Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 47a

פִּירְקַן אֲמַר לֵיהּ תְּנַן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים מִשּׁוּם קִלְקוּלָא וְכָל שֶׁכֵּן הָכָא דְּאִיכָּא קְטָלָא

Traduction

Redeem me. Rabbi Ami said to him: We learned in a mishna: With regard to one who sells himself and his children as slaves to gentiles, he is not redeemed. However, his children are redeemed due to the harm of becoming assimilated among the gentiles, and all the more so here, where there is a concern that leaving him in bondage may lead to his death, he should be redeemed.

Rachi non traduit

פירקן. פדני:

משום קלקולא. שלא יוטמעו בעובדי כוכבים וילמדו ממעשיהם ובחיי אביהן ליכא למיחש להכי דמנטר להון אבוהון:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַמֵּי הַאי יִשְׂרָאֵל מוּמָר הוּא דְּקָא חָזוּ לֵיהּ דְּקָאָכֵיל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת אֲמַר לְהוּ אֵימָא לְתֵיאָבוֹן הוּא דְּקָאָכֵיל

Traduction

The Sages said to Rabbi Ami: This man is a Jewish apostate, as they saw him when he was eating unslaughtered animal carcasses and animals with a wound that will cause them to die within twelve months [tereifot]. He said to them: Say that he was eating them due to his appetite, not because he is an apostate, but because he was overcome by temptation.

Rachi non traduit

אימא לתיאבון הוא דקאכיל. ולא הוי מין אלא מומר ובמינים הוא דאמרינן מורידים אבל לא מעלין אבל מומר אמרי' התם סמי מכאן מומר:

אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא זִמְנִין דְּאִיכָּא הֶיתֵּירָא וְאִיסּוּרָא קַמֵּיהּ וְשָׁבֵיק הֶיתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא אֲמַר לֵיהּ זִיל לָא קָא שָׁבְקִי לִי דְּאֶפְרְקִינָּךְ

Traduction

They said to him: But there are times when there are permitted and forbidden foods before him, and he sets aside the permitted food and eats the forbidden food, indicating that it is not temptation alone that causes him to transgress. Once he heard this, Rabbi Ami said to that man: Go, because they do not allow me to redeem you.

Rachi non traduit

ואכיל איסורא. עדים העידו עליו כן והוי אוכל נבילות להכעיס:

רֵישׁ לָקִישׁ זַבֵּין נַפְשֵׁיהּ לְלוּדָאֵי שְׁקַל בַּהֲדֵיהּ חַיְיתָא וְגֻלְגֻּלְתָּא אֲמַר גְּמִירִי דְּיוֹמָא בָּתְרָא כֹּל דְּבָעֵי מִינַּיְיהוּ עָבְדִי לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלֵיחוּל אַדְּמֵיהּ

Traduction

The Gemara recounts a related incident: Reish Lakish sold himself to gladiators. He took a bag and a round stone inside of it with him. He said: There is a tradition that on the final day of a captive’s life, before his captors kill him, they do for him anything that he requests of them, so that he would forgive them for the spilling of his blood.

Rachi non traduit

חייתא וגלגלתא. שק קשור ופקיע ועיגול של אבן או של עופרת בתוכו:

דיומא בתרא. כשהורגין אותו:

דליחול אדמיה. שימחול על דמו:

Tossefoth non traduit

ר''ל זבין נפשיה ללודאי. קודם שחזר למוטב דמסתמא לא היה מזלזל בעצמו כל כך:

יוֹמָא בָּתְרָא אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי נִיחָא לָךְ אֲמַר לְהוּ בָּעֵינָא אֶקְמְטִינְכוּ וְאוֹתְבִינְכוּ וְכֹל חַד מִינַּיְיכוּ אֶמְחְיֵהּ חַיְיתָא וּפַלְגָא קַמְטִינְהוּ וְאוֹתְבִינְהוּ כֹּל חַד מִינַּיְיהוּ כַּד מַחְיֵיהּ חַד חַיְיתָא נְפַק נִשְׁמְתֵיהּ חַרְקִינֵּיהּ לְשִׁינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכַתְּ בִּי אַכַּתִּי פָּשׁ לָךְ גַּבַּי פַּלְגָא דְּחַיְיתָא קַטְלִינְהוּ כּוּלְּהוּ

