Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 45b
שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הַבֵּן לָא אָמְרִינַן אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבִינָא וְדִילְמָא שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְשַׁוּוֹיֵי לַאֲבוּהּ שָׁלִיחַ וְדִילְמָא אַרְצוֹיֵי אַרְצְיַיהּ קַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר שִׁימִי בְּפֵירוּשׁ אָמַר מָר דְּלָא סָבַר לְהָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל
Traduction
and we do not say that perhaps the son desired the betrothal. The Sages said to Ravina: But perhaps the son appointed his father as an agent to betroth her, and the betrothal should take effect. He replied: A person is not so brazen as to appoint his father as his agent and thereby treat him as an assistant of sorts. They further inquired: But perhaps the son made his desire known to his father by speaking of his desire to marry the woman, and the father acted of his own accord upon his son’s wishes and betrothed her to him. Rabba bar Shimi said to Ravina: This is not a concern, since the Master, i.e., Ravina, explicitly said that he does not agree with this opinion of Rav and Shmuel that when a minor girl accepts betrothal there is a concern that perhaps the father desired it. So too, there is no concern that a father can act for the son without his awareness.
Rachi non traduit
שמא נתרצה הבן. בקידושין שקידש לו האב שלא מדעתו לא אמרינן דאב בקידושי בתו בכל דהו ניחא ליה דטב למיתב טן דו אבל גברא דייק ונסיב ובן אינו ברשות אביו לקדש לו אשה שלא בשליחותו:
ודילמא ארצויי ארצי. בן קמיה אביו וגילה לו דעתו שהוא חפץ בה והאב נעשה לו שליח מאליו וזכין לאדם שלא בפניו:
מר. רבינא:
בפירוש. שמעתי ממנו דלא סבר ליה לדרב ושמואל (דאין) חוששין שמא נתרצה האב וכ''ש לשמא עשאו הבן שליח אא''כ שמענו ודקאמר אפילו למ''ד כו' לרווחא דמילתא כי היכי דלקבליה מיניה קאמר הכי:
הָהוּא גַּבְרָא דְּקַדֵּישׁ בְּכִישָׁא דְיַרְקָא בְּשׁוּקָא אֲמַר רָבִינָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב הָנֵי מִילֵּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד אֲבָל דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן לָא
Traduction
The Gemara relates: There was a certain man who betrothed a minor girl without her father’s consent with a bundle of vegetables in the marketplace. Ravina says: Even according to the one who says that when a minor becomes betrothed without her father’s consent we are concerned that perhaps the father desired the betrothal, this matter applies only if the man betrothed her in a dignified manner. But as the betrothal in this case was done in a degrading manner, there is no concern.
Rachi non traduit
בכישא. אגודה וקטנה שלא לדעת אביה הואי:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא בִּזָּיוֹן דְּמַאי אִי בִּזָּיוֹן דְּיַרְקָא אִי בִּזָּיוֹן דְּשׁוּקָא נָפְקָא מִינַּהּ דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא בְּשׁוּקָא אוֹ בְּכִישָׁא דְיַרְקָא בְּבֵיתָא מַאי אֲמַר לֵיהּ אִידֵּי וְאִידֵּי דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא
Traduction
Rav Aḥa of Difti said to Ravina: What was the degradation in this manner of betrothal? Was the degradation from the fact that he used vegetables, or was the degradation due to the betrothal having been performed in the marketplace? The practical difference concerns cases where one betrothed a minor girl with money in the marketplace, or where one betrothed a minor girl with a bundle of vegetables in a house. What is the halakha? Ravina said to him: Both this and that, i.e., each of them is considered a degrading manner.
Rachi non traduit
אידי ואידי. בחדא מינייהו הוי בזיון:
הַהוּא דְּאָמַר לְקָרִיבַאי וְהִיא אָמְרָה לְקָרִיבַהּ כְּפַתֵּיהּ עַד דַּאֲמַר לַהּ תֶּיהְוֵי לְקָרִיבַהּ אַדְּאָכְלִי וְשָׁתוּ אֲתָא קָרִיבֵיהּ בְּאִיגָּרָא וְקַדְּשַׁהּ
Traduction
The Gemara further relates: A couple wanted to marry off their minor daughter. That one, the father, said: I want to marry her off to my relative, while she, the mother, said she wanted to marry the daughter off to her relative. His wife pressured him and forced him until he said to her: Let the girl be married to her, i.e., the mother’s, relative. While they were eating and drinking the festive meal before the betrothal, his relative came to the roof and betrothed her to himself.
