Vayedaber

מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לָא תֵּימָא: וְאַחַר כָּךְ אָמַר, אֶלָּא אֵימָא: וְאַחַר כָּךְ לָקַח וְאָמַר.

Traduction

what can be said? According to this opinion, there is no inherent difficulty in the baraita that requires interpreting it as Rav Sheshet explained; read simply, it appears to contradict Rav Ḥisda’s ruling. The Gemara answers: The baraita should be emended: Do not say that the baraita says: If afterward he said. Rather, say that the baraita says: If afterward he took, i.e., purchased and consecrated the bird pair, and said.

Rachi non traduit

מאי איכא למימר. והא הכא לאו בשעת לקיחה ולאו שעת עשייה הוא וקבע ליה:

לא תימא ואחר כך אמר אלא ואח''כ לקח ואמר. זו לחטאת וזו לעולה דעבדי תנאי דמחסרי תיבה אחת על ידי שכחה ומיחלף להו בין ואחר כך לקח לואחר כך אמר:

לָקַח, מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מַאי נִיהוּ?!

Traduction

The Gemara asks: How can the baraita be referring to a case where he had taken the birds for his offering? If so, the next statement in the baraita: He adds more money and brings his obligation of an animal sin-offering from the money set aside for his sin-offering, what does it mean? If he had taken them, then clearly he is not holding onto money with which to purchase them.

Rachi non traduit

ופרכינן לקח. אם כן מוסיף ומביא חובתו בהמה מדמי חטאתו מאי ניהו הרי אינו מעות שכבר לקח העוף:

דְּפָרֵיק לֵיהּ. וְהָא אֵין פִּדְיוֹן לָעוֹף!

Traduction

The Gemara suggests a solution: That statement in the baraita is referring to a case in which he redeemed the bird by transferring its sanctity to money that can then be used toward the purchase of an animal. The Gemara rejects this possibility: But there is no redemption for a bird, so this could not possibly be the case of the baraita.

Rachi non traduit

דפריק ליה. ומוציאו לחולין ומוסיף מביתו וקונה מן המעות בהמה:

והא אין פדיון לעוף. דהכי תנן במסכת מנחות (דף ק:) אבל העופות והלבונה והכלי שרת אין להם פדיון שלא נאמר אלא בבהמה:

אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁלָּקַח פְּרֵידָה אַחַת, אִי עוֹלָה זְבַן — מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְהַאי עוֹלָה אָזְלָא לִנְדָבָה. אִי חַטָּאת זְבַן — אֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ, וְהַאי חַטָּאת אָזְלָא לְמִיתָה.

Traduction

Rav Pappa said: That statement in the baraita is referring to a case where he took only one bird. As such, the baraita means: If he purchased the bird for his burnt-offering, then he should add more money and bring his obligation of an animal sin-offering from the money he had intended to use to purchase the second bird for his sin-offering. And this bird, which was purchased for his burnt-offering, goes toward a free-will offering. However, if he purchased the bird for his sin-offering, then he cannot add more money and bring his obligation of an animal sin-offering from the money he had intended to use to purchase the second bird for his burnt-offering. And this bird, which was purchased for his sin-offering, goes to its death, i.e., it is left to die, as is the halakha of a sin-offering whose owner has achieved atonement with another offering.

Rachi non traduit

כגון [שלקח] פרידה אחת. גוזל אחד לקח מן הצבורין דמעות והכי קאמר תנא אי עולה זבן הני מעות דקיימי חטאת נינהו ומוסיף עליהן ומביא חובתו והאי עולה דזבן אזלא לנדבה:

אי חטאת זבן. הוקבעו מעות צבור השני לעולה על ידי לקיחה זו ואין מוסיף עליהן ומביא מהן חובתו אלא מביא מן המעות עולת נדבה והחטאת שלקח תמות ומביתו יביא מעות ויקח בהמה:

Tossefoth non traduit

והאי עולה אזלא לנדבה. לאו לנדבת צבור קאמר לקיץ המזבח דהאמר בפ''ק דשבועות (דף יב:) דאין מקיצין בעולת העוף אלא לנדבת יחיד קאמר מיהו הלשון קשה דקאמר אזלא לנדבה דבכל דוכתא אמרינן לנדבה היינו לשופרות לנדבת צבור וי''ל הא דאין מקיצין בעולת העוף היינו דאין לוקח לכתחילה מן המעות של הנדבה עופות להקיץ אבל אי מתרמי ממילא כי הכא מקיצין בו אבל קשה אמאי לא מייתי ליה עולת יחיד כי ההיא דתנן בנזיר פרק מי שאמר הריני נזיר ושמע (דף כד.) האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה והפר לה בעלה וכו' עד החטאת תמות העולה תקרב עולה ושלמים יקרבו שלמים וי''ל שאני התם כיון דכבר הפרישה כל קרבנותיה הוקבעו לה לשמה אבל הכא דלא לקח כל קרבנותיו לא הוקבע לו להכי אזלא לנדבת צבור אי נמי נ''ל דהכא קאמר סתמא אזלא לנדבה ולא קאמר תקרב עולה כדקאמר התם לפי שאין נפקותא בדבר ואין חילוק בין עולת העוף הבאה בשביל צורך לאותה שהיא באה נדבת צבור דאידי ואידי אין טעונין סמיכה ולא נסכים דעוף אין טעון נסכים ולא סמיכה אבל עולת בהמה שהיא באה בשביל יחיד טעונה נסכים משלו ואם היא קרבן אנשים טעון סמיכה וכשהיא באה נדבת צבור נסכיה קריבין משל צבור ואין טעון סמיכה ואם היה כהן עבודתה ועורה שלו כשהיא באה בשביל יחיד אבל כשבאה נדבת צבור עבודתה ועורה לאנשי משמר הכי מפורש בתמורה בפרק ואלו קדשים (דף כ:) ואף על גב דאיכא נפקותא לענין עבודתה שמקריבה אפילו במשמר שאינו שלו כיון דאם אין כהן לא נפקא מיניה מידי קאמר סתמא אזלא לנדבה:

גּוּפָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר וְהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא. וְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: יָצָא.

Traduction

The Gemara proceeds to examine the dispute cited above. Returning to the matter itself, Rabbi Elazar said that Rabbi Hoshaya said: A wealthy person who ritually impurifies the Temple, and brings the offering that a poor person is required to bring, i.e., a bird pair, he does not fulfill his obligation. Rabbi Ḥaga said that Rabbi Hoshaya said: He does fulfill his obligation.

מֵיתִיבִי: מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר — יָצָא, עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ''זֹאת''.

Traduction

The Gemara raises an objection from a mishna: A poor leper who brings the offering that a wealthy person is required to bring fulfills his obligation. A wealthy person who brings the offering that a poor person is required to bring does not fulfill his obligation. The Gemara answers: It is different there, in the case of leper, as it is written: ''This shall be the law of the leper on the day of his purification'' (Leviticus 14:2). The word ''this'' serves to emphasize that the details of the purification process must be carried out without any deviation.

Rachi non traduit

שאני מצורע. דכתיב (ויקרא י''ד:ב') זאת תהיה תורת המצורע ולא אחרת:

אִי הָכִי, רֵישָׁא נָמֵי! הָא רַבִּי רַחֲמָנָא ''תּוֹרַת'', וְהָתַנְיָא: ''תּוֹרַת'', לְרַבּוֹת מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר. יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''זֹאת''.

Traduction

The Gemara asks: If so, if any deviation is unacceptable, then in the case of the first clause, in which a poor leper brings the offering that a wealthy person is required to bring, he should also not fulfill his obligation. The Gemara answers: The Merciful One includes that case by stating: ''The law of'' (Leviticus 14:2). As it was taught in a baraita: ''The law of'' was stated in order to include a poor leper who brought the offering that a wealthy person is required to bring. One might have thought that even a wealthy person who brought the offering that a poor person is required to bring also fulfills his obligation. Therefore, the verse states ''this'' to indicate that the wealthy person may not deviate from what is required of him.

Rachi non traduit

רישא נמי. עני שהביא קרבן עשיר:

התם הא רבי רחמנא. תורה אחת לכל המצורעין כולן יוצאין בקרבן עשיר:

והתניא. בניחותא:

וְנֵילַף מִינַּהּ! מִיעֵט רַחֲמָנָא ''וְאִם דַּל הוּא''.

Traduction

The Gemara asks: And let us derive the halakha for the parallel case of a sliding-scale offering from the halakha with regard to the offering of leper. Consequently, in the case of a sliding-scale offering, if a wealthy person brings the offering that a poor person is required to bring, he does fulfill his obligation, contrary to Rabbi Ḥaga’s opinion. The Gemara answers: With regard to a sliding-scale offering, the Merciful One excludes the validity of such an offering by stating: ''If he be poor'' (Leviticus 14:21). The word ''he'' serves to emphasize that the offering required for a poor person is valid only for him.