Traduction

On the final day before they were set to kill him they said to him: What is amenable to you? He said to them: I want to tie you up and have you sit, and I will strike each one of you one and a half times. He tied them up and had each one of them sit. When he struck each of them with one strike with the stone in the bag, the one whom he struck died, because Reish Lakish was of great strength. Reish Lakish gritted his teeth in anger, and said to the one whom he killed, in order to prevent the others from realizing what was happening: Are you laughing at me? You still have half of a strike remaining with me, as I struck you only once. He killed them all, and Reish Lakish escaped his captors.

Rachi non traduit

איקמטינכו ואותבינכו. לקשור אתכם ולהושיבכם:

חייתא ופלגא. כלומר מכה וחצי מכה:

נְפַק וַאֲתָא יָתֵיב קָאָכֵיל וְשָׁתֵי אֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה לָא בָּעֵית מִידֵּי לְמִזְגֵּא עֲלֵיהּ אֲמַר לַהּ בִּתִּי כְּרֵיסִי כָּרִי כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ שְׁבַק קַבָּא דְמוֹרִיקָא קְרָא אַנַּפְשֵׁיהּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם

Traduction

He left and came back home, and after some time had passed he was sitting, eating, and drinking, without concern for his livelihood. His daughter said to him: You don’t want something to lie upon? He said to her: My daughter, my belly is my pillow, and this is enough for me. When he died he left only a kav of saffron as an inheritance, and even so he recited this verse about himself: ''And they leave their wealth for others'' (Psalms 49:11), meaning that he was pained that he did not use all of his property. He exhibited his confidence that God would provide his needs by not saving money for the future.

Rachi non traduit

יתיב קאכיל ושתי. כל ימיו כל מה שהיה משתכר לא היה מצמצם להצניע ליום מחר:

למזגא עליה. כר או כסת לישן עליו:

כריסי כרי. בטני ושומן שבמעי הוא לי כר וכסת:

מוריקא. כרכום:

Tossefoth non traduit

כריסי כרי. דרכן היה לשכב על בטנם כדאמרי' בזבחים (דף ה.) ריש לקיש רמי אמעוהי ומקשה:

מַתְנִי' הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לְגוֹי לוֹקֵחַ וּמֵבִיא מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם

Traduction

MISHNA: One who sells his field to a gentile must purchase and bring the first fruits from the field that he sold, for the betterment of the world.

Rachi non traduit

מתני' הכי גרסינן לוקח ומביא בכורים. בכל שנה צריך ליקח מן העובד כוכבים ביכורי פירותיה בדמים יקרים ומביאם לירושלים:

מפני תיקון העולם. שלא יהא רגיל למכור קרקע בא''י לעובד כוכבים וגם אם מכר יטריח לחזור אחריה ולפדות:

Tossefoth non traduit

לוקח ומביא בכורים. זו גירסת הקונט' דקנסינן ליה לחזור וליקח ממנו אבל כולי האי לא קנסינן ליקח ממנו להפריש תרומות ומעשרות ומיהו קשה לר''ת דבגמ' מייתי ראיה מהא דיש קנין לעובד כוכבים דמפני תיקון העולם אין דאורייתא לא מנא ליה דילמא תיקון העולם קאי אהא דחייבוהו ליקח ואומר ר''ת דברוב ספרים לא גרסינן ומביא בוי''ו והכי קאמר כל אדם הלוקח ממנו מביא בכורים לא שנא מוכר לא שנא אחר ורבינו חננאל גרס הלוקח מביא כו' וכן בירושלמי:

גְּמָ' אָמַר רַבָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִידֵּי מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לִי הָאָרֶץ לִי קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ אֲבָל יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם

Traduction

GEMARA: Rabba says: Even though a gentile has no capability of acquisition of land in Eretz Yisrael to cause the abrogation of the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce, as it is stated: ''For the land is Mine'' (Leviticus 25:23), which teaches: The sanctity of the land is Mine, and it is not abrogated when the land is sold to a gentile; a gentile does have, however, the capability of acquisition of land in Eretz Yisrael to allow him to dig pits, ditches, and caves in the land he has purchased, as it is stated: ''The heavens are the heavens of the Lord; but the earth has He given to the children of men'' (Psalms 115:16).

Rachi non traduit

גמ' שאין קנין כו'. אם קנה עובד כוכבים קרקע בארץ אין קניינו קנוי להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר:

לבני אדם. לכל צרכיהן:

Tossefoth non traduit

אמר רבה אע''פ שאין קנין כו'. והא דתניא לעיל (גיטין דף מג:) אע''פ שעשה ישראל נימוסו פטורה מן המעשר אלמא יש קנין איכא לאוקמא בסוריא כדמשני לקמיה וההיא דהשואל (ב''מ דף קא.) דהמקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים דמעשר ונותן לו ודחי לה התם דלעולם יש קנין אע''פ שהדיחוי אמת כדדייק מדנקט מציק מ''מ ראיה גמורה ליכא ולעולם מצי למימר רבה דסבר אין קנין ומיהו אשכחן ר''מ דסבר יש קנין בספ''ק דע''ז (דף כא.) דאמר אין משכירין להן שדות משום דמפקע להו ממעשרות דכל זמן שהיא של ישראל כל מי שזורעה חייב במעשר וכי זבנה לעובד כוכבים הזורעה פטור דיש קנין דאי אין קנין אין זו הפקעה מה שאין עובד כוכבים מעשר קרקע החייבת דהתם פריך בית נמי מפקיע ממזוזה ומשני מזוזה חובת הדר היא ואין זה הפקעה והא דאמר ר' מאיר בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף סו:) תורמין משל עובד כוכבים על של ישראל התם איירי כשגדלו ביד ישראל ולהכי מוקי פלוגתייהו במירוח העובד כוכבים ולא ביש קנין וכי פריך הכא לרבי אלעזר הוה מצי למימר אנא דאמרי כר''מ אלא דמשני שפיר:

וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִידֵי מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר דְּגָנְךָ וְלֹא דְּגַן גּוֹי אֲבָל אֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לַה' הָאָרֶץ

Traduction

And Rabbi Elazar says: Even though a gentile has the capability of acquisition of land in Eretz Yisrael to cause the abrogation of the sanctity of the land, removing it from the obligation to tithe its produce, as it is stated with regard to tithes: ''The tithe of your grain'' (Deuteronomy 12:17), which teaches that it is only the grain of a Jew that is obligated in tithes and not the grain of a gentile; a gentile does not have, however, the capability of acquisition of land in Eretz Yisrael to allow him to dig pits, ditches, and caves, in the land he has purchased, as it is stated: ''The earth is the Lord’s'' (Psalms 24:1).

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר דְּגָנְךָ וְלֹא דְּגַן גּוֹי וּמָר סָבַר דִּיגּוּנְךָ וְלֹא דִּיגּוּן גּוֹי

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do Rabba and Rabbi Elazar disagree? The Gemara answers: One Sage, Rabbi Elazar, holds that ''your grain'' teaches that only grain grown in the field of a Jew is obligated in tithes, but not the grain grown in the field of a gentile. And one Sage, Rabba, holds that ''your grain'' is not referring to the produce itself, but rather to your accumulation of the produce into a pile, which obligates the produce in tithes, and not the accumulation of the produce into a pile by a gentile, as Rabba holds that if a gentile harvests and gathers grain, the grain is not obligated in tithes.

