Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 9a

לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר כֹּל נְכָסַיי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִיבּוֹא שֶׁבָּהֶן

Traduction

He always becomes a freeman regardless of the wording of the document, even if the owner reserved land for himself, unless it says in the document: All of my property is given to so-and-so my slave, except for one ten-thousandth of it, as in that case it is possible that the master meant to include the slave in the portion that he is not giving. Consequently, the slave is not emancipated. In any case, according to the opinion of Rabbi Shimon, when the document states: All my property, a distinction is drawn between the emancipated slave and the property, as claimed by Rava.

Rachi non traduit

לעולם הוא בן חורין. דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי:

עד שיאמר. סתם חוץ מדבר מועט ולא יפרש מה הוא משייר דהתם אמרינן דאחד מריבוא דקאמר היינו עבד ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מריבוא בנכסים אע''ג דשוי טפי ומדקאמר ר''ש לעולם הוא בן חורין אשמעינן לא שנא היכא דקנה שאר נכסים עמו כגון שפירש השיור ששייר חוץ מקרקע פלוני דהשתא קנה עצמו ושאר נכסים חוץ מן השיור ולא שנא היכא דלא קנה שאר נכסים כגון שלא הזכיר שם הקרקע ששייר דכתב ליה חוץ מבית כור קרקע דהשתא לא קנה שום קרקע דבכל חד וחד איכא למימר היינו ההוא דשייר אפ''ה הוא בן חורין דהוא לאו קרקע הוא ולא שייריה אלמא פלגינן דיבורא דהא כל נכסי קאמר ליה ולא קנה אלא את עצמו ואת נמי דקאמרת עצמו קנה נכסים לא קנה כר' שמעון סבירא לך:

Tossefoth non traduit

לעולם הוא בן חורין. פי' בקונטרס מדקאמר ר' שמעון לעולם משמע דל''ש היכא דקנה שאר נכסים כגון שפירש השיור ול''ש היכא דלא קנה כגון שלא הזכיר קרקע ששייר דכתב ליה חוץ מבית כור קרקע דהשתא לא קנה שום קרקע דבכל חד וחד איכא למימר דהיינו הוא ששייר ואפ''ה הוא בן חורין אלמא פלגינן דיבורא דהא כל נכסי קא''ל ולא קנה אלא את עצמו וקשיא אע''ג דלא הזכיר שם קרקע מ''מ קנה כל קרקע דאית ליה אלא שיד העבד על התחתונה ויקח האדון לעצמו בית כור מעידית שבנכסים כדתנן בפרק בית כור (ב''ב דף קז:) חצי שדה אני מוכר לך יניח לו חצי שדהו ומפרש התם דלוקח נוטל כחוש דיד בעל השטר על התחתונה ואר''י דלעולם דר' שמעון בא להוסיף אפילו אין לו אלא אותה העיר או אותה שדה כדקתני סיפא בתוספתא דבבא בתרא ובפ''ק דפאה ר' שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונים לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן אמר חוץ מעיר פלוני חוץ משדה פלוני אפי' אין שם אלא אותה העיר או אותה שדה זכה עבד בנכסים וקנה עצמו בן חורין ואין מתקיים דבור כל נכסי אלא בעבד לבדו וה''א כשאמר חוץ מבטל דבורו מה שאמר כל נכסי קמ''ל דאפ''ה יצא לחירות דפלגינן דיבורא:

וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן אַף עַל פִּי שֶׁקִּילֵּס רַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא כְּשֶׁנֶּאְמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Rav Yosef bar Minyumi say that Rav Naḥman said: Even though Rabbi Yosei praised the ruling of Rabbi Shimon with regard to this issue, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, the first tanna in that mishna. The Gemara elaborates how Rabbi Yosei bestowed praise. As it is taught in the Tosefta (Pe’a 1:13): When these matters were said by the Sages before Rabbi Yosei, he recited this verse about him: ''He kisses the lips that give the right answer'' (Proverbs 24:26). Despite this praise, the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.

Rachi non traduit

והאמר רב נחמן הלכה כר' מאיר. דלא יצא לחירות:

שקילס ר' יוסי. כדמפרש ואזיל:

שפתים ישק. ראוי הוא לנשק:

Tossefoth non traduit

הלכה כר''מ. ולר''מ ס''ד דסבר דלא פלגינן דיבורא דמדקאמר ר' שמעון לעולם משמע אפילו באותו ענין דלדידך לא יצא לחירות דלא פלגינן דיבורא כשאין לו אלא אותה העיר אפ''ה יצא לחירות ומסיק דטעמא דר''מ לאו משום דלא פלגינן דיבורא אלא משום דלאו כרות גיטא הוא פירוש דאין זה כריתות כיון שיש שיור בדיבור שהוא משתחרר בו דאמר כל נכסיי ואינו מתקיים כולו אבל בעבד שהביא גיטו וכתוב בו כל נכסיי קנויין לך פלגינן דיבורא שפיר דכרות גיטא הוא ורש''י פירש דלאו כרות גיטא הוא משום דאיכא למימר מדשייר בנכסים שייר נמי בעבד ולפי זה באין לו אלא אותה העיר דלא שייך למימר מדנחית לשיורא שייר נמי עבד מודה ר''מ דיצא לחירות דפלגינן דיבורא ואין משמע כן בתוספתא כדפירש' ולשון אפי' אינו מיושב דאפילו אין לו אלא אותה העיר משמע דכ''ש יש לו שאר נכסים דיצא לחירות ואדרבה ר''מ לא פליג אלא ביש לו שאר נכסים:

שפתים ישק משיב דברים נכוחים. כשאדם אומר דברים נכוחים אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו ששותקין ואין יודעים מה להשיב:

וּמִי אָמַר רַב נַחְמָן הָכִי וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ וְעָמַד חוֹזֵר בַּנְּכָסִים וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּעֶבֶד

Traduction

With regard to Rav Adda bar Mattana’s proof, the Gemara asks: And did Rav Naḥman actually say this, that we do not divide the statement? But didn’t Rav Yosef bar Minyumi say that Rav Naḥman said: With regard to a person on his deathbed who wrote all of his property to his slave, and afterward he recuperated and arose from his illness, he can retract his transfer of property with regard to the gift of the property to the slave, but he cannot retract his transfer with regard to the emancipation of the slave.

Rachi non traduit

ומי אמר רב נחמן הכי. דלא פלגינן דיבורא:

שכיב מרע. חוזר בכל מתנותיו בבבא בתרא (דף קמו:):

Tossefoth non traduit

ואינו חוזר בעבד. וא''ת ואמאי יצא בן חורין [ומותר בבת חורין] הא מתנת שכיב מרע הוא ולא קנה אלא לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה וי''ל בדכתב ליה מהיום אי נמי אפילו סתמא דכיון דדעת שכיב מרע לשחררו דעתו שיקנה בשעה שראויה לשחרר דהיינו מחיים וא''ת כיון דסתמא דדעת של שכיב מרע לחזור בו אם יעמוד אמאי אינו חוזר בעבד וי''ל דהכל תקנת חכמים היא גם מה שחזר בנכסים גם מה שאינו חוזר בעבד דמסתמא דעתו כמו שיאמרו לו חכמים ומיהו אם כתב בהדיא מהיום אם ימות [מהיום אם לא ימות] אין נראה שיועיל לענין זה יצא עליו שם בן חורין לומר שאינו חוזר בעבד מאחר שהתנה בפירוש:

חוֹזֵר בַּנְּכָסִים מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הוּא וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּעֶבֶד שֶׁהֲרֵי יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין

Traduction

The Gemara clarifies: He can retract the transfer of the property, as it is the gift of a person on his deathbed. By rabbinic decree, no formal act of acquisition is required for a gift of this kind, as it was given based on the assumption that the owner is about to die. If he does survive, the gift is canceled. But he cannot retract the transfer with regard to the emancipation of the slave, as it has been publicized about the slave that he has the status of a freeman. This shows that Rav Naḥman accepts the principle that we divide the statement, as one portion of this document is accepted while the other part is rejected.

Rachi non traduit

שהרי יצא עליו שם חירות. ואסור להשתעבד בו אלמא פלגינן דיבורא:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּלָאו כְּרוּת גִּיטָּא הוּא

Traduction

Rather, Rav Ashi said: There, where Rav Naḥman ruled in accordance with the opinion of Rabbi Meir, he did not do so because he holds that we do not divide the statement, as this is not the issue in dispute. Instead, this is the reason: Because it is not a document that fully severs the ownership of the slave. A bill of manumission must fully sever the bond between slave and master. Since the master left over some property, which may include the slave, for himself, the bill of manumission does not fully sever their relationship. However, with regard to the basic issue of whether or not we divide a single statement, Rav Naḥman agrees with Rava that we do divide a statement.

Rachi non traduit

התם. דאמר ר''נ הלכה כר''מ טעמא לאו משום דלא פלגינן דיבורא הוא דהא כי נמי הזכיר שם שיור קרקע פלוני דליכא פלוגתא דדיבורא קאמר ר''מ דלא יצא לחירות אלא טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא דגבי אשה כתיב ספר כריתות (דברים כ''ד:א') ושחרורי עבדים גמרי לה לה מאשה דכתיב חופשה לא נתן לה (ויקרא י''ט:כ') וכתיב וכתב לה ובעינן בהו כריתות וכיון דאיכא למימר דשייריה דהא נחת לשיורא והוא לא הוזכר בתוך המתנה דלא כתב ליה עצמך ונכסי קנויין לך לאו כריתות גמור הוא אבל היכא דלא שייר כי הכא הוי כריתות לצאת ונשתחרר שעה אחת כל זמן שלא חזר ושוב אינו יכול לחזור שקדשו השם וגבי מילתיה דרבא בעבד שהביא גיטו כרות גיטא הוא ונהי דנכסים לא קנה דבעי' קיום אבל עצמו קנה דפלגינן דיבורא:

Tossefoth non traduit

התם משום דלאו כרות גיטא הוא. וא''ת דבפ' מי שמת (ב''ב דף) [בעי למימר] עבדא כמקרקעי דמי ופריך עליה מהך דשייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין וקאמר עלה רב דימי עשו מטלטלין שיור אצל עבד וא''ל רבא לרב נחמן מ''ט וא''ל משום דעבדא כמטלטלי דמי ומטלטלי הוי שיור אצל עבד ומשני רב אשי אנן משום דלאו כרות גיטא הוא מתנינן לה משמע דרב נחמן דפי' טעמא משום דעבדא כמטלטלי דמי לית ליה טעמא דלאו כרות גיטא הוא ואור''ת דהתם ה''פ אנן משום דלאו כרות גיטא הוא מתנינן שכך השיב ר''נ לרבא ולא משום דעבדא כמטלטלי הוא שלא השיב כן רב נחמן מעולם והשתא רב אשי דהתם לטעמא דפירש הכא טעמא דר''נ הוי משום דלאו כרות גיטא הוא כמו שהוא מפרש שם:

אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִין יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו עַרְעָר כַּמָּה אִילֵימָא עַרְעָר חַד וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין עַרְעָר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם

Traduction

§ The mishna teaches that if there are those who contest a bill of divorce that was brought within Eretz Yisrael, where it is not necessary to state the declaration: It was written in my presence and it was signed in my presence, it should be ratified through its signatories. The Gemara asks: How many people raise this contestation? If we say that this contestation is by one person, who claims that the bill of divorce is a forgery, but didn’t Rabbi Yoḥanan say: Everyone agrees that a contestation to a document may be brought by no fewer than two people?

Rachi non traduit

אם יש עליו עוררין. לפוסלו:

יתקיים בחותמיו. או העדים עצמן יעידו שחתמוהו או עדים אחרים יכירוהו ושוב אין בו פסול דבני ארץ ישראל ודאי בקיאין לשמה:

דרבי יוחנן. לא איתפרש היכא:

Tossefoth non traduit

והאמר ר''י ד''ה כו'. אר''ת דעיקר מילתא דר''י איתמר בפ''ב דכתובות (דף כג:) גבי פלוגתא דמעלין לכהונה ע''פ עד א' ואע''ג דהתם נמי מייתי ליה כלישנא דמייתי לה הכא:
[וע''ע תוס' כתובות כו. ותוס' ב''ב לב. ד''ה והאמר כתבו הכי בשם ר''י]:

וְאֶלָּא עַרְעָר תְּרֵי תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי סְמוֹךְ אַהָנֵי אֶלָּא עַרְעָר דְּבַעַל

Traduction

But rather, you will say that the contestation involves two people claiming that the bill of divorce is a forgery, who are subsequently countered by two others who ratify it. If so, they are two and two. What did you see that you relied on these witnesses? Rely instead on these. Why does the court accept the testimony of the witnesses who ratify the bill of divorce rather than those who contest its validity? The Gemara therefore concludes that this is referring to a case in which one person contests, however, the contestation is raised by the husband himself, who claims that the bill of divorce is a forgery.

Rachi non traduit

דבעל. הבעל ערער עליו לפוסלו:

Tossefoth non traduit

סמוך אהני. שפוסלין החתימה ולוקמה בחזקת אשת איש:

אלא ערער דבעל. וה''ה ערער דלקוחות שבאה אשה לטרוף מהן כדאמרינן בירושלמי:

מַתְנִי' הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו

Traduction

MISHNA: With regard to one who brings a bill of divorce from a country overseas and is unable to say: It was written in my presence and it was signed in my presence, if the bill of divorce has witnesses signed on it, it should be ratified through its signatories. The witnesses themselves or someone who recognizes their signatures should ratify it, in the manner of typical documents.

Rachi non traduit

מתני' ואינו יכול. מפרש בגמרא:

אֶחָד גִּיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא וְזוֹ אַחַת מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִּיטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים

Traduction

Both bills of divorce and bills of manumission are the same with regard to the halakhot of delivering the document from Eretz Yisrael to a country overseas and with regard to bringing it from a country overseas to Eretz Yisrael, i.e., the agents for both types of documents must declare that it was written and signed in their presence, and their statement is accepted. And this is one of the ways in which the halakhot of bills of divorce are equal to the halakhot of bills of manumission.

Rachi non traduit

שוו למוליך ולמביא. לומר בפני נכתב:

Tossefoth non traduit

שוו למוליך ולמביא. וא''ת בשלמא באשה הוי משום עיגונא אבל בעבד מה עיגון יש דאי משום דאסור בבת חורין ובשפחה לא ליתביה האי שליח לעבד גט זה שהביא ממד''ה ולא יאסר בשפחה וי''ל דחשוב עיגון הא דאסור בבת חורין ומה שאינו מתחייב במצות:

ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים. איפכא הוה ליה למימר ששוו שחרורי עבדים לגיטי נשים דעיקר דין מוליך ומביא הוי באשה אלא אגב דעד השתא איירי בגיטין נקטיה ברישא:

גְּמָ' מַאי אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אִילֵימָא חֵרֵשׁ חֵרֵשׁ בַּר אֵתוֹיֵי גִּיטָּא הוּא וְהָתְנַן הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the meaning of the statement: He is unable to say? If we say that this is referring to a deaf-mute, is a deaf-mute fit to bring a bill of divorce? But didn’t we learn in a mishna (23a): Anyone is fit to serve as an agent to bring a bill of divorce to a woman except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, all of whom may not be appointed as agents at all, as they are not intellectually competent according to halakha?

Rachi non traduit

גמ' חוץ מחרש שוטה וקטן. שאין בהם דעת ואין שליחותן שליחות לגרש:

אָמַר רַב יוֹסֵף הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ כְּשֶׁהוּא פִּיקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ

Traduction

Rav Yosef said: With what are we dealing here? This is a case where the agent gave the bill of divorce to her when he was halakhically competent, but he did not manage to say: It was written in my presence and it was signed in my presence, before he became a deaf-mute. In other words, although at the time he was appointed he was fit to be appointed as an agent, he is currently unable to say anything.

אֶחָד גִּיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים תָּנוּ רַבָּנַן בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים שָׁווּ גִּיטֵּי נָשִׁים לְשִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא וְכָל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים וְכָל הַשְּׁטָרוֹת

Traduction

§ The mishna teaches that both bills of divorce and bills of manumission are the same in that the agent who brings them is required to say: It was written in my presence and it was signed in my presence. The Sages taught: In three ways the halakhot of bills of divorce are equal to the halakhot of bills of manumission: They are equal with regard to one who delivers and one who brings, i.e., if one takes a bill of divorce or a bill of manumission to a country overseas from Eretz Yisrael, or if he brings it from there, he is required to testify that it was written and signed in his presence. And any document that has a Samaritan witness signed on it is invalid, except for bills of divorce and bills of manumission, as Samaritan witnesses are permitted to serve as witnesses for these documents. And with regard to all documents

Rachi non traduit

כל גט. כלומר כל שטר:

חוץ מגיטי נשים. לקמן בפירקין מפרש טעמא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source