Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 16a
בְּנָכְרִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ תַּחַת יָדֶךָ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּנָכְרִי שֶׁאֵינוֹ תַּחַת יָדֶךָ אָמַרְתָּ וְכִי מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לוֹ הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנָכְרִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ תַּחַת יָדֶךָ
Traduction
This indicates that the verse is stated with regard to a gentile who is under your authority, i.e., one who is subject to Jewish rule. Or perhaps you will say that the verse is stated only with regard to a gentile who is not under your authority. This is not possible, as you say: But what can be done to him to compel him to obey the Torah’s commands? Consequently, the verse must be speaking of nothing other than a gentile who is under your authority.
Tossefoth non traduit
בעובד כוכבים שישנו תחת ידך. פי' בקונטרס אם לא יגאל ישתעבד בו עד היובל ואין אתה רשאי לבא עליו בעקיפין וא''ת תיפוק ליה מדכתיב (ויקרא כ''ה:
נ') וחשב עם קונהו משנת המכרו לו עד שנת היובל דאי בעובד כוכבים שאינו תחת ידך לא ציית וי''ל דאי מהתם ה''א דמיירי בעובד כוכבים שאינו תחת ידך דאתי קרא למימר שמודיעין לו את הדין לעובד כוכבים אם ירצה לשמוע לקבל עליו דין תורה אבל בעובד כוכבים שישנו תחת ידך ה''א לא ניתיב ליה כלל קמ''ל הא קרא דאייתר שהרי הרבה יובל כתיבי בפרשה לומר שאפילו יכול להוציאו בעל כרחו לא תבא עליו בעקיפין ולא יצא אא''כ ישלם כסף ואע''ג דכתיב וחשב עם קונהו דדרשינן ליה שידקדק עם קונהו ולא יכעוס עליו ואע''פ שאינו תחת ידך פעמים שיכול להערים עליו ולהטעותו בדין וחשבון וא''ת אי בעובד כוכבים שישנו תחת ידך מה שייך יובל ולמה לי נמי דקדוק כלל וי''ל דהכא שהעובד כוכבים בטוח עליו ונתן לו מעות על מכר גופו בא הכתוב להשמיענו שצריך לדקדק:
וּבִשְׁטָר מְנָלַן אָמַר עוּלָּא אָמַר קְרָא אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאַחֶרֶת מָה אַחֶרֶת מִקַּנְיָא בִּשְׁטָר אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה מִקַּנְיָא בִּשְׁטָר
Traduction
§ The mishna teaches: A Hebrew slave can be acquired by his master through money or through a document. The Gemara asks: From where do we derive that he can be acquired through a document? Ulla said: The verse states with regard to a Hebrew maidservant: ''If he takes himself another wife'' (Exodus 21:10). The verse thereby juxtaposes a Hebrew maidservant to another woman who is betrothed: Just as another woman can be acquired by her husband through a document (see 2a), so too, a Hebrew maidservant can be acquired through a document.
Rachi non traduit
לאחרת. לקיחת קידושין:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר שְׁטַר אָמָה הָעִבְרִיָּה אָדוֹן כּוֹתְבוֹ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אָב כּוֹתְבוֹ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאִיתְּמַר שְׁטַר אָמָה הָעִבְרִיָּה מִי כּוֹתְבוֹ רַב הוּנָא אָמַר אָדוֹן כּוֹתְבוֹ רַב חִסְדָּא אָמַר אָב כּוֹתְבוֹ הָנִיחָא לְרַב הוּנָא אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
Traduction
The Gemara asks: This works out well according to the one who says that the master writes the document of a Hebrew maidservant, just as a betrothal document is written by the husband. But according the one who says that the father writes it, in the manner of a document of sale, what can be said? According to that opinion, the document of a Hebrew maidservant is not similar to a betrothal document. As it was stated that amora’im disagreed about this matter: With regard to the document of a Hebrew maidservant, who writes it? Rav Huna says: The master writes it. Rav Ḥisda says: The father writes it. This works out well according to the opinion of Rav Huna, but according to the opinion of Rav Ḥisda, what can be said?
