Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 47b

הֲרֵי הִיא כְּפִקָּדוֹן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר מִלְוָה אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה וּמָר סָבַר נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה אִין וְאִי לָא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה לָא אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

is like a deposit. The Gemara analyzes this: They disagree only with regard to this: There is one Sage who holds that one can betroth a woman with a loan, even though the value of one peruta does not remain of it. And one Sage holds that if the value of one peruta remains from it, yes, he can betroth her with it, but if the value of one peruta does not remain of it, he cannot. But everyone agrees that if one betroths a woman with a loan, she is betrothed. This presents a difficulty for Rav, who stated that one cannot betroth a woman with a loan.

Rachi non traduit

הרי היא כפקדון. דאם נשתייר אין לא נשתייר לא:

אבל דכ''ע המקדש במלוה. שישנה בעין מקודשת:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְתִסְבְּרַאּ הָא מְתָרַצְתָּא הָא מְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא

Traduction

Rava said to him: And how can you understand it that way? Is this baraita fully explainable? It is corrupted and cannot be cited as a proof.

Rachi non traduit

ותסברא מתרצתא היא. דקתני במלוה אע''פ שלא נשתייר מקודשת:

הַאי פִּקָּדוֹן הֵיכִי דָמֵי אִי דְּקַבִּיל עֲלַיהּ אַחְרָיוּת הַיְינוּ מִלְוָה אִי דְּלָא קַבִּיל עֲלַיהּ אַחְרָיוּת אִי הָכִי אַדְּתָנֵי סֵיפָא וּבְמִלְוָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת נִיפְלוֹג וְנִיתְנֵי בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אַחְרָיוּת אֲבָל קִבְּלָה עָלֶיהָ אַחְרָיוּת אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

He explains why the baraita must be corrupted: What are the circumstances of this deposit discussed in the baraita? If she assumed financial responsibility to repay the owner for it if it is stolen or lost, it is the same as a loan, as even if it is entirely lost she must still repay its value. If she did not assume financial responsibility for it, then if so, rather than teaching in the latter clause of the baraita: But if he betroths her with a loan that he had given her, she is betrothed despite the fact that the value of one peruta of it does not remain; let him distinguish and teach the distinction within the case itself, as follows: In what case is this statement said, that she is not betrothed if less than the value of one peruta remains from the deposit? If she did not assume financial responsibility upon herself for it. But if she assumed financial responsibility upon herself, even though the value of one peruta did not remain from it, she is betrothed.

Rachi non traduit

אי דקביל עליה אחריות. שאם יגנב תשלמנו לו:

היינו מלוה. כיון שנגנב ונתחייבה בו נמצא מלוה אצלה וכיון דתנא במלוה אע''פ שלא נשתייר מקודשת פקדון נמי שלא נשתייר תתקדש ביה:

אלא דלא קביל עליה אחריות. וכי איגנוב לא אחייבא ביה אבל קבלה עליה אחריות מקודשת:

אדתני. במלוה נפלוג בפקדון גופיה דיש פקדון שאפי' לא נשתייר כלום מקודשת:

אֶלָּא תָּרֵיץ הָכִי וּבְמִלְוָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת

Traduction

Rather, since the wording of the baraita cannot remain as is, answer this way: But if he betroths her with a loan that he had given her, she is not betrothed, despite the fact that the value of one peruta of it remains.

Rachi non traduit

אלא. על כרחך בדקבלה עליה אחריות קתני דאם לא נשתייר אינה מקודשת דמלוה היא והמקדש במלוה אינה מקודשת וכי נשתייר מקודשת בההיא שיור וגבי מלוה תריץ הכי אע''פ שנשתייר אינה מקודשת משום דלהוצאה ניתנה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר מִלְוָה הֲרֵי הִיא כְּפִקָּדוֹן בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי אָמַר רַבָּה אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן בְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי בְּמִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים לַחֲזָרָה וְהוּא הַדִּין לְאוּנְסִין קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The baraita stated that Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Meir: A loan is like a deposit. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? Rabba said: I found the scholars in the study hall of Rav who were sitting and saying: They disagree with regard to the issue of whether a loan the debtor had not yet begun to spend is in the possession of the owner with regard to the possibility of retraction of the loan by the lender. And the same is true, i.e., they also disagree, with regard to who bears responsibility for accidents.