Rachi non traduit

דיגונך ולא דיגון של עובד כוכבים. שאם מירחן עובד כוכבים והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובד כוכבים פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבולין אבל אם הגדילו בקרקע העובד כוכבים ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין במעשר דקרקע א''י ביד עובדי כוכבים לא הופקעה קדושתה:

Tossefoth non traduit

מר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים. מתוך פי' הקונטרס משמע דהא בהא תליא דלרבה דאמר אין קנין ודריש דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים אית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר ולר''א דאמר יש קנין ודריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים אית ליה דמירוח העובד כוכבים אינו פוטר וקשה דכמה תנאים נחלקו במירוח העובד כוכבים ואם כן כל אותם תנאים נמי נחלקו ביש קנין ואין קנין וזהו דוחק דרבה ור' אלעזר נחלקו בפלוגתא דכל הנהו תנאי ועוד דמשמע במנחות בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף סז.) דכולהו תנאי דרשי דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים ואפילו מאן דמחייב מירוח העובד כוכבים אלא דדריש מיעוט אחר מיעוט דתרי דגנך כתיבי לכך נראה דרבה ורבי אלעזר אתו ככולי עלמא ודריש נמי ר' אלעזר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים מדכתיב דגנך ולא כתיב תבואתך דאי הוה כתיב תבואתך הוה דרשינן שפיר נמי תבואתך ולא תבואת עובד כוכבים ומ''מ דריש נמי דגנך ולא דגן עובד כוכבים מדלא כתיב דיגונך בהדיא וא''ת כי היכי דדרשי' גבי דיגונך למאן דמחייב מירוח העובד כוכבים אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות הכי נמי נדרוש גבי דגנך וי''ל דלא מיסתבר לאוקמי מיעוט אחר מיעוט לכל מילי:

אָמַר רַבָּה מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁל גּוֹי חַיָּיבִין בְּמַעֲשֵׂר אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר

Traduction

Rabba said: From where do I say that a gentile’s acquisition of land in Eretz Yisrael does not cause the abrogation of the sanctity of the land with regard to tithes? As we learned in a mishna (Pe’a 4:9): With regard to the gleanings left for the poor, and the forgotten sheaves left for the poor, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], of a gentile, one is obligated to tithe them unless the owner rendered them ownerless.

Rachi non traduit

לקט שכחה ופאה. סתמן הפקר ופטורין מן המעשר שנאמר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך (דברים יד) במי שאין לו חלק ונחלה עמך יצאו אלו שיש לו בהן חלק ונחלה עמך שהרי אף לו הן מופקרין והלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבי' חייבין במעשר כו' והשתא מפרש לה ואזיל:

הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּיִשְׂרָאֵל וְלַיקְּטִינְהוּ גּוֹי אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר הָא מַפְקְרִי וְקָיְימִי אֶלָּא לָאו דְּגוֹי וְלַקְּטִינְהוּ יִשְׂרָאֵל

Traduction

The Gemara discusses: What are the circumstances? If we say that this is referring to the gleanings, forgotten sheaves, and pe’a of a Jew, and a gentile collected them and sold them to a Jew, then how could the mishna write: Unless he rendered them ownerless? But they are already ownerless, since gleanings, forgotten sheaves, and pe’a are already ownerless, as anyone can take them. Rather, is it not the case that the mishna is referring to produce of a gentile, who then separated gleanings, forgotten sheaves, and pe’a, and declared them to be ownerless, and a Jew gathered them.

Rachi non traduit

ה''ד אילימא דישראל. שהניחן ישראל בשדהו ולקטינהו עובד כוכבים וקאמר דאם חזר עובד כוכבים ומכרן לישראל חייב לעשרן אלא א''כ הפקירן ישראל ראשון בשדהו:

הא מיפקרי וקיימי. דכל לקט ושכחה ופאה הפקר הן:

אלא דעובד כוכבים. שהיו משדה העובד כוכבים והניחן כישראל:

וליקטינהו. עניי ישראל וכיון דעובד כוכבים לא מיפקד להניח פאה ולקט לא חייל עלייהו שמא אא''כ הפקירן עובד כוכבים ממש לשם הפקר ולא לשם פאה להניח סתם:

טַעְמָא דְּהִפְקִיר הָא לֹא הִפְקִיר חַיָּיב

Traduction

Rabba explains his inference: The reason that this produce is exempt from tithes is specifically because the gentile rendered it ownerless, but if he did not render it ownerless, then it would be obligated in tithes. One can infer from this mishna that the acquisition of land by a gentile does not cause the abrogation of the sanctity of the land with regard to tithes.