Rachi non traduit
הוא אמר לקריבי. מעשה היה שהאיש אמר לתת בתו קטנה לקרובו ואשתו אמרה שיתננה לקרובה:
כפתיה. הכריחתו והודה לה לתתה לקרובה ועשו סעודה לחיבת חיתון וזימנו את קרוביהן:
באיגרא. בעליה:
וקדשה. בסתר ועדיין לא קבל האב קידושין מקרוב של אשתו:
אָמַר אַבָּיֵי כְּתִיב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב רָבָא אָמַר חֲזָקָה אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה וּמַפְסִידָהּ
Traduction
The Gemara assumes that the father did not desire this betrothal. Why? Abaye said: It is written: ''The remnant of Israel shall not do iniquity, nor speak lies'' (Zephaniah 3:13). The father had agreed that she would marry his wife’s relative, and he would stand by his word. Since the betrothal of his minor daughter is dependent on his desire, there is no concern that the father desired his relative’s betrothal. Rava said a different reason: There is a presumption that a person does not take the trouble of preparing a meal and then cause it to be lost. Since he prepared a festive meal in honor of his daughter’s betrothal to his wife’s relative, he would not desire a betrothal that would render his efforts for naught.
Rachi non traduit
לא יעשו עולה. ולא חיישינן בהא שמא נתרצה האב דלא הדר ביה מדבוריה:
רבא אמר. טעמא אחרינא דודאי לא נתרצה דכיון דטרח האי אבי הבת לעשות סעודה אינו מפסידה:
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלָא טְרַח
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between these two explanations? The Gemara answers: The difference between them concerns a case where he did not take the trouble of preparing a meal. According to Rava, since he had not gone to any effort, there should be concern that the betrothal is valid. Abaye would hold that since he would not go back on his word, they are not betrothed.
Rachi non traduit
דלא טרח. לעשות סעודה לאביי מכיון דאודי לה תו לא הדר ולא חיישינן לשמא נתרצה:
נִתְקַדְּשָׁה לְדַעַת אָבִיהָ וְהָלַךְ אָבִיהָ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמְדָה וְנִישֵּׂאת אָמַר רַב אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיָּבֹא אָבִיהָ וִימַחֶה רַב אַסִּי אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת שֶׁמָּא יָבוֹא אָבִיהָ וִימַחֶה וְנִמְצֵאת זָרָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לְמַפְרֵעַ הֲוָה עוֹבָדָא וְחַשׁ לַהּ רַב לְהָא דְּרַב אַסִּי
Traduction
§ If a minor became betrothed with her father’s consent, and her father left for overseas, and she went ahead and got married of her own accord in her father’s absence, Rav says: If she is an Israelite who married a priest, she may partake of teruma until her father comes and protests, explicitly stating that he does not agree to the marriage. Rav Asi said: She may not partake of teruma. Perhaps her father will come and protest, and it will be found retroactively that a non-priest has partaken of teruma. The Gemara relates: There was an incident of this kind, and Rav was concerned for this opinion of Rav Asi and did not allow a girl in this situation to partake of teruma.
Rachi non traduit
אוכלת בתרומה. אם כהן הוא זה ואע''פ שלא היתה חופה זו לדעת האב ואמרו רבנן (כתובות דף נז:) אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה זו הואיל וקידושיה לדעתו היו חופה נמי ניחא ליה עד שנשמע שיבא וימחה:
Tossefoth non traduit
בפירוש אמר מר לא סבירא ליה להא דשמואל. דקאמר לעיל חיישינן שמא נתרצה לראשון ופירש בקונטרס דהיינו רבינא דלא סבר לדשמואל ואע''ג דקאמר רבינא אפי' למ''ד דחיישינן שמא נתרצה האב לאו משום דס''ל הכי אלא לרווחא דמילתא נקטיה ופסק רב אלפס ובשאלתות. דרב אחאי דהילכתא כרבינא דהוא בתראה וסוף הוראה היה ורבה בר שימי נמי סבר כוותיה ולא חיישינן שמא נתרצה האב ואין צריך לא גט ולא מיאון ואפי' שידכו ואע''ג דמתמה גמרא לעיל (קידושין דף מד:) ואע''ג דשידכו מיהו איכא דאמרי אינו סובר כן וא''כ אין צריך לדחוק ולפרש מה שפי' ר''י לעיל אפילו מיאון אינה צריכה דוקא היכא דלא שידכו דאיכא למימר כמו שפי' בקונטרס ומיירי אפילו שידכו ואי משום דמתמה גמרא ואע''ג דשידכו איכא למימר דמאיכא דאמרי ואילך אית ליה סברא אחרת ומסתמא זו היא דאפילו בשידכו אינה צריכה מיאון שהרי כמו כן קאמר רבינא ועוד פסק בשאלתות דרב אחאי בקטנה שהלך אביה למדינת הים שהיא יכולה להתקדש מדרבנן כדין יתומה דאין לה אב דתקנו רבנן קידושין משום הפקר וזו שהלך אביה למד''ה הרי היא כיתומה משום הפקר וה''ר מנחם מיונ''י אינו מודה בדבר ומעשה אירע באחד שהלך לארץ רחוקה ולו בת קטנה ונתקדשה הבת ואסר ה''ר מנחם מיונ''י לקיימה ואמר חיישינן שמא יקדשנה אביה לאיש אחר במקום שהוא ונמצא בא זה עליה באיסור אשת איש ושלח לו רבינו תם לדבריך אם מת האב במד''ה היא תאסר לכל אדם לעולם שמא קידשה אביה במדינת הים ואין אנו יודעים למי והשיב רבינו מנחם דלהא לא חיישינן שמא יקדש אמרי' שמא קידש לא אמרינן דכי האי גוונא אמר פרק כל הגט (גיטין דף כח:) לשמא מת לא חיישי' לשמא ימות תנאי היא וקי''ל כרבי יוסי דפליג עליה דר''מ דאמר חיישינן לשמא ימות דר''מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועל זה אמר ר''ת דהשתא דאתית להכי אף כשהיא קטנה מותרת דכיון דלא חיישי' שמא קידש א''כ היא מותרת לעולם דכל שעה ושעה יש לנו לומר דעדיין לא קידש ואפי' חיישת שמא יקדש הואיל וכל שעה יש לומר עדיין לא קידש מותרת היא אצלו ולא דמי לשמא ימות דהתם מיירי שאסר את אשתו בתרומה כשהגט חל שעה אחת לפני מיתתו ואיכא למימר דמיד ימות נמצא דכל שעה אסורה לאכול בתרומה דאיכא למימר דמיד ימות אבל הכא דאינה אסורה עד שיחולו הקידושין שקידש אביה שם כל שעה איכא למימר עדיין לא חלו הקידושין כדפי' והביא ר''ת ראיה מהלכות גדולות שפירש בהלכות קידושין קטנה דאיתא לאבוה במדינת הים ואנסיבתא אמה שאלתא הדא מלתא קמיה דרבנן ואמרו שפיר עבדת אמה דנישואין תקינו לקטנה אם איתיה לאב מקדשה קידושין מן התורה ואי ליתיה מינסבא בתיקון חכמים ולכי גדלה גדלי נישואין בהדה ולכי אתי אב לא צריך לקדשה:

ונמצאת זרה למפרע. נראה דזרה דנקט לא קאמר שתהא זרה דאורייתא שהרי מן התורה ארוסה אוכלת בתרומה אלא זרה דרבנן קאמר ואע''ג דלא שייך הכא לא משום סימפון ולא משום שמא ימזגו דכיון דנכנסת לחופה דוכתא מייחד לה ומבדק בדיק לה אפ''ה לא חילקו חכמים בין ארוסה לארוסה כלומר כיון שאין חופתה חופה גמורה שהאב יכול למחות לא פלוג רבנן בין זו ללא נכנסה לחופה כלל:
הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי. נראה דהלכה כרב אסי דהא הדר ביה רב אך ר''ת פסק הילכתא כרב שהרי רב אסי היה תלמידו ובכל מקום שהרב והתלמיד חולקין הלכה כדברי הרב באמוראי ראשונים עד אביי ורבא אבל מכאן ואילך פסקינן כבתראי לפי שדקדקו יותר מן הראשונים להעמיד הלכה על בוריה ואע''ג דחש לה רב להא דרב אסי מש''ה לא חזר בו אלא חומרא בעלמא שהחמיר אנפשיה כמו שמצינו בפ''ק דמגילה (דף ה.) אמר רב מגילה בזמנה ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר אחד זה ואחד זה בעשרה הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי ואפ''ה קי''ל כרב דהא ר' יוחנן קאי כוותיה בפ''ב דמגילה (דף יט:) דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומחו ליה אמוחיה לא שנו אלא בצבור מפני כבוד צבור אבל יחיד לא אלמא משמע דפעמים קורין אותה ביחיד והיינו בזמנה כרב:
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק וּמוֹדֶה רַב שֶׁאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ אוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ
Traduction
Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak says: And Rav concedes that if the minor girl dies, the husband does not inherit from her, because of the principle: Establish money in the possession of its owner. Since the validity of her marriage is a matter of uncertainty, as the father might protest it, the money remains with her previous inheritors.
