Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 10b

דְּאִי לָאו דְּכוּתִי חָבֵר הֲוָה לָא מַחְתֵּים לֵיהּ מִקַּמֵּיהּ אִי הָכִי אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁטָרוֹת נָמֵי

Traduction

as, if not for the fact that the Samaritan was one devoted to the meticulous observance of mitzvot [ḥaver], the Jew would not have allowed him to sign the document before him. Therefore, one may rely on this Samaritan in this particular case. The Gemara asks: If so, that the mishna is referring to that case, then even other documents should be valid as well, if a Jew signed after the Samaritan.

Rachi non traduit

דאי לאו דכותי חבר הוה. לא הוה האי ישראל מחתים ליה לכותי מקמיה:

אי הכי שאר שטרות נמי. כי חתם ישראל לבסוף ניכשריה:

Tossefoth non traduit

אי לאו דכותי חבר הוה לא הוה מחתים ליה מקמיה. תימה אם כן כוליה שטרא מתקיים אפומא דחד ישראל דחתים לבסוף ויש לומר דאין לחוש כיון דהאי כותי כשר מדאורייתא דגרי אמת הן:

אֶלָּא אָמְרִינַן רַוְוחָא שְׁבַק לְמַאן דְּקַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ הָכָא נָמֵי רַוְוחָא שְׁבַק לְמַאן דְּקַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ

Traduction

Rather, this is not the case with regard to other documents, as we say that the fact that the Jew signed last does not prove that this Samaritan was a ḥaver, as perhaps in signing last he was leaving space above his signature for one who was older than he is in deference to the elder, and instead, a Samaritan came and signed the document. The Gemara asks: Here too, in the case of a bill of divorce, perhaps he was leaving space above his signature for one who was his elder. Why, then, are bills of divorce and bills of manumission valid while other documents are not?

Rachi non traduit

אלא. על כרחיך טעמא מאי לא הוי בשאר שטרות בחזקת חבר ע''י הקדמה זו דאמרינן האי ישראל רווחא שבק למאן דקשיש מיניה שראו את העדות עם ישראל זה החתום ישראלים זקנים ממנו והכותי וכשחתם ישראל זה תחילה היה סבור שיחתום בעל השטר עמו אחד מישראל הזקנים לפיכך חתם בתחתית השטר והמלוה בא והחתים אחריו את הכותי למעלה הימנו:

הכא נמי. בגט אשה נימא רווחא שבק:

אָמַר רַב פָּפָּא זֹאת אוֹמֶרֶת עֵדֵי הַגֵּט אֵין חוֹתְמִין זֶה בְּלֹא זֶה

Traduction

Rav Pappa says: That is to say, in explanation of the difference between bills of divorce and manumission and other documents, that the witnesses of a bill of divorce and a bill of manumission may not sign one without the other; rather, each witness signs in the presence of the other. A Jew would be aware that a Samaritan was signing with him, and he would not sign unless he knew that the Samaritan was a valid witness. However, with regard to other documents, witnesses are not required to sign such documents in each other’s presence. Therefore, the signature of the Jew indicates nothing about the fitness of the Samaritan witness.

Rachi non traduit

זאת אומרת. מתניתין דמכשר בגט ופסיל בשאר שטרות אשמעינן דעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה הילכך על כרחך ישראל זה ראה את הכותי חותם למעלה והוא חתם למטה ואי לאו דחבר הוא לא אחתמיה מקמיה אבל עדי שאר שטרות חותמין זה שלא בפני זה הילכך איכא למיחש ישראל זה חתם ראשון בתחתית השטר ושבק רווחא למאן דקשיש ולא ידע שיחתמו את הכותי למעלה הימנו:

מַאי טַעְמָא אָמַר רַב אָשֵׁי גְּזֵירָה מִשּׁוּם כּוּלְּכֶם

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that the witnesses must sign a bill of divorce and a bill of manumission together? Rav Ashi says: It is a rabbinic decree issued due to a case where the husband says: All of you are witnesses on this bill of divorce. In that case, if any one of them fails to sign the bill of divorce, it is invalid. Therefore, the Sages decreed that the witnesses must sign a bill of divorce together in all cases.

Rachi non traduit

מאי טעמא. אמרו רבנן שלא יחתמו זה שלא בפני זה:

גזירה משום כולכם. דתנן בפירקין דלקמן (גיטין דף סו:) אמר לעשרה כולכם כתבו גט לאשתי אחד כותב וכולם חותמין ואי לא הוו חתמי כולהו הוי פסול דבקפידא תליא דלא שוויה גיטא אלא בהכי לפיכך תקנו אפילו היכא דלא אמר כולכם שיהיו כל העדים נקבצים בשעת החתימה:

גּוּפָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הִכְשִׁירוּ בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד כּוּתִי בִּלְבַד מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל כּוּ'

Traduction

§ Since the Gemara mentioned the halakha stated by Rabbi Elazar, it analyzes the matter itself. Rabbi Elazar says: They deemed a bill of divorce valid only when just one witness is a Samaritan. The Gemara asks: What is he teaching us by this statement? We already learned in the mishna: Any document that has a Samaritan witness on it is invalid except for bills of divorce and bills of manumission. This indicates that those are valid only if they have the signature of one Samaritan witness, not two.

Rachi non traduit

תנינא כל גט שיש עליו עד כותי פסול. ועלה קאמר חוץ מגיטי נשים:

אִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ תְּרֵי נָמֵי וְהַאי דְּקָתָנֵי חַד מִשּׁוּם דְּבִשְׁטָרוֹת אֲפִילּוּ חַד נָמֵי לָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara responds: If it is learned from the mishna alone I would have said that even two Samaritan witnesses are also valid for a bill of divorce or a bill of manumission. And the fact that the mishna teaches one witness is because it wants to emphasize that for other documents even one Samaritan witness is also not valid. Therefore, Rabbi Eliezer teaches us that in the case of bills of divorce only one Samaritan witness is valid, but if both witnesses are Samaritans the bill of divorce is not valid.

Rachi non traduit

הוה אמינא דאפילו תרי. כשרין בגט והא דתני חד לאשמועינן חומרא דשאר שטרות דחד נמי פסול בהו קא משמע לן:

וּתְרֵי לָא וְהָא קָתָנֵי מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים וְהִכְשִׁיר אָמַר אַבָּיֵי תְּנִי עֵדוֹ

Traduction

The Gemara asks: And are two Samaritan witnesses not accepted on a bill of divorce? But the mishna teaches: An incident occurred in which they brought a bill of divorce before Rabban Gamliel in the village of Otnai, and its witnesses were Samaritan witnesses, and he deemed it valid. Abaye said that one should teach the mishna so that it does not read: Its witnesses, but rather: Its witness, i.e., Rabban Gamliel deemed valid a bill of divorce that had the signature of one Samaritan witness, as even he would invalidate a bill of divorce that included the signatures of two Samaritans.

רָבָא אָמַר לְעוֹלָם תְּרֵי וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִיפְלָג פְּלִיג וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְשִׁיר בִּשְׁנַיִם וּמַעֲשֶׂה נָמֵי שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים וְהִכְשִׁיר

Traduction

Rava said: Actually, you do not need to say that the case was concerning one Samaritan witness, as it indeed is referring to two Samaritans witnesses, and Rabban Gamliel disagrees with the opinion of the first tanna. And the mishna is incomplete and this is what it is teaching: And Rabban Gamliel deems valid a bill of divorce that contains the signatures of two Samaritans, and an incident occurred in which they brought a bill of divorce before Rabban Gamliel in the village of Otnai, and its witnesses were Samaritan witnesses, and he deemed it valid.

Rachi non traduit

רבא אמר לעולם תרי. כותים הוו בההוא גיטא דרבן גמליאל:

ורבן גמליאל מיפלג פליג. ואי אמרת מעשה לסתור חסורי מיחסרא כו':

Tossefoth non traduit

רבא אמר לעולם תרי כו'. ולדידיה דאחזוק בהא ולא אחזוק בהא:

מַתְנִי' כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם כְּשֵׁירִים חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף אֵלּוּ כְּשֵׁירִין לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט

Traduction

MISHNA: With regard to all documents produced in gentile courts, even though their signatures are those of gentiles they are all valid, except for bills of divorce and bills of manumission. Rabbi Shimon says: Even these are valid, as these two types of documents are mentioned only when they are prepared by a common person, not in court.

Rachi non traduit

מתני' בערכאות. מקום בית וועד דיינים קבועין שלהן:

לא הוזכרו. בבית המדרש לפסול:

אלא בזמן שנעשו בהדיוט. ע''י עובדי כוכבים הדיוטות שאינן דיינים ובגמרא מפרש לה:

גְּמָ' קָא פָּסֵיק וְתָנֵי לָא שְׁנָא מֶכֶר לָא שְׁנָא מַתָּנָה

Traduction

GEMARA: With regard to the ruling of the mishna that all documents written in gentile courts are valid, the Gemara comments: The tanna categorically teaches a general halakha in the mishna, and it is no different if it is a document concerning a sale and it is no different if it is a document concerning a gift, the document is valid in both cases.

Rachi non traduit

גמ' קא פסיק ותני. כל השטרות כשרין בחותמי עובדי כוכבים לא שנא שטרי מכר ול''ש שטרי מתנה:

בִּשְׁלָמָא מֶכֶר מִכִּי יָהֵיב זוּזֵי קַמַּיְיהוּ הוּא דִּקְנָה וּשְׁטָרָא רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא דְּאִי לָא יָהֵיב זוּזֵי קַמַּיְיהוּ לָא הֲווֹ מַרְעִי נַפְשַׁיְיהוּ וְכָתְבִין לֵיהּ שְׁטָרָא

Traduction

The Gemara asks: Granted, in the case of a sale this is reasonable, as from when the buyer gave money to the seller in the presence of the gentile judges he has acquired the property, since he has performed an act of acquisition. And the document is merely a proof for the acquisition. It must be that he already acquired the property in question, as if he had not given money in their presence the court would not act to its own detriment and write a document for him, as the document detailing the sale would not be accurate, and writing such a document would reflect poorly on them. Therefore, the document clearly serves as proof that the acquisition was performed in the correct manner.

Rachi non traduit

בשלמא. שטרי מכר דארעא לאו בהאי שטרא מיקניא אלא בזוזי:

מכי יהיב. האי גברא:

זוזי. לישראל חבריה:

קמייהו. דדיינין עובדי כוכבים:

הוא דקנה. לארעא דקרקע נקנה בכסף או בשטר והאי שטרא ראיה בעלמא הוא שלא יאמר (לא) מכרתיה ולא קבלתי מעות ובהא מילתא אינהו מהימני:

דאי לאו דיהב זוזי קמייהו. כיון דדיינין קבועין נינהו:

לא הוו מרעי נפשייהו. וכתבי ליה שטרא:

אֶלָּא מַתָּנָה בְּמַאי קָא קָנֵי לָאו בְּהַאי שְׁטָרָא וְהַאי שְׁטָרָא חַסְפָּא בְּעָלְמָא הוּא אָמַר שְׁמוּאֵל דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא

Traduction

However, with regard to a gift, by what means does the one who receives the gift acquire it from the giver? Is it not via this document? And yet this document is merely a shard, as a document written by gentiles is not considered a legal document according to halakha. Shmuel said: The law of the kingdom is the law, i.e., Jews must obey the laws of the state in which they live. Consequently, every form of property transfer accepted by local law is valid according to halakha as well.

Rachi non traduit

אלא מתנה. דעל ידי השטר הוא קנה אותה במסירת השטר היכי מקניא האי שטרא חספא בעלמא הוא:

דינא דמלכותא. של עובדי כוכבים:

Tossefoth non traduit

חספא בעלמא הוא. פירש בקונטרס דהוה מצי לשנויי בעדי מסירה ור' אלעזר היא אלא דשינויא דחיקא הוא דהא לעיל פרכינן עלה מדסיפא רבי שמעון בשטתו דרבי אלעזר מכלל דרישא לאו רבי אלעזר וקשה דאדרבה תירוץ דבעדי מסירה ור' אלעזר נשאר לפי המסקנא דמשני כי קתני מילתא דליתא בקדושין דאי בלא עדי מסירה וכרבי מאיר אפילו בקדושין פסלינן ערכאות מדאורייתא ואור''י דכי היכי דפסלי' בגט אף בעדי מסירה ושמות מובהקים משום דלמא אתי למיסמך עלייהו בלא עדי מסירה ישראל הכי נמי פסלינן בשטר מתנה ולא תיקנו חכמים להאמינם אלא בשטרי מלוה ומכר שהן לראיה ואין נעשה על פי עדותן שום קנין אבל שטר מתנה אין כשר לקנות בו מדאורייתא אלא א''כ יש עדים כשרים בשעת מסירה ואפילו אם נאמר ששטר מתנה שחתמו בו ישראל כשר לקנות בו בלא עדי מסירה היינו משום שידוע ע''י עדי חתימה שהן כשרים מן התורה שבא השטר מיד הנותן ליד המקבל וכן כשר בהודאת נותן שהוא כק' עדים אבל בשטר שחותמין בו עובדי כוכבים שאין בו לא עדי מסירה ולא עדי חתימה שכשרים להעיד ולא הודאת בע''ד לא חשוב שטר לקנות על ידו ולא הוי אלא חספא בעלמא אבל אין לומר דלהכי חשיב ליה חספא בעלמא משום דמתניתין כיילא שטר מתנה בהדי שאר שטרות דכשרים אפילו כתיבתן וחתימתן עובדי כוכבים דהשתא לא מהני עדי מסירה מידי דהא בברייתא דבסמוך כולל יחד כל השטרות דכשרים בערכאות ואפילו גיטי נשים ואפי' הכי לא מכשרינן בגיטין אלא בכתיבת ישראל ובעדי מסירה ובשאר שטרות כשר בכל ענין. ר''י:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא תָּנֵי חוּץ מִכְּגִיטֵּי נָשִׁים

Traduction

And if you wish, say that one should emend the text of the mishna, and teach: They are all valid except for documents that are like bills of divorce. In other words, the distinction is between different types of documents: Documents that are meant to serve only as proof are valid even if they were produced in gentile courts, whereas documents that effect a legal act, such as bills of divorce, are invalid if they were written in a gentile court.

Rachi non traduit

תני חוץ מכגיטי נשים. כל שטרות שהן כגיטי נשים שעל ידי השטר הדבר נגמר דהיינו נמי שטר מתנה וה''ה נמי דמצי לשנויי בעדי מסירה ישראל דאינהו משוי ליה שטרא אלא שינויא דחיקא הוא דשנינן לעיל הכי דהא פרכינן עלה מדקתני סיפא רבי שמעון כו' ואיצטריכא ליה לשנויי שמות מובהקין איכא בינייהו (אע''ג דאוקימנא לעיל בעדי מסירה ה''מ לת''ק דברייתא דנחית למנינא ופרכינן עלה והא איכא לשמה ואיכא מחובר וליכא לתרוצי אלא בהכי אבל תנא קמא דמתניתין דלא נחית למנינא ותנא לשמה לא מוקמינן ליה כרבי אלעזר דמדרבי שמעון סבר לה כר' אלעזר תנא קמא לא סבירא ליה):

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף אֵלּוּ כְּשֵׁירִין וְכוּ' וְהָא לָאו בְּנֵי כְרִיתוּת נִינְהוּ

Traduction

§ The mishna taught that Rabbi Shimon says: Even these bills of divorce and bills of manumission are valid if they were written in a gentile court and were signed by gentiles. The Gemara asks: How can Rabbi Shimon rule in this manner? But gentiles are not fit for this role, as they are not subject to the halakhot concerning scrolls of severance. Since the halakhot of marriage and divorce in the Torah are stated exclusively with regard to Jews, gentiles cannot serve in any capacity in cases of this kind.

Rachi non traduit

כריתה. הבדלה לשון ספר כריתות (דברים כד) דכיון דלא שייכי בתורת גטין וקדושין אין נעשין עדים בדבר דכתיב וכתב ונתן מי שישנו בנתינה ישנו בכתיבה:

Tossefoth non traduit

והא לאו בני כריתה נינהו. ה''מ למיפרך הא לאו בני עדות נינהו:

אָמַר רַבִּי זֵירָא יָרַד רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי

Traduction

Rabbi Zeira says: Rabbi Shimon follows the opinion of Rabbi Elazar, who says that the witnesses of the transmission of the bill of divorce effect the divorce. In other words, the signing of the bill of divorce is not essential to its effectiveness. Rather, the transfer of the bill of divorce completes the act of divorce, and therefore no attention is paid to who the signatories were.

Rachi non traduit

ירד רבי שמעון לשטתו של רבי אלעזר. דאמר עדי מסירת הגט הוא דכרתי כדאמר בפרק בתרא (לקמן גיטין דף פו.) אע''פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כו' ורבי שמעון נמי בהכי מכשר שימסרנו לה בפני עדים ישראל:

וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בִּמְזוּיָּף מִתּוֹכוֹ שֶׁפָּסוּל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But doesn’t Rabbi Abba say that although he considers a bill of divorce valid even without the signature of witnesses, Rabbi Elazar concedes with regard to a document whose falsification is inherent in it that it is invalid despite the fact that it was properly transferred. In other words, notwithstanding the halakha that the signatures on a bill of divorce are unnecessary, a document that includes invalid signatures is thereby invalidated. The reason is that there is a concern that people will rely upon these witnesses. The Gemara answers: With what are we dealing here?

Rachi non traduit

מודה ר' אלעזר במזויף מתוכו. דאע''ג דאמר ר' אלעזר גט שאין עליו עדים כשר דוקא אין עליו עדים אבל יש בו עדים פסולין פסול מדרבנן דילמא קאתי למימסריה באפייהו ומיסמך עלייהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source