Rachi non traduit

הא לא הפקיר חייב. במעשר אלמא שדה העובד כוכבים חייבת במעשר:

לָא לְעוֹלָם דְּיִשְׂרָאֵל וְלַקְּטִינְהוּ גּוֹי וּדְקָא אָמְרַתְּ הָא מַפְקְרִי וְקָיְימִי נְהִי דְּמַפְקְרִי אַדַּעְתָּא דְיִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְגוֹי מִי מַפְקְרִי

Traduction

The Gemara rejects this: No, actually it may be that these were gleanings, forgotten sheaves, and pe’a of a Jew, and a gentile collected them. And that which you said: But they are already ownerless, is incorrect. Let it be that he rendered them ownerless with the intent that a Jew would collect them, but did he render them ownerless with the intent that a gentile would collect them? He did not in fact render them ownerless, as he expected only a Jew to collect them. Therefore, if a gentile collects them and sells them to a Jew, the Jew is obligated to tithe them.

Tossefoth non traduit

אדעתא דעובד כוכבים מי מפקרי. והא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש בירושלמי דפ''ו דמסכת פאה בהפקיר לישראל ולא לעובדי כוכבים דרבי יוחנן אמר הפקר הני מילי כי שקיל ליה ישראל אבל כי שקיל ליה עובד כוכבים הפקר בטעות הוא ואינו הפקר:

תָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח שָׂדֶה מִגּוֹי עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְחָזַר וּמְכָרָהּ לוֹ מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ חַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר שֶׁכְּבָר נִתְחַיְּיבָה נִתְחַיְּיבָה אִין לֹא נִתְחַיְּיבָה לָא

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: If there was a Jew who acquired a field from a gentile before its produce reached a third of its growth, at which point one is obligated to tithe the produce, and he then sold it to the gentile after its produce reached a third of its growth, then the owner is obligated to tithe the produce because the produce already became obligated in tithes when it reached a third of its growth while under Jewish ownership. The Gemara deduces from here: It is only when the produce became obligated in tithes while under Jewish ownership, that yes, the owner is obligated to tithe, but if the produce did not become obligated in tithes while under Jewish ownership, then no, the owner is not obligated to tithe. This teaches that produce that grows while the field is owned by a gentile is exempt from tithes, and a gentile’s acquisition in Eretz Yisrael abrogates the sanctity of the land with regard to tithes.

Rachi non traduit

ישראל שלקח שדה. זרועה מן העובד כוכבים והשהה אצלו עד שהביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים:

חייבת במעשר. אם בא ישראל ולקח מן העובד כוכבים מאותן הפירות ומירחן:

שכבר נתחייב. כשהביאה שליש ביד ישראל דקי''ל לענין מעשר במסכת ר''ה (דף יב:) תבואה וזיתים אחר שליש:

לא נתחייבה לא. אם הביאה שליש ביד עובד כוכבים פטורה:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּסוּרְיָא וְקָסָבַר כִּיבּוּשׁ יָחִיד לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ

Traduction

The Gemara rejects this: With what are we dealing here? We are not dealing with Eretz Yisrael proper, but with land in Syria, and this tanna holds that the conquest of an individual is not called a conquest. Since Syria was conquered in battle by King David, and not by the Jewish people as a whole, it is not bound by all the same halakhot that apply in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

בסוריא. דמעשר דידה מדרבנן ושם יש קנין ביד עובד כוכבים להפקיע:

כיבוש יחיד. דוד כיבשה ולא היו כל ישראל שם והיא ארם צובה:

תָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁלָּקְחוּ שָׂדֶה בְּשׁוּתָּפוּת

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita (Tosefta, Terumot 2:10): If there were a Jew and a gentile who purchased a field in partnership,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source