Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 36b

וְתַקִּינוּ רַבָּנַן דִּתְשַׁמֵּט זֵכֶר לַשְּׁבִיעִית רָאָה הִלֵּל שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹסְבּוּל

Traduction

And the Sages instituted that despite this, the Sabbatical Year still will abrogate debt in the present, in remembrance of the Torah-mandated Sabbatical Year. Hillel saw that the people of the nation refrained from lending to each other so he arose and instituted the prosbol. According to this explanation, the ordinance of Hillel did not conflict with a Torah law; rather, he added an ordinance to counter the effect of a rabbinic law.

Rachi non traduit

ואמור רבנן דתשמט. בזמן הזה:

זכר לשביעית. שלא תשתכח תורת שביעית:

Tossefoth non traduit

ותקון רבנן דתשמט זכר לשביעית. והא דלא תקון נמי יובל זכר ליובל משום דאין רוב צבור יכולין לעמוד בה ליאסר בעבודת קרקע שתי שנים רצופות:

וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא מְשַׁמְּטָא שְׁבִיעִית וְתַקִּינוּ רַבָּנַן דִּתְשַׁמֵּט

Traduction

According to this explanation, the Sages instituted that even in the present the Sabbatical Year would bring a cancellation of debt, despite the fact that by Torah law the debt still stands. The Gemara asks: But is there anything like this, where by Torah law the Sabbatical Year does not cancel the debt, and the Sages instituted that it will cancel? It is as though the Sages are instructing the debtors to steal from their creditors, as by Torah law they still owe the money.

Rachi non traduit

ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית. בזמן הזה כרבי:

ואמור רבנן דתשמט. ונמצא הלוה גזלן על פיהם:

אָמַר אַבָּיֵי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הוּא רָבָא אָמַר הֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה

Traduction

Abaye says: This is not actual theft; it is an instruction to sit passively and not do anything. The Sages have the authority to instruct one to passively violate a Torah law, so long as no action is taken. Rava says: The Sages are able to institute this ordinance because property declared ownerless by the court is ownerless. As Rabbi Yitzḥak says: From where is it derived that property declared ownerless by the court is ownerless? As it is stated: ''And whoever did not come within three days according to the counsel of the princes and the Elders, all of his property shall be forfeited, and he shall be separated from the congregation of the captivity'' (Ezra 10:8).

Rachi non traduit

שב ואל תעשה. והלוה הזה שב ובטל ואינו עושה המצוה לפרוע את חובו ולא עקר ליה בידים וכי האי גוונא מותר לעקור דבר מן התורה כגון שופר ולולב ודומיהן ביבמות בהאשה רבה (יבמות דף צ:) דלא עקירה בידים היא:

רבא אמר. לעולם בין לרבנן דפליגי אדרבי ואמרי שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דאורייתא ותקין הלל דלא תשמט בין לרבי דאמר לאו דאורייתא ואמור רבנן דתשמט לא תיקשי דבר דבדבר שבממון אין כאן עקירת דבר מן התורה במקום סייג וגדר דהפקר ב''ד בממון היה הפקר:

יחרם כל רכושו. באנשי כנסת הגדולה כתיב:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מֵהָכָא אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת וְגוֹ' וְכִי מָה עִנְיַן רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת לוֹמַר לָךְ מָה אָבוֹת מַנְחִילִין אֶת בְּנֵיהֶם כֹּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין הָעָם כֹּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ

Traduction

Rabbi Eliezer said: The halakha that property declared ownerless by the court is ownerless is derived from here: The verse states: ''These are the inheritances, which Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the heads of the fathers’ houses of the tribes of the children of Israel distributed for inheritance'' (Joshua 19:51). The Gemara asks: What do the heads have to do with the fathers? It comes to tell you: Just as fathers transmit anything that they wish to their children, so too, heads of the nation transmit to the people anything that they wish. This demonstrates that the court has the authority to take property from one person and to give it to another; therefore, the Sages have the authority to decide that all debts are canceled.

Rachi non traduit

מה ענין ראשים אצל אבות. הוה ליה למכתב וראשי המטות:

כל מה שירצו. מחלק נכסיו על פיו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ כִּי הִתְקִין הִלֵּל פְּרוֹסְבּוּל לְדָרֵיהּ הוּא דְּתַקֵּין אוֹ דִלְמָא לְדָרֵי עָלְמָא נָמֵי תַּקֵּין

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: When Hillel instituted the prosbol, was it for his generation alone that he instituted it, and the custom developed to continue using it, or did he perhaps institute it also for all generations?

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְבַטּוֹלֵיהּ אִי אָמְרַתְּ לְדָרֵיהּ הוּא דְּתַקֵּין מְבַטְּלִינַן לֵיהּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְדָרֵי עָלְמָא נָמֵי תַּקֵּין הָא אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן מַאי

Traduction

The Gemara asks: What difference is there whether it was instituted for his generation only or for all generations when either way, it is still in use? The Gemara explains: The difference arises with regard to nullifying the institution of prosbol. If you say that it was for his generation alone that he instituted it, then we can nullify it if we desire. But if you say that he instituted it also for all generations, then there is a principle that a court can nullify the action of another court only if it is greater than it in wisdom and in number. Therefore, we would not be able to nullify the ordinance instituted by Hillel and his court. What, then, is the halakha?

Rachi non traduit

לבטולי'. להושיב ב''ד אי אכשור דרי שלא יהו מונעין מלהלוות לבטל את תקנת הלל שאפילו כתב פרוזבול ישמט:

Tossefoth non traduit

אלא אם כן גדול הימנו כו'. וא''ת היכי דמי אי דפשט ברוב ישראל אפי' גדול הימנו אין יכול לבטל כדאמרי' בפרק אין מעמידין (ע''ז לו.) גבי י''ח דבר שאפי' יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו ואי דלא פשט ברוב ישראל אפי' קטן יכול לבטל כדאמרינן נמי התם גבי שמן דרבי יהודה הנשיא ובית דינו נמנו עליו והתירוהו משום דלא פשט איסורו ברוב ישראל וי''ל דהא קאמר התם וסמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א''כ רוב הצבור יכולים לעמוד בה משמע משום דהוה תרתי היה להם כח להתיר דלא פשט וגם לא היו יכולים לעמוד בה אבל הכא או פשט ולא היו יכולים לעמוד או היו יכולים לעמוד ולא פשט ואין משמע כן בירושלמי בפ''ק דשבת דאמר התם ר''י בעי ולא כן תנינן שאין ב''ד יכולין לבטל דברי ב''ד חברו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין ור' יהודה הנשיא ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחבורתו אלא רבי יוחנן כדעתיה דא''ר יוחנן בשם רבי אלעזר בר צדוק מקובלני שכל גזירה שב''ד גוזרין על הצבור ולא קיבלו רוב צבור עליהן אינה גזירה ובדקו ומצאו בגזירתו של שמן ולא קבלו רוב צבור עליהן אלמא משמע דבהאי טעמא לחודיה סגי ועוד דבריש מגילה (דף ב.) פריך ואי ס''ד אנשי כנסת הגדולה י''ד וט''ו הוא דתקון אתו רבנן ועקרו תקנתא דתקינו אנשי כנסת הגדולה והתנן אין ב''ד כו' והתם מסתמא פשט ויכולין לעמוד וי''ל דדוקא בי''ח דבר אפי' גדול אין יכול לבטל כדאשכחן בירושלמי מפני שעמדו להם בנפשותיהם כדאיתא התם דתלמידי ב''ש היו הורגין בתלמידי ב''ה ובכל דבר גדול יכול לבטל חוץ מי''ח דבר והיכא דלא פשט כגון שמן אע''ג דעמדו עליהן בנפשותיהן אפי' קטן יכול להתיר והא דקאמר וסמכו רבותינו אהא דאין גוזרים גזירה על הצבור לא מייתי ההוא טעמא אלא משום דלא תימא הואיל והראשונים נמנו עליו לאוסרו למה נמנה הוא עליו להתירו אדרבה היה לו להמנות לאסור דאשכחן בכמה דוכתי דראשונים גזרו ולא קיבלו מנייהו ובתראי גזור וקבלו מנייהו בפ''ק דשבת (דף יד:) ובפ''ק דחולין (דף ו.) להכי קאמר דלא רצה להמנות לאסור משום דחזא דאין רוב צבור יכולין לעמוד בו ומיהו בדבר שלא תקנו שיתפשט האיסור בכל ישראל אלא במקום אחד דוקא כההיא דבפרק כל הבשר (חולין קי.) דרב איקלע לטטלופוש דאמר בקעה מצא וגדר בה גדר ואסר להו כחל וכן כל הנך דפרק תולין (שבת קלט.) דשלחו ליה בני בשכר ואסר להם לפי שאינן בני תורה גדול יכול להתיר ולא קטן:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לָא כָּתְבִינַן פְּרוֹסְבּוּל אֶלָּא אִי בְּבֵי דִינָא דְּסוּרָא אִי בְּבֵי דִינָא דִּנְהַרְדְּעָא וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְדָרֵי עָלְמָא נָמֵי תַּקֵּין בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא נָמֵי לִכְתְּבוּ

Traduction

The Gemara suggests a resolution to the dilemma: Come and hear that which Shmuel said: We write a prosbol only in the court of Sura or in the court of Neharde’a, as they were the primary centers of Torah study, but not in any other court. And if it enters your mind to say that he instituted it also for all generations, then let them write a prosbol in the other courts as well.

Rachi non traduit

לא כתבינן פרוסבול. דלא אלים לאפקועי ממונא:

אלא בי דינא דסורא. רב:

בי דינא דנהרדעא. שמואל דכי אמרה שמואל להך מילתא וכי איתשיל הך שאלתא בבי מדרשא הוה בי דינא דרב אמי ורב אסי והיינו דמשני דלמא כי תקון הלל נמי לדרי עלמא לא תקון אלא כגון בי דינא דרב אמי ורב אסי:

דִּלְמָא כִּי תַּקֵּין הִלֵּל לְדָרֵי עָלְמָא כְּגוֹן בֵּי דִינָא דִּידֵיהּ וּכְרַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי דְּאַלִּימֵי לְאַפְקוֹעֵי מָמוֹנָא אֲבָל לְכוּלֵּי עָלְמָא לָא

Traduction

The Gemara rejects this proof: Perhaps when Hillel instituted the prosbol, he did so for all generations, but only for courts such as his court, which was the primary court of his time, and courts like those of Rav Ami and Rav Asi, as they have the power to remove money from someone’s possession. However, for all other courts, which are not as authoritative, he did not institute this ordinance. Therefore, the statement of Shmuel cannot serve as a proof with regard to the manner in which the prosbol was instituted.

Tossefoth non traduit

דאלימי לאפקועי ממונא. ר''ת כתב פרוסבול כי היה אומר דלא בעינן אלא ב''ד חשוב שבדור ואשכחן נמי (לקמן גיטין לז.) שהיו מקילין רבנן דבי רב אשי דמסרי מילייהו אהדדי תנן במסכת שביעית (פ''י מ''ה) פרוסבול המוקדם כשר והמאוחר פסול ומפ' בירושלמי משום דפרוסבול אינו מועיל מה שמלוה אחר כתיבת פרוסבול אלא למה שהלוה קודם זמן הכתוב בפרוסבול ולכך מאוחר פסול דמרויח שלא כדין כל מה שהלוה אחר כתיבת פרוסבול עד זמן הכתוב בו:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הָא פְּרוֹסְבֻּלָא עוּלְבָּנָא דְּדַיָּינֵי הוּא אִי אֲיַישַּׁר חַיִל אֲבַטְּלִינֵּיהּ אֲבַטְּלִינֵּיהּ וְהָא אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן הָכִי קָאָמַר אִם אֲיַישֵּׁר חַיִל יוֹתֵר מֵהִלֵּל אֲבַטְּלִינֵּיהּ

Traduction

The Gemara suggests another proof: Come and hear that which Shmuel said: This prosbol is an ulbena of the judges; if my strength increases I will nullify it. The Gemara challenges this statement: How could Shmuel say: I will nullify it? But isn’t it the case that a court can nullify the action of another court only if it is greater than it in wisdom and in number? It must be that Shmuel holds that Hillel did not establish the prosbol for all generations, and in his time it carried the force of a mere custom. The Gemara rejects this proof: It can be explained that this is what he said: If my strength increases so that I become greater than Hillel, then I will nullify the prosbol.

Rachi non traduit

עולבנא דדייני הוא. לקמן מפרש לשון חוצפא שנוטלים ממון שלא כדין בחזקה:

אם איישר חיל. אם אחזיק כח:

אבטליני'. אלמא לאו לדרי עלמא תקין דא''כ היכי מצי שמואל למימר אבטליניה:

וְרַב נַחְמָן אָמַר אֲקַיְּימִנֵּהּ אֲקַיְּימִנֵּהּ הָא מִיקַּיַּים וְקָאֵי הָכִי קָאָמַר אֵימָא בֵּיהּ מִילְּתָא דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא כָּתוּב כְּכָתוּב דָּמֵי

Traduction

By contrast, Rav Naḥman said: If my strength increases, I will uphold the institution of the prosbol. The Gemara asks: What is meant by: I will uphold it? Isn’t it upheld and standing? Why does the prosbol require further support? The Gemara explains: This is what he said: If my strength increases, I will say something about it, and I will institute that even though the prosbol was not written, it is considered as though it was written. Then people would no longer need to write a prosbol, as it would be considered as if everyone wrote one.

Rachi non traduit

אימא ביה מילתא. אושיב בית דין ואתקין דסתם מלוין יהו כמוסרין שטרותיהן לבית דין ואע''ג דלא כתב ניהוי כמו שכתב:

אִיבַּעְיָא לְהוּ הַאי עוּלְבָּנָא לִישָּׁנָא דְחוּצְפָּא הוּא אוֹ לִישָּׁנָא דְנִיחוּתָא הוּא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר עוּלָּא עֲלוּבָה כַּלָּה שֶׁזִּינְּתָה בְּקֶרֶב חוּפָּתָהּ

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: This ulbena of the judges that Shmuel speaks of, is it a term of insolence, in that the judges are, according to Shmuel, enabling lenders to insolently collect debts that are not due to them, or a term of convenience, in that the judges are saving themselves the inconvenience of having to actually collect the debts detailed in the promissory notes? The Gemara suggests a proof: Come and hear that which Ulla said in describing the Jewish people after they sinned with the Golden Calf immediately following the revelation at Sinai: Insolent [aluva] is the bride who is promiscuous under her wedding canopy.

Rachi non traduit

לישנא דניחותא. לא עשאוהו אלא לנחת הדיינים שלא יטריחו להגבות מלוותיהם לפני שביעית שלא תבא שביעית ותשמיטיה הלכך אי איישר חיל אבטליניה:

עלובה. חצופה:

שזינתה בקרב חופתה. בעוד שכינה וישראל בסיני עשו את העגל שהרי לא נסעו מסיני עד לאחר הקמת המשכן בשנה שניה כדכתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו' ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני (במדבר י):

אָמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל מַאי קְרָא עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ אָמַר רָבָא עֲדַיִין חַבִּיבוּתָא הוּא גַּבַּן דִּכְתִיב נָתַן וְלָא כְּתִיב הִסְרִיחַ

Traduction

Rav Mari, son of Shmuel’s daughter, says: What is the verse from which it is derived? ''While the king sat at his table, my spikenard sent forth its fragrance'' (Song of Songs 1:12). He understands the verse in the following manner: While the king was still involved in his celebration, i.e., God had just given the Torah, the perfume of the Jewish people gave off an unpleasant odor, i.e., they sinned with the Golden Calf. Rava says: Nevertheless, it is apparent from the verse that the affection of God is still upon us, as it is written euphemistically as ''sent forth its fragrance'' and the verse is not written: It reeked.

Rachi non traduit

מאי קרא. דיש לדרוש עליהם כלה מזנה בחופתה:

במסבו. בחופתו:

נרדי נתן ריחו. בושמי עזב ריחו הטוב כמו ולא נתן סיחון את ישראל וגו' (שם כא):

עדיין חביבותא הוא גבן. אע''פ שהזכיר קלקוליהן לא הזכיר אלא במראית חיבה דלא כתיב הסריח:

Tossefoth non traduit

דכתיב נתן ולא כתיב הסריח. אע''ג דאית ליה למכתב לישנא מעליא מ''מ הוה מצי למכתב עזב:

תָּנוּ רַבָּנַן הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִים שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵין מְשִׁיבִין עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ

Traduction

The Gemara continues discussing the meaning of the word ulbena. The Sages taught: Those who are insulted [ne’elavin] but do not insult others, who hear their shame but do not respond, who act out of love and are joyful in their suffering, about them the verse states: ''And they that love Him are as the sun going forth in its might'' (Judges 5:31).

Rachi non traduit

הנעלבים. גרסי' אותן שנעלבים מיד אחרים:

ואין עולבים. את אחרים:

עושין. מצות מאהבת המקום ולא ליטול שכר ולא מיראת פורענות:

מַאי פְּרוֹסְבּוּל אָמַר רַב חִסְדָּא פְּרוֹס בּוּלֵי וּבוּטֵי

Traduction

§ The Gemara asks: What is the meaning of the word prosbol? Rav Ḥisda said: An ordinance [pros] of bulei and butei.

Rachi non traduit

פרוז. תקנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source