Vayedaber

אוֹ דִּלְמָא קְצוּבִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן כְּתוּבִים

Traduction

Or perhaps, in order to collect from liened property, it suffices that the obligation be of a fixed amount, even if it is not written?

Rachi non traduit

קצובין ואע''פ שאין כתובין. ואית ליה דמלוה על פה שהיא קצובה טרפה ממשעבדי:

Tossefoth non traduit

או דילמא קצובין אע''פ שאין כתובין. פי' בקונטרס ואית ליה דמלוה על פה גובה ממשעבדי ואין נראה דבהדיא תנן בפרק גט פשוט (ב''ב דף קעה.) דגובה מנכסים בני חורין ומפרש ר''ת דהכא לא איירי במלוה אלא בשאר מילי דקצבה כגון פסק לזון את בתה חמש שנים דדוקא במלוה על פה לא גבי ממשעבדי משום דמאן דיזיף בצנעא יזיף אבל שאר מילי הוו כמכר דאמרי' (ב''ב דף מא:) המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים דמאן דמזבן בפרהסיא מזבן:

תָּא שְׁמַע דְּאִיתְּמַר מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן וְקָדְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִישּׂוּר נְכָסִים וְלֹא הִסְפִּיקָה שְׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear an answer to this question from what was stated, that the amora’im disagree about the following issue: There is a case of one who died and left two daughters and a son, and the first daughter went ahead and took one-tenth of the estate as her dowry, as sons are obligated to sustain their deceased father’s daughters until they reach majority or become betrothed and to give them part of his estate as a dowry, as daughters do not inherit when there are sons; but the second daughter did not manage to collect her tenth of the estate for her dowry before the son died. Therefore, the entire estate fell to the two daughters, who then divide it between themselves, and there is a dispute as to how they divide the estate.

Rachi non traduit

ונטלה עישור נכסים. שזה משפט הבנות בשעת בגרות או נישואין ליטול עישור נכסים בהכנסת פרנסת נדונייתן לבד מה שניזונו מזונות עד אותה שעה:

ולא הספיקה שניה לגבות. פרנסתה שלא ניסת:

עד שמת הבן. ונפלה כל הירושה לפני שתיהן:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנִיָּה וִיתְּרָה וְאָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ מוֹצִיאִין לְפַרְנָסָה וְאֵין מוֹצִיאִין לִמְזוֹנוֹת וְאַתְּ אָמְרַתְּ שְׁנִיָּה וִיתְּרָה

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: The second daughter forfeited her one-tenth of the estate, and therefore she cannot demand that she should first receive one-tenth of the estate as her dowry, as did her sister, and that only afterward they divide what remains of the estate equally between themselves. And Rabbi Ḥanina said to him: Did they not say even more than this, that if the brother sold off property belonging to his father’s estate, payment for the daughter’s dowry can be appropriated from the buyer, but payment for her sustenance cannot be appropriated from him? If the father’s estate is liened to his daughter’s dowry, so that she can collect her dowry even from a third party who bought the property from the son, she should be able to collect it from her father’s estate before it is divided up between the daughters. And you say that the second daughter forfeited her one-tenth of the estate?

Rachi non traduit

שניה ויתרה. איבדה עישור נכסים שלה ולא אמרינן תיגבי עישור נכסים ברישא והשאר יחלקו בשוה דטעמא דתקינו עישור נכסים כדי שתהא לבנות פרנסת נישואין והא איכא טפי:

ואמר לו ר' חנינא. וכי מפני שקדמה זו איבדה זו:

גדולה מזו אמרו. שאפילו מכר האח את הנכסים:

מוציאין. מיד הלקוחות העישור לפרנסה ואע''פ שאין מוציאין למזונות ממשעבדי:

ואת אמרת שניה ויתרה. מפני שלא הספיקה והלא בשעבוד של אחרים שהיא גדולה מזו לא אמרו שתפסיד ועכשיו שהן בפנינו תפסיד אלמא שמעינן לר' חנינא קצובים טרפי ממשעבדי אף על פי שאין כתובין כגון זו:

