Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 18b

כֵּיוָן שֶׁפֵּירַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ שׁוּב אֵין רַשַּׁאי לְמוֹכְרָהּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּבִגְדוֹ בָּהּ כֵּיוָן שֶׁבָּגַד בָּהּ שׁוּב אֵין רַשַּׁאי לְמוֹכְרָהּ

Traduction

This verse indicates that once the master has spread his garment over her, thereby designating her as his wife, her father may no longer sell her. This is the statement of Rabbi Akiva, who interprets bevigdo as related to beged, meaning garment. Rabbi Eliezer says: ''Bevigdo vah'' means that since the father dealt deceitfully [bagad] with her and sold her once, he cannot sell her again.

Rachi non traduit

בדברי ר''ע גרסינן כיון שפירש טליתו עליה. דעל כרחך מיבעי ליה לאוקמי יש אם למקרא כר''ע כדאמרינן בסנהדרין בפ''ק ויש אם למסורת כר''א כדדייקי' בבכורות דרמינן מהא פלוגתא על מילתא אחריתי דאמרינן התם לר''א יש אם למקרא ורמינן עלה מהא דיש אם למסורת ס''ל בפ' כל פסולי המוקדשין ובמכילתא גרסינן שפירש טליתו עליה בדברי ר''ע ודר''א ליתא התם:

לעם נכרי. דהיינו לשפחות לא ימשול האב מאחר שפירש טליתו אדון עליה לשם יעוד אם גירשה בגט וחזרה אצל אביה אבל לא יעדה וחזרה אצל אב חוזר ומוכרה כרבנן דאמרי לעיל לשפחות אחר אישות הוא דלא כי הכא דמכי יעדה הוה ליה לאישות אבל לשפחות אחר שפחות מצי מזבין ור''א אומר כיון שבגד בה שמכרה לשפחות שוב אינו יכול למוכרה לעם נכרי דהיינו שפחות אבל לשפחות אחר אישות קידושין מצי מזבין ור''ש דריש להא כר''א כיון שבגד בה שוב לא ימכרנה ודריש ליה נמי כר''ע דכיון שפירש טליתו עליה לא ימכרנה להכי קאמר לא לשפחות אחר אישות ולא לשפחות אחר שפחות:

Tossefoth non traduit

כיון שפירש טליתו. פי' בקונטרס בדר''ע גרס כיון שפירש טליתו דע''כ מיבעי ליה לאוקמי יש אם למקרא כדאמרינן פ''ק דסנהדרין (דף ד.) ויש אם למסורת כר''א כדדרשינן בבכורות (דף לד. '') דרמינן מהאי פלוגתא על מילתא אחריתי דאמר התם לר''א יש אם למקרא ורמינן עלה מהא דיש אם למסורת ס''ל וה''פ ור''ע סבר כיון שפירש טליתו עליה לשם יעוד אם גירשה בגט וחזרה אצל אביה אינו יכול למוכרה דאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות דסבר יש אם למקרא כלומר בבגדו קרינן ביה שהוא לשון בגד דאי לשון בגידה איבעי ליה למימר בבגדו כמו בשמעו (דברים כט) ואע''ג דבעלמא קרינן בפגעו (במדבר לה) התם ליכא למיטעי אבל הכא איכא למיטעי:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא וְלַמָּסוֹרֶת

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? Rabbi Eliezer maintains that the tradition of the manner in which the verses in the Torah are written is authoritative, and one derives halakhot based on the spelling of the words. One relies on the way a word is written, without the traditional vocalization, and therefore it is read as though it were vocalized as bevagdo, which refers to betrayal, not a garment. And Rabbi Akiva maintains that the vocalization of the Torah is authoritative, meaning that one derives halakhot based on the pronunciation of the words, although it diverges from the spelling, and since one pronounces the term as bevigdo, it is related to the word beged, meaning garment. And Rabbi Shimon maintains that both the vocalization of the Torah and the tradition of the manner in which the verses in the Torah are written are authoritative. Consequently, she cannot be sold as a slave after she has been taken as a wife, nor can she be sold again after she has already been sold once.

