Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 40a
אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ פְּלִיגִי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לָא מְעַכְּבָא, הָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא,
Traduction
But according to that second version of the dispute, in which you said that Rabbi Yannai and Rabbi Yoḥanan disagree whether the drawing of the lots is indispensable according to Rabbi Yehuda, but according to Rabbi Neḥemya it certainly is indispensable, then granted, according to the one, i.e., Rabbi Yoḥanan, who said that the drawing of the lots is not indispensable, in accordance with whose opinion is this baraita taught? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
אלא להך לישנא דאמרת. אליבא דרבי יהודה פליגי ואמר רבי ינאי מעכבא וכל שכן לרבי נחמיה הא מני לא רבי יהודה ולא רבי נחמיה:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְעַכְּבָא, הָא מַנִּי? תְּנִי: מִצְוָה לְהַנִּיחַ.
Traduction
However, according to the one, i.e., Rabbi Yannai, who said that both according to Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya the drawing of the lots is indispensable, then in accordance with whose opinion could this baraita be taught? It would appear that, according to Rabbi Yannai, the baraita does not reflect anyone’s opinion. Perforce, the baraita cannot be referring to drawing the lots, and one must emend and teach the baraita as saying that it is a mitzva to place the lots on the goats.
Rachi non traduit
תני מצוה להניח. ואם לא הניח כשר ובהא כולי עלמא מודו דבנתינה לא תנא בה קרא אלא חדא זימנא הוא דכתיב ונתן אהרן וגו' אבל בעלייה תנא בה קרא דכתיב והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו וגו' וכתיב והשעיר אשר עלה:
Tossefoth non traduit
תני מצוה להניח. ה''נ הוה מצי לשנויי הא מני רבי שמעון היא דאמר הגרלה לא מעכבא ואח''כ מצאתי ברייתא זו שנויה בתוספתא [פ''ג] וסמוך לה שנויה פלוגתא דבסמוך דרבי יהודה ורבי שמעון יעמד חי וכו' ומסיק דברי רבי יהודה ורבי שמעון אומר וכו' ומדסיפא ר''ש רישא לאו רבי שמעון:
הא דקאמר תני מצוה להניח אינו מגיה הברייתא אלא פרושי קא מפרש מאי לא הגריל לא הניח הגורל:
תָּא שְׁמַע: מִצְוָה לְהַגְרִיל וּלְהִתְוַדּוֹת. לֹא הִגְרִיל וְלֹא הִתְוַדָּה — כָּשֵׁר. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי לְהַנִּיחַ, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הִגְרִיל — כָּשֵׁר, לֹא הִתְוַדָּה — פָּסוּל.
Traduction
Come and hear another challenge to Rabbi Yannai’s opinion, as presented in the second version of the dispute, which maintains that both Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya hold that drawing of the lots is indispensable. A baraita teaches: It is a mitzva for the High Priest to draw the lots and to confess upon the goat to be sent to Azazel. If he did not draw the lots or did not confess, the service is still valid. This baraita also appears to say that the drawing of the lots is not indispensable, in contradiction to Rabbi Yannai’s opinion. And if you say: So too, the baraita should be emended to say it is a mitzva to place the lots on the goats, this is problematic. How will you then say, i.e., explain, the latter clause of that baraita, which teaches: Rabbi Shimon says: If he does not draw the lots, it is valid. If he does not confess, it is invalid?
Rachi non traduit
ולהתודות. על שעיר המשתלח כדכתיב והתודה עליו וגו':
מַאי ''לֹא הִגְרִיל''? אִילֵּימָא לֹא הִנִּיחַ, מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, וְהָתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן, מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בַּהַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
The Gemara clarifies the challenge from the latter clause: In this baraita, what is the meaning of: He did not draw the lots? If we say it means he did not place the lots on the goats, then by inference Rabbi Shimon holds that while the placing is not indispensable, the drawing of the lots is indispensable. But this is incorrect, since wasn’t it taught in a baraita: If, following the designation of the goats, one of them died, a new goat is brought to be the counterpart of the surviving goat and is designated without drawing lots; this is the statement of Rabbi Shimon. It would therefore appear that the baraita should not be understood as referring to the mitzva to place the lots, but as referring to the drawing of the lots themselves. Therefore, the challenge to Rabbi Yannai’s opinion remains.
Rachi non traduit
אילימא לא הניח. בההוא הוא דקאמר רבי שמעון כשר אבל עלייתו מתוך קלפי אית ליה לרבי שמעון דמעכבא:
והתניא מת אחד מהן. לאחר הגרלה דאי אפשר עוד להגריל אלא אם כן יביא שנים אחרים וילך אחד לאיבוד כדאמרי' בפ' שני שעירי (לקמן יומא דף סב.): מביא אחד מן השוק תחת זה שמת ויהא חבירו של זה העומד ואין צריך להגריל:
רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ: אִי הַגְרָלָה — הַגְרָלָה מַמָּשׁ קָא אָמְרִיתוּ, פְּלִיגְנָא עֲלַיְיכוּ בַּחֲדָא. אִי הַגְרָלָה דְּקָאָמְרִיתוּ הַיְינוּ הַנָּחָה — פְּלִיגְנָא עֲלַיְיכוּ בְּתַרְתֵּי.
Traduction
The Gemara responds: Rabbi Yannai’s opinion can still be defended by claiming that Rabbi Shimon did not know precisely what the Sages were saying, i.e., whether they were referring to the drawing or the placing of the lots. Therefore, in his response to them, this is what he is saying: If when you say: Drawing of the lots, you are saying that the actual drawing of the lots is not indispensable, as I also hold, then I disagree with you only with regard to one halakha, namely with regard to the indispensability of the confession. But if, when you say: Drawing of the lots, you are saying only that the placing of the lots is not indispensable, but you assume that the drawing of the lots is indispensable, then I disagree with you with regard to two halakhot, i.e., with regard to the indispensability of both the drawing of the lots and of the confession.
Rachi non traduit
רבי שמעון לא ידע כו'. לעולם לא הגריל דקאמר תנא קמא כשר לא הניח הוא ודקשיא לך היכי קאמר ר''ש עלה לא הגריל כשר אי הגרלה זו היינו הנחה משמע דאי לא העלה פסול לרבי שמעון לא תקשי דלא הגריל דקאמר ר' שמעון לא הגריל ממש קאמר ולא הוה ידע דלא הגריל דקאמר ת''ק אהנחה הוא דקאי והכי קאמר להו ר' שמעון לרבנן אי לא הגריל כשר דקאמריתו היינו בעלייה דהוא הגרלה ממש פליגנא עלייכו בחדא בלא התודה:
ואי הגרלה דקאמריתו היינו הנחה. אבל עלייה לדידכו מעכבא פליגנא בתרתי דלדידי הגרלה לא מעכבא כלל והוידוי מעכב ולקמן מפרש טעמא דתרוייהו בוידוי:
Tossefoth non traduit
רבי שמעון לא ידע. ואם תאמר לימא דשפיר ידע ולא הגריל דרבי שמעון היינו עלה כי היכי דמפרשי נמי השתא ללא הגריל דידיה עלה אע''ג דלא הגריל דרבנן מספקא ליה אי הוי הניח או עלה וי''ל אי רבי שמעון פשיטא ליה דלא הגריל דרבנן היינו לא הניח א''כ הוה ליה למימר איהו לא עלה הגורל אבל השתא ניחא משום דמספקא ליה דילמא רבנן אמרי לא עלה וקרו ליה לא הגריל נקט נמי לא הגריל:
תָּא שְׁמַע: פַּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר,
Traduction
Come and hear another challenge to Rabbi Yannai’s opinion that all agree that the drawing of the lots is indispensable, from a baraita: Various services are performed with the bull and the goat and their blood. These services must be performed in a specific sequence, often alternating between the bull and the goat. If one service is neglected and a later service is advanced to be before it, the halakha is as follows: Failure to perform a service of the bull that was to precede a service of the goat disqualifies the service of the goat, if it was performed without that service of the bull preceding it.
Rachi non traduit
פר מעכב את השעיר. אם הקדים אחת מן העבודות של שעיר המאוחרות לשל פר ועשאה קודם לפר הפר שהוא ראוי ליקדם לה מעכבא ופוסלה ואינה עולה לו וצריך לחזור ולעשותה לאחר הפר וסדר עבודותיהן כך היא בפרשה בתחילה מתודה על הפר וידוי ראשון ואח''כ מגריל על השעיר ואחר כך מתודה על הפר וידוי שני ושחטו ומכניס כף ומחתה ונותן את הקטורת על האש (וגו') ונותן מדם הפר על הכפורת ואחר כך שוחט את השעיר ונותן ממנו על הכפורת ואחר כך נותן מדם הפר על הפרוכת ואחר כך מדם השעיר ואחר כך מערב דמים ונותן על מזבח הפנימי:
וְשָׂעִיר אֵין מְעַכֵּב אֶת הַפָּר בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים.
Traduction
However, failure to perform a service of the goat that was to precede a service of the bull does not disqualify the service of the bull; rather, it is valid after the fact. This last rule applies to the applications of blood performed inside the Holy of Holies.
Rachi non traduit
אבל השעיר אינו מעכב את הפר. אם הקדים עבודת הפר והוא מן המאוחרות לשל שעיר ועשאה לפני שעיר אין השעיר שהיה ראוי ליקדם לה פוסלה:
במתנות שבפנים. קאמרי דסדר הפר מעכב את השעיר:
בִּשְׁלָמָא פַּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר: דְּאִי אַקְדְּמֵיהּ לְשָׂעִיר מִקַּמֵּי פַּר — לָא עֲבַד וְלֹא כְּלוּם. אֶלָּא שָׂעִיר אֵין מְעַכֵּב אֶת הַפָּר — מַאי נִיהוּ?
Traduction
The Gemara explains the challenge from the baraita: Granted, failure to perform the service of the bull disqualifies the service of the goat that is advanced ahead of it. This can be understood to mean that if he advanced the service of the goat ahead of the service of the bull, it is considered as though he has not performed anything at all. Once the service of the bull has been performed, the service of the goat must be repeated. However, the rule in the baraita that failure to perform a service of the goat does not disqualify the service of the bull that was advanced ahead of it. To what case is it referring?
Rachi non traduit
אי אקדמיה לשעיר. על בין הבדים מקמי פר לא עשה כלום:
אלא שעיר אינו מעכב את הפר מאי ניהו. איזה עבודה מצינו בשעיר הקודמת לשל פר במתנות פנים דנימא עלה שאם שינה להקדים את של פר לפניה אין השעיר הראוי ליקדם לה פוסלה:
אִילֵּימָא דְּאִי אַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בַּהֵיכָל מִקַּמֵּי מַתָּנוֹת דְּשָׂעִיר בִּפְנִים — ''חוּקָּה'' כְּתִיב בְּהוּ.
Traduction
If we say that that the baraita means that if one advanced the applications of the blood of the bull in the Sanctuary made toward the curtain ahead of the applications of the blood of the goat inside the Holy of Holies, then the baraita should not rule that it is valid. The term ''statute'' (Leviticus 16:29) is written concerning the applications of the blood of the goat inside the Holy of Holies, which implies that their performance is indispensable to any subsequent services.
Rachi non traduit
בהיכל. על הפרוכת:
חוקה כתיבא בהו. דהא אפילו רבי יהודה מודה דאדברים הנעשין בפנים כתיב חוקה והרי שינה זה בעבודות פנים שהרי הקדים לה את של חוץ שהיא מאוחרת לה:
אֶלָּא לָאו, דְּאַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בִּפְנִים מִקַּמֵּי הַגְרָלָה. וּמִדְּסִדְרָא לָא מְעַכְּבָא — (עִיקְרָא) הַגְרָלָה נָמֵי לָא מְעַכְּבָא!
Traduction
Rather, is it not that the baraita must be referring to a case in which one advanced the applications of the blood of the bull inside the Holy of Holies ahead of the drawing of the lots? If so, from the fact that the sequencing of drawing the lots is not indispensable, one may infer that the drawing of the lots itself is also not indispensable. This would then refute Rabbi Yannai’s opinion.
Rachi non traduit
אלא לאו דאקדים מתנות דפר בפנים מקמי הגרלה. דשעיר דעל כרחך אינך מוצא עבודות שעיר קודם מתנות דפר בפנים אלא זו וקתני דלא מעכבא:
ומדסידרא לא מעכבא הגרלה נמי לא מעכבא. אפילו עקר לה לגמרי אלמא איכא למאן דאמר הגרלה לא מעכבא וקשיא למאן דאמר אפילו לרבי יהודה מעכבא וכל שכן לרבי נחמיה הא מני:
לָא, דְּאַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בְּמִזְבֵּחַ מִקַּמֵּי מַתָּנוֹת דְּשָׂעִיר בַּהֵיכָל, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן בַּחוּץ — לָא מְעַכְּבִי.
Traduction
The Gemara questions whether this is the only possible interpretation of the baraita: No, the baraita could be referring to a case in which one advanced the applications of the blood of the bull upon the altar ahead of the applications of the blood of the goat in the Sanctuary made toward the curtain. And as such, ruling in the baraita that this is valid after the fact is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: Matters that are performed in the white garments outside of the Holy of Holies are not indispensable. Therefore, the applications of the bull’s blood upon the altar cannot disqualify a different service.
Rachi non traduit
דאקדים מתנות דפר. על מזבח הפנימי כדכתיב (ויקרא ט''ז:י''ח) ולקח מדם הפר ומדם השעיר וגו' והיה לו לאחרו עד גמר מתנות הפרוכת:
וְהָא בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים קָתָנֵי!
Traduction
The Gemara rejects this as a possible interpretation of the baraita: But didn’t the conclusion of the baraita teach that the rule applies to the applications of blood performed inside the Holy of Holies? If so, the baraita cannot be referring to application of blood made upon the altar.
אֶלָּא: הָא מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: הַגְרָלָה לָא מְעַכְּבָא.
Traduction
Rather, the baraita must understood in the way suggested by the Gemara previously, which implies that the drawing of the lots is not indispensable. However, this is not necessarily a refutation of the opinion of Rabbi Yannai. One could say: In accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: The drawing of the lots is not indispensable. Rabbi Yannai claimed only that Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya agreed that it is indispensable.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּנְהִי דִּכְסִדְרָא לָא מְעַכְּבָא — הַגְרָלָה מִיהָא מְעַכְּבָא.
Traduction
And if you wish, say: Actually, the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Nevertheless, Rabbi Yannai’s opinion may still be defended: Granted, the baraita teaches that the sequencing of the drawing of the lots is not indispensable; however it may still be true that the drawing itself is nevertheless indispensable. This contradicts what was suggested previously, that one may infer from the indispensability of the sequencing to the indispensability of the drawing itself.
Rachi non traduit
ונהי דבסדרא לא מעכבא. הגרלה דהא לרבי יהודה לא כתיבה חוקה אדברים הנעשים בחוץ הגרלה מיהא כי עקר לה לגמרי מעכבא דתנא בה קרא כדאמרן:
וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא:
Traduction
And Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon follow their lines of reasoning, as it was taught in a baraita:
Rachi non traduit
ואזדו לטעמייהו. אפלוגתא דלא התודה קאי ומיקמי תא שמע פר מעכב את השעיר גרסינן ליה:
Tossefoth non traduit
ואזדו לטעמייהו דתניא יעמד חי כו'. פרש''י דאוידוי קאי ואמר שיש לגרוס אותו לעיל קודם ת''ש פר מעכב את השעיר ול''נ כגירסת הספרים וקאי אהגרלה ומשום דקאמר אי בעית אימא ר''ש דאמר הגרלה לא מעכבא ואי בעית אימא רבי יהודה נהי דבסידרא לא מעכבא הגרלה מעכבא היכא דלא עלה הגורל כלל כו' ואזדו לטעמייהו דכי היכי דפליג ר' יהודה ארבי שמעון היכא דלא עלה הגורל מעולם הכא נמי פליג היכא דעלה הגורל ומת המשתלח קודם מתן דמים דשעיר הפנימי דסבירא ליה לרבי יהודה ישפך הדם ויביא שנים אחרים ויגריל עליהם בתחילה דתניא יעמד חי עד מתי יהא זקוק לחיות עד מתן דמים של חבירו ולכפר עליו דקרא הוי פירוש עד שיכפרו בחבירו ור' שמעון סבר אין צריך ולכפר עליו אשעיר המשתלח קאי וה''ק והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי עד שיכפר עליו בוידוי ואם מת קודם וידוי מביא אחר בלא הגרלה ואם מת אחר וידוי אין צריך להביא אחר אף ע''פ שלא שילחו עדיין דשילוח אינו מעכב ואם מת המשתלח קודם וידוי וקודם זריקת דמי חבירו יזרק הדם של חבירו ומביא שעיר אחר בלא הגרלה ומתודה עליו ולא יגריל אפילו למצוה דאין הגרלה אלא בשנים כדכתיב על שני השעירים ואם היה מביא שנים היה צריך לשפוך הדם או לאבד את השני. (עמו) שיעלה עליו הגורל לשם וכמו שפירש' דלרבי יהודה כשמת המשתלח צריך להביא שנים אחרים ולהגריל עליהם בתחילה הכי תנן לקמן בפרק שני שעירי (יומא ד' סב.) ומסיים עלה והשני ירעה עד שיסתאב רבי יהודה אומר תמות ועוד א''ר יהודה מת המשתלח ישפך הדם ובת''כ נמי איכא בהדיא מת אחד מהם משהגריל יביא שנים אחרים ויגריל דברי רבי יהודה ומהאי קרא נפקא לן לרבי יהודה דמיד בתר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון גרסינן התם לשלח אותו שאם נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם והאי מילתא אתאן לרבי יהודה דרבי שמעון סבירא ליה מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה אלא ודאי רבי יהודה היא ודריש יעמד חי כדי לכפר בו כיון שאם מת המשתלח לא יוכל לכפר עוד בחבירו אלא ישפך הדם ודריש נמי לכפר עליו לשלח אותו שאם רוצה לשלח אותו אינו יכול לשלחו אלא אם כן כפר בחבירו אבל אם נשפך הדם ימות המשתלח וכיון דלר' יהודה מיעכבי אהדדי וצריך להביא שנים אחרים כל היכא דקרינן ביה ולקחו שני השעירים קרי ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות אבל לר' שמעון דדריש עד שעת כפרת דברים דאינן תלויין זה בזה אלא שעיר המשתלח תלוי במעשה שבגופו ואם נשפך הדם לא ימות המשתלח אלא יתודה עליו כיון שהוא חי מביא אחר שלא בהגרלה דלא קרינן ביה ולקח את שני השעירים לא קרינן ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות וא''ת אם כן תיקשי מכאן למ''ד אליבא דר' יהודה דהגרלה לא מעכבא וי''ל דאיכא למימר הא דישפך הדם כשמת המשתלח לאו היינו משום הגרלה אלא משום דבעינן ולקח את שני השעירים שיהו ניקחין כאחת א''נ כיון דהוקבעו כבר כאחת אם מת אחד מהן גם השני ידחה הלכך צריך להביא אחרים וכיון דלא סגי דלא מייתי אחריני מגריל עליהם למצוה ולר' שמעון למצוה נמי לא כיון דסבירא ליה דאינו מביא אלא אחד אין שייך בו הגרלה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source