Rachi non traduit
הניחא כו'. פלוגתייהו לקמיה:
אדון כותבו. בתך קנויה לי ונותנו לאב כדרך שאר קידושין שהבעל כותב בתך היא מקודשת לי:
אלא למ''ד אב כותבו. לא יליף משאר קידושין ומנליה דקני ליה שטרא:
אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר קְרָא לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים אֲבָל נִקְנֵית הִיא כְּקִנְיַן עֲבָדִים וּמַאי נִיהוּ שְׁטָר
Traduction
Rav Aḥa bar Ya’akov said that this halakha is derived from a different source. The verse states with regard to a Hebrew maidservant: ''She shall not go out as the men slaves do'' (Exodus 21:7). One can infer: But she can be acquired in the manner of the acquisition of Canaanite male slaves. And what is this mode of acquisition? It is a document.
Rachi non traduit
לא תצא כצאת העבדים. בשן ועין בראשי איברים כעבד כנעני שאם סימא את עיניה וכן עינו של עבד עברי אינו יוצא בכך אלא נותן לו דמי עינו וזה משלים שש ויוצא:
אבל נקנית היא כקנין עבדים. כנענים והם נקנין בשטר כדלקמן (קידושין דף כב:) דאיתקש לקרקעות דנקנין בשטר בכסף ובחזקה:
וְאֵימָא אֲבָל נִקְנֵית הִיא כְּקִנְיַן עֲבָדִים וּמַאי נִיהוּ חֲזָקָה אָמַר קְרָא וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם אוֹתָם בַּחֲזָקָה וְלֹא אַחֵר בַּחֲזָקָה
Traduction
The Gemara asks: But one can say that the inference should be a different one: But she can be acquired in the manner of the acquisition of Canaanite male slaves, and what is this mode of acquisition? It is possession. The Gemara answers that one cannot interpret that verse in this manner, as the verse states with regard to Canaanite slaves: ''And you shall bequeath them to your children after you'' (Leviticus 25:46), which indicates that you can acquire only them, i.e., Canaanite slaves, through possession, like an inherited tract of land, but other slaves cannot be acquired through possession.
Rachi non traduit
ומאי ניהו חזקה. ולקמן (שם) מפרש כיצד בחזקה שיכפוה לעשות מלאכה אחת:
והתנחלתם אותם. בעבד כנעני כתיב אותם כאחוזה הנקנין בחזקה ולא אחר:
וְאֵימָא אוֹתָם בִּשְׁטָר וְלֹא אַחֵר בִּשְׁטָר הָכְתִיב לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים וּמָה רָאִיתָ
Traduction
The Gemara asks: But if so, one can equally say that they, Canaanite slaves, can be acquired through a document, but others cannot be acquired through a document. The Gemara answers: Isn’t it written: ''She shall not go out as the men slaves do'' (Exodus 21:7), and this is explained to mean that she, like other slaves, can be acquired through a document. The Gemara asks: Since these two verses can be explained in either manner, what did you see that led you to compare a Hebrew maidservant to a Canaanite slave with regard to a document, and what led you to differentiate her from a Canaanite slave with regard to acquisition through possession? Perhaps the opposite should be the case, i.e., she is similar to a Canaanite slave with regard to possession and differs from him concerning acquisition through a document?
מִסְתַּבְּרָא שְׁטָר הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן מוֹצִיאה בְּבַת יִשְׂרָאֵל אַדְּרַבָּה חֲזָקָה הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן קוֹנָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר בְּאִישׁוּת מִיהַת לָא אַשְׁכְּחַן אִי בָּעֵית אֵימָא לְהָכִי אַהֲנִי אִם אַחֶרֶת
Traduction
The Gemara answers: It stands to reason that a document should be included in the acquisition of a slave, as a document is powerful in that it can release a Jewish woman, in the form of a bill of divorce. The Gemara rejects this argument: On the contrary, possession should be included, as it can effect acquisition in the case of the property of a convert who died without leaving heirs, whereas no other mode can be used to acquire such property. The Gemara answers: Nevertheless, with regard to marriage, in any event, one does not find acquisition by means of possession. If you wish, say another answer: It is to that end, i.e., to determine in which way to compare a Hebrew maidservant to a Canaanite slave, that the verse ''if he takes another,'' is effective, as it indicates that the acquisition of a Hebrew maidservant includes a mode of acquisition used in betrothal, i.e., a document.