Rachi non traduit

למסורת. בבגדו כתיב ולא בביגדו אין הברת חירק בלא יו''ד ונקודה שתחת הבי''ת במקום יו''ד משתמשת אבל לפי מה שנכתב היה לו לקרות חטף קמץ בבגדו לשון בגידה כמו שאתה קורא בשמעו את דברי האלה (דברים כ''ט:י''ח):

יש אם למקרא. בבגדו קרינן כמו ותתפשהו בבגדו (בראשית לט):

יש אם למקרא ולמסורת. הילכך דריש תרוייהו וא''ת הא דאמר בסנהדרין גבי בסכת בסכת בסוכות לר''ש יש אם למקרא התם ליכא למימר מקרא ומסורת דאי איתיה להאי ליתיה להאי אם שלשה דפנות הכשרת לא תדרש מקרא ואם תפסול לא תדרש מסורת אבל כאן יש לקיים שניהם:

Tossefoth non traduit

רבי אליעזר סבר יש אם למסורת. ומדלא כתב בביגדו ביו''ד משמע היינו לשון בגידה דאי לשון בגד הוה ליה למיכתב ביו''ד ואע''ג דכתיב (בראשית ל''ט:
י''ב) ותתפשהו בבגדו בלא יו''ד היינו משום דליכא למיטעי וקשה היכי דייק שהמסורת לשון בגידה מדלא כתיב בביגדו ביו''ד דאדרבה נידוק שהוא לשון פריסת טלית מדלא כתב בבוגדו בוי''ו ועוד דאין רגילות למיכתב לא יו''ד ולא וי''ו בתוך אותיות הפעולה ונראה לפרש שהמקרא ודאי משמע לשון פריסת טלית כמו ותתפשהו בבגדו דאי לשון בגידה היה ראוי לקרות בבגדו אבל המסורת הוא לשון בגידה דאי לשון פריסת טלית היה לו לכתוב בבגדו עליה ולא בבגדו בה ומיהו קשה לר''ת דאין דרך הגמרא להקדים דברי ר''ע לדברי ר''א שהיה רבו לכך נראה לר''ת דגרסי' כיון שפירש טליתו עליה דברי ר''א ור''ע אומר כיון שבגד בה וניחא השתא שדברי ר''א קודמין לדברי ר''ע שהיה תלמידו וה''פ ר''א סבר יש אם למסורת ומסורת הוי לשון בגד דהיינו פריסת טלית מדלא כתיב בבוגדו בוי''ו או בביגדו ביו''ד אע''ג דבשמעו לא כתב בוי''ו היינו משום דליכא למיטעי ור''ע סבר יש אם למקרא היינו לשון בגידה דאי לשון בגד הל''ל בבגדו דמבגד יאמר בגדו כמו מנגד נגדו ומחלב חלבו ואע''ג דקרינן ותתפשהו בבגדו ולא בבגדו התם ליכא למיטעי וי''מ בהאי דכתיב אשר לא יעדה וקרינן לו בוי''ו ר''ע סבר יש אם למקרא דהיינו לו בוי''ו והשתא מגלה על בבגדו שהוא לשון בגד פריסת טלית ר''א סבר יש אם למסורת וכתיב לא באל''ף והשתא מגלה על בבגדו שהוא לשון בגידה:

בָּעֵי רַבָּה בַּר אֲבוּהּ יִעוּד נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה אוֹ אֵירוּסִין עוֹשֶׂה נָפְקָא מִינַּהּ לְיוֹרְשָׁהּ וְלִיטַמֵּא לָהּ וּלְהָפֵר נְדָרֶיהָ מַאי

Traduction

Rabba bar Avuh raises a dilemma: Does designation of a Hebrew maidservant for betrothal by her master effect marriage or does it effect only betrothal? The practical difference of the outcome of this dilemma is whether he inherits her property, i.e., does her husband inherit her property if she dies as he would if she were married to him; and whether he is obligated to become impure to bury her when she dies, if he is a priest; and whether he can nullify her vows on his own without her father, as is the case with a married woman. What is the halakha?

Rachi non traduit

יעוד. אמר לאמתו העבריה הרי את יעודה לי בכסף מקנתיך:

תָּא שְׁמַע בְּבִגְדוֹ בָּהּ כֵּיוָן שֶׁפֵּירַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ שׁוּב אֵינוֹ רַשַּׁאי לְמוֹכְרָהּ זַבּוֹנֵי הוּא דְּלָא מְזַבֵּין לַהּ הָא יַעוֹדֵי מְיַיעֵד לַהּ וְאִי אָמְרַתְּ נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה כֵּיוָן דְּנִישֵּׂאת שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֵירוּסִין עוֹשֶׂה

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a solution to this dilemma. ''Bevigdo vah'' means: Once her master has spread his garment over her, the father may no longer sell her. The Gemara analyzes this statement: This indicates that her father cannot sell her afterward, but he can designate her for another man if the master dies or divorces her. And if you say that designation effects marriage, once she is married her father no longer has authority over her. Rather, is it not correct to learn from this that designation effects only betrothal?

Rachi non traduit

הא יעודי מייעד. כלומר לקידושין שלא לשם שפחות מוכרה:

אין לאביה רשות בה. כדאשכחן לענין נדרים דאפקה קרא מרשותיה ונדר אלמנה וגרושה וגו' ולענין ירושה וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו:

Tossefoth non traduit

זבוני הוא דלא מזבין לה הא יעודי מייעד לה. לאו דוקא יעודי מייעד אלא ר''ל קדושי מקדש לה דאי לא היה יכול לקדשה אמאי קאמר שוב אינו רשאי למוכרה פשיטא אפי' לקדשה אינו יכול כ''ש למוכרה ויש מיישבין הגירסא זבוני הוא דלא מזבין לה הא לשאר מילי מצי עביד וקא מתמה גמרא הא יעודי מייעד לה כלומר היכי אמרינן דשאר מילי מצי עביד והא כבר יעודי מייעד לה ואי אמרת נישואין עושה אין לאביה רשות בה ודוחק:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָכָא בְּקִידּוּשִׁין דְּעָלְמָא קָאֵי וְהָכִי קָאָמַר כֵּיוָן שֶׁמְּסָרָהּ אָבִיהָ לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב בִּשְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ שׁוּב אֵין יָכוֹל לְמוֹכְרָהּ

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said that this argument can be refuted. Here, the baraita is dealing with the ordinary betrothal of one’s daughter, not to one who sells his daughter as a maidservant. And this is what the baraita is saying: Since her father gave her, i.e., betrothed her, to one who is obligated to provide her food, her clothing, and fulfill her conjugal rights, he can no longer sell her. Therefore, this baraita proves nothing with regard to the issue of whether or not designation effects marriage.

Rachi non traduit

הכא. דקתני פירש טליתו לאו בייעוד קאי אלא בקידושי קטנה בעלמא שלא נמכרה:

כיון שמסרה למי שנתחייב בה כו'. כלומר שקידשה לאישות:

תָּא שְׁמַע אֵין מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים וְשָׁוִין שֶׁמּוֹכְרָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט

Traduction

The Gemara cites another relevant source. Come and hear: A father cannot sell his daughter as a maidservant to relatives with whom she is prohibited from engaging in sexual intercourse, as they cannot fulfill the mitzva of designation. They said in the name of Rabbi Eliezer: He can sell her to relatives, because designation is merely an option and its inapplicability does not negate the possibility of a sale. And they agree that he can sell her to a High Priest if she is a widow, or to a common priest if she is a divorcée or a yevama who performed ḥalitza [ḥalutza]. Although it is prohibited for her to marry these men, their betrothal is effective, and therefore designation is not entirely impossible in these cases.

Rachi non traduit

אין מוכרה. האב לבתו לקרובים שהיא אסורה עליהם לייעד דבעינן אשר לא יעדה (שמות כא):

מוכרה לקרובים. ולא בעינן יעוד והיכא דאיתיה אמר קרא דתפיס:

ושוין שמוכרה. כשהיא אלמנה לכ''ג וקידושין תופסין לו בה דקידושין תופסין בחייבי לאוין כדלקמן בפ''ג (קידושין דף סח.):

הַאי אַלְמָנָה הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דְּקַדִּישׁ נַפְשַׁהּ אַלְמָנָה קָרֵי לַהּ וְאֶלָּא דְּקַדְּשַׁהּ אָבִיהָ מִי מָצֵי מְזַבֵּין לַהּ וְהָא אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת

Traduction

The Gemara clarifies: What are the circumstances of this widow? If we say that she betrothed herself when she was a minor and her husband died, is she called a widow? Since the initial betrothal was entirely ineffective, as a minor cannot accept betrothal independently, she would not be considered his wife. Rather, one must say that her father betrothed her and she was subsequently widowed. But if that is the case, can he sell her? But it was taught that a person cannot sell his daughter into slavery after marriage.

Rachi non traduit

אי דקדיש נפשה. שלא ע''י אביה ונתארמלה הימנו:

אלמנה קרי לה. בתמיה וכי יש במעשה קטנה כלום:

וְאָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָכָא בְּקִדּוּשֵׁי יִעוּד וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ וְאִי אָמְרַתְּ נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה כֵּיוָן שֶׁנִּישֵּׂאת שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ

Traduction

And Rav Amram says that Rabbi Yitzḥak says: Here, it is referring to a woman widowed from betrothal of designation, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who says: The original money of the sale of the maidservant was not given for the purpose of betrothal but as payment for her work, and if the master wishes to designate her he must give her additional money for that purpose. The relevance of this assertion will be clarified below. The Gemara explains the proof from this baraita: And if you say that designation effects marriage, once she is married her father no longer has authority over her. How can he sell her a second time after the death of her first husband?

