Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 28a
וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים! סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! תְּחִילַּת עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִדֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לְמָחָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִדֵּשׁ מִתְּחִלַּת עֲבוֹדָה. אֶלָּא קַשְׁיָא!
Traduction
The Gemara expresses wonder at Rabbi Zeira’s equation of these two issues: But isn’t there the burning of the limbs and the fats? The Gemara answers: That is not difficult, because the burning of the limbs and the fats is the end of the daytime service. The Gemara asks further: But isn’t there the removal of the ashes? The Gemara rejects that argument: Removing the ashes is the start of the daytime service, as Rabbi Yoḥanan said: If a priest sanctified his hands at night by washing them for the removal of the ashes, the next day, i.e., after daybreak, he need not sanctify his hands again, as he already sanctified them at the start of the service. Rabbi Zeira’s equation between services that are incomplete by themselves and services for which a non-priest does not incur the death penalty therefore remains intact. If so, the question that he asked concerning Rabbi Yoḥanan’s statement remains difficult.
Rachi non traduit
והרי איברים ופדרים. לא גרסינן לכוליה הך גירסא דאיברים ודתרומת הדשן הכא דהא מנינן להו לגבי פלוגתייהו דרב ולוי בעבודה שאין אחריה עבודה ואגב שיטפא דריהטא דגירסא דלעיל דלישנא קמא דרבי זירא הדר וגרסינהו בלישנא בתרא וה''ג יש לך עבודה שיש אחריה עבודה ופסולה בזר אלא אי איתמר כו':
אֶלָּא: אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים — חַיָּיב, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא.
Traduction
Rather, Rabbi Yoḥanan’s statement must be revised, and one must posit that when it was stated, this is how it was stated: Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: A non-priest who arranges the two logs is liable to receive the death penalty, since it is a service that is complete, i.e., it is not followed and completed by a subsequent service. Although the burning of the limbs upon the altar follows the placement of the logs, that is considered to be an independent act, not the completion of the service of placing the logs. This is because the placing of the logs is done while still night, while the burning of the limbs cannot be done until daybreak.
Rachi non traduit
הואיל ועבודה תמה. דשלים ליה סידור:
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה תִּבְעֵי פַּיִיס! וְלָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן — יִזְכֶּה בְּסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים!
Traduction
Rava strongly objects to this: However, if that is so, the service of placing the two logs should require a lottery. The Gemara expresses surprise at Rava’s comment: And doesn’t it require a lottery? Wasn’t it taught in a baraita: Whoever was privileged to perform the removal of the ashes is also privileged to perform the arrangement of the two logs? There was in fact a lottery for arranging the two logs.
הָכִי קָאָמַר: יְפַיְּיסוּ לָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ! כִּדְאָמְרִינַן.
Traduction
Rather, this is what Rava actually said: If placing the logs is considered a complete service and is therefore a task important enough to warrant the death penalty for a non-priest who performs it, they should hold a separate lottery for it by itself. The Gemara answers: It is as we said at the beginning of the chapter, that the task of placing the logs was added to the lottery for the removal of ashes as an incentive for the priests to rise before dawn (Rabbeinu Ḥananel).
