Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 18a

וְכָאן שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה

Traduction

And here it is referring to a case where he was not conceived in sanctity, i.e., his mother conceived him before she converted, and only his birth was in sanctity, as she converted when pregnant. It is appropriate to return money to this individual.

Rachi non traduit

ולידתו בקדושה. היכא דלידתו של בן בקדושה מיחלף בישראל גמור:

Tossefoth non traduit

כאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. פי' בקונטרס אז רוח חכמים נוחה הימנו ותימה דבפרק מי שמת (ב''ב קמט.) גבי עובדא דאיסור גיורא ה''ל תליסר אלפי זוזי בי רבא פי' בפקדון כי קא שכיב קאמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להנהו זוזי וכו' משמע דרבא לא רצה לשלם לרב מרי בר רחל אלא היה רוצה לזכות בהן והשתא וכי לא היה רוצה שתהא רוח חכמים נוחה הימנו שהרי רב מרי בר רחל הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה ואומר ר''ת דלגבי הלואה שעושה לו טובה אין רוח חכמים נוחה הימנו שמשלם רעה תחת טובה אבל התם פקדון הוה ואדרבה רבא טרח לשומרם ואין נראה לר''י לחלק כלל בין מלוה לפקדון אלא נראה לר''י לפרש הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה הימנו לפי שהוא קרוב להיות כישראל ואתי לאיחלופי ולשוויה ישראל גמור ואם ייבם אשת אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד לאחיו שהיתה הורתם ולידתם בקדושה:

רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה דִּכְתִיב כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר וְדִלְמָא יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד שָׁאנֵי אֶלָּא מֵהָכָא כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה

Traduction

Rav Ḥiyya bar Avin says that Rabbi Yoḥanan says: By Torah law a gentile inherits from his father, as it is written: ''Because I have given mount Seir to Esau as an inheritance'' (Deuteronomy 2:5). The Gemara asks: But perhaps it is different with regard to an apostate Jew? In other words, it is possible that Esau was not considered a gentile but rather Jewish, like the Patriarchs. Consequently, he is categorized as an apostate Jew. Rather, the proof is from here: ''Because I have given Ar to the children of Lot as an inheritance'' (Deuteronomy 2:9), and the descendants of Lot were certainly gentiles.

וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרָבָא מִי כְּתִיב וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ

Traduction

The Gemara asks: And Rav Ḥiyya bar Avin, what is the reason that he did not state his opinion in accordance with the explanation of Rava, who derives the inheritance of gentiles from the verse: ''And he shall reckon with his purchaser'' (Leviticus 25:50)? The Gemara answers: Is it written explicitly in the Torah: And he shall reckon with his purchaser and not with the heirs of his purchaser? This proof is based on an exposition, not on an explicit source.

Rachi non traduit

מ''ט לא אמר כרבא. דיליף לה מוחשב עם קונהו:

וְרָבָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּאַבְרָהָם שָׁאנֵי

Traduction

The Gemara further asks: And Rava, what is the reason that he did not state his opinion in accordance with the explanation of Rav Ḥiyya bar Avin? The Gemara answers: Perhaps due to the honor of Abraham it is different. It is possible that for the sake of Abraham an inheritance was given to the members of his family. The same may not apply to gentiles in general.

תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁאֵין בָּעִבְרִיָּה וְיֵשׁ בָּעִבְרִיָּה שֶׁאֵין בָּעִבְרִי יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁהוּא יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִיָּה וְיֵשׁ בָּעִבְרִיָּה שֶׁהֲרֵי עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּסִימָנִין וְאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית וּמַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחוֹ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִי

Traduction

§ The Sages taught: There are details of the halakhot of a Hebrew slave that do not apply to the case of a Hebrew maidservant and there are details of the halakhot of a Hebrew maidservant that do not apply to a Hebrew slave. The baraita elaborates: There are unique details in the halakhot of emancipating a Hebrew slave, as he leaves through serving a term of six years, and he leaves through the Jubilee Year, and he leaves through the death of the master, which is not the case for a Hebrew maidservant. And there are unique details in the halakhot of emancipating a Hebrew maidservant, as a Hebrew maidservant leaves through signs indicating puberty, and she is not sold for a second time, and one can redeem her against his will, as the Gemara will explain, which is not the case for a Hebrew slave.