Rachi non traduit

במאי קמיפלגי. אי בלהוצאה ניתנה פליגי סוף סוף כתנאי אמרה רב לשמעתיה:

אשכחתינהו לרבנן בבי רב. מצאתי התלמידים בבית המדרש דכל היכא דמיירי בבי רב לאו רב ממש הוא אלא בבית המדרש הוא:

וקאמרי. לעולם להוצאה ניתנה דברי הכל ואם שלח בה יד להוציא ממנה שוה פרוטה הרי החזיק בהם ואין הבעלים יכולין לחזור והויא ליה מלוה ואינה מקודשת ואפילו רובה בעין והכא בשלא הוציא ממנה כלום ולהכי אמר ר''ש בן אלעזר מקודשת דקסבר מלוה שהיא כולה בעין ברשות בעלים היא לחזרה אם בא מלוה לחזור בו ולתובעה חוזר הילכך השתא הוא דיהבה ניהליה והוא הדין לאונסין קיימא נמי ברשותיה דאי מתאנסי פטור הלוה:

דְּמָר סָבַר מִלְוָה בִּרְשׁוּת לֹוֶה קָיְימָא וְהוּא הַדִּין לָאוֹנָסִים וּמָר סָבַר מִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים קָיְימָא וְהוּא הַדִּין לָאוֹנָסִים

Traduction

As one Sage, the first tanna, holds: A loan stands in the possession of the debtor, i.e., even if it has not been spent, the lender cannot demand the return of the money. And the same is true with regard to responsibility for accidents, i.e., if the money is lost, it is considered lost from the debtor’s possession and he bears responsibility for it. And one Sage, Rabbi Shimon ben Elazar, holds: A loan that the debtor has not yet begun to spend stands in the possession of the owner, and the same is true with regard to responsibility for accidents. He can therefore betroth a woman with the money he has already lent her, provided that she has not yet begun to spend it.

וְאָמֵינָא לְהוּ לָאוֹנָסִים כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבִרְשׁוּת לֹוֶה קָיְימִי מַאי טַעְמָא לָא גָּרְעָא מִשְּׁאֵלָה מָה שְׁאֵלָה דְּהָדְרָה בְּעֵינַהּ חַיָּיב בָּאוֹנָסִים מִלְוָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶלָּא הָכָא מִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים לַחֲזָרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ

Traduction

Rabba continues: And I said to them: With regard to accidents, everyone agrees that it stands in the possession of the debtor and he is responsible for the money. What is the reason? A loan of money is no worse than borrowing an item. Just as in the case of borrowing an item, whereby the item is returned to its owner intact and yet the debtor is liable for accidents, as explicitly stated in the Torah, is it not all the more so that with regard to a loan, which the debtor spends and repays with other money, it should be considered in the debtor’s possession and he should bear responsibility for it? Rather, here the practical difference between them concerns the question of a loan in the possession of the owner with regard to the possibility of retraction of the loan. The first tanna is of the opinion that he cannot retract the loan, whereas Rabbi Shimon ben Elazar holds that he can do so.

Tossefoth non traduit

אלא מלוה ברשות בעלים לחזרה איכא בינייהו. פ' דלת''ק דר''ש אינה מקודשת משום דמלוה ברשות לוה קיימא ור''ש בן אלעזר דאמר מקודשת משום דמלוה ברשות מלוה קיימא וא''ת אכתי נימא רב כתנאי אמרה לשמעתיה דהא איהו דאמר המקדש במלוה אינה מקודשת לא מצי סבר כר''ש בן אלעזר וי''ל דרב נמי סבר כוותיה ולא תיקשי מידי דהא דאמר רב אינה מקודשת מיירי במלוה שהתחיל להוציאה ובהא קאמר דאינה מקודשת אפילו נשתייר שוה פרוטה ור''ש בן אלעזר לא איירי אלא במלוה שהיא עדיין בעין ואע''ג דאמר במילתיה דר''ש אם נשתייר ש''פ מקודשת דמשמע אע''פ שהתחיל להוציאה י''ל דר''ש בן אלעזר מיירי שנגנבו או שאבדו שלא שלח בהן יד אבל אם התחיל להוציאה אינה מקודשת:

וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא הַשּׁוֹאֵל קוּרְדּוֹם מֵחֲבֵירוֹ בִּיקַּע בּוֹ קְנָאוֹ לֹא בִּיקַּע בּוֹ לֹא קְנָאוֹ לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ

Traduction

The Gemara asks: But rather, with regard to that which Rav Huna says: In the case of one who borrows an ax from his friend for a certain period of time, if he chops wood with it he has acquired it in the sense that the lender cannot demand its immediate return. If he has not chopped wood with it he has not acquired it. Let us say that this halakha that Rav Huna stated is parallel to a dispute between tanna’im. According to the explanation of Rabba, it would be a dispute between the first tanna and Rabbi Shimon ben Elazar.

Rachi non traduit

השואל קורדום. לעשרה ימים:

ביקע בו. הויא חזקה להשתמש בו ימי שאילתו ואין המשאיל יכול לחזור בו:

לימא כתנאי אמרה. דלר' מאיר אם ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו ולת''ק אפילו לא ביקע בו נמי דמלוה אינו ברשות בעלים לחזרה:

Tossefoth non traduit

אלא הא דאמר רב הונא השואל קורדום מחבירו ביקע בו קנאו. לענין שלא יוכל המשאיל לחזור בו קאמר אבל לענין להתחייב באונסין כי לא ביקע בו נמי חייב באונסין כדאמר בפרק השואל (ב''מ דף צט.) דמשעת משיכה חייב באונסיה:

לָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּמִלְוָה דְּלָא הָדְרָה בְּעֵינַהּ אֲבָל בִּשְׁאֵלָה דְּהָדְרָה בְּעֵינַהּ דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיקַּע בּוֹ אִין לֹא בִּיקַּע בּוֹ לֹא קְנָאוֹ

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: No, they disagree only with regard to a loan, which is not returned intact. Since there is no need for the debtor to return the same money to the lender, this means that the money has been transferred to the debtor’s domain, and the first tanna holds that the lender may not retract the loan. But with regard to the borrowing of an item, for example the ax, which is returned intact, everyone agrees that if one chopped with it, yes, he has acquired it and is responsible for it. If he has not chopped with it, he has not acquired it.

Rachi non traduit

דלא הדרה בעינא. הילכך כיון דרשאי הלוה ליקח בהן סחורה מיד הויא ליה ברשותיה ואין המלוה יכול לחזור שהרי לא לכך הלוהו לקבל מעות הללו עצמן אלא מעות אחרים:

נֵימָא כְּתַנָּאֵי הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּשְׁטַר חוֹב אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מִלְוָה בְּיַד אֲחֵרִים וְהִירְשָׁהּ עֲלֵיהֶם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת הַאי שְׁטַר חוֹב הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שְׁטַר חוֹב דַּאֲחֵרִים הַיְינוּ מִלְוָה בְּיַד אֲחֵרִים אֶלָּא לָאו שְׁטַר חוֹב דִּידַהּ וּבִמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that Rav’s statement that one cannot betroth a woman with a loan is subject to a dispute between tanna’im. The baraita teaches: If one says to a woman: Be betrothed to me with a promissory note, or if he had a loan in the possession of others and he authorized her to collect the money for herself, Rabbi Meir says she is betrothed and the Rabbis say she is not betrothed. The Gemara clarifies: What are the circumstances of this promissory note? If we say it is a promissory note of others who owe him money, this is the same as a loan in the possession of others, and why would the baraita state it twice? Rather, is it not referring to her promissory note, i.e., a loan she has taken from him, and they disagree with regard to one who betroths a woman with a loan, whether forgiving the debt by returning the promissory note counts as betrothal money?

Rachi non traduit

נימא כתנאי. הא דרב דאמר המקדש במלוה אינה מקודשת:

והירשה עליהן. כתב לה הרשאה עליהן:

לְעוֹלָם שְׁטַר חוֹב דַּאֲחֵרִים וְהָכָא בְּמִלְוָה בִּשְׁטָר וּבְמִלְוָה עַל פֶּה קָא מִיפַּלְגִי

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: Actually, the baraita is referring to a promissory note of others, and here they disagree in two cases: In the case of a loan with a promissory note and in the case of a loan by oral agreement.

Tossefoth non traduit

לעולם שטר חוב דאחרים. אבל שטר חוב דידה אינה מקודשת וא''ת ומאי שנא והא אידי ואידי מלוה היא וי''ל דודאי מלוה דידה שקנאתו כבר ואינו נותן לה שום דבר חדש שהרי אותם המעות היו שלה קודם הקידושין דין הוא דאינה מקודשת אבל כשנתן לה המלוה דאחרים נותן לה דבר חדש שלא היה בידה קודם אמר דמקודשת דנהי דאין המלוה בעין מ''מ זכות הוא לו כאילו היה בעין:

בְּמִלְוָה בִּשְׁטָר בְּמַאי פְּלִיגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי דְּתַנְיָא אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין שֶׁכָּתַב וְלֹא מָסַר בֵּין שֶׁמָּסַר וְלָא כָּתַב לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתּוֹב וְיִמְסוֹר

Traduction

The Gemara explains: With regard to a loan with a promissory note, concerning what matter do they disagree? They disagree concerning the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis, as it is taught in a baraita: Letters, i.e., the content of a promissory note, are acquired by merely transferring the document. If the lender hands over a promissory note to a third party, the latter can collect the debt. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: Whether one wrote a document of sale for the promissory note but did not transfer the promissory note itself, or whether he transferred the promissory note but did not write a document of sale for it, the recipient has not acquired the promissory note. The recipient acquires it only once the other writes a document of sale and transfers the promissory note.

Rachi non traduit

נקנות במסירה. אינו צריך לכתוב שטר מכירה על השטר שהוא מוכר לו אלא משמסר לו שטר שיש לו על אחרים לזכות בו נתחייב הלוה לפורעם לזה:

בין שכתב. לו שטר מכירה עליו ולא מסר לו שטר החוב ובין שמסר לו שטר החוב ולא כתב לו שטר מכירה עליו לא קנה וה''נ שמסר לה שטר החוב אע''פ שלא כתב לה שטר מכירה עליו מ''ד מקודשת אית ליה דרבי ומר לית ליה דרבי:

מָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי

Traduction

The suggestion is that one Sage, Rabbi Meir, is of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and therefore one can betroth a woman by giving her a promissory note even without writing a document of sale for it. And one Sage, i.e., the Rabbis, is not of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and she is not betrothed because she has not received anything.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דְּרַבִּי וְהָכָא בִּדְרַב פָּפָּא קָמִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַב פָּפָּא הַאי מַאן דְּזָבֵין שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ קְנִי לָךְ הוּא וְכָל שִׁעְבּוּדֵיהּ מָר אִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא

Traduction

And if you wish, say instead the following answer: No one is of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and here they disagree with regard to the statement of Rav Pappa, as Rav Pappa says: This one who sells a promissory note to his friend must write the following formula for him: Let it be acquired by you, it and all its liens. Otherwise, the debt discussed in the promissory note is not transferred. One Sage, i.e., the Rabbis, is of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Pappa. And one Sage, Rabbi Meir, is not of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Pappa. He holds that the debt is acquired even if one did not write this phrase, and a man can betroth a woman by giving a promissory note to her.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא דכ''ע לית להו דרבי. והכא בשמסר וכתב מיירי אלא שכתב לה קני לך האי שטר ולא כתב לה קני לך כל שעבודא דאית ביה מאן דאמר אינה מקודשת כרב פפא:

Tossefoth non traduit

דכ''ע לית להו דרבי. מכאן יש להוכיח דאין הלכה כרבי מדהוה מצי למימר דכ''ע אית להו דרבי דמסירת אותיות לחודה מהני והכא גבי אשה נמי מיירי שמסר לה את השטר והיינו טעמא דחכמים דאמרי אינה מקודשת משום דקסברי דצריך לומר בפה כשמוסר לו השטר קני לך איהו וכל שיעבודיה והוא לא אמר לה כך ופליגי בדרב פפא דכי היכי דאמר רב פפא דבעי למיכתב ליה קני לך איהו וכל שיעבודיה כמו כן צריך לומר הכי בפה למ''ד אותיות במסירה נקנות ומדקאמר גמרא דכ''ע לית להו דרבי שמע מינה דלית הלכתא כוותיה דרבי ובפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף עז.) יש ספרים חלוקין אית דגרסי דהלכה דאותיות נקנות במסירה ואית דגרסי דהלכה דאין אותיות נקנות במסירה ומשמע הכא כההיא גירסא דאין אותיות נקנות במסירה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב פָּפָּא וְהָכָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי דְּאָמַר שְׁמוּאֵל

Traduction

And if you wish, say instead: Everyone is of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Pappa, and even Rabbi Meir agrees that she is betrothed only if he wrote in the document: Let it be acquired by you, it and all its liens. And here they disagree with regard to the statement of Shmuel, as Shmuel says:

Rachi non traduit

דכולי עלמא אית להו דרב פפא. וכי אמר ר''מ מקודשת בשכתב לה כו' והכא בדשמואל קא מיפלגי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source