Tossefoth non traduit

אמר ר' חנינא גדולה מזו כו'. למאי דמסיק בפרק מציאת האשה (כתובות דף סט.) דרבי יוחנן קיבלה מרבי (חנינא) הוה מצי למיפרך השתא דבעי למידק דקצובין לחודיה מהני ארבי יוחנן דאמר לעיל לפי שאין כתובין ומיהו התם דחויא בעלמא הוא ובמסקנא דהכא ניחא:

וְהָא פַּרְנָסָה דְּמִיקָץ קַיְיצָא מִיכְתָּב לָא כְּתִיבָא וְקָא מוֹצִיאָה

Traduction

The Gemara tries to draw a conclusion with regard to the question that was raised previously: But isn’t the dowry mentioned by Rabbi Ḥanina, i.e., the dowry to which an orphan daughter is entitled from her father’s estate, of a fixed amount, i.e., one-tenth of the estate, and it is not written? And nevertheless, according to Rabbi Ḥanina, it can be appropriated from liened property that has been sold to another party.

Rachi non traduit

מיקץ קייצא. עישור:

שָׁאנֵי פַּרְנָסָה כֵּיוָן דְּאִית לַהּ קָלָא כְּמַאן דִּכְתִיבָא דָּמֵי

Traduction

The Gemara rejects this argument: A dowry is different, since it generates publicity. If one dies and is survived by daughters, everyone knows that a portion of his estate is pledged for their dowries. Therefore, the obligation is considered to be as if it were written. In other situations, it might be necessary according to Rabbi Ḥanina that the obligation be both of a fixed amount and written.

Rachi non traduit

דאית לה קלא. משעה שמת האב הכל יודעין שהבת נוטלת עישור נכסים:

מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מֵתוּ בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין

Traduction

Rav Huna bar Manoaḥ raised an objection from a mishna (Ketubot 101b) that addresses the case of a woman who was married to a man with whom she had stipulated that he would sustain her daughter from a previous marriage. After receiving a divorce from him, she married a different man with whom she made the same stipulation, so that the stepdaughter receives sustenance from the two husbands. That mishna states: If the husbands died, then their own daughters, even from that same woman, are sustained only from the unsold property in their estate. This accords with the halakha taught in the mishna above (48b).

Rachi non traduit

מתו בנותיהן ניזונות כו'. הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים וגירשה בתוך חמש שנים ונשאת לאחר ופסקה עמו כמו כן חייב לזונה חמש שנים אחד זנה וא' נותן לה דמי מזונות מתו בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין כדקתני מתניתין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים:

וְהִיא נִזּוֹנֶת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּבַעֲלַת חוֹב

Traduction

The mishna in Ketubot continues: But the stepdaughter is sustained even from liened property that had been sold to a third party. This is due to the fact that her legal status is like that of a creditor, and therefore she has the right to collect her debt from property formerly owned by her stepfather, her debtor. This is difficult according to both opinions, as the stepdaughter’s sustenance is appropriated from liened property that has been sold to another person, despite it being neither a fixed amount nor written.

Rachi non traduit

והיא. אותה בת אשתו:

ניזונת מנכסים משועבדים כו'. אלמא כיון דקייצי חמש שנים אע''ג דלא כתיבא גביא ממשעבדי כר' חנינא וקשיא לעולא:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ

Traduction

The Gemara answers: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the mother acquired the right to the daughter’s sustenance from his possession, i.e., where they performed an act of acquisition confirming the stipulation. Consequently, it is considered as though the stipulation had been written and publicized, and so the property of the two husbands is liened for the stepdaughter’s sustenance.