Rachi non traduit

ואמר רב עמרם. גרסינן:

הכא. שנתארמלה מקידושי יעוד והאי דהדר מצי לזבונה ולא קרי ליה לשפחות אחר אישות אליבא דר' יוסי בר' יהודה היא דאמר לקמן (קידושין דף יט.) מעות הראשונות של מקנתה לאו לקידושין ניתנו וכי מייעד לה בעבדות שיש לו עליה מייעד לה ואין קידושין אלו ע''י האב וגזירת הכתוב היא שיהיו קידושין הילכך הדר מצי לזבונה:

וְאֶלָּא מַאי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה וְשָׁוִין שֶׁמּוֹכְרָהּ הָא אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר שָׁאנֵי אֵירוּסִין דִּידַהּ מֵאֵירוּסִין דְּאָבִיהָ אֲפִילּוּ תֵּימָא נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה שָׁאנֵי נִישּׂוּאִין דִּידַהּ מִנִּישּׂוּאִין דְּאָבִיהָ

Traduction

The Gemara asks from the other perspective: Rather, what will you say, that designation effects only betrothal? If so, why does the baraita state: And they agree that he can sell her? After all, a person cannot sell his daughter into slavery after matrimony. This baraita also refers to a case where a woman was betrothed but the marriage was not consummated. Rather, what have you to say? Betrothal effected by her is different from betrothal effected by her father. Since the marriage was not performed through her father but by the master giving her additional money, as held by Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, the principle that one cannot sell his daughter into slavery after betrothal does not apply. But by the same reasoning, even if you say that designation effects marriage, you can argue that marriage effected by her is different from marriage effected by her father.

Rachi non traduit

הא אין אדם מוכר וכו'. ואפי' אחר אירוסין:

שאני אירוסין דידה. דכיון דהוא לא קידשה יכול למוכרה:

הַאי מַאי בִּשְׁלָמָא אֵירוּסִין מֵאֵירוּסִין שָׁאנֵי אֶלָּא נִישּׂוּאִין מִנִּישּׂוּאִין

Traduction

This challenge is rejected: What is this comparison? Granted, one form of betrothal is different from the other betrothal, i.e., there is a difference between standard betrothal with the father’s consent and betrothal through designation, which is performed upon the master’s initiative. After that type of betrothal the father can, in fact, sell her a second time. But with regard to one mode of effecting marriage in relation to another mode of effecting marriage,

Rachi non traduit

בשלמא אירוסין מאירוסין שאני. דאיכא למימר אאב קפיד קרא דלא לזבנה בתר דקידשה וכיון דהני קידושין לאו איהו עביד ניתן לו רשות למוכרה:

Tossefoth non traduit

בשלמא אירוסין מאירוסין שאני. פי' שאני אירוסין דידה דכיון דהוא לא קדשה יכול למוכרה אלא נישואין מנישואין מי שאני פי' הקונטרס כיון דמדאורייתא נפקא מרשותיה לגמרי וקשה והא אירוסין נמי הוו דאורייתא כדילפינן לעיל מכי יקח וכ''ת דמ''מ יש לחלק בין אירוסין לנישואין משום דבנישואין נפקא מרשותיה לגמרי כדפי' הקונטרס הא ליתא דהא קטנה אי מסרה נפשה לחופה ה''נ דנפקא מרשותיה דאב פשיטא דלא לכך יש ליישב פי' הקונטרס הכי בשלמא אירוסין מאירוסין שאני דאכתי ברשותיה דאב היא לכל מילי ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה עם בעלה חוץ ממכירה שאינו רשאי למוכרה אחר שקבל כסף קדושיה א''כ הא מילתא הוי חדוש ואיכא למימר אין לך בה אלא חדושו ואיכא לאוקמי האי חדוש באירוסין דידיה פירוש כשקיבל אביה קידושין אבל נישואין גמורין דמפקי לה לגמרי מרשותיה דאב א''כ אין לחלק בין נישואין דידה לנשואין דידיה ובנישואין דידה נמי לא מצי מזבין לה אבל קטנה דממסרה נפשה לחופה לא אשכחן דנפקא מרשותיה דאב בהכי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source