Rachi non traduit

ונילף מינה. לטמא מקדש:

ואם דל הוא. מיעוט הוא מצורע הוא דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא אבל שאר חייבי קרבן עולה ויורד לא:

מַתְנִי' קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁילּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט — כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.

Traduction

MISHNA: The High Priest tied a strip of crimson wool upon the head of the scapegoat and positioned the goat opposite the place from which it was dispatched, i.e., near the gate through which it was taken; and the same was done to the goat that was to be slaughtered, opposite the place of its slaughter.

Rachi non traduit

מתני' כנגד בית שילוחו. כנגד שער שהוציאוהו בו:

ולנשחט. מפרש בגמרא:

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָא הַשֵּׁם! (חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי) לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָא הַשֵּׁם! כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: ''כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ'', וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד''.

Traduction

He comes and stands next to his bull a second time, and places his two hands upon it, and confesses. And this is what he would say: Please God, I have sinned, I have done wrong, and I have rebelled before You, I and my family and the children of Aaron, your sacred people. Please God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that I have sinned, and done wrong, and rebelled before You, I, and my family, and the children of Aaron, your sacred people, as it is written in the Torah of Moses, your servant: ''For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord'' (Leviticus 16:30). And they, the priests and the people in the Temple courtyard, respond after him upon hearing the name of God: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time.

גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''וְלַנִּשְׁחָט'' — אַקְּשִׁירָה קָאֵי, אוֹ אַהַעֲמָדָה קָאֵי?

Traduction

GEMARA: A dilemma was raised before them: The mishna teaches two halakhot with regard to the scapegoat: A strip of crimson is tied to it, and it is positioned opposite the place from which it will be dispatched. When the mishna continues: And the same is done to the slaughtered one opposite its place of slaughter, is it referring to the tying of a strip of crimson, and it is teaching that a strip is also tied on the goat being sacrificed around the place of its slaughter, i.e., its neck? Or, is it referring to the positioning of the goat, and it is teaching that the goat being sacrificed should be stood opposite the place where it will be slaughtered?

Rachi non traduit

גמ' אקשירה קאי. דקושר לו לשון כנגד צוארו:

או אהעמדה קאי. והכי קאמר ואת שעיר החטאת העומד לשחיטה מעמיד כנגד מקום בית שחיטתו:

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁילּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט — כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶה בָּזֶה, וְלֹא יִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים.

Traduction

Come and hear a resolution from a baraita that Rav Yosef taught: He ties a strip of crimson to the head of the scapegoat and positions it opposite the place from which it will be sent; and the same is done to the slaughtered one, opposite its place of slaughter. This is done for two reasons: So that each goat, i.e., the goat for God and the goat for Azazel, cannot become mixed up with the other one, and so that the goats cannot become mixed up with other goats.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַקְּשִׁירָה קָאֵי — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַהַעֲמָדָה קָאֵי, נְהִי דִּבְחַבְרֵיהּ לָא מִיעָרַב, דְּהַאי קְטִיר בֵּיהּ וְהַאי לָא קְטִיר בֵּיהּ, בְּאַחֲרִינֵי מִיהַת מִיעָרַב! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ אַקְּשִׁירָה קָאֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara explains the proof from the baraita. Granted, if you say that the baraita is referring to tying, it works out well. Since both goats have a strip tied to them and to different places upon them, they will always be distinguishable both from one another and also from any other animals. But, if you say that it is referring to positioning the goat being sacrificed, but no strip of crimson is tied to it, granted, each one cannot be mixed up with its counterpart, since this one, the goat to be sent away, has a strip of crimson tied to it, and that one, the goat being sacrificed, does not have a strip of crimson tied to it. However, the goat being sacrificed could still be mixed up with other animals, since it has no strip tied to it. Rather, must one not conclude from the baraita that it is referring to tying? The Gemara confirms: Indeed, learn from it that it is so.

Rachi non traduit

שפיר. דתו לא מערבי אהדדי שזה קשור בראשו וזה בצוארו ולא באחרים שאלו קשור עליהן לשון ושל אחרים אינו קשור:

אלא אי אמרת. ולנשחט אהעמדה הוא דקאי ומשום דקשירת שעיר המשתלח לחודיה קאמר שלא יתערבו זה בזה ולא באחרים בשלמא במשתלח לא מיערב שעיר הפנימי דהאי קשיר ביה והאי לא קשיר ביה אלא באחריני אמאי לא מיערב שעיר הפנימי הא שעיר פנימי ואחרים אין לשון קשור עליהם:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אַחַת צְרִיכָה שִׁיעוּר, וְאַחַת אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר. וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ.

