Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 37b

הַמַּחֲזִיר חוֹב לַחֲבֵירוֹ בַּשְּׁבִיעִית צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מְשַׁמֵּט אֲנִי וְאִם אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל הֵימֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה

Traduction

In the case of one who repays a debt to his friend during the Sabbatical Year, the creditor must say to him: I abrogate the debt, but if the debtor then said to him: Nevertheless, I want to repay you, he may accept it from him, as it is stated: ''And this is the manner [devar] of the abrogation'' (Deuteronomy 15:2). From the fact that the verse employed a term, devar, that can also mean: This is the statement of the cancellation, the Sages derived that the creditor must state that he cancels the debt, but he is allowed to accept the payment if the debtor insists on repaying.

Rachi non traduit

המחזיר חוב לחבירו בשביעית. בזמן שהשביעית נוהגת ועברה עליו שביעית ואח''כ החזירו ולא שהחזירו בשביעית עצמה דא''כ לא הוה צריך למימר משמט אני דקי''ל אין שביעית משמטת אלא בסופה:

צריך. המלוה שיאמר לו משמט אני:

ואם אמר לו אע''פ כן. אני רוצה להחזירו לך:

שנאמר וזה דבר השמטה. צריך לומר דיבור של שמיטה:

אָמַר רַבָּה וְתָלֵי לֵיהּ עַד דְּאָמַר הָכִי אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ אַל יֹאמַר לוֹ בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶלָּא יֹאמַר לוֹ שֶׁלִּי הֵן וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֲמַר לֵיהּ תָּלֵי לֵיהּ נָמֵי עַד דְּאָמַר הָכִי

Traduction

Rabba said: And the creditor is permitted to lift up his eyes to him hopefully, demonstrating that he wishes to accept the payment, until the debtor says this, that he nevertheless wishes to repay him. Abaye raised an objection to Rabba’s statement from a baraita: When the debtor gives the creditor payment for a debt that has been canceled he should not say to him: I give this to you in payment of my debt; rather, he should say to him: This is my money and I give it to you as a gift. This indicates that the debt is repaid only by the initiative of the debtor. Rabba said to him: The creditor is permitted to lift up his eyes to him hopefully as well, until the debtor says this, that he gives it as a gift, but the initiative may come from the creditor.

Rachi non traduit

ותלי ליה. אם היה רוצה לחזור בו יתלנו על עץ אם גברה ידו עד דאמר ליה אע''פ כן:

עד דאמר הכי. במתנה אני נותן לך ואין כאן משום לא יגוש דלא בבי דינא קתבע ליה ולאו משום חוב:

אַבָּא בַּר מָרְתָּא דְּהוּא אַבָּא בַּר מִנְיוֹמֵי הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ רַבָּה זוּזֵי אַיְיתִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בִּשְׁבִיעִית אֲמַר לֵיהּ מְשַׁמֵּט אֲנִי שַׁקְלִינְהוּ וַאֲזַל אֲתָא אַבָּיֵי אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה עֲצִיב אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי עֲצִיב מָר אֲמַר לֵיהּ הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה

Traduction

The Gemara relates: There was a man by the name of Abba bar Marta, who is also known as Abba bar Minyumi, from whom Rabba was attempting to collect a debt. He brought it to him in the Sabbatical Year. Rabba said to him: I abrogate this debt. Abba bar Marta took the money and left. Abaye came before Rabba and found that he was sad. Abaye said to him: Why is the Master sad? Rabba said to him: This was the incident that occurred, explaining that Abba bar Marta understood his statement literally and did not repay the debt.

Rachi non traduit

הוה מסיק ביה רבה זוזי. היה נושה בו מעות רבה היה המלוה:

אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אַמְטֵית לֵיהּ זוּזֵי לְמָר אֲמַר לֵיהּ אִין אֲמַר לֵיהּ וּמַאי אֲמַר לָךְ אֲמַר לֵיהּ מְשַׁמֵּט אֲנִי אֲמַר לֵיהּ וַאֲמַרְתְּ לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן אֲמַר לֵיהּ לָא אֲמַר לֵיהּ וְאִי אֲמַרְתְּ לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן הֲוָה שַׁקְלִינְהוּ מִינָּךְ הַשְׁתָּא מִיהַת אַמְטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ וְאֵימָא לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן אֲזַל אַמְטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן שַׁקְלִינְהוּ מִינֵּיהּ אָמַר לָא הֲוָה בֵּיהּ דַּעְתָּא בְּהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מֵעִיקָּרָא

Traduction

Abaye went to Abba bar Marta, and said to him: Did you bring the money to the Master? He said to him: Yes. Abaye said to him: And what did he say to you? He said to him that Rabba had responded: I abrogate this debt. Abaye said to him: And did you say to him: Nevertheless, I want to repay you? Abba bar Marta said to him: No. Abaye said to him: But if you had said to him: Nevertheless, I want to repay you, he would have taken it from you. Now, in any event, bring it to him and say to him: Nevertheless, I want to repay you. Abba bar Marta went and brought the money to Rabba and said to him: Nevertheless, I want to repay you, and Rabba took it from him. In the end, Rabba said: This Torah scholar was not knowledgeable from the beginning, as it was necessary to teach him how to react.

Rachi non traduit

אזל לגביה. אביי אתא לגבי אבא בר מרתא:

אמר. רבה לא הוה ביה דעתא בהאי מדרבנן מעיקרא דהוה ליה למימר אע''פ כן:

Tossefoth non traduit

לא שביק היתירא ואכיל איסורא. אומר ר''ת דמהאי טעמא נאמן אפי' בלא שבועה:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נַחְמָן נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר פְּרוֹסְבּוּל הָיָה בְּיָדִי וְאָבַד מִמֶּנִּי מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן פְּרוֹסְבּוּל לָא שָׁבֵיק הֶיתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא

Traduction

§ Rav Yehuda says that Rav Naḥman says: A person is deemed credible to say: I had a prosbol and I lost it, and collect payment of his debt. The Gemara explains: What is the reason for this? Since the Sages instituted the prosbol in a manner that allows anyone to write one without difficulty, in a situation such as this one does not leave aside a permitted item, i.e., collecting a debt after having written a prosbol, and eat a forbidden item, i.e., collecting a debt without having written a prosbol.

Rachi non traduit

כיון דתקון רבנן פרוזבול. ומצי למיגבי בהיתרא:

לא שביק היתירא. דמלוה בלא פרוזבול למימר הוה לי ואבד ואכיל איסורא:

כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ מִידֵּי פְּרוֹסְבּוּל הָיָה לְךָ וְאָבַד כְּגוֹן זֶה פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם הוּא

Traduction

When they would come before Rav with a case where a creditor who did not have a prosbol was demanding payment of a debt after the Sabbatical Year, he would say to the creditor: Did you have any prosbol and it was lost? The Gemara explains that this is a case where the directive of the verse: ''Open your mouth for the mute'' (Proverbs 31:8) is applicable; this is not considered an intervention on behalf of one party, as it is only providing assistance for someone who was unaware of a claim that he should make.

תְּנַן וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב וְאֵין עִמּוֹ פְּרוֹסְבּוּל הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרְעוּ

Traduction

The Gemara challenges: Didn’t we learn in a mishna (Ketubot 89a): And similarly, a creditor who presents a promissory note unaccompanied by a prosbol, these debts may not be collected. This demonstrates that even if a creditor himself claims that he had written a prosbol but it was lost, his claim is not accepted and the debt is canceled.

Rachi non traduit

הרי אלו לא יפרעו. בכתובות בפרק הכותב אלמא לא מהימן לומר היה לי ואבד דעל כרחיך בדטעין היה לי ואבד עסקינן דאי לאו הכי צריכא למימר דשביעית משמטת:

תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ פְּרוֹסְבּוּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ

Traduction

The Gemara answers: It is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: With regard to one who presents a promissory note after the Sabbatical Year, he must present a prosbol along with it in order to collect payment, and the Rabbis say: He does not need to present a prosbol, as it is assumed that he wrote one.

Rachi non traduit

אינו צריך. דנאמן לומר אבד:

מַתְנִי' עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ אִם לְשׁוּם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד

Traduction

MISHNA: In the case of a Canaanite slave that was captured, and Jews who had not owned him redeemed him, if he was redeemed to be a slave then he will be a slave. If he was redeemed to be a freeman then he will not be a slave. Rabban Shimon ben Gamliel says: Both in this case and in that case he will be a slave.

Rachi non traduit

מתני' עבד. כנעני:

שנשבה ופדאוהו. ישראלים אחרים:

ישתעבד. בגמ' מפרש:

גְּמָ' בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין אַמַּאי לָא יִשְׁתַּעְבֵּד אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ לְשׁוּם עֶבֶד אַמַּאי יִשְׁתַּעְבֵּד

Traduction

GEMARA: With what are we dealing? If we say that the slave was redeemed before the first owner reached a state of despairing with regard to recovering the slave, then even if he was redeemed to be a freeman, he should still belong to his first owner; why would the mishna state that he will not be a slave? Rather, we might say that the slave was redeemed after the despairing of the first owner. Then, even if he was redeemed to be a slave, why will he be a slave? After his owner despairs of recovering him, he becomes ownerless property and consequently acquires his own freedom.

Rachi non traduit

גמ' אי לפני יאוש. של בעלים הראשונים פדאוהו מן העובד כוכבים:

לשום עבד אמאי ישתעבד. וקס''ד לרבו ראשון ואמאי הרי נתייאש:

אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם לִפְנֵי יֵאוּשׁ וּלְשׁוּם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד לֹא לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא לְרַבּוֹ שֵׁנִי לְרַבּוֹ שֵׁנִי לָא דְּהָא לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין פַּרְקֵיהּ לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן נָמֵי לָא דִּילְמָא מִמַּנְעִי וְלָא פָּרְקִי

Traduction

Abaye said: Actually, the mishna is referring to a case where the slave was redeemed before the despairing of the owner. Therefore, according to the unattributed opinion of the mishna, if he was redeemed to be a slave, he will be a slave to his first master. If he was redeemed to be a freeman, he will not be a slave, neither to his first master nor to his second master, i.e., the one who redeemed him. He will not be a slave to his second master because he redeemed him as a freeman and cannot now demand that he become a slave. He will also not be a slave to his first master lest people refrain from redeeming slaves. If they know that a redeemed slave remains a slave of his original owner, they will not see any reason to redeem them from captivity.

Rachi non traduit

ולשום עבד. על מנת להחזירו לרבו ראשון או אפי' על מנת להשתעבד בו:

ישתעבד לרבו ראשון. דשני לא קנה דמידע ידע דלא פקע שם מריה מיניה לפני יאוש והרי הוא כגוזלו ממנו:

Tossefoth non traduit

לעולם לפני יאוש כו'. לרבו שני לא דהא לשום בן חורין פרקיה ה''ה דמצי למימר לרבו שני לא דהא לפני יאוש הוא:

דלמא מימנעי ולא פרקי ליה. וא''ת מהאי טעמא כשפדאו לשום עבד ישתעבד לרבו שני וי''ל דמטעם זה אין ראוי לגזול לזה את עבדו וליתנו לחבירו ולא שייך האי טעמא אלא כשפודהו לשם מצוה לשם בן חורין:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד קָסָבַר כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִפְדּוֹת אֶת בְּנֵי חוֹרִין כָּךְ מִצְוָה לִפְדּוֹת אֶת הָעֲבָדִים

Traduction

Abaye continues his explication of the mishna: Rabban Shimon ben Gamliel says: Both in this case and in that case he will be a slave to his first master. The Gemara explains: He holds that just as it is a mitzva to redeem freemen, so too, it is a mitzva to redeem slaves, and there is no concern that people will refrain from redeeming captured slaves.

Rachi non traduit

כך מצוה לפדות את העבדים. וליכא למיחש למימנעי ולא פרקי:

רָבָא אָמַר לְעוֹלָם לְאַחַר יֵאוּשׁ וּלְשׁוּם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד לְרַבּוֹ שֵׁנִי לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד לֹא לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא לְרַבּוֹ שֵׁנִי לְרַבּוֹ שֵׁנִי לָא דְּהָא לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין פַּרְקֵיהּ לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן נָמֵי לָא דְּהָא לְאַחַר יֵאוּשׁ הֲוָה

Traduction

Rava said: The mishna should be understood differently. Actually, the mishna is referring to a case where the slave was redeemed after the despairing of the owner. And therefore, according to the unattributed opinion in the mishna, if he was redeemed to be a slave then he will be a slave to his second master, as his original owner had despaired of recovering him. If he was redeemed to be a freeman then he will not be a slave, neither to his first master nor to his second master. He will not be a slave to his second master as he redeemed him as a freeman. He will also not be a slave to his first master, as he was freed after the despairing of the first master.

Rachi non traduit

לרבו שני. ולקמן פריך ממאן קנייה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד כִּדְחִזְקִיָּה דְּאָמַר חִזְקִיָּה מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּמַפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָיסוֹת וּמַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִיָּד רַבּוֹ

Traduction

Rava continues his explication of the mishna: Rabban Shimon ben Gamliel says: Both in this case and in that case he will be a slave. This should be understood in accordance with the statement of Ḥizkiyya, as Ḥizkiyya said: For what reason did they say that both in this case and in that case he will be a slave? They said it so that each and every slave should not go and hand himself over to gentile troops, and in this manner release himself from the possession of his master.

Rachi non traduit

בין כך ובין כך ישתעבד. לרבו ראשון כדחזקיה:

Tossefoth non traduit

בין כך ובין כך ישתעבד כדחזקיה. פירש בקונטרס לרבו ראשון וכן מגיה ר''ת דאי כשפדאו לשם עבד ישתעבד לשני יפיל עצמו לגייסו' כדי שירויח לענין מציאה ומתנה דלא קני ליה שני אלא למעשה ידיו ופעמים נמי שהוא שונא לרבו ראשון מתמול שלשום ומפקיע עצמו ממנו ומיהו נוכל לומר דלא פליג ר' שמעון בן גמליאל אתנא קמא אלא בפדאו לשום בן חורין דמשום דבר מועט לא יפיל עצמו לגייסות:

מֵיתִיבִי אָמַר לָהֶן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִפְדּוֹת אֶת בְּנֵי חוֹרִין כָּךְ מִצְוָה לִפְדּוֹת אֶת הָעֲבָדִים בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר לִפְנֵי יֵאוּשׁ הַיְינוּ דְּקָאָמַר כְּשֵׁם

Traduction

The Gemara raises an objection to Rava’s explanation from a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel said to them: Just as it is a mitzva to redeem freemen, so too, it is a mitzva to redeem slaves. Granted, according to Abaye this works out well as he said that the mishna is referring to a slave that was redeemed before the despairing of his owner, and the unattributed opinion of the mishna rules that he will not be a slave to his original owner due to a concern that people will refrain from redeeming slaves. This is the reason that he said: Just as, since he was explaining that this concern does not exist.

Rachi non traduit

בשלמא לאביי. דמוקי בלפני יאוש וטעמא דת''ק משום מימנעי ולא פרקי:

היינו דקאמר כשם. דאיהו לא חייש למימנעי ולא פרקי משום דמצוה לפדותו:

אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ הַאי כְּשֵׁם מִשּׁוּם דְּחִזְקִיָּה הוּא

Traduction

However, according to Rava, who said that the mishna is referring to a slave that was redeemed after the owner’s despairing, and the unattributed opinion of the mishna is not concerned that people will refrain from redeeming slaves, is this the rationale of Rabban Shimon ben Gamliel, that just as it is a mitzva to redeem freemen, so too, it is a mitzva to redeem slaves? His reason is because of the statement of Ḥizkiyya.

Rachi non traduit

אלא לרבא. דמוקי בלאחר יאוש וטעמא דת''ק משום אפקעתא דיאוש הוא מאי כשם דקאמר הא טעמא דרשב''ג משום דחזקיה שלא יפיל עצמו לגייסות הוא:

אָמַר לָךְ רָבָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא הָוֵי יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ אִי לִפְנֵי יֵאוּשׁ קָאָמְרִיתוּ הַיְינוּ כְּשֵׁם אִי לְאַחַר יֵאוּשׁ קָאָמְרִיתוּ כִּדְחִזְקִיָּה

Traduction

The Gemara answers: Rava could have said to you: Rabban Shimon ben Gamliel did not know what exactly the Rabbis said, and this is what he said to them: If you say this ruling with regard to a slave who was redeemed before his owner’s despairing, this is my response, that just as it is a mitzva to redeem freemen, so too, it is a mitzva to redeem slaves. If you say that this case was after his owner’s despairing, then the reason that I disagree is in accordance with the statement of Ḥizkiyya.

Tossefoth non traduit

אי לפני יאוש קאמריתו. אע''פ שמסתפק ר' שמעון בן גמליאל בדברי רבנן מ''מ לא מסתבר ליה לרבא כלל לומר דפליג לפני יאוש:

וּלְרָבָא דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ וּלְרַבּוֹ שֵׁנִי רַבּוֹ שֵׁנִי מִמַּאן קָנֵי לֵיהּ מִשַּׁבַּאי שַׁבַּאי גּוּפֵיהּ מִי קָנֵי לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: And according to Rava, who said that the mishna is referring to where the slave was redeemed after the despairing of the owner, and he will be a slave to his second master, one can ask: With regard to the second master, from whom did he acquire the slave? If you say that he acquired him from the captor, did the gentile captor himself acquire the slave? The ownership of the second master is contingent on his acquiring the slave from someone who himself had ownership over the slave.

אִין קָנֵי לֵיהּ לְמַעֲשֶׂה יָדָיו דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן לְגוֹי שֶׁקָּנָה אֶת הַגּוֹי לְמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ אַתֶּם קוֹנִים מֵהֶם

Traduction

The Gemara answers: Yes, he acquired ownership with regard to his labor, as Reish Lakish says: From where is it derived that a gentile can acquire another gentile as a slave with regard to his labor? As it is stated: ''Moreover, of the children of the strangers who sojourn among you, of them you may acquire'' (Leviticus 25:45). This indicates that you, Jews, can acquire slaves from them,

Rachi non traduit

למעשה ידיו. וישראל קני ליה מידו למעשה ידיו בכספא ולגופיה בטבילה לשם עבדות כדאמרינן ביבמות בהחולץ (יבמות דף מז:) ואפילו מל וטבל גבי רבו ראשון קנייה שבאי ביאוש למעשה ידיו דהא אפי' ישראל נמי מיקני ליה לעובד כוכבים למעשה ידיו ונהי דישראל נפיק מיניה ביובל אבל עבד משתעבד לעולם:

מהם תקנו. רבוי' הוא דהא כתיב לעיל מיניה מהם תקנו עבד ואמה וכתיב בתרי' וגם מבני התושבים הגרים עמכם ולישתוק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source