Tossefoth non traduit
יפיסו לה בפני עצמה. כיון דעבודה תמה היא דעבודת לילה היא ועבודת התמיד שהן עבודת יום לא שייכא ליה הא דלא פריך מזריקה דעבודה תמה היא ואין מפיסין לה בפני עצמה י''ל נהי דאין אחריה עבודה לפי שהקטרת אימורין שאחריה לא מעכבי וזימנין דליתא כגון שנטמאו אימורין או שאבדו מ''מ כיון דכי איתנהו מעכבי לא חשיבא זריקה [עבודה] תמה כ''כ להפיס לה בפני עצמה ולהכי פריך והרי תרומת הדשן דאע''ג דהוצאת הדשן שהיא אחריה זימנין דליתא מ''מ כיון דזימנין דאיתא לא מיחשב להפיס לה בפני עצמה כדפרישית בזריקה א''נ י''ל שאני זריקה שיש אחריה עבודה בו ביום מה שאין כן בסידור שני גזירין שאין עוד עבודה כל הלילה וא''ת קטורת כיון דיש אחריה עבודה בו ביום אמאי מפייסים עליה בפני עצמה י''ל שאני קטורת משום דבעי כל שעתא חדשים ומאיכא דאמרי עד יפיסו לה בפני עצמה הוי הכל מאיכא דאמרי ועתה נחזור לסיומא דלעיל מכח קושיא דרבא דפריך ויפיסו לה בפני עצמה אלא אי איתמר הכי איתמר א''ר אסי א''ר יוחנן זר שסידר שני גזירין חייב מפני שהיא עבודת יום כו' כדלעיל אלא שהש''ס מאריך לדקדק יותר במילתיה דרבא למימרא דעבודה תמה בעיא פייס ואף אנן נמי תנינא דקא מסייע למילתיה דרבי יוחנן וכיון דדחי ליה לסייעתא תו לא מתוקמא מילתיה דרבי יוחנן מכח קשיא דרבא להכי צ''ל אלא אי איתמר הכי איתמר כדלעיל לפי שהיא עבודת יום והשתא לא מצי למיפרך יפיסו לה בפני עצמה דטובא איכא עבודת יום שאין מפיסין לה בפני עצמה וא''ת ה''נ איכא ניסוך היין והמים שהן עבודות תמות ואין מפיסין להן בפני עצמן י''ל כיון דיש אחריהן כמה עבודות בו ביום אין מפיסין להו בפני עצמם אבל סידור שני גזירין אין אחריהן עבודה עוד כל אותה הלילה ולהכי הוה לן למימר דחשיבא כולי האי להפיס עליה בפני עצמה ופריך והרי איברים ופדרים כו' ומשני סוף עבודה דיממא היא ואין עוד עבודה אחריה בו ביום ולהכי מפיסין לה בפני עצמה לפי דבפייס דשחרית היו מפיסין נמי אאיברי תמיד של בין הערבים והנך איברים אין אחריהם עבודה כל אותו היום ופריך והרי שחיטה דמפיס לה בפני עצמה דעיקר הפייס הוה [מי] שוחט ושאר אחיו הכהנים נמשכין עמו אגב גררא דידיה:
לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְזָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה — בָּעֲיָא פַּיִיס, אֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה — לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי שְׁחִיטָה! שָׁאנֵי שְׁחִיטָה, דִּתְחִילַּת עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא.
Traduction
Based on Rava’s comments, the Gemara asks: Is that to say that any service that is a complete service and for which a non-priest would be liable to receive the death penalty requires a lottery, but if a non-priest would not be liable to receive the death penalty it would not require a lottery? But isn’t there slaughtering, which may be performed by non-priest and yet requires a lottery? The Gemara rejects this point: Slaughtering is different, because it is the beginning of the daytime service, which gives it added importance.
לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה — בָּעֲיָא פַּיִיס, עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה — לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים! סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. הֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.
Traduction
The Gemara asks further on Rava’s statement: Is that to say that a service that is complete requires a lottery, whereas a service which is followed by a subsequent service that completes it does not require a lottery? But isn’t there the burning of the limbs and the fats? The Gemara answers: That is not difficult because the burning of the limbs and the fats is the end of the daytime service. The Gemara asks: Isn’t there the removal of the ashes? The Gemara answers: A lottery was established for that service only due to the incident that occurred when the priests came to danger.
אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. וְאִילּוּ ''זְמַן סִידּוּר גְּזִירֵי עֵצִים'' לָא קָתָנֵי.
Traduction
As explained above, the reason Rabbi Yoḥanan holds that the arrangement of the logs is a complete service, and is not considered a prelude to the burning of limbs, is because the former is a nighttime service and the latter is a daytime service. Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: We too have learned in a mishna that the arrangement of the two logs is a nighttime service. As we learned: The appointed priest said to them: Go out and see if the time for slaughtering has arrived, whereas the mishna did not teach: See whether the time for arranging the two logs has arrived. This shows that arranging the logs may be done while it is still night; it is therefore not considered to be connected to, and complemented by, the placing of the limbs the following day.
Rachi non traduit
אף אנן נמי תנינא. דסידור גזירין עבודה תמה היא כרבי יוחנן ודלא כרב ולוי דלא מנו לה בעבודה שזר חייב עליה משום דיש אחריה סידור איברים:
צאו וראו. על החומה או על הגג:
ואילו זמן שני גזירין לא קתני. אלמא עבודת לילה היא והוא גמר סידור מערכה וסידור האיברים שהוא עבודת יום תחילת עבודה אחרת היא ולא גמר סידור המערכה היא:
Tossefoth non traduit
אף אנן נמי תנינא וכו'. ואילו שני גזירין לא קתני אלמא עבודת לילה נינהו ואע''ג דכתיב בבקר בבקר י''ל כיון דכתיב בבקר בבקר תרי זימני נימא תן בקר לבקרו של לילה:
הָךְ דְּלֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא — קָתָנֵי, הָךְ דְּאִית לַהּ תַּקַּנְתָּא — לָא קָתָנֵי.
Traduction
The Gemara rejects this proof: The reason the mishna mentions slaughtering is that it prefers to teach this statement with regard to that which has no rectification if it is done at night, such as slaughtering the offering, which is rendered irreparably invalid if performed before daybreak. It does not want to teach it with regard to something that has rectification if done at night, such as arranging the two logs, which can always be removed and replaced properly. However, it is possible that the proper time for arranging the logs is daytime, and therefore it may be regarded as a service that is completed by the subsequent burning of limbs on the altar.


הֲדַרַן עֲלָךְ בָּרִאשׁוֹנָה

Traduction
MISHNA: The appointed priest said to the other priests: Go out and observe if it is day and the time for slaughter has arrived. If the time has arrived, the observer says: There is light [barkai]. Matya ben Shmuel says that the appointed priest phrased his question differently: Is the entire eastern sky illuminated even to Hebron? And the observer says: Yes. And why did they need to ascertain whether or not it is day, which is typically evident to all? It was necessary, as once, the light of the moon rose, and they imagined that the eastern sky was illuminated with sunlight, and they slaughtered the daily offering before its appropriate time. The animal was later taken out to the place designated for burning and burned because it was slaughtered too early. In order to prevent similar errors in the future, the Sages instituted that they would carefully assess the situation until they were certain that it was day.
אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: ''בַּרְקַאי''. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: ''הֵאִיר פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?'' וְהוּא אוֹמֵר: ''הֵן!'' וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה, וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
Traduction
After the priests announced the start of the day, they led the High Priest down to the Hall of Immersion. The Gemara comments: This was the principle in the Temple: Anyone who covers his legs, a euphemism for defecating, requires immersion afterward; and anyone who urinates requires sanctification of the hands and feet with water from the basin afterward.
Rachi non traduit
מתני' אמר להם הממונה. הוא הסגן:
צאו וראו. על החומה או על הגג:
זמן השחיטה. שחיטת התמיד כלומר אם האיר המזרח שהשחיטה פסולה בלילה כדכתיב (ויקרא יט) ביום זבחכם:
הרואה. זה שעלה לגג:
ברקאי. לשון צוהר כמו למען (היות לה ברק (יחזקאל כ''א:ל''ג) האירו ברקים (תהלים עז):
עד שהוא בחברון. עד שנראה הצוהר עד חברון:
והוא אמר להן הן. מפרש בגמרא:
למה הוצרכו לכך. לעלות לגג ולראות:
עלה מאור הלבנה. צמח תואר הלבנה סמוך לשחרית:
ודימו. וחישבו:
והוציאוהו לבית השריפה. כשהבינו שנשחט בלילה:
הוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ: כָּל הַמֵּיסֵךְ אֶת רַגְלָיו — טָעוּן טְבִילָה, וְכָל הַמֵּטִיל מַיִם — טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.
Traduction
Rachi non traduit
הורידו כ''ג כו'. מפרש לה בגמ':
מיסך רגליו. נקבים הגדולים ולשון מיסך כמו אילן המיסך על הארץ (נזיר דף נד:) לפי שהצריך לנקבים גדולים כורע על ברכיו ומכסה גופו את רגליו וכן בשאול כתיב (שמואל א כד) ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו:
קידוש ידים ורגלים. מן הכיור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source