Rachi non traduit

בשקנו מידו. וסתם קנין לכתיבה עומד:

Tossefoth non traduit

בשקנו מידו. פי' בקונטרס דהוו ככתובין דסתם קנין לכתיבה עומד וקשה דא''כ אמאי פריך אי הכי בנות נמי הא לא מהני כתיבה דבנות כדאמר לעיל לכך נראה דקנין אלים טפי מכתיבה לכך פריך בנות נמי נהי דכתיבה לא מהני קנין ליתהני:

אִי הָכִי בָּנוֹת נָמֵי בְּשֶׁקָּנוּ לָזוֹ וְלֹא קָנוּ לָזוֹ

Traduction

The Gemara asks: If that is so, that the mishna is referring to a case where they performed an act acquisition, then the deceased’s own daughters as well should be entitled to collect their sustenance from liened property that has been sold to a third party. The Gemara rejects this argument: The mishna is referring to a case where the mother acquired the right to sustenance on behalf of this one, the stepdaughter, but did not acquire the right to sustenance on behalf of the other daughters.

Rachi non traduit

אי הכי בנות נמי. דהויא לה מיניה ליתזנו ממשעבדי הואיל ובקנו מידו קא מיירי:

מַאי פַּסְקָא בַּת אִשְׁתּוֹ דַּהֲוַאי בִּשְׁעַת קִנְיָן מַהֲנֵי לַהּ קִנְיָן בִּתּוֹ דְּלָא הֲוַאי בִּשְׁעַת קִנְיָן לָא מַהֲנֵי לָהּ קִנְיַן

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the decision of the tanna to record the halakha in a case where the mother acquired the right for this one but not for that one? The Gemara explains: With regard to his wife’s daughter from her previous marriage, who was alive at the time of the act of acquisition, i.e., when he gave the mother her marriage contract, the act of acquisition is effective for her. With regard to his own daughter from this mother, who was not alive at the time of the act of acquisition, the act of acquisition is not effective for her.

Rachi non traduit

מאי פסקא. מאי דעתיה דתנא וכי פסקא למילתיה דסתם מאן דפסיק הכי קנו מידו לבת אשתו ולא קנו לבתו:

דלא הואי. שעדיין לא נולדה:

מִי לָא עָסְקִינַן דַּהֲווֹ תַּרְוַיְיהוּ בִּשְׁעַת קִנְיָן וְהֵיכִי דָּמֵי דְּגָרְשַׁהּ וְאַהְדְּרַהּ

Traduction

The Gemara raises an objection: Are we not dealing here even with a case where both of them were alive at the time of the act of acquisition? And what are the circumstances? It is a case where after she was married to him and had a daughter from him, he divorced her and later remarried her, at which time an act of acquisition was performed to confirm the stipulation with regard to sustenance. As his own daughter was alive at the time, why is the act of acquisition not effective for his own daughter’s sustenance as it is for that of his stepdaughter?

Rachi non traduit

מי לא עסקינן כו'. כלומר ומי לא משמע נמי ממתני' כגון דהוו בנתיה בשעת קנין:

והיכי דמי. כגון דגירשה לאחר שנולדו לו ממנה בנות:

ואהדרה. ופסקה עמו תנאים הללו דהא מתני' סתמא תנן:

אֶלָּא בִּתּוֹ דְּבִתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה לָא מַהֲנֵי לַהּ קִנְיַן בַּת אִשְׁתּוֹ דְּלָאו בִּתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה מַהֲנֵי לַהּ קִנְיָן

Traduction

Rather, the difference between them is as follows: With regard to his own daughter, who eats, i.e., is sustained, from his estate based on a stipulation of the court, as the daughter’s right to sustenance from her father’s estate is an inseparable part of her mother’s marriage contract, the act of acquisition that was performed is not effective for her, because her entitlement is derived from a different source, the stipulation of the court. With regard to his wife’s daughter, who eats from his estate not based on a stipulation of the court, as her entitlement is based on the explicit stipulation made between the husband and the wife, the act of acquisition is effective for her and enables her to collect her sustenance even from liened property that has been sold to a third party.

וְכִי מִיגְרָע גָּרְעָה אֶלָּא בִּתּוֹ כֵּיוָן דְּבִתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה אֵימַר צְרָרֵי אַתְפְּסַהּ

Traduction

The Gemara challenges this explanation: But is a right that is rooted in two sources, both a stipulation of the court and an act of acquisition, inferior to a right that is rooted in an act of acquisition alone? The act of acquisition is in addition to the stipulation of the court, and should be effective for her as well. Rather, this is the difference between them: With regard to his own daughter, since his daughter eats from his estate based on a stipulation of the court, say that perhaps he already gave her money during his lifetime for her sustenance. Since there is uncertainty, she cannot recover her sustenance from liened property, even if an act of acquisition was performed to confirm the stipulation. With regard to the stepdaughter, there is no concern that perhaps he already gave her the money while he was alive. Therefore, if an act of acquisition was performed, she can collect her sustenance even from liened property that has been sold to another.

Rachi non traduit

וכי מגרע גרעה. בתמיה:

כיון דבתנאי ב''ד קאכלה. והוא נמי קנו מידו נותן לב להשלים חוקה:

אימא צררי. של מעות התפיסה במותו להיות בידה לזון מהם:

Tossefoth non traduit

אימר צררי אתפסה. דוקא לגבי משועבדים חיישינן אבל גבי בני חרי לא דאמרינן בפרק שני דייני גזירות (כתובות קז:) צררי לקטנה לא מתפיס וצריך עיון דלענין משעבדי חיישינן במזונות טפי לצררי מבכתובה דכתובה נפרעת בשבועה מנכסים משועבדים ומזונות לא גבי כלל אפילו בשבועה ולענין בני חרי הוי איפכא דלענין מזונות גבי בלא שבועה ולכתובה בעי שבועה כדתנן בפ' שני דייני גזירות (כתובות דף קד:) מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחילה:

תָּא שְׁמַע אָמַר רַבִּי נָתָן אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁקָּדַם מִקָּחוֹ שֶׁל שֵׁנִי לְשִׁבְחוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן

Traduction

The Gemara continues its discussion with regard to collection from liened property that has been sold to a third party: Come and hear what Rabbi Natan said: When do we say that if one appropriated a field and sold it, and the buyer worked the land and enhanced it, and then the initial owner from whom the field had been appropriated reclaimed the property, the buyer can recover the increase in value of the field resulting from his enhancements only from unsold property in the robber’s possession but not from liened property that has been sold to another party? This is said when the purchase of the second buyer, i.e., the party who purchased the property that rightfully belonged to the robber, preceded the enhancements made by the first buyer to the appropriated property he purchased from the robber.

Rachi non traduit

אימתי. אמרו אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים:

בזמן שקדם מקחו. של לוקח שני זה שהראשון שלקח שדה הגזולה בא לחזור עליו:

לשבחו של לוקח ראשון. שכשלקח זה השני מן המוכר עדיין לא השביח הלוקח הראשון את הקרקע הגזולה:

אֲבָל קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לְמִקָּחוֹ שֶׁל שֵׁנִי גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים אַלְמָא מִשּׁוּם דְּלָא קָדֵים הוּא

Traduction

But if the enhancements made by the first buyer preceded the acquisition of the second buyer, then he can collect the increase in value of the field resulting from his enhancements even from liened property that has been sold to the second buyer. Apparently, he cannot collect the increase in value from liened property because the enhancements did not precede the sale of the other field, not because the increase in value is not of a fixed amount or written in a deed.

Rachi non traduit

אבל קדם שבחו של ראשון כו'. דמשהשביחה והכל יודעים שבאחריות מכרה לו יצא כל אחריות הקרקע עם שבחו ופירותיה על נכסי הגזלן:

אלמא משום דלא קדים הוא. ולאו משום קצובין וכתובין:

Tossefoth non traduit

אלמא משום דלא קדים הוא. פי' בקונטרס ולאו משום דקצובין וכתובין וק' דא''כ כי משני תנאי היא לא הוי רבי נתן לא כמר ולא כמר ונראה דלעולא פריך דוקא ולמפשט נמי דרבי חנינא קצובין אע''פ שאין כתובין דבזמן שקדם שבחו של ראשון היינו קצובין ואין כתובין דכתיבה לא מהניא אע''ג שכבר בא השבח כיון דבשעת הכתיבה אכתי לא הוה:

תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן אִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם לְפִי שֶׁאֵין כְּתוּבִין

Traduction

The Gemara answers: Proof cannot be brought one way or the other from this baraita, since the issue is the subject of a dispute between tanna’im, as it is taught in another baraita: The court does not appropriate payment from liened property that has been sold to a third party for the consumption of produce or for the enhanced value of land or for the sustenance of a man’s wife and daughters. The reason why one cannot collect these debts from liened property is for the betterment of the world, because all these obligations are not written in any deed. If purchasers are at risk of losing the land they purchased to pay debts of the seller that had not been written, they will have no way to protect themselves, and no one will purchase land.

Rachi non traduit

מפני תיקון העולם לפי שאין כתובין. ואם באת לטרוף לקוחות אף במלוה על פה אין לך אדם לוקח שדה מחבירו לפי שירא שמא יש עליו מלוה:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְכִי מָה תִּיקּוּן הָעוֹלָם יֵשׁ בָּזוֹ וַהֲלֹא אֵין קְצוּבִין

Traduction

The baraita continues: Rabbi Yosei said: And what betterment of the world is there in this, in stating that the reason the land is not appropriated is only because the debt was not written? But isn’t the real reason that these obligations cannot be collected from liened property is that they are not of a fixed amount? No one would be willing to purchase land if the land were liened to an unlimited debt. It is clear in this baraita that the criteria for collection from liened property that has been sold to a third party are subject to a tannaitic dispute.

Rachi non traduit

והלא אין קצובין. ובמה יש ללקוחות להזהר ובלא תיקון העולם נמי אין הדין לטרוף:

Tossefoth non traduit

וכי מה תקון העולם יש בזה והלא אין קצובין. פי' בקונטרס ומן הדין בלא תיקון העולם אין לגבות ממשעבדי כיון דאין קצובין וקשה דהא ר' חנינא דאמר לפי שאין קצובין קאי לפרושי מפני תיקון העולם דמתני' לכך נראה דה''פ קא תלית טעמא מפני תיקון העולם בכתיבה מה תיקון העולם יש בזה דאפילו הוו כתובין לא גבי ממשעבדי דאין תיקון העולם תלוי בכתיבה אלא בקציבה:

וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשָּׁבַע אָמַר רַבִּי יִצְחָק שְׁנֵי כִּיסִין קְשׁוּרִין מָצָאתָ לִי וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד נִשְׁבָּע שְׁנֵי שְׁווֹרִים קְשׁוּרִין מָצָאתָ לִי וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא הָיָה אֶלָּא אֶחָד אֵינוֹ נִשְׁבָּע

Traduction

§ The mishna teaches: And it was further instituted that one who finds a lost item and returns it to its rightful owner is not required to take an oath that he did not keep any part of the lost item for himself. This ordinance was also instituted for the betterment of the world. Rabbi Yitzḥak says: If the owner of the lost item brings a claim against the finder, saying: You found two money pouches tied together that belong to me, and the other person says: I found only one pouch, then the finder takes an oath, similar to anyone who admits to part of a claim. If the owner claims: You found two oxen tied together that belong to me, and the other person says: There was only one ox, the finder is not required to take an oath.

