Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 5a

וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה, וְלֹא עָלוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם''.

Traduction

and it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: The Divine Presence never actually descended below, and Moses and Elijah never actually ascended to heaven on high, as it is stated: ''The heavens are the heavens of the Lord, and the earth He gave to the children of man'' (Psalms 115:16), indicating that these are two distinct domains. Apparently, from ten handbreadths upward is considered a separate domain. Consequently, any sukka that is not at least ten handbreadths high is not considered an independent domain and is unfit.

Rachi non traduit

ותניא מעולם לא ירדה שכינה למטה. וקרא כתיב דעל כפורת ירד ש''מ למעלה מעשרה מיפסקא רשותא:

וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה? וְהָכְתִיב: ''וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי''! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְהָכְתִיב: ''וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים''! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.

Traduction

The Gemara asks: And did the Divine Presence never descend below ten handbreadths? But isn’t it written: ''And God descended onto Mount Sinai'' (Exodus 19:20)?
The Gemara answers: Although God descended below, He always remained ten handbreadths above the ground. Since from ten handbreadths and above it is a separate domain, in fact, the Divine Presence never descended to the domain of this world.
The Gemara asks: But isn’t it written: ''And on that day His feet will stand on the Mount of Olives'' (Zechariah 14:4)? The Gemara answers: Here, too, He will remain ten handbreadths above the ground.

Rachi non traduit

למעלה מעשרה טפחים. תירוצא הוא:

וְלֹא עָלוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם? וְהָכְתִיב: ''וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים''! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָכְתִיב: ''וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם''! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָכְתִיב: ''מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ'', וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: מְלַמֵּד שֶׁפֵּירַשׂ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ וַעֲנָנוֹ עָלָיו! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה.

Traduction

The Gemara asks: And did Moses and Elijah never ascend to the heavens on high? But isn’t it written: ''And Moses went up to God'' (Exodus 19:3)?
The Gemara answers: Nevertheless, he remained below ten handbreadths adjacent to the ground.
The Gemara asks: But isn’t it written: ''And Elijah went up by a whirlwind heavenward'' (II Kings 2:11)?
The Gemara answers: Here, too, it was below ten handbreadths.
The Gemara asks: But isn’t it written: ''He grasps the face of the throne, and spreads His cloud upon him'' (Job 26:9)? And Rabbi Tanḥum said: This teaches that the Almighty spread of the radiance of His Divine Presence and of His cloud upon him. Apparently, Moses was in the cloud with God.
The Gemara answers: Here, too, it was below ten handbreadths.

Rachi non traduit

שפירש שדי מזיו שכינתו. פרשז נוטריקון קא דריש:

מִכָּל מָקוֹם ''מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא'' כְּתִיב! אִישְׁתַּרְבּוֹבֵי אִישְׁתַּרְבַּב לֵיהּ כִּסֵּא עַד עֲשָׂרָה, וּנְקַט בֵּיהּ.

Traduction

The Gemara asks: In any case: ''He grasps the face of the throne,'' is written, indicating that Moses took hold of the Throne of Glory. The Gemara rejects this: The throne was extended for him down to ten handbreadths and Moses grasped it; however, he remained below ten handbreadths. And since the Divine Presence speaks to Moses from above the Ark cover ten handbreadths above the ground, clearly a height of ten handbreadths is a distinct domain.

בִּשְׁלָמָא אָרוֹן תִּשְׁעָה, דִּכְתִיב: ''וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ''. אֶלָּא כַּפּוֹרֶת טֶפַח, מְנָלַן? דְּתָנֵי רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, נָתְנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדַּת אָרְכָּן וּמִדַּת רָחְבָּן וּמִדַּת קוֹמָתָן. כַּפּוֹרֶת, מִדַּת אָרְכָּהּ וּמִדַּת רָחְבָּהּ — נָתְנָה, מִדַּת קוֹמָתָהּ — לֹא נָתְנָה.