Rachi non traduit

משא''כ באמה העבריה. לקמיה בעי לה:

ואינה נמכרת ונשנית. לקמי' יליף ליה:

בעל כרחו. לקמיה מפרש ליה:

אָמַר מָר יֵשׁ בָּעִבְרִי שֶׁאֵין בָּעִבְרִיָּה וּרְמִינְהִי יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה עַצְמָהּ בְּסִימָנִין אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּגוֹן שֶׁיְּעָדָה

Traduction

The Gemara analyzes this baraita. The Master said above: There are details of the halakhot of emancipating a Hebrew slave that do not apply to the case of a Hebrew maidservant. And the Gemara raises a contradiction from the mishna: A Hebrew maidservant has one mode of emancipation more than him, as she acquires herself through signs indicating puberty. The expression: More than him, indicates that all of the modes through which a Hebrew slave can be freed apply to a Hebrew maidservant as well. Rav Sheshet said: This baraita is referring to a case where the master designated her to marry him during the six years. Consequently, she cannot be released from his authority by all of the modes through which a Hebrew slave can be freed, as she is his wife.

Rachi non traduit

יתירה עליו אמה העבריה. אלמא כל הנך איתנהו בה:

כגון שיעדה. ותו לא נפקא בהני אלא בגט:

יְעָדָה פְּשִׁיטָא גִּיטָּא בָּעֲיָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא (לִיבְטְלָה) [לִיבְטְלָן] הִילְכָתָא מִינַּהּ קָא מַשְׁמַע לַן אִי הָכִי אַמַּאי יוֹצְאָה בְּסִימָנִין הָכִי קָאָמַר אִם לֹא יְעָדָה יוֹצְאָה אַף בְּסִימָנִין

Traduction

The Gemara asks: If he designated her, it is obvious that she cannot be released in the manner of a slave, as she is his wife and therefore requires a bill of divorce. The Gemara says: It is necessary to state this explicitly, lest you say that the primary halakha is not nullified with regard to her, i.e., even after she has been designated she can still be freed as a slave would be, without a bill of divorce. Therefore, the baraita teaches us that this is not the case. The Gemara asks: If so, that this is referring to a case where he designated her, why does she leave through signs indicating puberty? If he designated her she becomes his wife, and signs indicating the onset of puberty should not affect her status. The Gemara answers: This is what the baraita is saying: If he did not designate her, she leaves also through signs indicating puberty.

Rachi non traduit

הילכתא. הלכות אמה העבריה ואם רצתה לצאת בא' מאלו בלא גט תצא קמ''ל:

וְאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית מִכְּלַל דְּעֶבֶד עִבְרִי נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה וְהָתַנְיָא בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא בִּכְפֵילוֹ בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בִּזְמָמוֹ בִּגְנֵיבָתוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּמְכַּר פַּעַם אַחַת שׁוּב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹכְרוֹ

Traduction

§ The baraita teaches: And a Hebrew maidservant is not sold a second time. The Gemara comments: From the fact that the baraita says this about a Hebrew maidservant, it can be inferred that a Hebrew slave can be sold a second time. But isn’t it taught in a baraita that the verse: ''And he is sold for his theft'' (Exodus 22:2), means that he can be sold to pay for the items that he has stolen but not to pay for his double payment? Although one can be sold into slavery to reimburse the owner for the principal of his theft, he cannot be sold to pay the fine. Furthermore, ''for his theft'' indicates: But not to pay for his conspiring testimony. If he is a conspiring witness, who is required to pay the value of what he testified that another had stolen but he does not have the money to do so, he is not sold as a slave. Additionally, the phrase ''for his theft'' teaches that he can be sold for stealing only once, and once he has been sold one time you may not sell him again.

Rachi non traduit

ולא בכפילו. אם יש לו לשלם את הקרן ואין לו ממה לשלם הכפל אינו נמכר:

בזממו. אם העיד בחבירו שגנב והוזם ואין לו במה לשלם אינו נמכר:

בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אינו נמכר. קס''ד ונמכר בגניבתו משמע ליה ונמכר פעם אחת ולא שתי מכירות:

אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּגְנֵיבָה אַחַת כָּאן בִּשְׁתֵּי גְּנֵיבוֹת

Traduction

Rava said: This is not difficult. Here, in the second baraita, it is referring to one theft, i.e., he stole a large amount but he is not worth enough as a slave for the proceeds of his sale to repay his entire debt. In that case he cannot be sold a second time. There, in the first baraita, it is referring to two thefts, as he may be sold a second time if he stole once, was sold, and subsequently stole again.

Rachi non traduit

כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות. בגניבה אחת פעם אחת דאם אינו שוה כל גניבתו אינו נמכר בשביל חציה ולכשיוצא ימכר משום חציה והאי דקתני ונמכר ונשנה בשתי גניבות אפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהם ואינו שוה אלא דמי האחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא וחדא קרינן ביה ונמכר בגניבתו:

Tossefoth non traduit

כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות. פי' בקונטרס בהא אינו חוזר ונמכר וה''ק ונמכר פעם א' בגניבה אחת ולא פעמיים בגניבה אחת אבל נמכר הוא שתי פעמים בשתי גניבות ואפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהן ואינו שוה אלא דמי אחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא וחדא קרינן ביה בגניבתו ופריך בגניבתו טובא משמע אם עמד על שתיהן בדין כולהו קרינן בגניבתו כדכתיב ובהמה רבה והדגה אשר ביאור ואפ''ה חזר ונמכר הוא דאיכא אלא כאן באדם אחד שעמד בדין בבת אחת אפילו בגניבות הרבה אינו נמכר ונשנה דחצי גניבה היא אבל בב' בני אדם שמעמידין אותו בדין שתי פעמים נמכר בשביל כל אחת ואחת וה''ה אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר וגנב משיצא לחפשי חוזר ונמכר עכ''ל וקשה מה שפירש בגניבה אחת אינו חוזר ונמכר דהא לא אתיא לא כרבנן ולא כר''א דהא בסמוך קאמר ת''ר היה גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר וכר''א נמי לא אתי דאיהו קאמר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר כלל משמע אפילו פעם אחת אינו נמכר לכך פר''י כאן בגניבה אחת נמכר וחוזר ונמכר עד שישלם כל הגניבה דנמכר בגניבתו משמע שנמכר כמה פעמים עד שישלם כל גניבתו אבל בשתי גניבות לא ימכר אלא פעם אחת ופריך בגניבתו טובא משמע היכא דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו מיקרי שפיר בגניבתו אימא דנמכר עד שישלם הכל ומשני באדם אחד דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו נמכר עד שישלם לו כל הגניבות דהיינו שפיר בגניבתו אבל בשני בני אדם אינו נמכר ונשנה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בִּגְנֵיבָתוֹ טוּבָא מַשְׁמַע אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּאָדָם אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם

Traduction

Abaye said to Rava: The expression ''for his theft'' indicates even many thefts. Rather, Abaye said: This is not difficult. Here, in the second baraita, it is referring to one who stole from one person. This thief cannot be sold a second time even for several thefts. There, in the first baraita, it is referring to thefts from two people.

Rachi non traduit

טובא משמע. אם עמד על שתיהן בדין א' כולן קרינן ביה בגניבתו כדכתיב (יונה ד) ובהמה רבה וגו' והדגה אשר ביאור (שמות ז':י''ח):

אלא כאן באדם אחד. שעמד בדין בבת אחת אינו נמכר ונשנה אפילו בגניבות הרבה דהוה דומיא דאחת הכתוב הוציאה בלשון יחיד אבל בשני בני אדם שמעמידים אותו שתי פעמים בדין נמכר בשביל כל אחת ואחת והוא הדין אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר וגנב משיצא חפשי חוזר ונמכר:

תָּנוּ רַבָּנַן גְּנֵיבוֹ אֶלֶף וְשָׁוֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת נִמְכָּר וְחוֹזֵר וְנִמְכָּר גְּנֵיבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשָׁוֶה אֶלֶף אֵינוֹ נִמְכָּר כְּלָל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם הָיָה גְּנֵיבוֹ כְּנֶגֶד מִמְכָּרוֹ נִמְכָּר וְאִם לָאו אֵינוֹ נִמְכָּר

Traduction

The Sages taught: If the property he stole was worth one thousand and as a slave he is worth only five hundred, he is sold and sold again. If the property he stole was worth five hundred and he is worth one thousand, he is not sold at all. Rabbi Eliezer says: If the property he stole was exactly equal to his value if he were sold, he is sold; and if not, he is not sold.

Rachi non traduit

ה''ג ת''ר גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו ה' מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל:

כנגד ממכרו. לא פחות ולא יותר:

אָמַר רָבָא בְּהָא זְכָנְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנַן דְּמַאי שְׁנָא גְּנֵיבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשָׁוֶה אֶלֶף דְּאֵין נִמְכָּר דְּנִמְכַּר כּוּלּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֶצְיוֹ הָכִי נָמֵי נִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא נִמְכַּר בַּחֲצִי גְנֵיבָתוֹ

Traduction

Rava said: In this case Rabbi Eliezer triumphed over the Rabbis, as what is different in a case where the property he stole is worth five hundred and he is worth one thousand that they concede that he is not sold? The reason is that the Merciful One states that he is sold in his entirety, and not part of him. So too, if he is worth less than the value of the property he stole, one can say: The Merciful One states that he is sold for his theft, and he is not sold for part of his theft.

