Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 45b

מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם

Traduction

for the betterment of the world, so as not to cause an increase in the theft of sacred Jewish ritual objects in order to sell them for large sums of money.

Rachi non traduit

מתני' מפני תיקון העולם. אי משום דוחקא דציבורא אי משום דלא ליגרבו ולייתו טפי:

גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רַב בּוּדְיָא לְרַב אָשֵׁי יָתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן הוּא דְּאֵין לוֹקְחִין הָא בִּכְדֵי דְמֵיהֶן לוֹקְחִין שְׁמַע מִינַּהּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי קוֹרִין בּוֹ דִּילְמָא לִגְנוֹז

Traduction

GEMARA: Rav Budya said to Rav Ashi that one could infer the following from the mishna: It is for more than their actual monetary value that one may not purchase them; however, for their precise value, one may purchase them. Can one learn from the mishna that with regard to a Torah scroll that is found in the possession of a gentile, one can read from it after obtaining it from the gentile, and there is no concern that perhaps the gentile wrote it and it is unfit? Rav Ashi answered: Perhaps this does not mean that the Torah scroll is purchased in order to read from it, but rather in order to inter it and not to use it; however, it is nevertheless purchased so that it will not be desecrated by the gentiles.

Rachi non traduit

גמ' קורין בו. ולא חיישינן שמא הוא כתבו לשם עבודת כוכבים ופלוגתא היא לקמיה:

דילמא. הך דדייקא מתני' הא בכדי דמיהן לוקחין ליגנז קאמר ואין מניחין אותו בידו שמא כשר הוא וגונזין אותו מספיקא:

אָמַר רַב נַחְמָן נָקְטִינַן סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ מִין יִשָּׂרֵף כְּתָבוֹ גּוֹי יִגָּנֵז נִמְצָא בְּיַד מִין יִגָּנֵז נִמְצָא בְּיַד גּוֹי אָמְרִי לַהּ יִגָּנֵז וְאָמְרִי לַהּ קוֹרִין בּוֹ

Traduction

Rav Naḥman says: We have a tradition that a Torah scroll that was written by a heretic should be burned; a Torah scroll written by a gentile should be interred; a Torah scroll found in the possession of a heretic, and it is not clear who wrote it, should be interred. With regard to a Torah scroll found in the possession of a gentile, some say it should be interred and some say that one may read from it.

Rachi non traduit

מין. האדוק בעבודת כוכבים כגון כומר:

ישרף. דודאי לשם עבודת כוכבים כתבו:

כתבו עובד כוכבים יגנז. כדלקמן:

נמצא ביד מין יגנז. ספק כתבו ספק מצאו וכשר הוא:

נמצא ביד עובד כוכבים אמרי לה יגנז. מספיקא שמא הוא כתבו:

ואמרי לה קורין בו. דספק ספיקא הוא שמא ישראל כתבו ואם תמצא לומר הוא כתבו שמא למכור לישראל כתבו ולא לשם עבודת כוכבי':

Tossefoth non traduit

אמרי לה קורין בו. פי' בקונטרס דהוה ליה ספק ספיקא דשמא ישראל כתבו ואפילו כתבו עובד כוכבים שמא כתבו למכור לישראל ולא לשם עבודת כוכבים ואין נראה דרב נחמן קאמר. כתבו עובד כוכבים יגנז והיינו אפילו כתבו למכור לישראל דלקמן מפרש טעמא משום כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה אלא טעמא דאמרי לה קורין בו משום דאיכא למתלי טפי שישראל כתבו דאין דרך עובד כוכבים לכתוב:

סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ גּוֹי תָּנֵי חֲדָא יִשָּׂרֵף וְתַנְיָא אִידַּךְ יִגָּנֵז וְתַנְיָא אִידַּךְ קוֹרִין בּוֹ

Traduction

The Gemara asks: With regard to a Torah scroll that was written by a gentile, it is taught in one baraita: It should be burned, and it is taught in another baraita: It should be interred, and it is taught in another baraita: One may read from it. There is a three-fold contradiction concerning the halakha of a Torah scroll written by a gentile.

לָא קַשְׁיָא הָא דְּתַנְיָא יִשָּׂרֵף רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר סְתָם מַחְשֶׁבֶת גּוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה

Traduction

The Gemara explains: This is not difficult: That which is taught in a baraita, that it should be burned, is the opinion of Rabbi Eliezer, who says: The unspecified intentions of a gentile are for idol worship, and therefore everything he wrote is assumed to be written for the sake of idolatrous worship and must be burned.