Traduction

The Gemara discusses halakhot pertaining to the strip of crimson wool: Rabbi Yitzḥak said: I heard a teaching that there is a distinction between two strips of crimson, one of the red heifer and one of the scapegoat. One of them requires a minimum amount, and one does not require a minimum amount. But I do not know to which of them the requirement to have a minimum amount pertains.

Rachi non traduit

שתי לשונות שמעתי. על שתי לשונות של זהורית שמעתי חילוק ביניהם אחת של פרה אדומה שכתוב בה (במדבר י''ט:ו') ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת:

אחת צריכה שיעור. ושיעורה מפרש לקמן:

ואחת אין צריכה שיעור. שכשירה בכל שהוא:

אָמַר רַב יוֹסֵף, נִיחְזֵי אֲנַן: שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דְּבָעֵי חֲלוּקָּה — בָּעֵי שִׁיעוּר, וְשֶׁל פָּרָה דְּלָא בָּעֵי חֲלוּקָּה — לָא בָּעֵי שִׁיעוּר.

Traduction

Rav Yosef said: Let us see and examine the matter. It is logical that since the strip of the scapegoat, which requires division, it requires a minimum amount to be able to achieve this. Before the goat descends into Azazel, the strip is cut into two; half of it is tied between the goat’s horns and half of it is tied to a nearby rock. However, the crimson strip of the heifer does not require division, therefore it does not require a minimum amount.

Rachi non traduit

דבעי חלוקה. כדתנן לקמן (יומא דף סז.) מה היה עושה המשלח את השעיר חולק לשון זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו:

מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: דְּפָרָה נָמֵי בָּעֵי כּוֹבֶד! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: כּוֹבֶד — תַּנָּאֵי הִיא.

Traduction

Rami bar Ḥama strongly objects to this: The strip of the heifer also requires a minimum amount because it needs to have weight, in order to be heavy enough to fall into the heart of the fire in which the heifer is being burned (see Numbers 19:6). Rava said to him: The requirement for the strip to have weight is the subject of a dispute between tanna’im, and Rav Yosef holds in accordance with the opinion that it does not need to have weight.

Rachi non traduit

בעי כובד. שתהא כבידה ותפול לתוך עומק האור כדכתיב (שם) אל תוך שרפת הפרה:

תנאי היא. לקמן בשמעתין:

וּדְפָרָה לָא בָּעֵי חֲלוּקָּה?! אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, כּוֹרְכָן בִּשְׁיָרֵי לָשׁוֹן! אֵימָא, בִּזְנַב לָשׁוֹן.

Traduction

The Gemara asks: Is it true that the strip of the red heifer does not require division? Abaye raised an objection to this from a mishna in tractate Para: How does he perform the burning of the items that are burned together with the red heifer? He wraps the cedar wood and the hyssop with the remnants of the strip of crimson and casts them into the fire in which the heifer is being burnt. The reference to the remnant of the strip of crimson indicates that only part is burned. This suggests that it also requires division. The Gemara answers: Emend the mishna in tractate Para. Instead of saying: The remnants of the strip, say: It was done with the tail end of the strip of crimson.

Rachi non traduit

כיצד הוא עושה. במסכת פרה (פ''ג משנה יא) תנן לה:

כורכן. לעץ ארז ואזוב:

[בשירי הלשון. מדקתני שירי מכלל דאיכא תו]:

בזנב הלשון. סרוקה במסרק ונעשית קצרה לראש האחד כמין זנב:

אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַב: עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תּוֹלַעַת שֶׁקְּלָטָתַן שַׁלְהֶבֶת — כְּשֵׁרָה. מֵיתִיבִי: נִתְהַבְהֵב הַלָּשׁוֹן — מֵבִיא לָשׁוֹן אַחֵר וּמְקַדֵּשׁ!

Traduction

The Torah requires that as part of the preparation of the ashes of the red heifer, cedar wood, hyssop, and a strip of crimson be cast ''into the midst of the burning of the heifer'' (Number 19:6). The Gemara discusses what happens if these items burn before actually reaching the burning mass of the heifer: Rabbi Ḥanin said that Rav said: If the cedar wood and the strip of crimson were caught by the flame of the burning heifer, and they burned in the air before coming into contact with the mass of the heifer itself, it is valid. The Gemara raises an objection from a baraita: If the strip of crimson was singed before reaching the heart of fire, he brings another strip and sanctifies it by ensuring it burns together with the mass of the heifer.