Rachi non traduit

והלה אומר לא מצאתי אלא אחד נשבע. כדמפרש טעמא דלא מנתחי מהדדי והוה ליה טענתו של זה טענת ברי אחרי שאחד מהם ביד זה והרי הודה לו במקצת:

מַאי טַעְמָא שְׁווֹרִין מִנַּתְחִי מֵהֲדָדֵי כִּיסִין לָא מִנַּתְחִי מֵהֲדָדֵי

Traduction

The Gemara explains: What is the reason for the difference between the two cases? It is that oxen become detached from each other. Consequently, it is possible that when the oxen were lost, there had been two that were tied together, but afterward they became separated and the finder found only one. By contrast, pouches do not become detached from each other. Since the finder admits that he found one of them, it stands to reason that he actually found both of them.

Rachi non traduit

שוורין מנתחי מהדדי. וטענת שמא הוא:

Tossefoth non traduit

כיסין לא מינתחי מהדדי. ואפילו רבי (מאיר) בפ''ק דביצה (דף י:) דאמר גבי כיסין זימנין דמיתעכל קיטרייהו היינו משום דאיכא הוכחא שהניח מאתים ולא מצא אלא מנה אבל הכא מי יימר דלא מצא אלא אחד:

שְׁנֵי שְׁווֹרִין קְשׁוּרִין מָצָאתָ וְהַלָּה אוֹמֵר מָצָאתִי וְהֶחְזַרְתִּי לָךְ אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע

Traduction

Rabbi Yitzḥak also says: If the owner of the lost item says to the finder: You found two tied oxen, and the other person says: I found two oxen, but I already returned one of them to you, then the finder takes an oath.

Rachi non traduit

שוורים קשורים מצאת לי והלה אומר מצאתי והחזרתי לך אחד מהן הרי זה נשבע. שכן הוא שהחזיר לו האחד דהויא ליה נמי טענה ודאית ואף על פי שלא ראה כשמצאם שהרי גם זה אומר כן והוה ליה היאך מודה במקצת טענה ברורה והך סיפא נמי ר' יצחק אמרה ולא גרסינן בה תניא נמי הכי:

Tossefoth non traduit

תניא נמי הכי. פי' בקונטרס דל''ג תנ''ה והך סיפא נמי ר' יצחק אמרה וגרס בסיפא דהך שני שוורים קשורים מצאת לי והלה אומר מצאתי והחזרתי לך אחד מהם הרי זה נשבע וקשה דליהמניה במגו דאי בעי אמר לא מצאתי אלא אחד ועוד לפי המסקנא ר' יצחק דאמר כמאן אלא הכי גרסינן תניא נמי הכי שני שוורים מצאת לי והלה אומר לא מצאתי אלא אחד אינו נשבע שני כיסין קשורין מצאת לי והלה אומר מצאתי לך והחזרתי לך אחד מהן הרי זה נשבע וה''ה דאם אמר לא מצאתי אלא אחד דנשבע מדלא מיפטר כי אמר החזרתי לך אחד מהן במיגו והיינו כר' יצחק והא דנקט החזרתי לך אחד מהן בברייתא ולא נקט ולא מצאתי אלא אחד לרבותא נקט דלא מפטר במיגו דאי בעי הוה טעין טענה מעלייתא לא מצאתי אלא אחד קמ''ל דאערומי קא מערים דסבר אי אמינא לא מצאתי אלא אחד בעינן אישתבועי אימא החזרתי ולא בעינא אישתבועי דכי האי גוונא אמרינן בפ''ק דבבא מציעא (דף ד:) דאע''ג דמסייעא ליה ברייתא פריך ליה ממתני' דהיכי שביק מתני' מקמי ברייתא ומשני הוא דאמר כר''א בן יעקב שהוא קב ונקי ולבסוף דלא קאי יאמר על כרחו אנא דאמרי כברייתא לפיכך לא קאמר תיובתא:

וְרַבִּי יִצְחָק לֵית לֵיהּ הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לָא יִשָּׁבַע מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם

Traduction

A question may be raised against these rulings of Rabbi Yitzḥak: But does Rabbi Yitzḥak not accept the halakha stated in the mishna that one who finds a lost item is not required to take an oath, this being an enactment instituted for the betterment of the world?