Rachi non traduit

דר''א. בשחיטת חולין בפ' שני (דף לח:):

וְהָא דְּתַנְיָא יִגָּנֵז הַאי תַּנָּא הוּא דְּתָנֵי רַב הַמְנוּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁכְּתָבָן מִין וּמָסוֹר גּוֹי וְעֶבֶד אִשָּׁה וְקָטָן וְכוּתִי וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר וּקְשַׁרְתָּם וּכְתַבְתָּם כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּקְשִׁירָה יֶשְׁנוֹ בִּכְתִיבָה וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה אֵינוֹ בִּכְתִיבָה

Traduction

And that which is taught in a baraita, which said that it should be interred, is the opinion of this tanna, as Rav Hamnuna, son of Rava of Pashronya, taught: A Torah scroll, phylacteries, or mezuzot that were written by a heretic or an informer, a gentile or a slave, a woman or a minor, or a Samaritan or a Jewish apostate, are unfit, as it is stated: ''And you shall bind them as a sign on your hand…and you shall write them on the doorposts of your house'' (Deuteronomy 6:8–9). From this juxtaposition, one can derive the following: Anyone who is included in the mitzva of binding the phylacteries, i.e., one who is both obligated and performs the mitzva, is included in the class of people who may write Torah scrolls, phylacteries, and mezuzot; but anyone who is not included in the mitzva of binding is not included in the class of people who may write sacred texts. This baraita equates the halakha of a Torah scroll written by a gentile to the halakha of Torah scrolls written by these other types of people, which are interred.

Rachi non traduit

מפשרוניא. שם מקום:

מסור. מלשין:

כותי. גירי אריות הן:

מומר ומסור. הרי פרקו מעליהן עול:

עבד ואשה אינן בקשירה. דמ''ע שהזמן גרמא היא דלילה ושבת לאו זמן תפילין הוא:

Tossefoth non traduit

והא דתניא יגנז האי תנא הוא. הוה מצי למימר דרשב''ג הוא דבעי כתיבה לשמה כדאמר בסמוך אלא מייתי תנא דאיירי בה בהדיא:

כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה. מכאן אומר ר''ת דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית כיון דלא מיפקדה ואין נראה דהא מדפסלינן בריש התכלת (מנחות דף מב.) ציצית בעובד כוכבים דדריש בני ישראל ועשו ולא בעובדי כוכבים מכלל דאשה כשרה ואמרינן נמי סוכת גנב''ך כשרה בפ''ק דסוכה (דף ח:) ודוקא בס''ת ותפילין ומזוזות דכתיב וקשרתם וכתבתם דרשינן הכי:

וְהָא דְּתַנְיָא קוֹרִין בּוֹ הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא לוֹקְחִין סְפָרִים מִן הַגּוֹיִם בְּכָל מָקוֹם וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִין כְּהִלְכָתָן וּמַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד בְּצַיְדָּן שֶׁהָיָה כּוֹתֵב סְפָרִים וְהִתִּיר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִיקַּח מִמֶּנּוּ

Traduction

And concerning that which is taught in a baraita, i.e., that one may read from it, that baraita is in accordance with the opinion of this following tanna, as it is taught in a baraita (Tosefta, Avoda Zara 3:6): One may purchase Torah scrolls from gentiles in any location, provided that they are written in accordance with their halakhot. And there was an incident involving a gentile in Tzaidan who would write Torah scrolls, and Rabban Shimon ben Gamliel permitted the Jews to purchase the Torah scrolls from him.

וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עִיבּוּד לִשְׁמָן בָּעֵי כְּתִיבָה לִשְׁמָן לָא בָּעֵי

Traduction

The Gemara asks: And does Rabban Shimon ben Gamliel require that the preparation of the parchment of Torah scrolls, phylacteries, and mezuzot be for their sake, i.e., for the sake of their use in a mitzva, but he does not require that the writing be for their sake?

Rachi non traduit

כתיבה לשמן לא בעי. בתמיה:

Tossefoth non traduit

עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי. קשה דלמא כתיבה לשמן ודאי לא בעי דמסתמא לשמן קאי אבל סתם עיבוד עורות לאו לתפילין קיימי ולא מסתבר דפריך מעיבוד לעיבוד דמדקאמר כתיבה לשמן לא בעי משמע דמכתיבה פריך:

דְּתַנְיָא צִיפָּן זָהָב אוֹ שֶׁטָּלָה עֲלֵיהֶן עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה פְּסוּלוֹת עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה כְּשֵׁרוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עִיבְּדָן לִשְׁמָן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֲפִילּוּ עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה פְּסוּלוֹת עַד שֶׁיְּעַבְּדֵן לִשְׁמָן

Traduction

The Gemara quotes the source that Rabban Shimon ben Gamliel requires that the parchment be prepared for their sake: As it is taught in a baraita: If one took phylacteries and coated them with gold or patched them with the skin of a non-kosher animal, then they are unfit. However, if one patched them with the skin of a kosher animal, then they are fit, and this is so even though he did not prepare them, i.e., the skin, for their sake, i.e., for the sake of their use in a mitzva. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even if he patched them with the skin of a kosher animal they are unfit, until he prepares them for their sake. Being that he holds that the parchment needs to be prepared for their sake, their actual writing should certainly be done for their sake.

