Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 73b

כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת

Traduction

like a married woman with regard to all of her matters, and she remains forbidden to other men. Rabbi Yosei says: It is uncertain whether she is divorced or whether she is not divorced.

Rachi non traduit

כאשת איש. והבא עליה במזיד בחנק ובשוגג בחטאת ואע''ג דמת מאותו חולי לפי שלא גירשה אלא סמוך למיתה ובגמ' מוקי לה באומר לה במסירת הגט הרי זה גיטך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי הלכך רבי יהודה סבר סמוך למיתה הוא דהוי גט ומקמי הכי אשת איש היא ורבי יוסי סבר מכי יהב לה גיטא כל שעתא מספקא לן במעת שאני בעולם הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן רָאוּהָ שֶׁנִּתְיַיחֲדָה עִמּוֹ בַּאֲפֵילָה אוֹ שֶׁיָּשְׁנָה עִמּוֹ תַּחַת מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְעַסְּקוּ בְּדָבָר אַחֵר וְחוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִדּוּשִׁין רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita (Tosefta 7:4): If, after the giving of this bill of divorce witnesses saw that she secluded herself with her husband in the dark, or that she slept with him under the foot of the bed, one is not concerned that perhaps they were engaged in another matter, i.e., sexual intercourse. And one is concerned due to their action of licentiousness but one is not concerned that due to their actions they performed a betrothal. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One is also concerned that due to their actions they performed a betrothal.

Rachi non traduit

גמ' בדבר אחר. בתשמיש:

וחוששין משום זנות. שמא בא עליה ולקמן פריך מאי קאמר:

ואין חוששין. שמא בעל לשם קידושין להצריכה גט שני:

Tossefoth non traduit

ראוה שנתייחדה עמו באפילה. בהזורק (לקמן גיטין דף פא.) תנן המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ובסמוך מייתי לה ה''ה נתייחדה עמו באפילה כדמשמע הכא:

מַאי קָאָמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הָכִי קָאָמַר רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין נָתַן לָהּ כְּסָפִים חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת דְּאָמְרִינַן בְּאֶתְנַנָּהּ נָתַן לָהּ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בְּזוֹ חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין

Traduction

The Gemara asks: What is the baraita saying? Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: This is what the baraita is saying: If they saw that she engaged in sexual intercourse with her husband, then there one is concerned that due to their actions there was a betrothal and perhaps through this act he intended to remarry her. If he gave her money immediately following the sexual intercourse one is concerned due to licentiousness, wherein we say: He gave this money as hire for a prostitute, but one is not concerned that due to their actions they performed a betrothal. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even in this case one is concerned that due to their actions they performed a betrothal, i.e., one is concerned that he gave her the money as betrothal.

Rachi non traduit

מאי קאמר. קתני אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר והדר תני וחוששין משום זנות:

חוששין משום קידושין. וצריכה גט שני משום קדושין ואין כאן טעם גט ישן שכבר מסרו לה קודם לכן אלא טעם קידושין הללו מצריכין אותה גט:

נתן לה כספים. אחר בעילה:

חוששין משום זנות. כלומר תולין ביאה זו בזנות:

ואין חוששין לקדושין. להצריכה גט דאי לשם קדושין בעל לא הוה יהיב לה אתנן והאי חוששין דזנות לאו דווקא דמאי חששא איכא אי משום כהונה הא גרושה היא ונפסלה ואי לתרומה בת כהן לא מיפסלא אלא בביאת עבירה כגון כותי חלל נתין וממזר והנך דמפרשי ביבמות ובקדושין אלא איידי דנקט אין חוששין בסיפא נקט לשון חוששין ברישא:

אף בזו. שנתן לה כספים חוששין משום קידושין דלמא הני כספים לאו אתנן נינהו אלא מתנה:

Tossefoth non traduit

נתן לה כספים חוששין משום זנות. פי' אפילו ראוה שנבעלה כיון שנתן לה כספים פרש''י דבזנות אין שייך לשון חוששין דלכהונה כבר נפסלה שהרי היא גרושה ולתרומה לא מיפסלא בת כהן אלא בביאת עבירה שנבעלה לכותי חלל נתין ממזר ואגב קידושין נקט חוששין ומיהו לרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה נקט נמי שפיר חוששין בזנות ומיהו סתמא דתלמודא ביבמות (דף סא:) לא אשכח משנה או ברייתא כרבי אלעזר:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַחֲלוֹקֶת כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי כְּמַאן

Traduction

Based on this explanation of the baraita, in accordance with whose opinion is that which Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says, that the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel (81a) is relevant only when they saw that she engaged in sexual intercourse with her husband, but if they did not see that she engaged in sexual intercourse with him, everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him? In the case of a divorced woman who was secluded with her husband after the divorce, Beit Shammai are of the opinion that she does not require a second bill of divorce, while Beit Hillel are of the opinion that she does. In accordance with whose opinion mentioned in the baraita is this?

Rachi non traduit

כמאן אזלא הא. דאוקי רבי יוחנן בהזורק מחלוקת ב''ש וב''ה במגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי דמצרכי לה ב''ה גט שני בשראוה שנבעלה אבל לא ראוה לא חיישינן:

כְּדִבְרֵי הַכֹּל

Traduction

The Gemara explains: It is in accordance with everyone. It is in accordance with the opinion of both the first tanna and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who hold that when they did not see that she engaged in sexual intercourse one is not concerned that they are betrothed, and she does not need a second bill of divorce.

Rachi non traduit

כמאן כדברי הכל. דבין לת''ק בין לר' יוסי אמרינן היכא דלא ראוה לא חיישינן והיכא דראוה חיישינן אי לאו משום כספים:

מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי מִידֵּי כְּסָפִים קָתָנֵי

Traduction

Abaye objects to this understanding of the baraita, according to which the first tanna and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, disagree about a case where he gave her money after they engaged in sexual intercourse: Is anything with regard to money taught in the baraita?

Rachi non traduit

מידי כספים קתני. אי אתנייה לתנא כספים לא הוה טעי בגירסא למינשייה לגמרי:

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין

Traduction

Rather, Abaye said: This is what the baraita is saying: If they saw that she engaged in sexual intercourse one is concerned due to licentiousness, but one is not concerned that due to their actions there was a betrothal. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One is also concerned that due to their actions there was a betrothal.

Rachi non traduit

אף חוששין. לקמיה פריך מאי אף:

Traduction

If so, in accordance with whose opinion is that which Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel applies only when they saw that she engaged in sexual intercourse with him. But if they did not see that she engaged in sexual intercourse with him then everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him. In accordance with whose opinion is this statement?

Rachi non traduit

כמאן אזלא הא. דאוקי ר' יוחנן אליבא דב''ה דהיכא דראוה צריכה גט:

כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה

Traduction

It is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, as he holds in accordance with Beit Hillel, that if they saw that she engaged in sexual intercourse one is concerned that she may be betrothed to him and she requires a second bill of divorce. By contrast, according to the first tanna, even when they saw that she engaged in sexual intercourse one is not concerned that she may be betrothed.

Rachi non traduit

כרבי יוסי בר' יהודה. דאילו לת''ק לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה דלא שביק ב''ה וסתים כב''ש אבל רבי יוסי סבר לה כרבי יוחנן ולא כמאן דמוקי פלוגתייהו אף בשלא ראוה שנבעלה דהא הכא כי לא ראוה כולהו מודו דלא חיישינן:

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא אִם כֵּן מַאי אַף

Traduction

Rava objects to this: If so, what is the meaning of the expression used by Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda: There is also concern that due to their actions they performed a betrothal? If there is concern about betrothal there should be no concern with regard to licentiousness.

Rachi non traduit

מאי אף. דהא חששא דזנות לאו דווקא חששא אלא קולא היא לומר תולין אותה בזנות ואין חוששין לקידושין ור' יוסי הוה ליה למימר חוששין לקידושין ואין תולין להקל בזנות:

Tossefoth non traduit

אם כן מאי אף. דהני תרי מילי סתרן אהדדי דאי חוששין לזנות אין חוששין לקדושין:

אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין

Traduction

Rather, Rava said that this is what the baraita is saying: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Even if they did not see that she engaged in sexual intercourse, one is concerned that due to their actions they performed a betrothal.

Rachi non traduit

אף לא ראוה כו'. דכיון שראוה שנתיחדה עדי היחוד הן הן עדי ביאה דכיון דגייסי אהדדי חוששין לביאה:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַחֲלוֹקֶת כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט כְּמַאן

Traduction

And if so, in accordance with whose opinion is that which Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel applies only where they saw that she engaged in sexual intercourse with him. But if they did not see that she engaged in intercourse with him, then everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him. In accordance with whose opinion is this statement?

דְּלָא כְּחַד

Traduction

This is not in accordance with any one of the tanna’im, for according to Rava the first tanna is not concerned about betrothal even when they saw that she engaged in sexual intercourse, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, is concerned even when they did not witness that she engaged in sexual intercourse.

Rachi non traduit

דלא כחד. דאי לת''ק אפי' ראוה נמי האמר תולין בזנות ואינה צריכה גט ואי לרבי יוסי כי לא ראוה נמי קאמר חוששין וסבירא ליה כמאן דמוקי התם פלוגתייהו בשלא ראוה וקמצרכי לה ב''ה גט:

מָה הִיא בְּאוֹתָן הַיָּמִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת

Traduction

§ The mishna teaches: What is her status during these days? Rabbi Yehuda says: She is like a married woman with regard to all of her matters. Rabbi Yosei says: It is uncertain whether she is divorced or whether she is not divorced.

תָּנָא וּבִלְבַד שֶׁיָּמוּת וּלְכִי מָיֵית הָוֵי גִּיטָּא וְהָא קַיְימָא לַן דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה אָמַר רַבָּה בְּאוֹמֵר מֵעֵת שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם

Traduction

The Sages taught in reference to the opinions of Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei stated in the baraita: Their dispute with regard to her status in the interim is stated provided that he dies. The Gemara clarifies: And when he dies, is this a valid bill of divorce? Do they hold that the bill of divorce takes effect after the husband’s death? But don’t we maintain that there is no bill of divorce after death? Rabba says that this is referring to a case where the husband says: This should be a valid bill of divorce from the last moment that I am in the world, meaning that it should take effect a moment before he dies.

Rachi non traduit

תנא ובלבד שימות. אבל אי לא מת איגלאי מלתא דלאו גיטא הוא וחייב חטאת:

ופרכינן בין לר' יוסי דמשוי לה אשת איש ספק בין לרבי יהודה דמשוי לה אשת איש ודאי ולכי מיית היכי הוי גיטא הא לדידהו לא הוי גט למפרע משעת מסירה אם כן לא הוי גט עד לאחר מיתה:

ומשני אמר רבה. מתני' לאו באומר מהיום אם מתי דההיא ודאי לכי מיית איגלאי מילתא דהוי גט משעת נתינה והבא עליה פטור אלא באומר מעת שאני בעולם להוי גט הלכך לרבי יהודה סמוך למיתה חייל גיטא ומעיקרא אשת איש היא ורבי יוסי סבר משעת נתינה מספקא לן דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק ואע''ג דחיי טפי אין ברירה:

Tossefoth non traduit

תנא ובלבד שימות. פי' בקונטרס הא דקאמר רבי יוסי מגורשת ואינה מגורשת היינו אם מת לבסוף ובשעת מיתה הויא מגורשת גמורה כדאמרינן ולכי מיית הוי גיטא אבל אם לא מת איגלאי מילתא דלאו גיטא הוא וחייב חטאת וטעמא דרבי יוסי מפרש הקונטרס בסמוך משום דאין ברירה ולא אמרינן לכשמת הוברר הדבר שמתחלה היו אותן שעות רחוקות מן המיתה והיתה אשת איש בודאי אלא אין ברירה ונחשבה משעת נתינה ועד שעת מיתה ספק גרושה ואין נראה לרבינו יצחק דאי סבר אין ברירה א''כ כי היכי דעד שעת מיתה הויא ספק מגורשת אע''ג שהוברר הדבר לבסוף שאותן שעות היו רחוקות מן המיתה משעת מיתה. ואילך נמי לא תהא מגורשת ודאי אע''פ שהוברר הדבר לבסוף שאותה שעה היתה סמוכה למיתה כיון דבשעה שהיה לגט לחול לא היה מבורר ולעיל בריש פרק כל הגט (גיטין דף כה:) דייקינן בהדיא דיש ברירה כיון דכי מיית הוי גט ואפילו לא מת מאותו חולי יהיה לנו לומר שתהא מגורשת מספק כל אותם הימים ולא נאמר הוברר הדבר שלא חלו כלל הגירושין ועוד דבפרק בכל מערבין (עירובין לז:) אמר דלמ''ד אין ברירה לא חייל עירוב כלל ואם כן הכא נמי לא היה להם לגירושין לחול כלל אע''ג דהוברר הדבר לבסוף על כן נראה לרבינו יצחק דטעמא דרבי יוסי דאמר מגורשת ואינה מגורשת משום דמספקא לן אם חלין הגירושין משעת נתינה כר' מאיר או חלין שעה אחת קודם מיתה כר' יהודה וכן פירש ריב''ם:

אמר רבה באומר מעת שאני בעולם. פי' בקונטרס שאמר בפירוש הרי זה גיטך מעת שאני בעולם ומילתא באפי נפשיה היא ולא קאי ארישא אהרי זה גיטך מהיום אם מתי דהתם לכולי עלמא מגורשת משעת נתינה ואין נראה לר''ת דלישנא דמה היא באותן הימים משמע דקאי אמאי דאיירי לעיל ועוד אומר רבינו יצחק דבתוספתא בהדיא משמע דקאי אמהיום אם מתי דקתני הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה הימים שבינתים בעלה זכאי במציאתה כו' ומייתי פלוגתא דהנך תנאי דבסמוך ונראה לר''ת כמו שכתב בפי' רבינו חננאל נעשה כאומר בכ''ף מעת שאני בעולם כלומר מהיום דקאמר היינו מחיים שדעתו לאחר הגט כל מה שיוכל רק שיחול מחיים שעה אחת סמוך למיתתו ואע''ג דקאי ארישא אמהיום אם מתי פריך שפיר והא אין גט לאחר מיתה כיון דקתני הרי היא כאשת איש לכל דבריה א''כ אין גט חל משעת נתינה אלא לאחר מיתה אע''ג דאמר מהיום וכן ר' יוסי דאמר מגורשת ואינה מגורשת אינה מגורשת ודאי אלא משעת מיתה ואילך והא אין גט לאחר מיתה וא''ת והא דאמר כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ופירש בקונטרס שהיה כותב גט על תנאי אם ימות במלחמה והא אמרי' הכא הרי היא כאשת איש לכל דבריה לפי' ר''ת דקאי אמהיום אם מתי ומיהו [לפי' הקונטרס] י''ל שהיו מפרשין בהדיא [שמהיום] תהיה מגורשת אבל קשה דאפילו לפירוש הקונט' דהכא דבמהיום מתי הויא מגורשת לאלתר משעת נתינה מ''מ קשה דהא אילו לא נהרג אוריה היתה בת שבע אשת איש ועוד קשה דאם לא היה נותן גט אלא על תנאי אם ימות א''כ מאי כל היוצא הלא לא היה צריך תנאי זה אלא למי שאין לו בנים ויש לו אח ומיהו זה י''ל דלאו דווקא נקט אם ימות אלא כלומר אם לא יבא בסוף המלחמה ומשום עיגונא ונראה לר''ת שהיו כותבין גט גמור בלא שום תנאי בצינעא וכשהיה חוזר מן המלחמה היה כונסה והיתה בת שבע פנויה והא דאמרי' בהזהב (ב''מ דף נט.) מוטב שיבעול אדם ספק אשת איש ולא ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מדוד קרי לה ספק אשת איש אע''ג שהיתה פנויה גמורה לפי שגרשה בצינעא ולא היה ידוע לעולם אם היא מגורשת אם לאו:

תָּנוּ רַבָּנַן יָמִים שֶׁבֵּינָתַיִם בַּעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ וְיוֹרְשָׁהּ

Traduction

The Sages taught (Tosefta 7:4): In a case where the husband said: This is your bill of divorce from now if I die from this illness, during the days between, before he dies, her husband is entitled to anything that she finds, i.e., any lost item that cannot be returned to its owner, in accordance with the rabbinic principle that any lost item found by a wife belongs to her husband. And he is entitled to the profits from her earnings, and he is entitled to annul her vows (see Numbers 30:7–9), and he inherits from her if she predeceases him,

Rachi non traduit

שבינתים. בין נתינה למיתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source