Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 33a

פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָּינִין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי

Traduction

so-and-so and so-and-so the judges, in such and such a place, in order that I will collect any debt that I am owed by so-and-so whenever I wish. Despite the fact that the prosbol mentions only two people, it nevertheless refers to them as judges, in accordance with the statement of Rav Naḥman.

Rachi non traduit

פלוני ופלוני. תרי משמע וקרי להו דיינים:

וְרַב שֵׁשֶׁת אַטּוּ תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיחְשֹׁיב וְלֵיזִיל

Traduction

And Rav Sheshet would respond to this: Is that to say that the tanna should have continued counting judges like a peddler? The tanna twice used the expression so-and-so because he wished to note that one should mention the judges’ names; he did not intend to teach anything about the number of judges.

Rachi non traduit

רוכל. מוכר צרורות של בשמים:

אָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן הַדַּיָּינִים חוֹתְמִין לְמַטָּה אוֹ הָעֵדִים מַאי לָאו דַּיָּינִים דֻּומְיָא דְּעֵדִים מָה עֵדִים שְׁנַיִם אַף דַּיָּינִים נָמֵי שְׁנַיִם וְרַב שֵׁשֶׁת מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא

Traduction

Rav Naḥman said: From where do I say that two judges are also considered a court? As we learned in a mishna with regard to a prosbol (Shevi’it 10:4): The judges sign below the text of the prosbol, or the witnesses do so. What, is it not possible to deduce: The mishna means that judges are similar to witnesses? Just as there are two witnesses, so too, there are also two judges. And Rav Sheshet would respond to this: Are the cases comparable? This case of the judges is as it is, and that case of the witnesses is as it is, each one with its respective requirement of three or two members.

Rachi non traduit

חותמין למטה. גבי פרוזבול תנן לה במסכת שביעית (פ''י מ''ד):

לְמָה לִי לְמִיתְנֵא דַּיָּינִים לְמָה לִי לְמִיתְנֵא עֵדִים הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שְׁנָא כָּתוּב בִּלְשׁוֹן דַּיָּינִים וְחָתְמִי עֵדִים וְלָא שְׁנָא כָּתוּב בִּלְשׁוֹן עֵדִים וְחָתְמִי דַּיָּינִים

Traduction

The Gemara asks with regard to the mishna in Shevi’it: Why do I need the tanna to teach that it can be signed by judges, and why do I need him to teach that it can be signed by witnesses as well? Why is it necessary to mention both? The Gemara answers: This teaches us that there is no difference if the prosbol is written in the terminology of judges and witnesses sign it, and there is no difference if it is written in the terminology of witnesses and judges sign it. What is important is that the prosbol was written and then signed by the court, and the precise wording is not important.

Rachi non traduit

למה לי למיתני דיינים או עדים. פשיטא דסגי בהני או בהני וליתני עדים והוא הדין אי חתמי דיינין:

בלשון דיינים. כגון בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם פלוני ופלוני כו':

וחתמי עדים. בלשון עדות כגון איש פלוני עד:

ול''ש כתוב בלשון עדות. כגון דוכרן סהדותא דהוה באנפנא כו' וחתמי למטה אני פלוני דיין:

ה''ג ל''ש כתוב בלשון עדים וחתמי דיינים ול''ש כתוב בלשון דיינים וחתמי עדים:

Tossefoth non traduit

לא שנא כתוב בלשון דיינים וחתימי עדים. כמו שכתוב בפרוזבול בי דינא הוינא אנא פלוני בר פלוני ונזכרין שם הדיינים בתוך התורף ולמטה חותמים עדים להעיד על הפרוזבול שהוא אמת וקמשמע לן דחשיב פרוזבול אע''פ שלא חתמו בו הדיינים עצמם לא שנא כתוב בלשון עדים שאין דיינין נזכרים בתוך התורף של פרוזבול דכתיב ביה הכי בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם כל חוב שיש לי ביד פלוני ופלוני ופלוני עדים וחתומים למטה הדיינים ובקונטרס פי' בענין אחר:

מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם מַאי מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת מַמְזֵרִים רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת

Traduction

§ The mishna taught that Rabban Gamliel the Elder instituted that one may not render a bill of divorce void in a court elsewhere for the betterment of the world. The Gemara asks: What problem did Rabban Gamliel ameliorate that this is considered to be for the betterment of the world? Rabbi Yoḥanan says: This is for the benefit of potential children born from an adulterous relationship [mamzerim], as the husband might render a bill of divorce void unbeknownst to his wife. She might remarry after having received the void bill of divorce, when in fact she is still married to her first husband, and children born from the second marriage will be mamzerim. To prevent this, Rabban Gamliel instituted that one may not render the bill of divorce void when not in the location of his wife. Reish Lakish says: For the betterment of deserted wives, lest women who received their bill of divorce by means of the husband’s agent refrain from remarrying out of the concern that perhaps their husband rendered the bill of divorce void.

Rachi non traduit

תקנת ממזרים. כלומר שלא יהו ממזרים בישראל:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת מַמְזֵרִים סָבַר לַהּ כְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם וּבֵי תְרֵי לֵית לְהוּ קָלָא וְהִיא לָא שָׁמְעָה וְלָא יָדְעָה וְאָזְלָה וּמִינַּסְבָא וְאִיכָּא מַמְזֵרִים

Traduction

The Gemara explains the two opinions: Rabbi Yoḥanan, who says the reason for this ordinance is for the betterment of potential mamzerim, holds in accordance with the opinion of Rav Naḥman, who says that the husband can render void the bill of divorce even in the presence of two people. And since matters that occur in the presence of two people do not generate publicity, it is possible that she does not hear that the bill of divorce was rendered void. And since she does not know that her husband rendered the bill of divorce void, she will go and marry, and there are mamzerim as a result of second marriages like these.

Rachi non traduit

בפני שנים. היה מבטלו קודם תקנה:

ה''ג ובי תרי לית להו קלא ולא ידעה דבטליה ואזלה ומינסבא:

Tossefoth non traduit

ובי תרי לית להו קלא. וא''ת ולתקנו שיבטל בפני ג' וי''ל מפני תקנת עגונות:

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת סָבַר לַהּ כְּרַב שֵׁשֶׁת דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וּבֵי תְלָתָא אִית לְהוּ קָלָא וְשָׁמְעָה וְיָדְעָה וְלָא מִינַּסְבָא וְתַקָּנַת עֲגוּנוֹת הוּא דְּאִיכָּא

Traduction

And Reish Lakish, who says that the reason is for the betterment of deserted wives, holds in accordance with the opinion of Rav Sheshet, who says: One can render void a bill of divorce only in the presence of three people. And since matters that occur in the presence of three people do generate publicity, she does hear and know that her husband rendered void the bill of divorce, and she would not marry again. Therefore, there is no concern that this will result in mamzerim, but there is a need to institute this ordinance for the betterment of deserted wives, as explained above.

Rachi non traduit

תקנת עגונות הוא דאיכא. דאצרכיניה לילך אחריו או לשלוח שליח והוא לא יטרח בכל אלה בשביל לעגנה:

Tossefoth non traduit

ובי תלתא אית להו קלא. ואע''ג דמלוה על פה לא גבי ממשעבדי אפילו הלווהו בפני כמה עדים היינו משום דמאן דיזיף בצנעא יזיף כדאמרינן בחזקת הבתים (ב''ב דף מב.) ואין רגילות להודות לבני אדם אלא כופר לכל השואלים ממנו והא דאמר הכא דבי תרי לית להו קלא וגבי מוכר שדהו בעדים אמרינן בחזקת הבתים (שם דף מא:) דגובה מנכסים משועבדים הכא בעינן גילוי מילתא טפי:

ושמעה וידעה ולא מינסבא ותקנת עגונות הוא דאיכא. אע''ג דבדין לא מינסבא חשיב עגון דהכי נמי אמרינן בפ' כל הגט (לעיל גיטין דף כו:) ובדין הוא אפי' טופס לא לכתוב אלא זימנין דבעי למיזל למדינת הים ולא משכח ספרא שביק לה ואזיל ומיעגנה ויתבה:

תָּנוּ רַבָּנַן בִּטְּלוֹ מְבוּטָּל דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְבַטְּלוֹ וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ שֶׁאִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה

Traduction

§ The Sages taught: Even after Rabban Gamliel the Elder instituted that a husband cannot render void a bill of divorce when not in the presence of the wife or the agent, if he nevertheless rendered it void, the bill of divorce is rendered void; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: He is unable to render it void, and he also cannot add on to his condition if the bill of divorce contained some condition, as if so, i.e., if he can render it void, what advantage does the court have, if an ordinance of the court of Rabban Gamliel can be ignored?

Rachi non traduit

בטלו. לאחר תקנת ר''ג בפני ב''ד:

מבוטל. דאף ע''ג דעבר אתקנתא בטל שליחותא:

להוסיף על תנאו. אם היה בו שום תנאי:

מה כח ב''ד. של תקנת ר''ג יפה אם דבריהן בטלים ע''י זה:

וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא בָּטֵל גִּיטָּא וּמִשּׁוּם מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה שָׁרֵינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא אִין כָּל דִּמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשִׁין מִינֵּיהּ

Traduction

The Gemara asks: And is there anything that by Torah law renders the bill of divorce void and the wife remains married, and due to the reasoning of: What advantage does the court have, we do not recognize that the bill of divorce is void and permit a married woman to marry anyone? The Gemara answers: Yes, anyone who betroths a woman betroths her contingent upon the will of the Sages, and when one fails to conform to their will in matters of marriage and divorce the Sages expropriated his betrothal from him retroactively.

Rachi non traduit

דמדאורייתא בטל גיטא. שהרי לא בא לידה וזה ביטל את השליח מהיות שלוחו לגירושין:

אדעתא דרבנן מקדש. להיות קדושין חלין כדת משה וישראל שהנהיגו חכמי ישראל והרי הם אמרו שיפקיעו כל קדושין שבישראל על ידי גט כזה הילכך פקעי שעל מנת כן קידשה:

Tossefoth non traduit

כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. ולכך אומר בשעת קידושין כדת משה וישראל:

ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה. הקשה ה''ר שמואל אם כן יחפה על בת אחותו וכשיבואו עדים שזינתה ישלח לה גט ויבטל שלא בפני שליח ופקעי קידושין ונמצא שהיא פנויה ואומר ר''י דלא קשה דאין לחוש אלא כשמחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה ומן התורה פטורה ועוד הקשה רבי' שמואל דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשת איש שזינתה והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו ועוד יכולין ממזרים ליטהר ואומר ר''ת דכי האי גוונא לא הוי התראת ספק דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן וכששולחין גט אין מבטלין ועוד דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה דאם לא כן נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת (נזיר דף מב.) והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו ומה שהקשה אם כן יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרין ליטהר אי ידעינן שלכך מתכוין לא מפקעינן קדושין מיניה דלתקנה עשו חכמים ולא לתקלה שמתוך כך יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות אבל אם ברור לנו שלא נתכוין לכך לא חיישינן אם יכולים ליטהר:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: This works out well in a case where he betrothed his wife with money, as it is possible to say that the Sages expropriated the money used for the betrothal from the possession of its owner, resulting in a retroactive cancellation of the betrothal. But if he betrothed her by means of sexual intercourse then what is there to say? The Gemara answers: The Sages declared his sexual intercourse to be licentious sexual intercourse, which does not create a bond of betrothal.

Rachi non traduit

תינח דקדיש בכספא. איכא למימר אפקעינהו לקידושין בגט דדבריהן ואמרו ליהוי מעות למפרע מתנה וממילא פקעו שהרי כשקידש ע''מ כן קידש:

קדיש בביאה. דקיימא לן בקידושין (דף ד:) מכי יקח איש אשה ובעלה דאשה מתקדשת נמי בביאה:

מאי. אפקעתא איכא למימר בהא ביאה:

שויוה רבנן. לההיא ביאה למפרע ע''י גט זה:

בעילת זנות. דאפקעו שם קידושין מינה ויש בהן כח לכך שהרי כשקידש על מנהג חוק דתם קידש כך אני מפרש בכל מקום מלבי ומרבותי קבלתי כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש דקדושי כסף דרבנן דלא כתיב בהדיא אלא גמרינן קיחה קיחה משדה עפרון והיינו דקפריך תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה דכתיב בהדיא (דברים כ''ד:א') כי יקח איש אשה ובעלה מאי איכא למימר היאך יכלו לעקור דבר מן התורה ומשני שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות של כל מקדש בביאה כדאמר התם (קידושין דף יב:) רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה משום פריצותא ותשובות קשות יש בדבר חדא דגזירה שוה גופה תורה היא שהרי לא למדו נסקלין אלא בגזירה שוה ונותר שהוא בכרת מגזירה שוה למדנו ונערה המאורסה נהרגת בקדושי כסף ואי דרבנן מי מיקטלא ועוד דקמשני שויוה רבנן לבעילתו בעילתו זנות היכי מצי לשוייה בעילת זנות הא דאורייתא היא וכי אמרן רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה קידושין מיהא לא בטלי אלא הא והא דאורייתא והא דאית ברבנן כח לבטל מפני שבשעת קידושין תלה בדעתם לקדש כדת שהנהיגו חכמים בישראל:

תָּנוּ רַבָּנַן אָמַר לַעֲשָׂרָה כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי יָכוֹל לְבַטֵּל זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶלָּא זֶה בִּפְנֵי זֶה

Traduction

§ The Sages taught: If a husband said to ten people: Write a bill of divorce for my wife, in which case any one of them may write the bill of divorce and two others will serve as witnesses, he can render his instructions void before this one, i.e., any one of them, by stating: Do not write the bill of divorce, even though it is not before that one, i.e., any other one of them; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: He can render his instructions void only when this one is before that one of them, meaning that all ten people must be present.

Rachi non traduit

אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. וקיימא לן (לקמן גיטין סו:) כל כמה דלא אמר כולכם אחד כותב ושנים חותמין:

יכול לבטל. מותר לבטל ולומר לשנים מהם אל תכתבוהו ואין זה לעקור תקנת רבן גמליאל:

אינו יכול. שאף זו מן התקנה ואם בטלו אינו מבוטל דאם כן מה כח בית דין יפה:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בְּעֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ קָמִיפַּלְגִי רַבִּי סָבַר עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara answers: They disagree with regard to whether testimony that was partially invalidated is entirely invalidated. Rabbi Yehuda HaNasi holds: Testimony that was partially invalidated

Tossefoth non traduit

רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה. וא''ת מנא ליה להש''ס דסבר לא בטלה כולה ויכול לבטל היינו אפי' לכתחילה דלמא סבר בטלה כולה ואפילו הכי יכול לבטל בדיעבד דהא לעיל אית ליה בטלו מבוטל דמלשון יכול לא מצי למידק שיהא מותר לבטל לכתחילה כדמוכח בפרק הזהב (ב''מ דף מט.) דאמר האומר לחבירו מתנה אני נותן לך יכול לחזור בו ופריך יכול פשיטא אלא אימא מותר לחזור בו וי''ל דמשמע ליה מילתא דרבי דיכול לבטל אפי' בפני אחד אע''ג דאין דבר שבערוה פחות משנים כיון שלשליח עצמו אומר שהוא מבטלו הוא מבוטל א''נ אפי' לא מהני בלא שנים מ''מ יכול לבטל בפני ב' זה שלא בפני זה ואי בטלה כולה אפילו רבי מודה דאינו מבוטל אפילו בדיעבד כדפרישי' לעיל דדוקא בפני ג' לרב ששת או בפני שנים ביחד לרב נחמן הוא דמבוטל א''נ אע''ג דביטלו בב''ד אומר [רבי] דמבוטל היינו משום דהתם ליכא למיחש כולי האי לממזרות שאם יוודע לשליח קודם הנתינה לא יתננו לה או לאשה קודם שתנשא לא תנשא אבל כאן אפי' כשידעו כולם וגם האשה שביטל הבעל מקצת מן העשרה פעמים יטעו ויהיו סבורים שאחרים לא נתבטלו ותנשא ע''י גיטה ולכך אם היה סובר בטלה כולה היה מודה דאינו מבוטל ולפ''ז אתי שפיר מה שמסתפק הש''ס הי כרבי והי כרשב''ג אפילו למאי דמוקמינן פלוגתייהו בעדות שבטלה מקצתה דאפי' קי''ל כרבי בביטלו מבוטל בזה שלא בפני זה מצי שפיר לפסוק כרשב''ג דאינו מבוטל דאפילו רבי אי הוה סבר בטלה כולה הוה מודה באומר לעשרה שאינו מבוטל אבל מתוך פירוש הקונטרס משמע דלרשב''ג דבטלה כולה אף זה מתקנת רבן גמליאל ועל כרחך למ''ד מפני תקנת עגונות לא דמו אהדדי ולפירושו שמשוה אותם מה שמסתפק הש''ס הי כרבי והי כרשב''ג היינו דוקא לפי מה דמוקי פלוגתייהו בצריכי בי עשרה למשלפה אבל למאי דמוקי פלוגתייהו בעדות שבטלה מקצתה אין להסתפק דאי קי''ל בביטלו מבוטל כרבי תו לא מצי למיפסק באומר לעשרה לגמרי כרבן שמעון בן גמליאל דאפי' קי''ל כוותיה דבטלה כולה במאי דקאמר שאין הביטול מועיל אפי' דיעבד לא קי''ל כוותיה ומיהו אם משמעות דאינו יכול דקאמר רשב''ג לא משמע דיעבד אלא דאתא לאפוקי מדרבי דשרי אפי' לכתחילה אתי שפיר דמסתפק אפי' ללישנא דפליגי בעדות שבטלה מקצתה ומ''מ לרשב''ג אפי' בדיעבד אינו מבוטל כדפירש בקונטרס מכח ההיא דלעיל דקאמר א''כ מה כח ב''ד יפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source