Rachi non traduit

ציפן. לתפילין זהב:

שטלה. לשון טלאי כלומר עשה חיפוי כיס שלהן בעור בהמה טמאה:

פסולות. דכתיב (שמות יג) בפיך מן המותר בפיך:

Tossefoth non traduit

עד שיעבדם לשמן. כרשב''ג קיי''ל דבעי עיבוד לשמה כדמוכח בהנזקין (לקמן גיטין דף נד:) דההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו א''ל ס''ת שכתבתי גוילין שלו לא עבדתים לשמן ומסיק דנאמן אתה להפסיד שכרך ואין אתה נאמן להפסיד ס''ת והא דאיפליגו אביי ורבא בפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מח:) בהזמנה אי מילתא היא ומוקי התם פלוגתייהו בפלוגתא דרשב''ג ורבנן לא כמו שפי' שם בקונטרס דאביי דאמר מילתא היא כרשב''ג דבעי עיבוד לשמן דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא דקי''ל כרבא לגבי אביי בר מיע''ל קג''ם אלא מפרש ר''ת דאביי כרבנן דלא בעי עיבוד לשמן דסגי בשאר. הזמנות שמתקנין הקלפים ומשרטטין אותם לשמן כיון דהזמנה מילתא היא ורבא כרשב''ג דבעי עיבוד לשמן ולא הזמנה מועטת ואע''ג. דאמרינן בהתכלת (מנחות דף מב:) דרב כרבנן ושמואל כרשב''ג והלכתא כרב באיסורי הכא הלכתא כשמואל ואף ע''ג דאמר ליה התם אביי לרב שמואל בר יהודה האי תכלתא היכי צבעיתו לה א''ל מייתי לן דם חלזון וסמנים ורמינן לה ביורה ושקלינן פורתא בביעתא וטעמינן לה באודרא ושדינן לההיא ביעתא וקלינן להאי אודרא בנורא משמע דבעינן צביעה לשמן צ''ל דאביי לא קיבלה דאיהו לא בעי לא עיבוד ולא טוייה ולא צביעה לשמן:

אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל בְּגֵר שֶׁחָזַר לְסוֹרוֹ לְסוֹרוֹ כָּל שֶׁכֵּן דְּהָוֵי לֵיהּ מִין אָמַר רַב אָשֵׁי שֶׁחוֹזֵר לְסוֹרוֹ מִשּׁוּם יִרְאָה

Traduction

Rabba bar Shmuel says: That incident in Tzaidan involved a convert who returned to his previous corrupt ways [suro] by reverting to living like a gentile. He nevertheless remains a Jew. The Gemara asks: If he returned to his previous corrupt ways all the more so should the Torah scroll be rendered unfit, as he is a heretic. Once he learns the Jewish faith and abandons it, he is considered a heretic. Rav Ashi says: This means that he returned to his previous corrupt ways due to fear, and not because he rejected the Jewish faith. He ceased acting like a Jew out of fear of reprisal. Since he is a Jew, it is permitted for him to read from the Torah scrolls that he writes.

Rachi non traduit

בגר שחזר לסורו. רע וההוא דצידן גר הוה וחזר לסורו ויודע דבעי לשמן:

מחמת יראה. וירא לנפשו שלא יהרגוהו הכותים:

תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲלִין בִּדְמֵיהֶן עַד כְּדֵי טַרְפָּעִיק מַאי טַרְפָּעִיק אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אִיסְתֵּירָא

Traduction

§ The Gemara clarifies the halakha from the mishna that one may not purchase sacred items from a gentile for more than their actual value. The Sages taught: One may increase payment beyond their value up to a terapa’ik. The Gemara asks: What is a terapa’ik? Rav Sheshet said: It is an istera, worth one half of a dinar.