Traduction

The Gemara wonders about the proof offered: Granted, the height of the Ark was nine handbreadths, as it is written: ''And they shall make an Ark of acacia wood; two cubits and a half shall be its length, and a cubit and a half its breadth, and a cubit and a half its height'' (Exodus 25:10), and one and a half cubits equal nine handbreadths. However, from where do we derive the fact that the thickness of the Ark cover was one handbreadth? The Torah never states its dimensions explicitly, as Rabbi Ḥanina taught: For all the vessels that Moses crafted for the Tabernacle, the Torah provided in their regard the dimension of their length, the dimension of their width, and the dimension of their height. However, for the Ark cover, the Torah provided the dimension of its length and the dimension of its width; but the Torah did not provide the dimension of its height.

Rachi non traduit

מדת קומתה לא נתנה. מדת עוביה היא קומתה שהיא היתה לארון ככסוי תיבה:

צֵא וּלְמַד מִפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב'', מָה לְהַלָּן טֶפַח, אַף כָּאן טֶפַח. וְנֵילַף מִכֵּלִים גּוּפַיְיהוּ! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה — לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט — תָּפַשְׂתָּ.

Traduction

The Gemara answers: Go out and learn from the smallest dimension mentioned in connection with any of the Tabernacle vessels, as it is stated with regard to the shewbread table: ''And you shall make unto it a border of a handbreadth around'' (Exodus 25:25). Just as there, the frame measures one handbreadth, so too, here, the thickness of the Ark cover measures a single handbreadth. The Gemara asks: And let us derive the thickness of the Ark cover from the vessels themselves, the smallest of which measures a cubit. The Gemara answers: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. If there are two possible sources from which to derive the dimension of the Ark cover, then without conclusive proof one may not presume that the Torah intended to teach the larger dimension. Rather, the presumption is that the Torah is teaching the smaller dimension, which is included in the larger measure.

Rachi non traduit

מסגרת. שפה כעין לבזבזין סביב השלחן:

תפשת מרובה כו'. כל דבר שמשמעו מרובה ומועט אם תפשת את המועט יפה תפשת דבציר מהכי לא משמע ואם ימצא שהיה לך לתפוס המרובה הרי הוסיפו לך ולא נטלו ממה שבידך כלום ואם תפשת המרובה לא תפשת שאתה נראה כשקרן בדבריך ושמא המועט יש לך לתפוס ואתה הרבית לתפוס חסרו לך ממה שבידך והיינו לא תפשת אבל כשתתפוש המועט אם יוסיפו טוב ואם לאו מה שתפשת תפשת ומשל הוא:

וְנֵילַף מִצִּיץ, דְּתַנְיָא: צִיץ דּוֹמֶה כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב, וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמוּקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וְכָתוּב עָלָיו שְׁתֵּי שִׁיטִין: 'יוֹד הֵא' מִלְּמַעְלָה, וְ'קֹדֶשׁ לָמֶד' מִלְּמַטָּה. וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמִי, וְכָתוּב עָלָיו ''קֹדֶשׁ לַה''' בְּשִׁיטָה אַחַת!

Traduction

The Gemara asks: If so, let us derive the thickness of the Ark cover from the frontplate, which is even smaller than a handbreadth, as it is taught in a baraita: The frontplate is a type of plate made of gold that is two fingerbreadths wide and stretches from ear to ear. And written upon it are two lines: The letters yod, heh, vav, heh, the name of God, above; and the word kodesh, spelled kuf, dalet, shin, followed by the letter lamed, below. Together it spelled kodesh laHashem, meaning: Sacred to the Lord, with yod, heh, vav, heh written on the upper line in deference to the name of God. Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, said: I saw the frontplate in the emperor’s treasury in Rome, where it was taken together with the other Temple vessels when the Temple was destroyed, and upon it was written: Sacred to the Lord, on one line. Why not derive the thickness of the Ark cover from the frontplate and say that it was only two fingerbreadths?

Rachi non traduit

ונילף מציץ. שהוא מועט ממסגרת:

קדש למ''ד מלמטה גרסינן:

אני ראיתיו ברומי. שהכניסוהו לאוצר המלך כדאמרינן במעילה (דף יז:) בבן תלמיון:

Tossefoth non traduit

יו''ד ה''א מלמעלה. אע''פ שיו''ד ה''א שם גמור אין זה הוגה שם באותיותיו אם מזכיר שתי אותיות כיון דאינו מזכירם לשם שם שלם ועוד ההוגה שם באותיותיו פירש בקונטרס שדורש אותיות של שם בן ארבעים ושתים ואעפ''כ נזהרין בכל השמות:

קדש למ''ד מלמטה. י''מ למטה ממש זה למעלה מזה ולא מיסתבר דאין זה כדרך קריאתו אלא יש לפרש זה שלא כנגד זה קדש למ''ד בתחילת שיטה התחתונה ושם בסוף שיטה עליונה:

דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִתַּכְשִׁיט.

Traduction

The Gemara answers: One derives the dimension of a vessel from the dimension of a vessel, and one does not derive the dimension of a vessel from the dimension of an ornament. The frontplate is not one of the Tabernacle vessels but one of the ornaments of the High Priest.

Rachi non traduit

תכשיט. מלבוש לאדם:

וְנֵילַף מִזֵּר. דְּאָמַר מָר: זֵר מַשֶּׁהוּ! דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מֵהֶכְשֵׁר כְּלִי. אִי הָכִי, מִסְגֶּרֶת נָמֵי הֶכְשֵׁר כְּלִי הוּא! מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה.

Traduction

The Gemara suggests: Let us derive the thickness of the Ark cover from the crown featured atop several of the Tabernacle vessels, as the Master said: This crown, with regard to which the Torah did not specify its dimensions, could be any size. The Gemara answers: One derives the dimension of a vessel from the dimension of a vessel, and one does not derive the dimension of a vessel from the dimension of the finish of a vessel that serves decorative purposes. The Gemara asks: If it is so that one does not derive the dimensions of a vessel from the dimensions of the finish of a vessel, then how can dimensions be derived from the border of the table, which is also the finish of a vessel and not an integral part of the table? The Gemara answers: The border of the table was below, between the legs of the table, and the tabletop rested upon it. As it supports the table, it is an integral part of the table and not merely decoration.

Rachi non traduit

מזר. של ארון או של מזבח או של מסגרת זר אינו כלי אלא תיקון כלי לקשטן:

מסגרת נמי הכשר. קישוט שלחן הוא:

למטה היתה. מרגל לרגל היתה נתונה בראשם ודף השלחן מונח עליו:

Tossefoth non traduit

מסגרתו למטה היתה. משמע מכאן דלדידיה לא היתה מסגרת הכשר כלי שלא היתה מסגרת בשלחן אלא ברגל היתה מונחת בראשה ודף השלחן מונחת עליה ולא כמו שמפרש ר''ת דלמאן דאמר למטה היתה מחוברת נמי בשלחן משום דקשי' ליה הא דאמר ר' יוחנן פרק שתי הלחם (מנחות דף צו:) למאן דאמר למטה היתה טבלא המתהפכת טמאה ובפרק אלו מומין (בכורות דף לח.) לא משכחת טומאה דאורייתא לאין לו תוך בכלי שטף אלא בהנך דחזו למדרסות ובפרק המוכר את הבית (ב''ב דף סו.) גבי דף של נחתומין מסקינן שאני פשוטי כלי עץ דרבנן ולא מיסתבר למימר דאתא כמאן דאמר מסגרתו למעלה היתה דלההוא נמי אמר במנחות (דף צו:) טבלא המתהפכת תיבעי ומתוך כך היה דוחק רבינו תם דלמאן דאמר מסגרתו למטה היתה היה לה בית קיבול מלמטה והיינו מתהפכת שאם היתה מתהפכת היה לה בית קיבול מלמעלה ולכך טמאה טפי משאר פשוטי כלי עץ וזה לא יתכן כדמוכח הכא וצריך לומר דהא דאמרינן גבי דף של נחתומין דרבנן היינו כמאן דאמר מסגרתו למעלה היתה דמדרבנן טמאה ומדאורייתא תיבעי ור' אליעזר דמיקל משום דשמא מדאורייתא טהורה א''נ ההוא שנויא דפ' המוכר את הבית דלא כרבי יוחנן ומסקנא לא קאי וכן פירש שם רשב''א דההיא מסקנא לא קיימא ועוד י''ל דהא דמיבעיא לן בטבלא המתהפכת היינו משום דמשמשת את האדם ומשמשי משמשי אדם כדתניא בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני כלי עץ יכול אף הסולם והקולב והנחותא והמנורה ת''ל מכל כלי עץ ולא כל כלי עץ יכול שאני מוציא את השלחן ואת הטבלא ואת הדולבקי ת''ל כל כלי ריבה מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט ת''ל שק מה שק מיוחד שמשמש אדם ואת משמשי אדם אף אני מרבה את השלחן ואת הטבלא ואת הדולבקי שמשמש אדם ואת משמשי אדם ומוציא אני את הסולם שמשמש אדם ואינו משמש חת משמשי אדם וקולב והנחותא והמנורה שמשמש את משמשי אדם ואינו משמש אדם ועל כרחין כשאין ראוין למדרס מיירי מדלא נקט מטה כסא וספסל ועוד דהוי מצי לרבויינהו ממשכב וכשאין להם בית קיבול נמי מיירי מדלא קאמר מה שק מיטלטל מלא וריקן ומיבעיא לן במנחות (שם) אי דרשה גמור' או אסמכתא בעלמא משום דעל כרחיך אפילו למ''ד מסגרתו למטה אע''פ שכל הדרשות צריכות ההיא דת''כ לרבויי משמשי אדם ומשמשי משמשי אדם והשלחן הטהור אצטריך ללמד שמגביהין אותו לעולי רגלים מ''מ לענין טבלא לאו דרשה גמורה דטבלא המתהפכת נפקא לן משלחן הטהור והשתא דף של נחתומין דפשיטא לן שהיא מדרבנן אינה משמשת אדם ומשמשי אדם והא דמשמע בכל דוכתא דפשוטי כלי עץ אפילו טומאה דרבנן לית בהו כדמשמע בריש חולין (דף ג. ושם) דקאמר טמא במוקדשין שבדק קרומית של קנה ושחט בה ועל כורחין כשעשאה כלי מיירי דעולה טעונה כלי ובפ' בכל מערבין (עירובין דף לא.) דשקיל ליה בפשוטי כלי עץ ובפרק כל הכלים (שבת דף קכג:) גבי קנה של זיתים דפריך בגמרא פשוטי כלי עץ הוא ובפ''ק דשבת (דף טז.) כלי עץ וזכוכית פשוטיהן טהורין אפילו מדרבנן דומיא דכלי זכוכית ולקמן בפירקין (סוכה דף יב:) דאמר סיככה בחצים זכרים כשירה ואי מקבלי טומאה אפילו מדרבנן הוו פסולין לסיכוך דאפילו מטלניות שאין בהן שלש על שלש ואניצי פשתן פסלינן אף על גב דלא מקבלי טומאה כל הני לא דמו לדף של נחתום מחמת שהדפין רחבין וראוי להניח עליהן דבר גזרו עליהן דדמו לבית קיבול כדפירש בקונטרס במנחות (דף צו:) דמהאי טעמא טמאה טבלא המתהפכת מדאורייתא למ''ד מסגרתו למטה היתה ואי הוה מצי למימר דף של נחתומין הוה כטבלא המשמשת אדם ומשמשי אדם כל שכן דניחא טפי דלא דמו לכל הני דאפילו מדרבנן טהורין:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הַאי הֶכְשֵׁר כְּלִי הוּא!

Traduction

The Gemara asks: This works out well according to the one who said that its border was below the tabletop; however, according to the one who said that its border was above the tabletop, what can be said? According to that opinion, this border is indeed the finish of a vessel.

Rachi non traduit

הניחא כו'. פלוגתא במנחות (דף צו:):

מאי איכא למימר. אדיליף מינה נילף מזר:

אֶלָּא: דָּנִין דָּבָר שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה מִדָּבָר שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה, וְאַל יוֹכִיחוּ צִיץ וְזֵר, שֶׁלֹּא נִתְּנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדָּה כְּלָל.

Traduction

Rather, the thickness of the Ark cover must be derived from a different source. One derives the missing dimensions of an object for which the Torah provided part of its dimension, e.g., the Ark cover, for which the Torah provided the dimensions of length and width, from an object for which the Torah provided its dimension, e.g., the border of the table. And the frontplate and the crown, for which the Torah did not provide any dimension at all, and their dimensions were determined by the Sages, will not prove anything. It is certainly appropriate to derive the dimension of the thickness of the Ark cover from that which was stated clearly in the Torah.

Tossefoth non traduit

ואל יוכיח ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה. והא דאמר לעיל דציץ רחב שתי אצבעות אין זה אלא מדרבנן משום דכתיב (שמות כח) על מצחו שיעור מצחו וסתם מצח רוחב שתי אצבעות ומיהו ריב''א מפרש הציץ היה מונח בראש משום דקשיא ליה מאי שנא גבי כהן גדול דקראה מצנפת כדכתיב (שם כט) ושמת המצנפת על ראשו וכתיב (ויקרא טז) ובמצנפת בד יצנף ואמר פ''ק דגיטין (דף ז. ושם) בזמן שהמצנפת בראש כהן גדול תהא עטרה בראש כל אדם ובכהן הדיוט קראה מגבעות כדכתיב (שמות כח) (ועשית להם מגבעות) אלא ודאי משונות היו זו מזו דשל כהן הדיוט גדולה משל כהן גדול שהציץ היה דוחה אותה וכן התפלין כדאמרינן בפרק שני דזבחים (דף יט.) שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפלין וכהן הדיוט אע''ג דהוה ליה נמי תפלין היה יכול להניחם במקום שכהן גדול מניח את הציץ דיש מקום בראש שראוי להניח בו שני תפלין כדאמרינן בריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) ואע''ג דגבי ציץ כתיב מצח ומתרגמינן בין עינוהי ואמרינן פרק האומר (קידושין סו.) גבי ינאי המלך הקם להם בציץ שבין עיניך והאי בין עיניך משמע כמו בין עיניך דכתיב גבי תפלין שהכל בגובה של ראש ומיהו אינו מתישב כל כך משום דתפלין יליף בסוף הקומץ רבה (מכחות דף לז:) בגזרה שוה שבין עיניך בגובה הראש מלא תשימו קרחה בראשם במקום שער ומ''מ אפילו היה ציץ על המצח ממש מ''מ היה צריך לקשור הציץ והתפלין מאחורי ראשו והיו שניהם דוחין שם את המצנפת והא דאמרינן בפרק ראשון דיומא (דף יב:) דבגדי כה''ג ביה''כ כשרין לכהן הדיוט אע''ג דבבגדי לבן כתיב מצנפת בשאר בגדים איירי חוץ מן המצנפת ומיהו בלשון גמ' אשכחן דקרי מצנפת לההיא דכהן הדיוט דאמרינן בפ' בראשונה (יומא כה. ושם) גבי פייס שנוטל מצנפתו של אחד מהם ועוד קשה דלא היה ציץ ביוה''כ בבגדי לבן ולמה קרי ליה מצנפת ושמא אעפ''כ היתה קטנה כמצנפת של כל השנה [ועי' תוסשות עירובין צה:
ד''ה מקום]:

רַב הוּנָא אָמַר, מֵהָכָא: ''עַל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת קֵדְמָה'', וְאֵין פָּנִים פָּחוֹת מִטֶּפַח.

Traduction

Rav Huna said that the thickness of the Ark cover is derived from here: ''Upon the face of [penei] the Ark cover on the east'' (Leviticus 16:14), and there is no face [panim] of a person that measures less than one handbreadth.

Rachi non traduit

ואין פנים. של אדם פחותין מטפח:

וְאֵימָא כְּאַפֵּי

Traduction

The Gemara asks: And why say that the face in the verse is specifically the face of a person? Say that the Ark cover is like the face

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source