Rachi non traduit
בנכסי הגר. שמת ואין לו יורשין ונכסיו הפקר:
להכי אהני אם אחרת. הקישה הכתוב לאחרת לגלות על הלימוד של כצאת העבדים שבא ללמדנו על קנין השטר ולא על החזקה אבל עיקר שטר לאו מקידושין יליף דתימא אדון כותבו אלא משטר קרקעות יליף כשטר עבד כנעני ואב כותבו כי היכי דשטר שדות מוכר כותבו כדילפינן (לעיל קידושין דף ט.) מן ואקח את ספר המקנה:
Tossefoth non traduit
שכן מוציא בבת ישראל. הא דלא נקט שכן מכניס דהוא דמי טפי משום דבגט כתיב בהדיא:
וְרַב הוּנָא הַאי לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּעֶבֶד וְרַב חִסְדָּא אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא לֹא תֵּצֵא כָּעֲבָדִים מַאי כְּצֵאת הָעֲבָדִים שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי
Traduction
The Gemara asks: And Rav Huna, what does he learn from this verse: ''She shall not go out as the men slaves do'' (Exodus 21:7)? The Gemara answers: He requires that verse to teach that she is not released on account of an injury to the extremities like a Canaanite slave. If a master injures one of her limbs she is not emancipated, as explained in greater detail below. The Gemara asks: And Rav Ḥisda, from where does he derive this halakha? The Gemara answers: If so, that it is teaching only one halakha, let the verse write: She shall not go out as the men slaves. What is the reason for the additional term ''as the men slaves do''? Conclude two conclusions from it: She is not freed due to injured limbs, and like a slave, she too can be acquired by means of a document.
Rachi non traduit
שאינה יוצאה בראשי איברים. ולגופיה איצטריך ולא למידק מיניה אבל נקנית כקנין עבדים דכל קרא דמיבעי לגופיה לא אתי לדוקיא:
מאי כצאת. דלדוקיא נמי אתי לומר לך מדין יציאה לבדה מיעטתה ולא מדין הקנין:
וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּשָׁנִים דִּכְתִיב שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת וְגוֹ'
Traduction
§ The mishna teaches: And a Hebrew slave can acquire himself after six years of work. The Gemara cites the source for this halakha: As it is written: ''Six years he shall labor; and in the seventh he shall go out free for nothing'' (Exodus 21:2).
בַּיּוֹבֵל דִּכְתִיב עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ
Traduction
§ The mishna further states that a Hebrew slave is emancipated in the Jubilee Year. The Gemara explains that this is as it is written: ''He shall labor with you until the Jubilee Year'' (Leviticus 25:40).
בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אָמַר חִזְקִיָּה דְּאָמַר קְרָא וְהָפְדֵּה מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרַעַ[ת] פִּדְיוֹנָהּ וְיוֹצְאָה תָּנָא וְקוֹנָה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף וּבִשְׁטָר
Traduction
§ The mishna teaches that a Hebrew slave can be freed through the deduction of money. Ḥizkiyya says that the reason is that the verse states: ''Then he shall let her be redeemed'' (Exodus 21:8), which teaches that if she acquires money and wishes to be emancipated before her time is complete, she deducts the value of the years that she has not yet worked from the cost of her redemption, and is emancipated. The same halakha applies to a slave. A tanna taught: And a slave can acquire himself with money, with an item worth money, and with a document.
בִּשְׁלָמָא כֶּסֶף דִּכְתִיב מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף נָמֵי יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף אֶלָּא הַאי שְׁטָר הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּכְתַב לֵיהּ שְׁטָרָא אַדְּמֵיהּ הַיְינוּ כֶּסֶף
Traduction
The Gemara comments: Granted, he can be acquired through money, as it is written: ''Out of the money that he was bought for'' (Leviticus 25:51). Likewise, it is also clear that he can be acquired with an item worth money, as the Merciful One states: ''He shall give back the price of his redemption'' (Leviticus 25:51), which serves to include an item of monetary value, which is considered like money. In other words, any item of value can be used to redeem a slave. But with regard to this document mentioned here, what are the circumstances? If we say that the slave wrote a promissory note for his own money, that is the same as money. What is the difference between the two cases?