Rachi non traduit

שקלטתן שלהבת. ולא נפלו לתוך שריפת הפרה אלא נתהבהבו באויר:

ומקדש. כלומר ונותן שם. כל מעשה פרה קרי לה קידוש:

אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּקוֹלַחַת, כָּאן בְּנִכְפֶּפֶת.

Traduction

Abaye said: This is not difficult: Here, the baraita is dealing with a case in which the flame blazes high. Since the strip was still a significant distance from the burning mass, its burning is invalid. There, Rabbi Ḥanin is dealing with a case in which the flame blazes low, in close proximity to the mass of the heifer. Therefore, it is considered to have been burned together with it and is valid.

Rachi non traduit

בקולחת. אש שיש עליה עמוד שלהבת זקוף למעלה כקלח של עשב גבוה צריך להביא אחר והא דאמר רבי חנין כשירה בנכפפת אש ששלהבת נמוכה וכפופה וסמוכה לגחלתה וקרינן ביה אל תוך:

רָבָא אוֹמֵר: כּוֹבֶד תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: לָמָּה כּוֹרְכָן — כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כּוֹבֶד, וְיִפְּלוּ לְתוֹךְ שְׂרֵיפַת הַפָּרָה.

Traduction

Rava said: The baraita and Rabbi Ḥanin’s ruling follow different opinions with regard to whether the strip of crimson needs to have weight. The baraita assumes the items must reach the heart of the fire; therefore, they must have weight. Rabbi Ḥanin assumes the items don’t need to reach the heart of the fire; therefore, they do not need to have weight. The issue of whether the strip of crimson needs to have weight is a dispute between tanna’im, as it was taught in a baraita: Why does he wrap the cedar wood and the hyssop together using the strip of crimson? So that they will all be in a single bundle and burn simultaneously, as implied by the fact the Torah mentions all three together; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: So that they will have weight and fall into the burning heifer.

Rachi non traduit

שיהיו כולן באגודה אחת. דבעינן שיהו נלקחין בבת אחת דכתיב ולקח עץ ארז ואזוב ושני תולעת:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְאַחַת שֶׁל מְצוֹרָע. אַחַת מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז, וְאַחַת מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים, וְאַחַת מִשְׁקַל שֶׁקֶל, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ.

Traduction

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he said in the name of Rabbi Yoḥanan: I heard a teaching that there is a distinction between three strips of crimson: One of the red heifer, and one of the scapegoat, and one of the leper. One of them must have the weight of ten zuz; and one of them must have the weight of two sela, which is eight zuz; and one of them must have the weight of a shekel, which is two zuz, but I cannot explain which is which.

Rachi non traduit

ואחת של מצורע. דכתיב ביה נמי ושני תולעת ואזוב:

ואין לי לפרש. ואיני יודע לפרש איזו גדולה ואיזו קטנה ואיזו בינונית:

Tossefoth non traduit

שלש לשונות. הא דלא נקט נמי של שעיר הפנימי נ''ל משום דההיא לא הוה אלא כדי שלא יתערב לא הוה לה שיעור כלל אבל הני כיון דיש בהן צורך הוה להו שיעור וזה של שעיר המשתלח היה בו צורך לידע אם הלבין כדכתיב כשלג ילבינו (ישעיהו א):

כִּי אֲתָא רָבִין, פֵּירְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן,

Traduction

When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he explained in the name of Rabbi Yonatan which weight each item requires, as follows:

Tossefoth non traduit

כי אתא רבין פירשה משמיה דר' יונתן של פרה משקל י' סלעים. משום כובד אע''ג דר' יונתן לא חייש לכובד כדאמר רבא תנאי היא דלר' יונתן לית ליה כובד שמא רבין ס''ל כשינויא דאביי דאמר כאן בקולחת כאן בנכפפת ואפי' לספרים דגרסי כי אתא רבין פירשה משמיה דר' יוחנן צריך לתרץ כן דמ''מ אליבא דר' יונתן פירשה דאיהו אמר ג' לשונות שמעתי אי נמי י''ל ג' לשונות שמעתי דקאמר אליבא למאן דאית ליה כובד ושמעתי קאמר וליה לא סבירא ליה: