traduit

שאין מוציאין מרשות אב. כדאמרינן לעיל שמעשה ידיה לאביה:

בגרות שמוציאה מרשות אב. דלא אשכחנא דזכי ליה קרא אלא נערות דכתיב (דברים כב) לאבי הנערה:

אינו דין כו'. ולקמן פריך הא אמרן מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא:

Tossefoth non traduit

בגרות שמוציאה מרשות האב כו'. וא''ת מיתת האב תוכיח שמוציאה מרשות האב ואינה מוציאה מרשות אדון אף אני אביא ויש לומר דאיכא למפרך מה למיתת האב שכן לא נשתנה הגוף תאמר בבגרות שנשתנה הגוף:

אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְעִיקַּר זְבִינָא דְאַיְלוֹנִית סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא דְּאַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת הָוֵי זְבִינָא דְּלָא אַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת לָא הָוֵי זְבִינַהּ זְבִינָא

Traduction

Rather, Mar bar Rav Ashi says: This verse is necessary only with regard to the basic halakha of the sale of an ailonit as a Hebrew maidservant. As it might enter your mind to say that if a female will show the signs of a young woman, i.e., puberty, her sale is a valid sale, whereas in a case where she will not show the signs of a young woman, her sale is not a valid sale. The reason one might think this is the case is that if the maidservant turns out to be an ailonit, one cannot fulfill the requirements of the verse, as she will never become a young woman.

Rachi non traduit

לא נצרכה. קרא דבגרות אלא ללמדנו שהאילונית נמכרת בקטנותה כשאר בנות:

Tossefoth non traduit

דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינה זבינא. וא''ת ובקטנות איך נדע שלא תביא סימני נערות דסימני אילונית היינו כשהיא בת עשרים ולא הביאה שערות כדאיתא פרק הערל (יבמות דף פ:) ואע''פ שיש סימני אילונית שאפשר להכיר בקטנות כגון סימן דקולה עבה ואין שיפולי מעיה כנשים הא אמרינן (שם) גבי סריס עד שיהא בו כולן ומסתמא הוא הדין באילונית וי''ל דהכי קאמר לא הוי זבינה זבינא וצריך האדון להחזיר מעשיה והאב יחזיר הכסף וגם אין שייך בה דין ייעוד אם יעדה: