Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 80a
כָּל הַשִּׁיעוּרִין כּוּלָּן בִּכְזַיִת, חוּץ מִטּוּמְאַת אוֹכָלִין, שֶׁשִּׁינָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעָן, וְשִׁינּוּ חֲכָמִים בְּשִׁיעוּרָן. וּרְאָיָה לַדָּבָר — יוֹם הַכִּפּוּרִים. מַאי שִׁינָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ — מִ''לֹּא תְעוּנֶּה'', וּמַאי שִׁינּוּ חֲכָמִים בְּשִׁיעוּרֵיהּ — כְּכוֹתֶבֶת.
Traduction
All the measures in the Torah connected to eating are the volume of an olive-bulk, except for the amount of food that renders objects impure, because the verse changed its expression in this case, and the Sages altered the measure accordingly. The proof of this, that the Sages gave it a different measure because the verse used different language for it, is from Yom Kippur. Also in the case of Yom Kippur the Sages assigned a different measure because the verse used a different phrase. The Gemara asks: How did the Sages learn that the verse changed its expression? They learned from: ''Any soul which shall not be afflicted'' (Leviticus 23:29). The verse does not state: Any soul that shall eat, but rather: ''Any soul which shall not be afflicted.'' How did the Sages change its measure? One does not violate the prohibition unless he has eaten the volume of a large date-bulk, as opposed to the usual olive-bulk.
Rachi non traduit
כל השיעורין. האמורין באוכלין:
ששינה הכתוב. לקמן קמפרש ליה:
וראיה לדבר. למה שאמרתי שלפי ששינה הכתוב במשמען שינו חכמים בשיעורן יש ראיה מיום הכפורים שאף בו שינו חכמים בשיעורן מפני ששינה בו הכתוב במשמעו:
אשר לא תעונה. ולא כתיב אשר תאכל:
וּמַאי רְאָיָה לַדָּבָר יוֹם הַכִּפּוּרִים? דְּאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: אוֹרְחָא דִקְרָא הוּא.
Traduction
The Gemara asks: And what does the baraita mean when it says: A proof for this is from Yom Kippur? Why is the verse pertaining to ritual impurity not sufficient to show that the Sages changed the measure based on the different words in the verse? The Gemara answers: If we learned it only from there, the case of impurity, I would have said that that is the style of the verse, and no halakha can be derived from it. Therefore, the verse pertaining to Yom Kippur teaches that whenever a verse deviates from the usual language, it implies a change in the halakha as well.
Rachi non traduit
מאי ראיה. למה לו להביא ראיה מאי אולמא דהאי מהאי מה פורש ביום הכפורים במשנה להודיענו שהטעם משום דשינה הכתוב הוא יותר משלא פירשו התם בטומאה נמי חזינן דשינה הכתוב במשמעו ושינו חכמים בשיעורא:
אי מהתם. מדשינה הכתוב בטומאה הוה אמינא אין שם שינוי הכתוב דאורחיה הוא למיכתב מכל האוכל אשר יאכל כי היכי דכתיב גבי משקה אשר ישתה קא משמע לן יום הכפורים דהתם ודאי שינה הכתוב במשמעו ושינו חכמים בשיעורן אמור מעתה את ששינו בטומאה נמי משום טעמא דשינה הכתוב הוא דאשר יאכל שינוי משמעו חשיב להו:
טוּמְאַת אוֹכָלִין כְּבֵיצָה מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא: ''מִכָּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל'', אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת אוֹכֶל, וְאֵיזֶה — זֶה בֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת. וְאֵימָא גְּדִי! מְחוּסָּר שְׁחִיטָה. וְאֵימָא בֶּן פְּקוּעָה! טָעוּן קְרִיעָה.
Traduction
§ The Gemara asks: From where do we derive that the measure for impure foods is the volume of an egg-bulk? Rabbi Abbahu said that Rabbi Elazar said that the verse states: ''Of all food [okhel] which may be eaten [ye’akhel], on which water comes shall be ritually impure'' (Leviticus 11:34). The double usage of the root akhal teaches that the ritual impurity of food applies even to the amount which can be described as food that comes on account of food, i.e., food that comes from another food. And which food is that? A chicken egg. The Gemara asks: And say it is referring to a kid, which comes from a mother goat, and is therefore also food that comes from another food. The Gemara answers: It lacks ritual slaughter. The young goat is not yet food, since it is not edible until it has been slaughtered. The Gemara asks further: And say it is referring to a ben pekua. Since the slaughter of its mother made it fit to eat, the fetus itself need not be slaughtered, even if it survives and continues to live independently of its mother. The Gemara answers: The calf still requires cutting, since it cannot be eaten live, but it does not require ritual slaughter.
Rachi non traduit
מחוסר שחיטה. כשיצא מתוך האוכל שנוצר בו לאו אוכל מיקרי לענין טומאה לא הוא ולא אמו דהא מחסרי שחיטה:
ואימא בן פקועה. שנמצא בתוך בהמה שנשחטה דקיימא לן (חולין דף עד.) שחיטת אמו מטהרתו:
טעון קריעה. דתנן (שם) קורעו ומוציא את דמו:
וְאֵימָא בֵּיצַת בַּר יוֹכָנִי! תָּפַסְתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַסְתָּ, תָּפַסְתָּ מוּעָט תָּפַסְתָּ. וְאֵימָא בֵּיעֲתָא דְּצִיפַּורְתָּא דְּזוּטַר טוּבָא!
Traduction
The Gemara asks: Even if we claim that the measure for impure foods is an egg-bulk, one could say it is referring to the giant egg-bulk of the bird called bar yokhani. The Gemara answers: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. This means that in a case of doubt, take the smaller number, as it is included in the larger number. Therefore, the correct measure is the volume of a chicken egg. The Gemara questions this: If so, say it is referring to a very small bird’s egg. Consequently, no proof can be brought from the verse that the volume of a chicken egg is the measure for ritual impurity.
Rachi non traduit
דבר יוכני. עוף גדול הוא כדאמרינן בבכורות (דף נז:) שטבעה ביצתו ששים כרכים:
זוטר טובא לא גרסינן אלא ה''ג ואימר כביעותא דציפרתא:
רַבִּי אֲבָהוּ דִּידֵיהּ, אָמַר: ''מִכָּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל'', אוֹכֶל שֶׁאַתָּה אוֹכְלוֹ בְּבַת אַחַת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים: אֵין בֵּית הַבְּלִיעָה מַחֲזִיק יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת.
Traduction
Rabbi Abbahu himself said: The verse states: ''Of all food which may be eaten.'' This is referring to food that you can eat at one time. The Sages estimated: The esophagus cannot hold more than the volume of a chicken’s egg, and therefore this is the measure used for the ritual impurity of foods.
Rachi non traduit
רבי אבהו דידיה אמר וכו'. פירש במשמעו של מקרא פירוש אחר שלא פירש בו ר' אלעזר רבו ואין להשיב עליו:
Tossefoth non traduit
ושיערו חכמי' זו ביצת תרנגול'. הקשה ר''ת דבפ' חלון (עירובין דף פ:) אמרינן דשתי סעודות דככר דעירוב י''ח גרוגרות הויין ובפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פב:) תנן רבי שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב דהיינו שתי סעודות שהם ה' ביצים ושליש ביצה שהככר הוא ח' ביצים וכרבי שמעון קיימא לן דבכל דוכתא אמרינן כביצה לטמא טומאת אוכלין ולרבי שמעון עולה השיעור לכביצה אבל לשאר תנאי אינו כן ואכולהו תנאי קאי חצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין כדמוכח סוגיא התם וכשתחלק י''ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש דזה וזה שתי סעודות תמצא לכל ביצה ג' גרוגרות ושלש שמינית של גרוגרת דבה' ביצים ושליש ביצה יש ט''ז שליש ביצים ועולה לכל שליש ביצה גרוגרת אחת ושמינית וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בר''פ המצניע (שבת דף צא.) כדפרשינן לעיל וא''כ היכי אמרינן בכריתות פרק אמרו לו (כריתות דף יד:) גבי יש אוכל אכילה אחת דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים ואור''י דנהי דקיימא לן כר' שמעון בהא דכביצה לטמא טומאת אוכלין בשתי סעודות דעירוב לא קיימא לן כוותיה אלא או כר' מאיר או כרבי יהודה כדמוכח התם דרב יוסף ורבא כרבי מאיר קיימי ואינהו נמי מודו דכביצה לטמא טומאת אוכלין כרבי שמעון דחציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול גויה וחצי חצי חציה לטומאת אוכלים לאו ארבי מאיר ור' יהודה קאי אלא ארבי שמעון וארבי יוחנן קאי שהזכירו שיעור הככר תדע דהא קתני התם בברייתא בגמרא כמה שיעור חצי פרס שתי ביצי' חסר קימעא דברי ר' יהודה ש''מ דקאי בשיטתיה דר' שמעון דקאמר חצי חציה לפסול הגויה בשתי ביצים ור''ת תירץ בע''א וזה לשונו דגרוגרות בלא גרעינין קאמר הכא ונמעכות ונדרסות טפי ונוחים להשימן בבית הבליעה וזיתים יש בהם גרעינין וקשין הן ועגולין ואינן נדבקין בבית הבליעה ולכך הוי שיעור ב' זיתים קשין כשיעור ג' גרוגרות ועוד דרכין ונוחין לאכול וכותבת הגסה עדיפא מכזית וגרוגרו' ובצירא מכביצה (וכו') ולא נהירא לר''י דגרוגרות אין בהן גרעין שהם תאנים שנדרסו וההיא דכריתות (דף יד.) נמי דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים בבשר איירי דלא שייך ביה גרעין וקשה ועגולין:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָאוֹכֵל חֵלֶב בִּזְמַן הַזֶּה צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב לוֹ שִׁיעוּר, שֶׁמָּא יָבֹא בֵּית דִּין אַחֵר וְיַרְבֶּה בְּשִׁיעוּרִין.
Traduction
Incidental to the discussion on Torah measures, Rabbi Elazar said: One who unwittingly eats forbidden fat even today must write down the exact measure that he ate, lest another court come in the future and increase the measure.
Rachi non traduit
האוכל חלב בזמן הזה וכו'. מפרש לה ואזיל:
מַאי יַרְבֶּה בְּשִׁיעוּרִין? אִי נֵימָא דִּמְחַיְּיבִי קָרְבָּן אַכַּזַּיִת קָטָן, וְהָתַנְיָא: ''אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם'', הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ — מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ.
Traduction
The Gemara asks: What does it mean to increase the measure? If we say that a future court will obligate him to bring an offering even for the bulk of a small olive, which is less than what is considered an olive-bulk today, he would not be liable to bring a guilt-offering. Wasn’t it taught in a baraita: It was said with regard to guilt-offerings: ''And if any one of the common people sin through error, in doing any of the things which the Lord has commanded not to be done, and be guilty'' (Leviticus 4:27)? This teaches that one who repents due to his awareness, i.e., one who repents following becoming aware that he performed a transgression, brings an offering for his unwitting transgression.
Rachi non traduit
אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן. והכי קאמר האוכל פחות מכזית בזמן הזה יכתוב כשיעור זה אכלתי שמא יבנה בית המקדש בימיו ויתחדש בית דין ותתחדש הלכה ויאמרו שחייב קרבן על כזית קטן ולקמן פריך א''כ ימעט בשיעורין מבעי ליה:
והתניא וכו'. כלומר וכי אתי ב''ד ומחדש הלכה מי מחייב האי דאכל קודם שנתחדשה הלכה והא האידנא לאו שב מידיעתו הוא דאי נמי הוה ידע דחלב הוא הוה אכיל ליה דהא השתא קים לן (ברכות דף לט.) דלא חייבה תורה אלא על כזית איגורי שהוא כזית בינוני:
אשר לא תעשינה. משמע שאילו ידע לא עשה אבל בשגגה עשה ואשם:
לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ — אֵין מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ.
Traduction
However, one who does not repent due to his awareness that he sinned does not bring an offering for his unwitting action. Similarly, if one eats less than an olive-bulk, based on the current measures, he will not be obligated to bring a guilt-offering in the future if the measures change, even if the amount that he ate equals the volume of a revised olive-bulk. This is because the individual would not be bringing his offering because he became aware he had sinned, but because the Torah measures had been changed.
אֶלָּא: דְּלָא מְחַיְּיבִי קָרְבָּן עַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת גָּדוֹל.
Traduction
Rather, it should be explained as follows: It is possible that in the future a court will not obligate one to bring an offering until he has eaten the bulk of a large olive, which is more than today’s amount. One should write down how much he ate, since in the future a court might rule that the amount he ate is less than the size of an olive, and therefore he will not be obligated to bring an offering.
Rachi non traduit
אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול. והכי קאמר האוכל כזית בינוני אל יכתוב מחוייבני חטאת אלא יכתוב כזית בינוני אכלתי שמא יבא בית דין ויפטרנו מקרבן ונמצא מביא חולין לעזרה:
וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דִּמְחַיְּיבִי קָרְבָּן אַכַּזַּיִת קָטָן, מַאי ''יַרְבֶּה בְּשִׁיעוּרִין''? שֶׁמָּא יַרְבֶּה בְּקָרְבָּנוֹת מֵחֲמַת שִׁיעוּרִין.
Traduction
The Gemara returns to its first suggestion: According to what entered his mind initially, that in the future a court might obligate him to bring an offering for the bulk of a small olive, what is the meaning of increase the measure? Rabbi Elazar should have said decrease the measure. The Gemara answers: The statement may have meant that perhaps there will be an increase in offerings that are brought due to the smaller measure for liability.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיעוּרִין וָעוֹנָשִׁין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. עוֹנָשִׁין מִכְתָּב כְּתִיבִי! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: (אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:) שִׁיעוּרִים שֶׁל עוֹנָשִׁין — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
Traduction
With regard to this topic, Rabbi Yoḥanan said: Measures and punishments are halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara expresses surprise at this: The punishments for all transgressions are written explicitly in the Torah, and therefore are not part of an oral transmission from Moses. Rather, this is what was said: Rabbi Yoḥanan said: Measures that determine liability for punishments are halakha transmitted to Moses from Sinai.
Rachi non traduit
ה''ג עונשין מיכתב כתיבי אלא הכי קאמר שיעורין של עונשין וכו'. שיעורי עונשין שעל ידן הוא ענוש הלכה למשה מסיני באיזה שיעור הוא ענוש:
Tossefoth non traduit
עונשין מיכתב כתיבי. ה''ג רש''י אבל בספרים היה כתוב שיעורין מיכתב כתיבי פירוש מדר' חנן ארץ חטה ושעורה ואמר בפ''ק דסוכה (דף ה.) כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר ומשני שיעורין של עונשין והדין עמו דל''ג ליה חדא דמאי משני שיעורין של עונשין דמכל מקום אכתי תיקשי לך שיעורין של עונשין מיכתב כתיבי ועוד בכל דוכתא דפריך הכי בפרק קמא דסוכה (שם) ודעירובין (ד' ד.) מייתי כל מילתא דרבי חנן והכא לא מייתי לה ועוד אמאי לא משני הכא כדמשני התם קרא אסמכתא בעלמא ועוד ליפרוך נמי עונשין מיכתב כתיבי אלא שמע מינה דהכי פריך עונשין מיכתב כתיבי אבל משיעורא לא פריך דסמיך אשינויא דשנינן התם:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שִׁיעוּרִין שֶׁל עוֹנָשִׁין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בֵּית דִּינוֹ שֶׁל יַעְבֵּץ תִּיקְּנוּם. וְהָכְתִיב: ''אֵלֶּה הַמִּצְוֹת'', שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! אֶלָּא, שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.
Traduction
The Gemara comments: This was also taught in a baraita: Measures of punishments are halakha transmitted to Moses from Sinai. Others say: These measures were instituted by the court of Jabez. The Gemara questions this: How can this be? Isn’t it written: ''These are the mitzvot which the Lord commanded Moses for the children of Israel at Mount Sinai'' (Leviticus 27:34). The word ''these'' underscores that a prophet is not permitted to introduce any new element related to the Torah and its mitzvot from here on. Rather, over the course of time, the people forgot the measures; subsequently the prophets reestablished the measures and taught them to the masses.
Rachi non traduit
יעבץ. הוא עתניאל בן קנז:
הַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא מְלֹא לוּגְמָיו מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל שֶׁאִילּוּ יְסַלְּקֶנּוּ לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה כִּמְלֹא לוּגְמָיו. וְהָא אֲנַן תְּנַן ''מְלֹא לוּגְמָיו''! אֵימָא: ''כִּמְלֹא לוּגְמָיו''.
Traduction
§ We learned in the mishna that one who drinks a cheekful on Yom Kippur is liable. Rabbi Yehuda said that Shmuel said: This does not mean two cheeks actually full. Rather, the measure that determines liability is the volume of liquid if one pushes the drink to one side of his mouth, and it appears as though his cheek were full. The Gemara questions this: Didn’t we learn in the mishna: A cheekful, in the plural form, meaning two cheeks full? The Gemara answers: Say: Like two cheeks full in appearance. If viewed from only one side, one whose cheek is full appears as if his entire mouth is full.
Tossefoth non traduit
הכי נמי כמלא לוגמיו. הא דאמר פרק חלון (עיר בין דף עט:) המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא אור''ת דהתם נמי כמלא לוגמיו וטעם הוי דבעינן יתובי דעתא דאי מלא לוגמיו ממש קאמר אם כן הוי טפי מרביעית כדמוכח הכא כי מוקי לה כמלא לוגמיו אז פריך אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי אבל מעיקרא דקאמר מלא לוגמיו לא קשיא ליה א''כ היכי בעינן כולי האי והאמר בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קח:) דד' כוסות שיעורן ברביעית וכוס של קידוש אחד מהם וא''כ היכי נפיק ידי קידוש כיון דבעי טעימה מלא לוגמיו ועוד אי סלקא דעתך מלא לוגמיו אם כן הוה טפי מייתובי דעתא דייתובי דעתא הוי כמלא לוגמיו ואמאי שיערו בכל חד וחד בדידיה בשלמא אי הוי בכמלא לוגמיו ניחא כדמשני בסמוך קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתא כל העולם טובא עוג מלך הבשן פורתא:
מֵיתִיבִי: כַּמָּה יִשְׁתֶּה וִיהֵא חַיָּיב? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רְבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא לוּגְמָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כִּמְלֹא לוּגְמָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי גְמִיעָה.
Traduction
The Gemara raises an objection to this from a baraita: How much does one need to drink on Yom Kippur to be liable? Beit Shammai say: A quarter-log, and Beit Hillel say: Two cheeks full. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: Like two cheeks full in appearance from the side, i.e. a single cheekful. Rabbi Yehuda ben Beteira says: The amount that one can swallow in one gulp. In this baraita, Beit Hillel’s opinion is that the measure for drinking on Yom Kippur is a cheekful. This implies that a cheekful means an actual cheekful.
Rachi non traduit
כמה ישתה. מדבית הלל קפריך:
מִי עֲדִיפָא מִמַּתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה, הָכִי נָמֵי כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה! אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מְלֹא לוּגְמָיו דָּחוּק.
Traduction
The Gemara expresses surprise: Is the baraita preferable to the mishna? Since it was established that the measure in the mishna is so that it appears like a cheekful, so too, the baraita can be explained as meaning an amount that looks like two cheeks full. The Gemara questions further: If so, Beit Hillel require an amount that appears like two cheeks full; this is identical with the opinion of Rabbi Eliezer, who says: Like two cheeks full. The Gemara answers: We could say that the practical difference between them is evident in the case of a paltry cheekful, which is not a complete mouthful but slightly less. According to Beit Hillel, one is not liable unless he drinks a full cheekful; but according to Rabbi Eliezer, one is liable even for a paltry mouthful.
Rachi non traduit
הכי גרסינן איכא בינייהו כמלא לוגמיו דחוק. לבית הלל בעינן כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו בריוח ולרבי אליעזר כמלא לוגמיו דחוק:
מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא: אִם כֵּן, הָוֵה לֵיהּ מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל! אֲמַר לֵיהּ:
Traduction
Rav Hoshaya strongly objects to this understanding: If so, if Beit Hillel’s measure is a single cheekful, then this is an instance of Beit Shammai’s leniencies and Beit Hillel’s stringencies, since the measure of a quarter-log is larger than a single cheekful. If so, why isn’t this debate listed in tractate Eduyyot, which lists all the cases where Beit Shammai are more lenient than Beit Hillel? He said to him:
Rachi non traduit
אם כן. דלבית הלל מיחייב בכדי שיסלקנו וכו' הוה ליה בציר מרביעית והויא לה מקולי בית שמאי וליתנייה במסכת עדיות גבי קולי בית שמאי שכולן שנויות שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source