Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 65b

קָרְבְּנוֹת צִבּוּר קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, כִּדְרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה. דְּאָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אָמַר קְרָא: ''זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ'', אָמְרָה תּוֹרָה: חַדֵּשׁ וְהָבֵא לִי קָרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה.

Traduction

You speak of communal offerings? Communal offerings are different, in accordance with what Rabbi Tavi said in the name of Rabbi Yoshiya. As Rabbi Tavi said that Rabbi Yoshiya said that the verse states: ''This is the burnt-offering for every New Moon upon its renewal throughout the months of the year'' (Numbers 28:14). The Torah said: Renew and bring Me an offering from the new contribution. This indicates that communal offerings must be brought from the donations of the current year and not from the donations of the previous year.

Rachi non traduit

קרבנות צבור. הבאין מתרומת הלשכה קאמרת:

שאני קרבנות צבור. מראש חדש ניסן ואילך אין באין מן הישנה:

כדרבי טבי. במסכת ר''ה [דף ז -]:

חדש בחדשו. לחדשי חידושין יתירי כתיבי לדרשה לומר לך יש חדש שאתה צריך לחדש הקרבנות ולהביאם מתרומה חדשה וגמר שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם וגו':

תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר.

Traduction

The Gemara challenges this solution: This works out well with regard to the Yom Kippur goat, which is a communal offering and is purchased with money from the Temple treasury. However, with regard to the High Priest’s bull which he pays for himself and which is considered an individual offering, what is there to say? The Gemara answers: There is a rabbinic decree with regard to the bull due to the goat.

Rachi non traduit

התינח שעיר. דאתי מתרומת הלשכה:

וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? וְעוֹד: הָא דְּרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה גּוּפַהּ מִצְוָה הִיא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קָרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִסֵּר מִצְוָה!

Traduction

The Gemara expresses surprise: Is it right that due to a rabbinic decree the offerings should be left to die instead of being left to graze? And furthermore, this statement that Rabbi Tavi said in the name of Rabbi Yoshiya is itself a mitzva ab initio, but is not indispensable. As Rav Yehuda said that Shmuel said: With regard to communal offerings that are brought on the first of Nisan, it is a mitzva to bring them from the new year’s shekel contributions. However, if he brought them from the old shekels that were donated during the previous year he has fulfilled his obligation, but he lacked the mitzva, i.e., he did not perform the procedure in the proper manner. It is difficult to argue that due to this inessential detail the Sages would issue a decree that the High Priest’s bull should be left to die.

Rachi non traduit

מצוה היא. ולא עיכוב:

Tossefoth non traduit

ומשום גזרה ימותו. תימה דבפ' שני דמסכת קנים [מ''ג] תנן אחת לזו ושתים לזו שלש לזו וארבע לזו ה' לזו ו' לזו ז' לזו פירוש ז' נשים לזו יש קן אחת סתומה שלא פורש איזו חטאת ואיזו עולה ולזו שתי קנין ולזו שלש קנין וכו' ופרח גוזל אחד מאותו קן יחידי לשניה ולא נודע איזה הוא ומשניה פרח לשלישית ומשלישית לרביעית לחמישית לששית לשביעית וחזר פסול ופוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו הראשונה והשניה אין לה כלום פירוש פסול ופוסל אחד בן זוגו הנשאר משום דמיד כשפרח מראשונה לשניה הרי בשניה יש בה ה' פרידין אין להקריב ממנה אלא ארבע ב' חטאות וב' עולות ופוסל אותו אחר בן זוגו שנשאר בראשונה דאי מקרבי ליה לאותו שנשאר אם יעשוהו חטאת יהא נקבע בן זוגו שפרח לשניה בעולה והוה ליה עולה שנתערבה בד' פרידין סתומים ולא היה כשר להקריב ממנה אלא שתי עולות אבל חטאת אפילו אחת לא דילמא עביד לההיא עולה למטה ושלש עולות למעלה לא דילמא עביד כולן ג' עולות מן אותם ד' פרידין שבשניה משל אשה אחת ומן הדין אין לעשות מהם אלא שתי עולות וכן כשפרח משניה לשלישית וכן כולם הפורח נפסל ובן זוגו הנשאר מטעם דלעיל וכן כשחזר ופרח אחד מן השביעית לששית ומן הששית לחמישית ורביעית לשלישית ושניה לראשונה פסול ופוסל להכי הראשונה והשניה אין להן כלום השלישית יש לה אחת הרביעית שתים החמישית שלש וכו' והשתא תימה כיון דפוסל בן זוגו הנשאר בראשונה מיד בפריחה ראשונה כשפרח מראשונה לשניה אם כן כשחזר ופרח אחד מהן משביעית לששית לחמישית לרביעית לשלישית לשניה לראשונה אמאי פסול כל שבשניה יקריבו ממנה שני פרידין כי מיד כשפרח בראשונה משניה לשלישית פסול גוזל הפורח ופוסל בן זוגו הנשאר בשניה ואין כשר בשניה אלא זוג אחד חטאת ועולה כשחזר נמי משניה לראשונה אמאי מיפסל בן זוגו הנשאר אי משום דאי מקריב ליה חטאת יהא נקבע הפורח לראשונה לעולה ואי עולה יהא נקבע הפורח לחטאת ומה בכך והלא בלאו הכי הראשונה אין לה כלום ומה בכך אם יהא נקבע בן זוגו בחטאת או בעולה ולא יוכשר להקריב מן הראשונה אלא חטאת אחת אם יהא נקבע גוזל שפרח לתוכה בחטאת או עולה אחת אם יהא נקבע גוזל הפורח לתוכה בעולה וכן קשה השלישית אמאי אין לה [אלא] אחת והרביעית שתים והחמישית ג' והששית ד' בחזרה והשביעית ו' משום דכל חדא מפסדת קן אחד בהליכה ואחד בחזרה ואמאי כיון דשניה אין לה כלום א''כ השלישית לא תפסיד בחזרה כלום ויהיה לה שתי קנין כשירות בה וכן בסיפא דקתני חזר עוד ופרח וחזר ופרח השלישית והרביעית אין לה כלום החמישית יש לה אחת ואמאי הרביעית יהא לה אחת כיון דשלישית אין לה כלום וכיון דאמרי' רביעית אין לה כלום החמישית יהא לה שתים וכן בסיפא דחזר עוד ופרח וחזר ופרח דקתני החמישית והששית אין להם כלום השביעית יש לה אחת יש להקשות כי האי גוונא וי''ל משום גזירה דגזרינן הני דפרח לבין שאינן קריבות דמן הדין לא היה להם להפסיד אטו פרח לבין הקריבות והקשה רבינו יעקב מאורליינ''ש דמשום גזירה ימותו כדפריך בשמעתא ותירץ דדוקא בהמה דאית לה תקנתא ברעייה פריך הכי דהוה לן למיעבד תקנתא ברעייה אבל בעופות דלית להו תקנתא ברעייה שאין פדיון לעופות ליכא למיפרך הכי והקשה ר''י הא בבהמה נמי אמרינן ימותו משום גזירה בפ' התערובת (זבחים עג:) דאמר כל הזבחים שנתערב בהן שור הנסקל אפילו אחד בריבוא ימותו כולן ופריך ונכבשינהו דניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני גזירה שמא יקח מן הקבוע ואור''י דהכא פריך הכי דדוקא משום גזירה פר אטו שעיר דשעיר גופיה אינו אלא למצוה בעלמא מתרומה חדשה ימותו ולקמן נמי פריך משום גזירה פר אטו שעיר דשעיר גופיה גזירה שמא יאמרו הגורל קובע משנה לחבירתה ימותו אי נמי נראה לי דפריך ומשום גזירה כזו פר אטו שעיר דלא דמי כולי האי להדדי דהאי פר והאי שעיר האי קרבן יחיד והאי קרבן צבור ימותו אבל עופות בעופות דדמי להדדי בכל מילי מיחלף וגזרינן שפיר מיתה:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְפִי שֶׁאֵין הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְנַיְיתֵי וְנַגְרֵיל? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ.

Traduction

Rather, Rabbi Zeira said that the reason the bull and goat of Yom Kippur are left to die is because the lottery does not establish designations from one year to another. Therefore, a goat designated by the lottery one year is not eligible for use the next year. The Gemara challenges this explanation: But let us bring this goat and another one and draw lots again. The Gemara responds: It is a rabbinic decree that was enacted lest people say that the lottery establishes designations from one year to another.

Rachi non traduit

אין גורל. של שנה זו קובע לשם שנה אחרת:

הָא תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ?

Traduction

The Gemara challenges: This works out well with regard to the goat, but with respect to the bull of the High Priest, which is not chosen by lottery, what is there to say? The Gemara answers: There is a rabbinic decree with regard to the bull due to the goat. The Gemara challenges further: Is it right that due to a rabbinic decree the offerings should be left to die instead of being left to graze? Therefore, this answer should be rejected.

Rachi non traduit

ומשום גזירה ימותו. בתמיה דיו אם ירעה:

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ. הָא תִּינַח פַּר, שָׂעִיר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה שָׂעִיר אַטּוּ פַּר.

Traduction

The Rabbis stated another solution before Abaye: It is a rabbinic decree, due to a concern that the bull will become a sin-offering whose owners have died, since the High Priest might die during the year. The Gemara responds: This works out well with regard to the bull, but as for the goat, which is a communal offering, what is there to say? The Gemara answers: There is a rabbinic decree with regard to the goat due to the bull.

Rachi non traduit

משום חטאת שמתו בעליה. שמא ימות הכהן בשנה זו:

Tossefoth non traduit

גזירה משום חטאת שמתו בעליה. דילמא מיית אחד מן הכהנים דאפילו את''ל דמקופיא מכפרי ראוי לגזור בפר כשמת אחד מן הכהנים משום חטאת שמתו בעליה אבל מה שפרש''י דילמא מיית כהן גדול לא נהירא לי דזה דבר הנראה לעינים ואפשר לעמוד עליו אי מיית או לא אבל משום חד מכל הכהנים איכא למיחש שפיר דאי אפשר לידע שפיר אי מיית חד מינייהו או לא:

וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? אֶלָּא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ. גְּזֵירָה? הִיא גּוּפַהּ חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ הִיא!

Traduction

The Gemara asks: Is it right that due to a rabbinic decree the offerings should be left to die instead of being left to graze? Rather, it is a rabbinic decree due to a concern that the goat will become a sin-offering whose year has passed. A goat may not be brought as a sin-offering once it is more than a year old, and there is a concern that the goat will be too old by the Yom Kippur of the following year. The Gemara expresses surprise: Is this a rabbinic decree? It is certainly a sin-offering whose year has passed, as the goat will certainly be more than a year old by the following Yom Kippur.

Rachi non traduit

אלא גזירה משום חטאת שעברה שנתה. שמא עד יום הכפורים הבא תעבור שנה על השעיר הזה משנולד וקיימא לן בכל שעירי חטאת שפסולין לאחר שנה דתניא בתורת כהנים גבי חטאת יחיד תורה אחת יהיה לכם וגו' הרי כל התורה כולה כע''ז מה חטאת ע''ז בת שנתה אף כאן בת שנתה כשהוא אומר יהיה לרבות שעירי רגלים כשהוא אומר לכם לרבות שעירי ע''ז לעושה לרבות שעיר נשיא:

ופרכינן גזירה היא גופה חטאת שעברה שנתה. מאי גזירה דקאמרת הא ודאי חטאת שעברה שנתה היא לשנה הבאה:

Tossefoth non traduit

משום חטאת שעברה שנתה כו' עד תינח שעיר פר מאי איכא למימר. תימה לי מאי פריך הא בפר נמי דדינו הוא להיות בן שלש שנים ותו לא אי עברו שנותיו פסול ותו לא חזי להקרבה כדתנן בפ''ק דמסכת פרה [מ''ב] ר' יוסי הגלילי אומר פרים בני שתים וחכמים אומרים אף בני שלש רבי מאיר אומר אף בני ארבע וחמש אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד אלמא דלרבנן טפי משלש לא ויש לומר נהי דפסול להקרבה לא הוה לן למימר ימותו דשמא לא גמירי הלכתא דחטאת שעברה שנתה אלא בחטאת שהיא כשבה או שעירה או שעיר דהוו בני שנה ובהכי שייך למיגזר משום עברה שנתה דהלכתא גמירי לה דלמיתה אזלא אבל בפרים דהוו בני שלשה לא גמירי הלכתא דימותו כשעברו שלש שנים ולהכי לא שייך למיגזר בהו והוה לן למימר ירעה אי נמי הכא פריך אליבא דרבי מאיר דמדקא דחקת לשנויי גזירה משום עברה שנתה והוית מצי לשנויי בלא גזירה לרבנן דרבי הויא חטאת שעברה שנתה ממש אלא כדי לאוקמי ככולי עלמא אפילו כרבי משנית הכי אם כן לרבי מאיר דאמר בפר אף בני ארבע וחמש והוא הדין טפי מאי מתרצת:

הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: ''שָׁנָה תְּמִימָה'', מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם.

Traduction

The Gemara responds: This is not difficult, as it is possible that the goat will not be disqualified, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. As it was taught in a baraita: With regard to redeeming houses in a walled city the Torah states: ''And if it not be redeemed within the space of a full year'' (Leviticus 25:30), which indicates that he counts 365 days, in accordance with the number of days in a solar year; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: He counts twelve months from day to day. Therefore, according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, if the goat was less than eleven days old on the first Yom Kippur, it will not be disqualified on the following Yom Kippur because it will still be less than 365 days old, as long as the first year was not a leap year. Nevertheless, it is disqualified by rabbinic decree due to a concern that other goats would be used in similar circumstances even if they were more than a year old.

Rachi non traduit

הא לא קשיא. משכחת לה דלא עברה שנתה כרבי דאמר אין השנה שלימה מיום הכפורים ליום הכפורים מפני שאנו מונין ללבנה ושנת החמה עודפת עליה אחד עשר יום וצריך אתה ליתן לכל שנה את עיבורה מה ששנת החמה יתירה עליה:

דתניא שנה תמימה. האמורה בבתי ערי חומה להיות חלוטה ללוקח:

רבי אומר מונה שס''ה ימים. בין שעיברו ב''ד את השנה בין שלא עיברוה שאין לך למנות אלא לימות החמה:

וחכמים אומרים. הכל כמו שישראל מונין י''ב חדש מיום ליום אם פשוטה היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source