Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 66b
שֶׁיְּהֵא מְזוּמָּן. ''עִתִּי'' — וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ''עִתִּי'' — וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה.
Traduction
that he should be designated the day before. The word appointed also indicates that the scapegoat is always sent away at the appointed time, and even on Shabbat. Similarly, the word appointed indicates that the scapegoat is always sent away at the appointed time, and even when the appointed man is in a state of ritual impurity.
Rachi non traduit
גמ' שיהא מזומן. מוכן לכך מאתמול:
עתי אפילו בשבת. עתי בעתו ובמועדו ישתלח ולא יעבור ואפי' בשבת ובטומאה ולקמן מפרש מאי איסור שבת וטומאה שייך בשילוחו דאיצטריך לרבויי:
''אִישׁ'' — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ''כַּפָּרָה'' כְּתִיבָא בֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The baraita stated that the word man is mentioned to qualify a non-priest. The Gemara expresses surprise: It is obvious that a non-priest is qualified for this service; why would one have thought otherwise? The Gemara answers: Lest you say: The term atonement is written with regard to it, and atonement is achieved only through services performed by priests. Therefore, it teaches us that this atonement is not achieved through a sacrificial offering, and consequently the service may be performed even by an Israelite.
''עִתִּי'' וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיָה חוֹלֶה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ.
Traduction
The baraita stated that the word appointed indicates that the service is performed even on Shabbat. The Gemara asks: With regard to what halakha is this stated? There is no apparent desecration of Shabbat by escorting the goat, since the halakha of Shabbat boundaries is merely Rabbinic. Rav Sheshet said: It is mentioned in order to state that if the goat were ill and could not walk the whole way, the one who escorts the goat carries it on his shoulder.
Rachi non traduit
למאי הלכתא. מה חלול שבת יש שהוצרך להתירו אי משום תחומין דרבנן בעלמא נינהו שגזרו עליהן לאחר מתן תורה:
כְּמַאן, דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן. דְּאִי רַבִּי נָתָן, הָאָמַר: חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי נָתָן, חָלָה שָׁאנֵי.
Traduction
The Gemara comments: In accordance with whose opinion was this stated? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Natan, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Natan, didn’t he say that a living being carries itself? Because a living being is lighter than dead weight, the living being is considered to be aiding the one carrying it, and therefore carrying a living being is not considered an act of prohibited labor according to Torah law. The Gemara rejects this: Even if you say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Natan, a living being that is ill is different. Since the goat cannot walk on its own strength, despite the fact that it is alive, all agree that the one who carries it is performing a prohibited labor.
Rachi non traduit
כמאן. איצטריך לרבויי דלא כרבי נתן דאמר חי נושא את עצמו הוא ואין בו אלא משום שבות ופלוגתא במסכת שבת (דף צד.):
חולה שאני. דהשתא לא נושא את עצמו והנושא מחלל שבת:
אָמַר רַפְרָם, זֹאת אוֹמֶרֶת: עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
Traduction
Based on the fact that the word appointed indicates that the scapegoat is sent away even on Shabbat, Rafram said: That is to say that the concept of eiruv and the prohibition against carrying out apply to Shabbat, but eiruv and carrying out do not apply to Yom Kippur. If these halakhot applied equally to Yom Kippur, and nevertheless the Torah commanded that the scapegoat be sent away, it would be unnecessary to derive that the same is true even if Yom Kippur occurs on Shabbat.
Rachi non traduit
זאת אומרת. מדאיצטריך למתני עתי אפילו בשבת איכא למשמע דאין איסור הוצאה ליום הכפורים דאי יום הכפורים כשבת להוצאה למה לי קרא להתיר משאו בשבת הרי כשחל בחול נמי כשבת דמי וקאמר רחמנא ישלחנו. עירוב כדי נסבא אלא דהא בהא תליא דלא תקינו חכמים עירובי חצרות אלא בשביל איסור הוצאה שגזרו מרשות לרשות גזירה משום הוצאה מרשות היחיד לרה''ר:
Tossefoth non traduit
אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה כו'. אמרינן בפרק אמרו לו (כריתות דף יד.) דרפרם בדותא היא דפריך עליה ודילמא שאני שעיר המשתלח דהכשירו ביום הכפורים בכך אלא דרפרם בדותא היא:
''עִתִּי'' וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר שֶׁאִם נִטְמָא מְשַׁלְּחוֹ — נִכְנָס טָמֵא לָעֲזָרָה, וּמְשַׁלְּחוֹ.
Traduction
The baraita stated that the word appointed indicates that the service is performed even in a state of ritual impurity. The Gemara asks: With regard to what halakha is this stated? Rav Sheshet said: The verse comes to tell you that if the one sending the goat away became impure, he nevertheless enters the Temple courtyard while he is impure and sends it away.
Rachi non traduit
למאי הילכתא. מה איסור טומאת מקדש או קדשיו יש בשילוחו שהוצרך לומר שידחה את הטומאה:
נכנס טמא לעזרה. שהכהן מוסרו לו שם:
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חָלָה, מַהוּ שֶׁיַּרְכִּיבֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ? אָמַר לָהֶם: יָכוֹל הוּא לְהַרְכִּיב אֲנִי וְאַתֶּם. חָלָה מְשַׁלְּחוֹ, מַהוּ שֶׁיְּשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר? אָמַר לָהֶם: אֱהֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאַתֶּם.
Traduction
§ Apropos this discussion, the Gemara mentions that the students once asked Rabbi Eliezer: If the goat became ill, what is the halakha with regard to whether the escort may carry it on his shoulder? He said to them: That goat can carry me and you, meaning the goat designated healthy was unlikely to become ill. Rabbi Eliezer thereby avoided the question. They asked him: If the one sending the goat away became ill, what is the halakha with regard to whether they send it with someone else? He said to them dismissively: I and you shall be in peace, i.e., this would never happen.
Rachi non traduit
יכול להרכיב אני ואתם. בריא וחזק היה השעיר להרכיב אותי ואתכם עליו לקמן אמרינן שלא היה חפץ להשיב על שאלתם מה שלא שמע מפי רבו:
אהא בשלום אני ואתם. כלומר מה לכם לשאול על זאת לא אני ולא אתם נזקק לשילוחו:
דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת, מַהוּ שֶׁיֵּרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ? אָמַר לָהֶם: ''כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'''. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חָלָה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חָלָה מְשַׁלְּחוֹ — יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר. דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת — יֵרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ.
Traduction
The students continued to question Rabbi Eliezer: If he pushed the goat and it did not die upon its fall, what is the halakha with regard to whether he should follow it down and kill it? He said to them: ''So may all your enemies perish, Lord'' (Judges 5:31). In other words, the goat will certainly die on its own. Rabbi Eliezer did not wish to answer these questions, as will be explained below. However, the Sages say: If the goat became ill, the escort carries it on his shoulder. If the one sending out the goat became ill, he sends the goat with someone else. If he pushes it and it does not die, he follows it down and kills it.
Rachi non traduit
דחפו. לצוק ולא מת מהו שיהא צריך לירד אחריו וימיתנו:
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פְּלוֹנִי, מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי.
Traduction
The Gemara cites more questions that the students asked Rabbi Eliezer, which he refused to answer. They asked Rabbi Eliezer: What is the fate of so-and-so, a certain man who was known to be wicked, with regard to the World-to-Come? He evaded the question and said to them: You have only asked me about so-and-so, and not a different individual whom you believe to be righteous?
Rachi non traduit
פלוני מהו לעולם הבא. על אדם אחד שאלוהו מה מעשיו בעיניך ויש פותרים על שלמה בן דוד שאלוהו:
אלא על פלוני. שמא על אבשלום שאלתוני:
Tossefoth non traduit
פלוני מהו לעולם הבא. פר''ח אבשלום שבא על פילגשי אביו מהו לעולם הבא מי סבירא לן הא דאמר רב נשים בכתובה וקידושין פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין הכי אמרינן בסנהדרין פרק כ''ג (דן כא.) או לא וי''מ ששאלוהו על שלמה מי סבירא לן כרבי יונתן דאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר ולא היה לבבו שלם כו' כלבב דוד אביו הוא דלא היה מיחטא נמי לא היה חטא הכי אמר בפרק במה בהמה יוצאה (שבת דף נו:) ובתוספתא פ''ג דיבמות:
מַהוּ לְהַצִּיל רוֹעֶה כִּבְשָׂה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הַכִּבְשָׂה. מַהוּ לְהַצִּיל הָרוֹעֶה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הָרוֹעֶה. מַמְזֵר, מַה הוּא לִירַשׁ? מַהוּ לְיַבֵּם? מַהוּ לָסוּד אֶת בֵּיתוֹ? מַהוּ לָסוּד אֶת קִבְרוֹ?
Traduction
They asked him: What is the halakha with regard to whether a shepherd may save a ewe from a lion on Shabbat (Me’iri)? He said to them: You have only asked me about the ewe? They asked him: What is the halakha with regard to saving the shepherd from the lion on Shabbat? He said to them: You have only asked me about the shepherd? They asked him: What is the halakha with regard to whether a mamzer inherits from his parents? Rabbi Eliezer responded with a question: Did you not ask me what is the halakha with regard to whether he may perform levirate marriage? They asked him: What is the halakha with regard to whether it is permitted to plaster one’s house after the destruction of the Temple? Rabbi Eliezer responded: What is the halakha with regard to plastering one’s grave?
Rachi non traduit
אלא על הרועה. אם מותר להצילו מפי הארי:
ממזר מהו לירש. את אביו:
אמר להם מהו ליבם. אשת אחיו שאלתם אותי:
מהו לסוד את ביתו. בזמן הזה מי אסור מפני צער חורבן הבית:
אמר להם לא שאלתוני אלא מהו לסוד את קברו:
Tossefoth non traduit
מהו להציל הכבשה מן הארי. כלומר בת שבע מיד דוד מי סבירא לן דאמר ר' יונתן במסכת כתובות (דן ט:) כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ואוריה כתב גט לבת שבע מהו להציל הרועה מיד הארי כלומר מהו להציל אוריה מיד דוד מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ולא היה מורד במלכות או דילמא אין חולקין ומורד במלכות הוה עכ''ל פירוש משום דקאמר ואדוני יואב דקרי ליה ליואב אדוני בפני המלך ופלוגתא היא בפרק יש נוחלין (ב''ב דף קיט:) אם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב או לא:
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגָן בִּדְבָרִים. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם.
Traduction
The Gemara explains: It was not because he was distancing them with words, and made irrelevant statements because he did not know the answers to these questions. Rather, Rabbi Eliezer responded in this way because he never said anything that he did not hear from the mouth of his teacher. Since he had not learned these points from his teacher, he did not answer directly, thereby indicating that he did not have a tradition with regard to these questions.
Rachi non traduit
לא שהפליגן. והפרישן לדברים אחרים כאדם המתכוין לדחות כשאינו יודע להשיב אלא יודע היה אבל לא אמר דבר שלא שמע מרבו:
שָׁאֲלָה אִשָּׁה חֲכָמָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל שָׁוִין, מִפְּנֵי מָה אֵין מִיתָתָן שָׁוָה? אָמַר לָהּ: אֵין חָכְמָה לָאִשָּׁה אֶלָּא בְּפֶלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ''.
Traduction
The Gemara cites another question posed to Rabbi Eliezer. A wise woman asked Rabbi Eliezer: Since all bore equal responsibility for the incident of the Golden Calf, due to what factor were their deaths not equal? Some of the people were killed by the sword of Moses and the Levites, some were killed in a plague, and others were struck with an intestinal illness. He said to her: There is no wisdom in a woman except weaving with a spindle, and so it states: ''And any woman who was wise-hearted spun with her hands'' (Exodus 35:25). Therefore, it is unbefitting for a woman to concern herself with such questions.
Rachi non traduit
שמעשה העגל שוין. עבודותיו שוות לאיסור מפני מה אין מיתתן שוה שהיו בו שלש מיתות מיתת סייף שימו איש חרבו מיתת מגיפה ויגוף ה' את העם (שמות ל''ב:כ') מיתת הדרוקן דכתיב ויזר על פני המים ואמרינן במסכת ע''ז (דף מד.) לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטות בלצבות בטן:
אִיתְּמַר, רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר: זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר — בְּסַיִיף. גִּפֵּף וְנִישֵּׁק — בְּמִיתָה. שָׂמַח בִּלְבָבוֹ — בְּהִדְרוֹקָן.
Traduction
With regard to this issue, it was stated that the amora’im Rav and Levi disagreed: One of them said: One who sacrificed and burned incense to the calf, which are idolatrous practices that incur capital punishment, was punished by the sword. One who embraced and kissed it, which are not forms of idolatrous worship that incur capital punishment, was subject to a divine punishment of death by a plague. One who rejoiced inwardly but performed no act was killed by the intestinal illness known as hidrokan.
Rachi non traduit
זיבח וקיטר. הן עבודות שחייבין עליהן לע''ז מיתה כדתנן בארבע מיתות (סנהדרין ס:) שהן בסקילה וכאן בסייף שעדיין לא נתפרשו להן ארבע מיתות בית דין ונידונו במיתת בני נח שכל מיתתן בסייף כדאמרינן בסנהדרין (דף נו.):
גיפף ונישק. אין בהן מיתת בית דין כדתנן בארבע מיתות (שם ס:) אלא בידי שמים נידונו במגפה:
וְחַד אָמַר: עֵדִים וְהַתְרָאָה — בְּסַיִיף, עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה — בְּמִיתָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה — בְּהִדְרוֹקָן.
Traduction
And one of them said: One who served the calf in the presence of witnesses and after a warning was punished by the sword. One who served the calf in the presence of witnesses but without warning was subject to death by a plague. One who served without witnesses and without warning was killed by hidrokan.
אָמַר רַב יְהוּדָה: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיַּעֲמוֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וְגוֹ'''.
Traduction
Rav Yehuda said: The entire tribe of Levi did not engage in idol worship, as it is stated: ''Then Moses stood in the gate of the camp, and said: Who is for God, let him come to me; and all the children of Levi gathered to him'' (Exodus 32:26).
Rachi non traduit
כל בני לוי. שכולן בכלל זה:
יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ בְּנֵי רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא לְרָבִינָא: ''הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו''.
Traduction
Ravina sat and related this halakha with regard to the tribe of Levi. The sons of Rav Pappa bar Abba raised an objection to Ravina: The verse states in praise of the tribe of Levi: ''Who said of his father and of his mother: I have not seen him, neither did he acknowledge his brothers, nor did he know his sons'' (Deuteronomy 33:9). This indicates that some of them did engage in idol worship and were killed by their relatives.
Rachi non traduit
האומר לאביו ולאמו. במעשה העגל לא ראיתיו נעשו אכזרים עליהם לנקום נקמתו של מקום אלמא אביו ואמו אחיו ובניו עבדו ע''ז:
''אָבִיו'' — אֲבִי אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ''אֶחָיו'' — אֶחָיו מֵאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ''בָּנָיו'' — בְּנֵי בִתּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.
Traduction
Ravina answered them: ''His father'' does not refer to his actual father, but rather his mother’s father, who was an Israelite. Similarly, the term ''his brothers'' is referring to his half-brothers from his mother, who were fathered by an Israelite. ''His sons'' is referring to his daughter’s sons from an Israelite, who are considered Israelites. In fact, however, no one from the tribe of Levi worshipped the calf.
וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ כּוּ'. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַבָּבְלִיִּים הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן עַל שְׁמָן. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.
Traduction
§ It was taught in the mishna that they made a ramp for the goat due to the Babylonian Jews in Jerusalem. Rabba bar bar Ḥana said: They were not actually Babylonians, rather they were Alexandrians from Egypt. And since in Eretz Yisrael they hate the Babylonians, they would call all foreigners who acted inappropriately by their name as an insult. Similarly, it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: They were not Babylonians, rather they were Alexandrians. Rabbi Yosei, whose family was from Babylonia, said to him: May your mind be at ease, since you have put my mind at ease.
Rachi non traduit
ומתוך ששונאין. בני ארץ ישראל את הבבליים היו קורין כל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם:
תנוח דעתך. משפחתו היתה מבבל והיה קשה לו הדבר:
Tossefoth non traduit
אמר ליה ר' יוסי תנוח דעתך כו'. וא''ת בס''פ שתי הלחם (מנחות דף ק.) גבי חל להיות יום הכפורים ערב שבת שעיר החיצון של יום הכפורים אוכלין אותו כשהוא חי תניא בגמרא איפכא רבי יוסי אומר לא בבליים היו כו' עד אמר לו רבי יהודה תנוח דעתך שהנחת דעתי ויש לומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר ר' יהודה קיבל דההיא דהכא לא בבליים הן ור' יוסי קיבל בההוא דהתם:
טוֹל וָצֵא. תָּנָא: מָה שָׁהֵי צָפִירָא דֵּין, וְחוֹבֵי דָרָא סַגִּיאִין.
Traduction
It was taught in the mishna that the Babylonians would say: Take our sins and go. It was taught in the Tosefta that they would say as follows: Why does this goat remain here with the many sins of the generation; let him hurry and leave.
Rachi non traduit
מה שהי צפירא דין וחובי דרא סגיאין. מה מתעכב שעיר זה כאן ועונות הדור מרובין והן עליו:
מַתְנִי' מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סוּכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק,
Traduction
MISHNA: People from among the prominent residents of Jerusalem would escort the one leading the goat until they reached the first booth. Booths were set up along the path to the wilderness to provide the escort a place to rest. There were ten booths from Jerusalem to the cliff,
Rachi non traduit
מתני' מיקירי ירושלים. מחשובי ירושלים:
עד סוכה הראשונה. סוכות עשו לו בדרך ובני אדם הולכין לגור שם לפני יום הכפורים שמלוין אותו מסוכה לסוכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source