Rachi non traduit

ת''ר מעלין בדמיהן. אע''פ ששנינו אין לוקחין אותן ביותר מדמיהן טעמא שלא יתנו לב ויטריחו לשלול ספרים אבל בדבר מועט להעלות בדמיהן טרפעיק לא מוכחא מילתא כולי האי:

איסתירא. סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר והכי מפרש בכתובות פרק אע''פ (כתובות דף סד.):

Tossefoth non traduit

מעלין בדמיהן עד כדי טרפעיק. מתוך פי' הקונט' משמע דקאי גם אספרים וקצת תימה דאיך משוה הש''ס ספרים שדמיהן יקרים להעלות כדי טרפעיק כמו בתפילין ומזוזות לכך נראה דקאי אתפילין ומזוזות:

הָהִיא טַיַּיעְתָּא דְּאַיְיתַי חַיְיתָא דִתְפִילֵּי לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי אֲמַר לַהּ יָהֲבַתְּ לִי רֵישׁ רֵישׁ בְּתַמְרֵי אִימַּלְיָא זִיהֲרָא שְׁקַלָא שְׁדָתִינְהוּ בְּנַהֲרָא אֲמַר לָא אִבְּעַי לִי לְזַלְזוֹלִינְהוּ בְּאַפַּהּ כּוּלֵּי הַאי

Traduction

The Gemara relates: There was a certain Arab merchant woman [taya’ata] who brought a sack [ḥayeta] of phylacteries in front of Abaye. He said to her: Would you give me each pair for a date? She became full of anger, and took the phylacteries and threw them into the river because Abaye offered her such a small amount in exchange for them. Abaye said in remorse: I should not have denigrated the phylacteries so much in her presence, but rather, I should have offered to pay her their actual value.

Rachi non traduit

טייעתא. ישמעאלית:

חייתא. שק קטן:

ריש ריש. זוג זוג של ראש ושל זרוע:

אימליא זיהרא. נתמלאת ארס מרוב כעס:

מַתְנִי' הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ רַבִּים לֹא יַחְזִיר וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים יַחְזִיר

Traduction

MISHNA: A man who divorces his wife due to her bad reputation, i.e., he heard that she had committed adultery, may not remarry her, even if it becomes clear that she did not in fact commit adultery. Similarly, if one divorces his wife due to a vow that she took, and he could not live with her under the conditions of her vow, he may not remarry her. Rabbi Yehuda says: If he divorces her due to any vow that the public was aware of, he may not remarry her, but if he divorces her due to a vow that the public was not aware of, he may remarry her.

Rachi non traduit

מתני' משום ש''ר. שיצא עליה לעז זנות:

משום נדר. שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:

לא יחזיר. ואפי' נמצאו דברים בדאים או הנדר התירו חכם וטעמא פליגי בה אמוראי איכא למ''ד משום קלקולא ואיכא למ''ד קנס הוא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים:

שידעו בו רבים. שנדרתו ברבים:

לא יחזיר. דאין לו הפרה ורבי יהודה לא חייש לקלקולא אלא שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים הלכך אי נדרה נדר ברבים פריצות הוא בנדרים וקנסוה:

ושלא ידעו בו רבים. דיש לו הפרה לא קנסוה:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם לֹא יַחְזִיר וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחְזִיר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה

Traduction

The mishna continues: Rabbi Meir says: If he divorces her due to any vow that requires investigation and dissolution by a halakhic authority, he may not remarry her, but if he divorces her due to a vow that does not require investigation and dissolution by a halakhic authority, and is dissolved even without that, he may remarry her. Rabbi Elazar said: They prohibited him from remarrying her in this case, where she stated a vow that requires dissolution by a halakhic authority, only due to that case, where she stated a vow that does not require dissolution by a halakhic authority.

Rachi non traduit

כל נדר שצריך חקירת חכם. לילך לפני חכם ולבקש פתח וחרטה ואין הבעל יכול להפר:

לא יחזיר. דר''מ סבר טעמא משום קלקולא הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:

שאינו צריך חקירת חכם. אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא היפר:

לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם להחזיר:

אלא מפני זה. שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקול לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרשיך דאנן סהדי דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בפני חכם לילך לבית דינו ולישאל על נדרה אלא מפני נדר שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר אסרו את כולן שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשיך:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוּנָּם אִם אֵינִי מְגָרְשִׁיךְ וְגֵרְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחְזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם

Traduction

Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: There was an incident in Tzaidan involving one man who said to his wife: It is konam, i.e., it is forbidden like an offering, if I do not divorce you, and he divorced her; and the Sages permitted him to remarry her for the betterment of the world.

Rachi non traduit

מעשה בצידן כו'. בגמ' מפרש מאי קאמר ומה אשמועינן:

מפני תיקון העולם. בגמ' מפרש:

גְּמָ' אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן וְהוּא שֶׁאָמַר לָהּ מִשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ

Traduction

GEMARA: Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: And the halakha stated in the mishna, which says that in certain cases a man who divorces his wife may not remarry her, is only applicable when he said to her explicitly: I am removing you from the house due to your bad reputation,

Rachi non traduit

גמ' והוא שאמר לה. בשעת גירושין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source