Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 11a

בְּשֵׁמוֹת מוּבְהָקִין

Traduction

We are dealing with unambiguous gentile names, in which case there is no need to be concerned that people might rely on these individuals as witnesses for the transfer, as it is evident that they are gentiles.

Rachi non traduit

בשמות מובהקין. דעובדי כוכבים דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן דתו לא אתי למיסמך עלייהו דמידע ידיע דעובדי כוכבים הם:

הֵיכִי דָּמֵי שֵׁמוֹת מוּבְהָקִין אָמַר רַב פָּפָּא כְּגוֹן הוֹרְמִיז וַאֲבוּדַיָּנָא בַּר שִׁיבְתַּאי וּבַר קִידְרֵי וּבָאטִי וּנְקִים אוּנָּא

Traduction

The Gemara clarifies: What are the circumstances of unambiguous gentile names? Rav Pappa said: This is referring to names such as Hurmiz, and Abbudina, bar Shibbetai, and bar Kidri, and Bati, and Nakim Una.

Rachi non traduit

הורמיז ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי בטי ונקים אונא. כולם שמות דייני עובדי כוכבים הם:

Tossefoth non traduit

הורמין. בנו''ן גר''ת דלא מסקי ישראל הכי דהורמין הוא שם שטן ושד אבל הורמיז בזיי''ן הוא לשבח בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט.) מפלגא דידך ולעיל דהורמיז ולתחת דהורמין הראשון בזיי''ן והשני בנו''ן ורש''י גריס תרוייהו בזיי''ן אלא שבשני גריס דאהורמיז ואיפרא הורמיז (ב''ב דף ח.) מפרש ר''ת חן מאת המקום דאיפרא לשון חן כמו אפריון נמטייה כו' (ב''מ דף קיט. ושם) ולא כרש''י דפירש בפרק שני דנדה (דף כ:) דיופי של שדים היו לה:

אבודיינא. הכל שם אחד דאבו שם ישראל בהשוכר את הפועלים (ב''מ דף צג:) אבו אפקיד כיתנא בי רוניא:

שבתאי. גרסי' דשבתי שם ישראל הוא בכמה מקומות אבל שבתאי הוא רוח רעה כדאמר בפרק כל הבשר (חולין דף קז:):

בטאי. גרסינן דבטי שם ישראל כדאמר בקידושין (דף ע:) בטי ברמות רוחיה לא קביל גיטא דחירותא שהיה עבד והיה מחזיק עצמו כישראל:

אֲבָל שֵׁמוֹת שֶׁאֵין מוּבְהָקִים מַאי לָא אִי הָכִי אַדְּתָנֵי סֵיפָא לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֵׁמוֹת מוּבְהָקִין אֲבָל שֵׁמוֹת שֶׁאֵין מוּבְהָקִין לָא

Traduction

The Gemara infers: However, if the bill of divorce or manumission was signed by gentile witnesses with ambiguous names, what is the halakha? Is this not a valid document? If so, instead of teaching in the latter clause of the mishna: These two types of documents are mentioned only when they are prepared by a common person, not in court, let him distinguish and teach the distinction within the case of gentile courts itself, as follows: In what case is this statement, that gentile signatures are valid for a bill of divorce or manumission, said? With regard to unambiguous names. However, in a case of ambiguous names, no, gentile witnesses are not valid.

Rachi non traduit

ליפלוג בדידה. בערכאות גופייהו:

אבל שמות שאינן מובהקין. נעשו כשארי שטרות של מכר שנעשו בהדיוטות בלא ערכאות דהנהו ודאי פסילי דלא קפדי אאורועי נפשייהו וחתמי שיקרא ועל כרחיך האי נעשו בהדיוט אשאר שטרות קאמר העומדים לראיה דהתם איכא לפלוגי בין הדיוט לערכאות דאילו בגט אשה לענין כריתות הדיוט וערכאות שוין והכי קאמר לא הוזכרו גיטי אשה ליפסל אלא בשמות שאין מובהקין דנעשו כשאר שטרות הנעשים בהדיוט:

Tossefoth non traduit

לפלוג וליתני בדידה. ואם תאמר אדרבה תיקשי ליה גופא דמתני' למה פסלו בהדיוט כיון דאיכא עדי מסירה ושמות מובהקין וי''ל דגזרינן בהדיוט גיטי נשים אטו שאר שטרות דפסלי בהדיוט אף בעדי מסירה דלמא אתי להכשיר בלא עדי מסירה כמו בערכאות אע''ג דבסמוך אפילו רבנן דפסלי שאר שטרות בהדיוט בעדי מסירה מכשירין בגיטי נשים ולא גזרינן אטו שטרות מ''מ לא היה יכול הגמרא לעשות קושיא מזה דילמא תנא דמתניתין גזר:

הָכִי נָמֵי קָאָמַר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֵׁמוֹת מוּבְהָקִין אֲבָל בְּשֵׁמוֹת שֶׁאֵין מוּבְהָקִין נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט וּפְסוּלִין

Traduction

The Gemara answers: That is also what he is saying, i.e., Rabbi Shimon’s statement that these bills of divorce and bills of manumission are also valid should be understood in this very manner: In what case is this statement said? With regard to unambiguous names. However, with regard to ambiguous names, the document becomes like one that was prepared by a common person, and therefore such documents are invalid.

Tossefoth non traduit

נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולים. פירוש בשאר שטרות שנעשו בהדיוט דפסילי אפי' בשמות מובהקין ועדי מסירה שלא יבא להכשיר בלא עדי מסירה כמו בערכאות דאי חזו שום הכשר בהדיוט אפילו בעדי מסירה יבא לטעות ולומר דאין חילוק בין ערכאות להדיוט וכשר בכל מקום בלא עדי מסירה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא סֵיפָא אֲתָאן לְגִיטֵּי מָמוֹן וְהָכִי קָאָמַר לֹא הוּזְכְּרוּ גִּיטֵּי מָמוֹן דִּפְסוּלִים אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט

Traduction

And if you wish, say a different answer: In the last clause of the mishna, which states: These types of documents are mentioned only when they are prepared by a common person, we are no longer discussing bills of divorce; rather, we arrive at the case of financial documents. Furthermore, this clause of the mishna is not a continuation of Rabbi Shimon’s statement, as it returns to the opinion of the first tanna. And this is what the mishna is saying: Financial documents were mentioned as invalid only when they were prepared by a common person, whereas if they were produced by a court they are valid.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא סיפא. לא הוזכרו דקתני:

אתאן לגיטי ממון. ורבנן קאמרי ליה וארישא קאי כל השטרות של ממון העולין בערכאות של עובדי כוכבים כשירין כגון שטרי מכר וכדפרישית טעמא לעיל דזוזי קנו ליה ושטרא לסהדותא בעלמא ואי לא דיהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו למיכתב שטרא ולא הוזכרו ליפסל אלא בזמן שנעשו בהדיוט דלא קפדי אאורועי נפשייהו:

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים בְּצַיְדָּן לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים עַל כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִין בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶן גּוֹיִם כְּשֵׁרִים וַאֲפִילּוּ גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִים חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים

Traduction

It is taught in a baraita (Tosefta 1:4): Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said that Rabbi Shimon said this to the Sages in the city of Tzaidan: Rabbi Akiva and the Rabbis did not disagree with regard to all documents produced in gentile courts, that even though their signatories are gentiles, these documents are valid, even in the case of bills of divorce and bills of manumission. They disagreed only when they were prepared by a common person, outside a court, as Rabbi Akiva deems a document of this kind valid, and the Rabbis deem it invalid, except for bills of divorce and bills of manumission.

Rachi non traduit

אר''ש לחכמים. סמך לדבריו דאף אלו כשרים:

לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים. שהן דור שהיה לפנינו:

על שטרות העולים כו'. שהן כשרין ואפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים:

חוץ מגיטי נשים ל''ג ברישא דמילתיה דר' שמעון בתוספתא אלא בסיפא דמילתייהו דרבנן גרס לה וה''ג לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. דכיון שנעשו בהדיוט שטרי מכר דקיימי לראי' ועליהן דסהדי עובדי כוכבים סמכינן פסול דאימר שקרא חתום אבל גיטי נשים לאו עליהם סמכינן אלא אעדי מסירה ובשמות מובהקין קמיירי:

Tossefoth non traduit

לא נחלקו ר''ע וחכמים על כל השטרות כו'. פירוש כל השטרות העולים בערכאות אע''פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים האי כי דיניה והאי כי דיניה שאר שטרות בכל ענין גיטי נשים ושחרורי עבדים בעדי מסירה ושמות מובהקין לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט פירוש בשמות מובהקין ובעדי מסירה דר' עקיבא מכשיר ולא גזר שיבא להכשיר אף בלא עדי מסירה אטו ערכאות וחכמים פוסלין בשאר שטרות דגזרינן חוץ מגיטי נשים דבשאר שטרות דכשירין בערכאות בלא עדי מסירה איכא למיגזר אבל גיטי נשים אפי' בערכאות לא מתכשרי אלא בעדי מסירה ליכא למיגזר מידי רשב''ג אומר אף אלו כשירין כו' כלומר אף גיטי נשים אין כשירין אלא במקום שאין ישראל חותמין פירוש שאין מניחין ישראל לחתום דלא יבא לטעות לומר שהן ישראל ופריך מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור פירוש כיון דבמקום שישראל חותמין גזרת שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין אם כן מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שחותמין אע''פ דהוי כעין גזירה לגזירה מ''מ מיסתבר למקשה כיון דחיישינן כולי האי להא נמי הוה לן למיחש כן נראה לר''י לפרש שיטה זו:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף אֵלּוּ כְּשֵׁירִין בִּמְקוֹם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל חוֹתְמִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְמִין לָא

Traduction

Rabban Shimon ben Gamliel says: Even these, bills of divorce and manumission, are valid in a place where Jews do not sign. In other words, the halakha that a document with gentile signatories is valid applies only in a place where Jews are not allowed to sign, as everyone knows that gentile documents are not signed by Jews. However, in a place where Jews sign, no, these documents are not valid either, as people might mistakenly think that Jews signed this bill of divorce. Therefore there is a concern that one might deliver this bill of divorce in the presence of those witnesses, who are actually gentiles, which would render the bill of divorce invalid.

Rachi non traduit

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלו. גיטי נשים:

כשרים במקום שאין ישראל חותמין. כלומר אף אלו גיטי נשים שאתם מכשירין אימתי הן כשרים במקום שאין ישראל חותמין בעיר שאין העובדי כוכבים מניחין את ישראל לחתום דכיון שאין ישראל חותמין באותה העיר הכל יודעין שהם עובדי כוכבים ואין סומכין עליהם ומסר ליה ניהליה בעדים ישראל:

אבל במקום שישראל חותמין. אע''פ שהשמות הללו מובהקין דעובדי כוכבים הן פסולין דאי מכשרת בהני אתי לאכשורי בשמות שאין מובהקין:

לגזור מקום שאין ישראל חותמין. כי היכי דגזר שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין:

Tossefoth non traduit

רשב''ג אומר כו'. משמע הכא דסבר כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי והק' ה''ר אפרים דבפרק גט פשוט (ב''ב ד' קסט:) גבי הבא לידון בשטר ובחזקה משמע דסבירא ליה דעדי חתימה כרתי ואור''י דדוקא בגיטין סבר כרבי אלעזר ולא בשאר שטרות כהנך אמוראי דפרק בתרא (לקמן גיטין דף פו:):

מְקוֹם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל חוֹתְמִין נָמֵי לִיגְזוֹר אַטּוּ מְקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְמִין שֶׁמָּא בִּשְׁמָא מִחַלַּף אַתְרָא בְּאַתְרָא לָא מִחַלַּף

Traduction

The Gemara suggests: Let us also decree in a place where Jews do not sign due to a place where Jews do sign. The Gemara answers: One might confuse one name with another name. It is possible that one might think that a certain name is that of a Jew when it is actually that of a gentile. However, one is not likely to confuse one place with another place. Since everyone knows that all of the signatures in certain places belong to gentiles, they are careful not to transfer a bill of divorce in the presence of the witnesses who signed it, unless they are certain that the witnesses are Jews.

רָבִינָא סָבַר לְאַכְשׁוֹרֵי בִּכְנוּפְיָאתָה דְאַרְמָאֵי אֲמַר לֵיהּ רַפְרָם עַרְכָּאוֹת תְּנַן

Traduction

§ The Gemara relates that Ravina thought to deem valid a document that was written by a group of gentiles [arma’ei]. Rafram said to him that we learned: Gentile courts, in the mishna, i.e., these documents are valid only if they were produced in an important court, not by every group of gentiles.

Rachi non traduit

סבר לאכשורי. שאר שטרות:

בכינופיא דארמאי. שאינן ערכאות:

אָמַר רָבָא הַאי שְׁטָרָא פָּרְסָאָה דְּמַסְרֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בְּאַפֵּי סָהֲדֵי יִשְׂרָאֵל מַגְבִּינַן בֵּיהּ מִבְּנֵי חָרֵי

Traduction

Similarly, Rava said: With regard to this Persian document [shetara parsa’a] written by the Persian authorities that was transferred to the recipient in the presence of Jewish witnesses, he can collect with it non-liened property, i.e., property that is unencumbered by a mortgage. Although this is not considered a proper document by means of which one can collect from any land sold by the debtor, nevertheless, the facts in the document are considered accurate, and therefore one may at least collect non-liened property with it.

Rachi non traduit

שטרא פרסאה. שעשאוהו בלשון פרסי וחתמו פרסיים הדיוטות עליו:

וְהָא לָא יָדְעִי לְמִיקְרֵא בִּדְיָדְעִי

Traduction

The Gemara asks: But the witnesses for the transmission of this document do not know how to read Persian, as most Jews did not read that language. If so, how can they serve as witnesses? The Gemara answers: Rava is referring to a situation where the witnesses know how to read Persian.

Rachi non traduit

והא לא ידעי. העדים שמסרו בפניהם:

למיקרי. ולא ידעי מאי ניהו והיכי מסהדי לאחר זמן עלה דמילתא:

וְהָא בָּעֵינָא כְּתָב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְזַיֵּיף וְלֵיכָּא בְּדַאֲפִיצָן וְהָא בָּעֵינָא צָרִיךְ שֶׁיַּחֲזִיר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְלֵיכָּא בִּדְמַהְדַּר

Traduction

The Gemara questions how the court can rely upon such a document: But I require that the document be written in a manner that cannot be forged, and it is not so in this document, as the Persians were not particular about preparing their documents in this manner when writing their legal documents. The Gemara explains: Rava’s statement applies in a case where the paper of the documents was processed with gall. Consequently, it is not possible to forge the writing (see 19b). But I require that a document review the essential topic of the document in its last line, and it is not so in the case of Persian documents. The Gemara answers: Rava’s statement applies in a case where it returned to review the essential topic of the document in the final line.

Rachi non traduit

שאינו יכול לזייף. שיהא הקלף מתוקן בעפצים בשעת עיבודו שעושים אותו שחור ושוב אין אדם עושה בה מחק וחוזר וכותב עליו מפני שהוא ניכר וקלפי פרסיים אינם מעובדים בעפצין שקורין גל''ש ואדם יכול למחוק כתבו ומניח חתימת העדים וכותב למעלה ממון הרבה:

מענינו של שטר בשיטה אחרונה. כדאמרי' בגט פשוט (ב''ב דף קסא:) וקנינא מן פלוני אכל מה דכתוב ומפורש לעיל:

בדמהדר. שמוחזר בשיטה אחרונה:

Tossefoth non traduit

והא בעינן כתב שאינו יכול לזייף. לר' אלעזר פריך דאמר בפ''ב (לקמן גיטין דף כב:) דלא הכשיר ר' אלעזר דבר שיכול להזדייף אלא בגיטין דוקא ולא בשאר שטרות:

בדאפיצן. משמע דבלא אפיצא יכול להזדייף וא''ת והיאך אנו כותבין בקלפים שלנו דלא אפיצן (שטרות) וספר תורה תפילין ומזוזות ודיפתרא פסול בכולהו כדמוכח בכמה דוכתי ואור''ת דעיבוד סיד שלנו כעיבוד עפצים שלהם דהא קלפים שלנו אין יכולין להזדייף ועוד דבהקומץ רבה (מנחות לא:) גבי ס''ת קאמר הא דאפיצן הא דלא אפיצן הרי שכותבין ס''ת בדלא אפיצן והיינו כעיבוד שלנו:

אִי הָכִי מִמְּשַׁעְבְּדִי נָמֵי לֵית לֵיהּ קָלָא

Traduction

The Gemara asks: If so, he should be able to collect from liened property as well, as this document is equivalent to one written by a Jew. Why doesn’t Rava say that it can be used to collect from liened property as well? The Gemara answers: The reason is that this document does not generate publicity, i.e., a legal matter that is performed in a Persian court will not become publicized among Jews. Therefore, this case is similar to a loan by oral agreement, where the transaction is not publicized. In this case the lender can collect only from non-liened property, as purchasers from the debtor would not have been aware of his debt and consequently taken sufficient measures to ensure that the money would not be claimed from their purchase.

Rachi non traduit

לית ליה קלא. לפי שאין חותמין ישראל דסהדי דחתימי אשטרא אינון מפקי לקלא ולפיכך אין הלוקח נפסד דאמר ליה לא הוה ידענא דמשתעבד לך ובפ''ב (לקמן גיטין דף יט:) אמרי' דאי חתימי עליה ישראל טריף ממשעבדי:

בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן

Traduction

Reish Lakish raised a dilemma before Rabbi Yoḥanan:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source