Rachi non traduit
למה לי שטר. הא אין גופו קנוי אלא חוב ממון עבודת שש שנים שיש עליו:
אֶלָּא שִׁיחְרוּר שְׁטָר לְמָה לִי לֵימָא לֵיהּ בְּאַפֵּי תְרֵי זִיל אִי נָמֵי בְּאַפֵּי בֵּי דִינָא זִיל אָמַר רָבָא זֹאת אוֹמֶרֶת עֶבֶד עִבְרִי גּוּפוֹ קָנוּי וְהָרַב שֶׁמָּחַל עַל גִּרְעוֹנוֹ אֵין גִּרְעוֹנוֹ מָחוּל
Traduction
Rather, this is referring to a document of manumission written by the master when the slave is emancipated. The Gemara asks: Why do I need a document for this purpose? Let him say in the presence of two witnesses: Go free. Alternatively, let him say before a court: Go free. Rava says: That is to say that the body of a Hebrew slave is owned by his master, and this is not merely a monetary debt. And in the case of a master who relinquishes his deduction, i.e., the money that the slave must return for the years he has not yet served, his deduction is not relinquished. Although one can relinquish a monetary debt verbally, this is insufficient to release a slave whose body is owned by his master. A document is required to effect his freedom.
Rachi non traduit
למה לי שטר. הא אין גופו קנוי אלא חוב ממון עבודת שש שנים שיש עליו:
נימא ליה באפי תרי זיל. לית לי עלך מידי ונפטר:
גופו קנוי. עד שיגיעו ימי חיפושו ולפיכך הרב שמחל על גרעונו אינו מחול וצריך שחרור ואם לאו חוזר ומשתעבד בו אם ירצה דלא שייך בו מחילת ממון אלא לשון שחרור וכי כתב ליה לשון שחרור ונתן ליה נפיק דלא גרע מכנעני דנפיק בשטר דכתיב או חופשה לא ניתן לה וגמר לה לה מאשה:
Tossefoth non traduit
לימא ליה באפי תרי זיל. תימה אמאי פריך גמרא לימא ליה באפי תרי זיל אמאי לא פריך ויפקירנו שהרי אפילו עבד כנעני שגופו קנוי יצא בהפקר לשמואל דאמר המפקיר עבדו יצא לחירות וא''צ גט שחרור בפ' השולח (גיטין דף לח.) ולמה לי שטרא ואפילו למ''ד (שם:) דהמפקיר עבדו יוצא לחירות וצריך גט שחרור היינו משום הפקעת איסור כדי להתירו בבת ישראל וא''כ בע''ע למה לי שטרא דבלאו הכי מותר וי''ל דאין ה''נ ומיהו לא הוה קשה למה לי שטרא ליפקוה בהפקר דפשיטא דיש יציאות אחרות לבד משטר אלא הכי קשיא ליה אף כשבא להוציאו בשטר למה לי שטר אותו לשון הכתוב בשטר דהיינו הרי את בן חורין הרי את לעצמך כדתנן בהמגרש (שם דף פה:) אותו לשון עצמו יאמר לו בע''פ דס''ד דאין צריך אלא מחילה כמו מחילת חוב בעלמא ולבסוף דמסיק ע''ע גופו קנוי לשון הכתוב בשטר אין מועיל בעל פה:
אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי. מדלא חשיב במתניתין שטר משמע דסבר דעבד עברי אין גופו קנוי ותימה דרבא דקאמר עבד עברי גופו קנוי היכי פליג אמתניתין וליכא למימר דרבא דייק מברייתא הכי וליה לא סבירא ליה הכי דאמר לקמן בפירקין (קידושין דף כח.) עד היכן גלגול שבועה ומסיק רבא לטעמיה דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי וי''ל דמתני' נמי סברה דגופו קנוי והא דלא חשיב שטר משום דתנא דמתני' לא חשיב אלא יציאות שהם בע''כ של אדון אבל שטר מדעתו של אדון:
והרב שמחל על גרעונו. אבל אם לא היה גופו קנוי היתה מחילה מועלת ויש לדקדק מכאן דמחילה לא בעי קנין ומיהו יש לדחות דכיון שהוא מוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה:
יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמָה הָעִבְרִיָּה קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּמִיתַת הָאָב מֵרְשׁוּת אָדוֹן מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה סִימָנִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָדוֹן מִיתָה שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן
Traduction
§ The mishna teaches that a Hebrew maidservant has one mode of emancipation more than a Hebrew slave, as she acquires herself through signs indicating puberty. Reish Lakish says: A Hebrew maidservant acquires herself from the master’s authority through the death of her father. This is derived through an a fortiori inference: If signs indicating puberty, which do not release her from her father’s authority, as, although she develops signs of puberty she remains under her father’s authority with regard to certain matters, nevertheless release her from the master’s authority, is it not logical that death, which releases her entirely from her father’s authority, should release her from her master’s authority?