Rachi non traduit

בהא זכנהו ר''א לרבנן. יש לו פתחון פה ונצחון במחלוקת זה:

ולא חציו. כי השתא ששוה שכר עבודת שש שנים פי שנים בגניבתו ואין עליו לעבוד אלא חציין:

וּמַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ סְבַר רָבָא לְמֵימַר בְּעַל כֻּרְחֵיהּ דְּאָדוֹן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי נִיהוּ דְּכָתֵבְנָא לֵיהּ שְׁטָרָא אַדְּמֶיהָ אַמַּאי נָקֵיט מַרְגָּנִיתָא בִּידֵיהּ יָהֵיבְנָא לֵיהּ חַסְפָּא

Traduction

§ The baraita further teaches: And one can redeem a Hebrew maidservant against his will. Rava thought to say that this means against the will of the master, i.e., she can be redeemed even if he refuses. Abaye said to him: What is the mechanism for emancipating her against the will of her master? Is it that one writes a document to him for her value, and when she has the money she repays this debt? Why should it be possible to force the master to free her in this manner? He is holding a pearl [marganita] in his hand and one gives him a shard instead, as this document is currently useless.

Rachi non traduit

מאי נינהו. ה''ד בעל כרחו דעבריה טפי מעברי אי למימרא דאי לית ליה גירעונה כתבינן ליה שטרא על דמיה ותתנם לו כשתשיג ידה מנא לן הא איהו נקיט מרגניתא גופה המשועבד לו ואנן יהבינן ליה חספא:

Tossefoth non traduit

אמר אביי בעל כורחיה דאב. פירש בקונטרס אם יש לו כופין אותו ופודה אותה וק''ק להר''מ א''כ מאי קאמר בסמוך ה''נ דאזיל ומזבין לה ומה תועלת במכירתו מאחר דנכוף אותו לפדותה ושמא יש לומר דנכוף בני המשפחה לפדותה בע''כ דאב משום דלא ניחא ליה לאב שתחזור לביתו ויהא פרנסתו לאב עליה והשתא ניחא שפיר דהדר אזיל ומזבין לה:

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּעַל כֻּרְחֵיהּ דְּאָב מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה אִי הָכִי עֶבֶד עִבְרִי נָמֵי נִכְפִּינְהוּ לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה הָדַר אָזֵיל וּמְזַבֵּין נַפְשֵׁיהּ

Traduction

Rather, Abaye said: She can be redeemed against the will of her father, due to the family flaw, i.e., the harm caused to the family name by her status. The court pressures the father as much as possible to redeem her, as it is disgraceful to a family if one of its daughters is a maidservant. The Gemara asks: If so, one should force the family of a Hebrew slave to redeem him also, due to the family flaw. The Gemara answers: There is a concern that he will go back and sell himself and earn money in this manner at his family’s expense.

Rachi non traduit

בע''כ דאב. אם יש לו כופין אותו ופודה אותה:

Tossefoth non traduit

הָכָא נָמֵי הָדַר אָזֵיל וּמְזַבֵּין לַהּ הָא קָתָנֵי אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית וּמַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה לְשִׁפְחוּת וְשׁוֹנֶה לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת אֲבָל לֹא לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת כָּךְ אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת

Traduction

The Gemara asks: Here too, in the case of a Hebrew maidservant, the father might go back and sell her as a maidservant again and receive money for her a second time. The Gemara answers that it is taught: A maidservant is not sold a second time. And whose opinion is this? It is that of Rabbi Shimon, as it is taught in a baraita: One can sell, i.e., transfer, his young daughter in marriage and go back and betroth her again if she was divorced or widowed. Likewise, he can sell her into slavery and transfer her again, this time for marriage, after he sold her into slavery. But one cannot sell his daughter into slavery after marriage. Rabbi Shimon says: Just as a person cannot sell his daughter into slavery after marriage, so too, a person cannot sell his daughter into slavery after slavery.

Rachi non traduit

ומני. הא דקתני אינה נמכרת ונשנית:

מוכר אדם בתו לאישות ושונה. קיבל בה קידושין ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין חוזר ומקדשה לאחר וכסף קידושיה שלו אם לא בגרה:

לשפחות ושונה. מכרה ויצאה בשש או ביובל או במיתת האדון ועודה קטנה חוזר ומוכרה אבל יוצאה בסימנין לא דאפילו לא מכרה מעולם והביאה סימנין אינו מוכרה כדתניא במסכת ערכין (דף כט:) יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר:

לאישות אחר שפחות. מוכרה בקבלת קידושין אחר שמכרה לשפחות ויצתה וחזרה אליו:

אבל לשפחות אחר אישות. קיבל קידושין וחזרה אליו שנתארמלה אין חוזר ומוכרה לשפחות ולקמיה ילפי' לה:

וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא בְּבִגְדוֹ בָּהּ

Traduction

The Gemara comments: And this issue is taught in the dispute between these tanna’im, as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''He shall have no power to sell her to a foreign people, seeing that he has dealt deceitfully with her [bevigdo vah]'' (Exodus 21:8).

Rachi non traduit

ובפלוגתא דהני תנאי. כלומר קמיפלגי ת''ק ור''ש בדרשה דהאי קרא דפליגי בה ר''א ור''ע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source