Rachi non traduit
ומודה רב. אע''ג דגבי תרומה מחזקינן ליה בחזקה שנתרצה בחופה התם הוא דאי נימא לא נתרצה אכלה מדאורייתא דארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה אבל לענין ירושה דבעינן שארו מודה דאינו אלא כארוס ואם מתה אינו יורשה דכיון דמספקא לן אם מתרצה בחופה או לאו אוקימנא ממונא בחזקת מריה:
Tossefoth non traduit
אוקי ממונא בחזקת מריה. ואפי' הוא מוחזק בנכסי מלוג שלה אינו בחזקתו אלא בחזקת יורשי האשה דתפיסתו שלא כדין היתה ואע''ג דשרי לה רב לאכול בתרומה היינו משום דמן התורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה כדפירש בקונטרס:
נִתְקַדְּשָׁה לְדַעַת וְנִיסֵּת שֶׁלֹּא לְדַעַת וְאָבִיהָ כָּאן רַב הוּנָא אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר אוֹכֶלֶת
Traduction
The Gemara cites another dispute between the Sages: If a minor became betrothed with her father’s consent, and she married without his consent, and her father is here, i.e., present, Rav Huna said: She may not partake of teruma. Rav Yirmeya bar Abba said: She may partake of teruma.
Rachi non traduit
ונשאת שלא לדעת. לא הודיעתו:
רַב הוּנָא אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת וַאֲפִילּוּ לְרַב דְּאָמַר אוֹכֶלֶת הָתָם הוּא דְּלָא אִיתֵיהּ לְאָב אֲבָל הָכָא דְּאִיתֵיהּ לְאָב הַאי דְּאִישְׁתִּיק מִירְתָּח רָתַח רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר אוֹכֶלֶת וַאֲפִילּוּ לְרַב אַסִּי דְּאָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת הָתָם הוּא דְּשֶׁמָּא יָבוֹא אָבִיהָ וִימַחֶה אֲבָל הָכָא מִדִּשְׁתֵיק אִיתְנוֹחֵי אִיתְנְחָא לֵיהּ
Traduction
The Gemara explains the two opinions: Rav Huna said she may not partake of teruma, and even according to Rav, who said that if her father is overseas she may partake of teruma, this is so only there, in the case where the father is not present. But here, where the father is present, he does not consent to the marriage; the reason that he was silent in this situation and refrained from protesting is that he was so angry that he did not wish even to speak to her. Conversely, Rav Yirmeya bar Abba said: She may partake of teruma, and even according to Rav Asi, who said that she may not partake of teruma, it is there that there is a concern that perhaps her father will come and protest. But here, from the fact that he was silent the assumption is that he is comfortable with the marriage.
נִתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ וְנִיסֵּת שֶׁלֹּא לְדַעַת וְאָבִיהָ כָּאן רַב הוּנָא אָמַר אוֹכֶלֶת רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת אָמַר עוּלָּא הָא דְּרַב הוּנָא כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דְּקִידּוּשֵׁי דְּאוֹרָיְיתָא אָמְרַתְּ לָא אָכְלָה הָכָא לֹא כָּל שֶׁכֵּן
Traduction
The Gemara cites another case: If a minor became betrothed without the consent of her father, and married without his consent, and her father is here, Rav Huna said: She may partake of teruma. Rav Yirmeya bar Abba said: She may not partake of teruma. Ulla said: This opinion of Rav Huna, that in this case she may partake of teruma, is irritating ''as vinegar to the teeth, and as smoke to the eyes'' (Proverbs 10:26), as it contradicts his earlier ruling. Now consider: And what about there, i.e., in a case where her betrothal was with her father’s consent, when there is at least betrothal by Torah law, you said she may not partake of teruma in case he did not consent to the marriage. Is it not all the more so the case that here, i.e., where even the betrothal was performed without her father’s consent, she should not be permitted to partake of teruma?
Rachi non traduit
ומה התם דקידושיה דאורייתא. שנתקדשה לדעת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source