Rachi non traduit
במיתת האב. אביה:
מיתה שמוציאה מרשות אב. שאין מעשה ידיה ליורשיו כדקיימא לן בכתובות (דף מג.) אמר רב יהודה אמר רב בת הניזונית מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מ''ט דרב דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות שיש לו בבתו לבנו:
Tossefoth non traduit
מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון. ואם תאמר חופה תוכיח שמוציאה מרשות אביה ואין מוציאה מרשות אדון דאי חופה מוציאה מרשות אדון אין אדם קונה בת חבירו שהרי יכול להכניסה ולהוציאה מרשות אדון וי''ל מה לחופה שכן אינה מוציאה מרשות אב אלא מדעתו ולכך אינה מוציאה מרשות אדון תאמר במיתה שמוציאה מרשות אב בע''כ:
מֵיתִיבִי רַב הוֹשַׁעְיָא יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּסִימָנִין וְאִם אִיתָא נִיתְנֵי נָמֵי מִיתַת הָאָב תְּנָא וְשַׁיַּיר
Traduction
Rav Hoshaya raises an objection from the mishna: A Hebrew maidservant has one mode of emancipation more than a Hebrew slave, as she acquires herself through signs indicating puberty. And if it is so that she also acquires herself through her father’s death, as claimed by Reish Lakish, let the mishna teach also that she is released through the death of the father. The Gemara answers: The absence of an explicit statement is not proof, as the mishna taught one difference between a male slave and a maidservant and omitted others.
מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר שַׁיַּיר מִיתַת הָאָדוֹן אִי מִשּׁוּם מִיתַת הָאָדוֹן לָאו שִׁיּוּרָא הוּא דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא נָמֵי בְּאִישׁ לָא קָתָנֵי
Traduction
The Gemara asks: What else did he omit that he omitted this? The tanna would certainly not leave out only one halakha. The Gemara answers: The tanna omitted the death of the master. In the event of the master’s death, the Hebrew maidservant is emancipated and is not inherited by the master’s heirs. The Gemara rejects this suggestion: If it is due to the death of the master, that is not an omission. The reason is that since there is also a similar halakha with regard to a man, i.e., a pierced slave, the mishna does not teach this case.
Rachi non traduit
שייר מיתת אדון. דקי''ל לקמן (קידושין דף יז:) דאינה עובדת את הבן:
דאיתא נמי באיש. דנרצע נמי יוצא במיתת אדון דאינו עובד את הבן כדתנן במתניתין לעיל (קידושין דף יד:):
וְאֶלָּא נִיתְנֵי תַּנָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה קָתָנֵי דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה לָא קָתָנֵי
Traduction
But if so, the question remains: Rather, let it teach that she is emancipated through the death of her father. The Gemara answers: The tanna in the mishna teaches a matter that has a set time, and he does not teach a matter that does not have a set time, e.g., the death of her father.
Rachi non traduit
ואלא ניתני. מיתת האב הואיל ולא שייר מידי:
שיש לו קצבה. וכסף מקנתו ושש שנים ויובל כולהו ידעי לאימת וכמה:
וְהָא סִימָנִין דְּאֵין לָהֶם קִצְבָה וְקָתָנֵי אָמַר רַב סָפְרָא אֵין לָהֶם קִצְבָה לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לָהֶם קִצְבָה
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But there is the case of signs indicating puberty, which do not have a set time, as young women exhibit these signs of puberty at different ages, and yet it teaches this mode of emancipation anyway. Rav Safra says: Admittedly, these signs have no maximum set time, as once she reaches the age of twelve she is emancipated whenever she develops these signs, but they do have a set time
Rachi non traduit
והא סימנין כו'. שיש שממהרת להביא ויש שמאחרת:
למעלה. אימת דמייתא לאחר י''ג שנים הוו סימני נערות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source